» «

השעיית חוסר האמונה

השעיית חוסר האמונה
מהי השעיית חוסר האמונה?



השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.

השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.

חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?

וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.

כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.

במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.


#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.

השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.

רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.

גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.


הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":

https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
אלייזה
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?



"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.

למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!

הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"

על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".

כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.

באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.

הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.

גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סייענים חכמים שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.

מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.


הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:

https://youtu.be/itYWwMJr1X4


שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:

https://youtu.be/4sngIh0YJtk


השיחות עם אלייזה:

https://youtu.be/CJWOOTMt4ko


הנה מפגש בין העוזרת הוירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:

https://youtu.be/uTiLverShyc


וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.