האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.

האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.

אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.

מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...

במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.

לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.

כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.

מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.

גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.


הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:

https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo


תפקיד האוניברסיטאות:

https://youtu.be/jFCFqjovH3s


האוניברסיטאות הראשונות בעולם:

https://youtu.be/_rxQD1ENuHo


אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:

https://youtu.be/IR2kWD1bFOg


אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:

https://youtu.be/x2WDVG0dvnE


ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)

https://youtu.be/sqZWYKPhN34

ליגת הקיסוס (Ivy League) היא התאחדות של "שמונה העתיקות", שמונה אוניברסיטאות אמריקניות פרטיות הממוקמות בחוף המזרחי של ארצות הברית וידועות כיוקרתיות, בררניות ובעלות הון רב והשפעה רבה.

8 האוניברסיטאות העשירות שמשתייכות ל"אייווי ליג", ליגת הקיסוס, הן אוניברסיטת הרווארד, ייל, בראון, אוניברסיטת פרינסטון, דארטמות' קולג', קולומביה, קורנל ואוניברסיטת פנסילבניה.


#הלימודים
ללמוד במוסד של "ליגת הקיסוס" זה להיטבל בחוויה אקדמית מגוונת, לשבת בכיתות קטנות לצד סטודנטים מכל העולם, ליהנות ממנחים שהם כוכבים בתחומם ולפגוש תרבויות, רעיונות וערוצי מחקר שלא תמצאו כמעט בשום מקום אחר בהשכלה הגבוהה האמריקאית.

האבזור, המשאבים והספריות המרהיבות, יחד עם התמיכה הכספית שמגייסות האוניברסיטאות - לעיתים מזכות בוגרים מפורסמים, מאפשרים להעמיק, להתנסות ולהצטיין בלי מגבלות חומריות.

אפילו אם sticker price עובר את 55 אלף הדולר לשנה, ברוב המוסדות תקבל סיוע כלכלי נדיב אם תזדקק לכך, ועדיין במקצת השיקול של קשרי בוגרים (“legacy”) קיים בתהליך הקבלה, אם כי חשיבותו יורדת עם הזמן.

הביקוש, היוקרה והמסורת יוצרים מחיר לא קל: הקבלה תחרותית במיוחד, לעיתים נבחנים גם רקעים משפחתיים, והאווירה האינטנסיבית יכולה להלחיץ. לא מעט סטודנטים בוחרים לעבור למסלולים פחות תובעניים.


#בקריירה
החותמת של בוגר ליגת הקיסוס ממשיכה להיפתח דלתות נחשקות - אין עוד הרבה מוסדות שבהם קורות החיים מדברים בעד עצמם כמעט כבר בשורה הראשונה.

בחברות גדולות, משרדי עו"ד ובפוליטיקה אמריקאית, בוגר קיסוס הוא לא רק סטודנט אלא חלק ממועדון חברים יוקרתי שפותח רשת עצומה של קשרים ויוקרה תרבותית, שנותנת לך הרגשה של שייכות למסורת נבחרת – אותה שכבת עילית שאחזה בידיה את הגה הכוח בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך התחרות על הצלחה מקצועית נותרת ניכרת גם במסלול זה.


#היסטוריה
ליגת הקיסוס נולדה עוד במאה ה-17, כשב-1636 מושבת מסצ'וסטס יסדה את הרווארד - ההשכלה הגבוהה הראשונה באמריקה, שהחלה לפעול עם שיעורים ב-1642 וקיבלה צ'רטר ב-1650.

תקנונים מוקדמים של ה"עילית" כללו קנסות – בהארוורד למשל, במאה ה-18 הונהג קנס על שתייה, קללות והעלבת מנחים, והעונש היה לעיתים “משיכה באוזניים או מלקות פומביות”.

מאז התווספו בהדרגה אוניברסיטאות עילית נוספות: ייל נוסדה ב-1701 בשם The Collegiate School, ובהמשך נקראה על שם התורם אליהו ייל (אך לא נוסדה על ידו), פרינסטון נוסדה בניו ג'רזי ב-1746 (לשעבר College of New Jersey), פנסילבניה (Penn) מזוהה רשמית עם 1740, ביוזמת בנג'מין פרנקלין, אך רק ב-1755 קיבלה צ'רטר והחלה לפעול בפועל.

למעשה, שבע החברות הוותיקות ב"אייוי ליג" נוסדו עוד בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, לפני מלחמת העצמאות שלה ולידתה כאומה.

קולומביה נוסדה ב-1754 בניו יורק כ-King's College בחסות המלך ג'ורג' השני, בראון נוסדה ב-1764, דארטמות' ב-1769 – ורק הרבה אחרי שאר האוניברסיטאות, ב-1865, נוסדה קורנל, שמפעילה מסלולים פרטיים לצד מסלולים ציבוריים ומתוקצבים מהמדינה.

אגב, אוניברסיטת קורנל הייתה הראשונה בליגת הקיסוס שקיבלה נשים ללימודים כבר ב-1870, כאשר שאר האוניברסיטאות נשארו מוסדות גבריים עוד עשרות שנים.

השם "קיסוס" מתקשר לאסוציאציה היסטורית של צמח הקיסוס, שטיפס על קירות האוניברסיטאות, וטקסי נטיעת קיסוס התקיימו במאה ה-19 (ובהם שירים דוגמת שיר הקיסוס הראשון ב-1888 בפנסילבניה). באוניברסיטאות רבות התקיים טקס "נטיעת הקיסוס" (Ivy Planting Day) שבו כל מחזור בוגרים נטע שתיל קיסוס על קירות המבנה ההיסטורי, וב-1888 אפילו נכתב שיר קלאסי באוניברסיטת פנסילבניה על "הקיסוס המטפס", שהפך לסמל הבלתי-רשמי של הקבוצות.

המונח "Ivy League" חדר לתקשורת לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-20. זה היה ב-1937, כשהביטוי "ליגת הקיסוס" החל לשמש ככינוי לאוניברסיטאות הוותיקות שעל בנייניהן העתיקים מטפסים צמחי קיסוס.

היה זה כתב ספורט בשם סטנלי וודוורד שהחל להשתמש בביטוי, בדיווחיו מתחרויות ומשחקי הספורט בין המוסדות הללו. עם השנים המושג הלך ותפס וב-1954 הוא הפך לשמה הרשמי של הליגה האקדמית והספורטיבית הזו.

כיום תופסים בוגרי ליגת הקיסוס מקומות מכובדים ומובילים בארצות הברית והם מאיישים רבות מהמשרות המובילות בשירות המדינה האמריקאי, במגזר הפרטי, המשפטי והעסקי.


#אדריכלות
הציפיות של האוניברסיטאות הראשונות מעצמן היו מראש גבוהות. האדריכלות שלהן נועדה לדמות אותן לאוניברסיטאות העתיקות של אנגליה, בדגש על אוקספורד וקיימברידג', אוניברסיטאות עם מסורת מעוררת קנאה שהאמריקאים שאפו לבסס אצלם.

הבניינים החדשים תוכננו במתכונת דומה לאלו של אוניברסיטאות היוקרה הבריטיות, כך שהאופי שלהן יחולחל לאופי של המבנים בארצות הברית.

דומה טובה לכך היא ביישון של אבני החיפוי בהן השתמשו לבניינים חדשים באוניברסיטת ייל. זה נעשה באמצעות חומצה שהקנתה לאותן אבני חיפוי של הבניינים החדשים, ממש תוך זמן קצר, את המראה העתיק והמרשים של המבנים הישנים ובנייני האוניברסיטאות שהם רצו לחקות.


הנה סיפורן של אוניברסיטאות ה"אייווי ליג":

https://youtu.be/LUuTn3rVaQw


הרגע האמיתי שמארק צוקרברג מגלה שהוא התקבל להארוורד:

https://youtu.be/gsefnhTK5lc


למה הבוגרים שלהן הכי מבוקשים?

https://youtu.be/haVsxfHPJ_o


האם זו המצוינות שמושכת אליהן?

https://youtu.be/eYgHjR17at0


הדירוג שלהן:

https://youtu.be/667pfuQ9lvc


יש בכלל מי שטוענים שההערכה אליהן מוגזמת:

https://youtu.be/L-k1LTwN388


וסיפורן של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס:

https://youtu.be/dXeY6uY-gDc?long=yes

הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.

לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.

במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.


#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.

הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.

היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".

השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.


#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...

כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.


#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.

משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.

המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.

לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.


הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:

https://youtu.be/kGu4eQ65h60


הסבר על הסיור הגדול:

https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc


ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:

https://youtu.be/Loaylp03CsI

מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".

מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.

בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.

מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".

לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.

בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.

שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.

היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.

הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.


#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".


הנה הלמידה מרחוק:

https://youtu.be/_AloMdscNfE


יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:

https://youtu.be/4m-l-QpqxOo


מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:

https://youtu.be/anWBb7PTIMM


כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:

https://youtu.be/YEaswuMdikY


למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:

https://youtu.be/VYcTSqsd4tM


יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:

https://youtu.be/-b2PQAZLI0k


והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes