שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי שפת גוף?
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
למה אנשים לא עוזרים לאדם במצוקה?
לא פעם רואים בטלוויזיה מישהו שוכב שמתפתל בכאבים ברחוב, שנפגע בתאונה, נשדד או הוכה ואיש לא עוזר לו. מדוע עוברים המוני אנשים על פניו ואיש לא נחלץ לעזרה? האם לא איכפת לאנשים?
התשובה היא מעניינת ומוגדרת בפסיכולוגיה כ”אפקט הצופה מהצד” (Bystander Effect). זהו מעין פרדוקס שמסביר שככל שיהיו אנשים רבים יותר מסביב לאדם במצוקה, קטן הסיכוי שמישהו יסייע לו. מפתיע שככל שאדם מוקף ביותר אנשים, הוא פחות רואה את עצמו אחראי או מתאים לעזור. בפסיכולוגיה חברתית זה נקרא "פיזור אחריות”, שאדם הנמצא בחברת אנשים נוספים, יפזר את האחריות שלו בין כולם ויצפה שאדם אחר יסייע במצוקת האחר.
על פי אפקט “הצופה מהצד", רק אם ברור לחלוטין שאיש אינו מושיט עזרה, יתגייס מישהו כדי לעזור. מה שמדהים הוא שאחרי שהראשון יסייע, יבואו אנשים נוספים ויצטרפו. עכשיו הם בקבוצה חדשה - אלה שעוזרים.
הנה אפקט העומד מנגד:
https://youtu.be/OSsPfbup0ac
בני נוער שאומרים מה יעשו, אך עושים משהו אחר:
https://youtu.be/vB_L8rGMiZ4?t=14s
האפקט כשילד במצוקה:
https://youtu.be/KIvGIwLcIuw?t=28s
ילדה שמאות אנשים עוברים על פניה ולא מסייעים:
https://youtu.be/R5aIpUVAwZs
וסיפור "השומרוני הטוב" בוויטראז'ים הנפלאים של קתדרלת שארטר בצרפת:
https://youtu.be/c-Z1www4QLg
מהו טוב לב?
טוב לב היא אחת התכונות שאנשים לא תמיד מעריכים נכון. אם תהיו טובי לב יאמרו עליכם לא פעם שאתם תמימים, שאתם לא מבינים את העולם, שאף אחד לא מעריך את טוב לבכם ושיום אחד תגדלו ותפסיקו להיות פראיירים...
אבל אנחנו מבקשים שלא תפסיקו להיות טובי לב. זוהי התכונה הכי מופלאה שיש בבני אדם. לתת ולעזור כי הלב שלכם מוביל אתכם לזה היא התכונה המופלאה ביותר של האדם. גם בחברה של אנשים עסוקים, עם תירוצים, עם רצונות משלהם וחוסר זמן כרוני - גם שם אפשר וצריך להיות טובי לב ולתת ולסייע למי שאפשר, גם אם לא ייצא לכם מזה דבר. כדאי תמיד להיות סתם מנומסים ובעלי ערכים אנושיים טובים ולתת לזולת, גם אם זה לא תמיד קל ונוח. כי אדם טוב מתגלה במיטבו דווקא כשצריך להתאמץ כדי להיות טוב וצריך לוותר על משהו אחר, משהו שרוצים.
ואולי קשה להאמין אבל אם תהיו טובים, אז הטוב שלכם ידבק באחרים ויהפוך גם אותם לטובים יותר. אולי לא כמוכם, אבל טובים יותר משהיו!
היו טובים ואל תתביישו כשלועגים או צוחקים על טוב-הלב שלכם. אלוהים, אם יש כזה, אוהב את הטוב הרבה יותר מכל מצווה אחרת ואוהב את הטובים יותר מכל הבריות שהוא מכיר. אם יש מצווה חשובה במיוחד בספר הספרים, הרי זו המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". הדרך הטובה ביותר לאהוב היא להיות פשוט טוב!
הנה פרסומת שמציגה איש טוב-לב ואת התוצאות שלפעמים, כשהוא ממש מתאמץ, הוא יכול לראות:
https://youtu.be/8Wvcraiaa7A
"האיש מהתור" - סיפור קסום על טוב לב שעובר מדור לדור:
https://youtu.be/lQ6WdCUttjE
אגדה יפנית נפלאה על רוחות ורוח הנתינה (מתורגם):
https://youtu.be/VixAX2IzaE4
וחבורת אופנוענים טובים שעזרו לילד להתגבר על בריונות:
https://youtu.be/5vQcI9phkyk
למה כדאי להיות איכפתי?
אנחנו גדלים בעולם מודרני, שיכול ומצליח להיות לא פעם מנוכר וקר כלפי האנשים החלשים, או למי שנפגעו. כל אחד מאיתנו לוקח איתו שק. בשק הזה יש, מה לעשות, גם צרות וקשיים, הסתבכויות, מחלות, בעיות ודברים שנחתו עלינו או סתם דברים שמעיקים ולא זזים משם. חלקנו פגועים הרבה יותר משאנחנו רוצים ומוכנים להראות החוצה.
אם כל אחד מאיתנו יקדיש מעט חיבה וסבלנות כלפי האחר, גם לזרים גמורים, תארו לעצמכם איזה עולם נפלא יהיה כאן. לא הכל ייפתר אבל יהיה קל יותר להתמודד עם החבילה שלך, שק הצרות והבעיות שמונח על גבך וגבנו..
יתכן שאנשים מסתירים בעיות גדולות משלך:
http://youtu.be/D38S9o_6qnc
מה זה גזלייטינג?
מכירים מציאות בה זוגיות או יחסים מתקיימים בסוג של אלימות שקטה וחרישית, מילולית ומתמשכת ובעלת אופי נרקיסיסטי והיא לרוב תהיה בתוך זוגיות או משפחה. זהו הגזלייטינג (Gaslighting).
בגזלייטינג, שהוא סוג של התעללות פסיכולוגית של אדם באדם, מאשים המגזלט את המגוזלט, במה שהוא עצמו עושה. התוקף מאשים את המותקף שהוא זה שתוקף אותו וכפוגען הוא טוען שהוא זה שנפגע.
מצד ה"מגוזלט", מי שחווה על בשרו גזלייטינג, הוא לרוב יתחיל לפקפק בתפיסה ובהבנת המציאות, בזיכרון ובשיקול הדעת שלו או שלה. הוא עלול להרגיש חרד, מבולבל, או שאולי אינו יכול לסמוך על עצמו.
הגזלייטינג הוא אחת הטקטיקות המניפולטיביות המשמשות היטב את מי שסובלים (והסביבה סובלת אף יותר...) מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
אגב, אף שהוא מוזכר וקיים בספרות הפסיכולוגיה המקצועית והמחקרית, המושג "גזלייטינג" משמש בעיקר בדיבור ופחות בשפה המקצועית.
המושג "הדלקת גז" בא משמו של מחזה מ-1938, שיהפוך ב-1944 לסרט בשם "Gaslight". בסרט מתמרן הבעל את רעייתו לחשוב שיש לה מחלת נפש.
#התנהגויות
בטווח הגזלייטינג ניתן לכלול מתוקפנות פסיבית, סרקזם, או התגוננות ועד הונאה וערעור החוויה של האחר. המגזלט יוכל להאשים ברגישות יתר, בביקורתיות או בדרמטיות. לעתים הוא ילעג או יתעצבן או אפילו יבכה כדי להציג את עצמו כקורבן של המגוזלט.
לא פעם המגזלט יחוש מאוים או יקנא בבן הזוג שלו. כתוצאה מכך הוא עלול לפסול או לפקפק בהישגי המגוזלט ולהדגיש את הצד השלילי בהישגיו.
הנה המושג גזלייטינג (עברית):
https://youtu.be/y3D_N38VF9M
באנגלית:
https://youtu.be/y3t-Jvrr2OY
קדימון הסרט "גאזלייטינג" ממנו נולד המושג:
https://youtu.be/0ToLfQU2xmg
מנהיג כת מגזלט בכוונה שתביא את אחותה לכת שלו - מתוך סרט (עברית):
https://youtu.be/WdpRNoZAs2o
והסבר פסיכולוגי יפה עם מעט היסטוריית המושג (עברית):
https://youtu.be/xOCOlbMxCkQ?long=yes
מהם שני סוגי הקנאה ואיזה מהם טוב?
קנאה (Jealousy) היא רגש שמתעורר אצל בני-אדם כשלזולתם יש משהו שהם חשים שמגיע להם, או שנלקח מהם בשל הצלחת האחר ותחושת הנחיתות היחסית למולו.
"קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ שַלְהֶבֶתְיָה" נכתב לפני אלפי שנים בשיר השירים (ח', ו'). כן, יש בקנאה משהו מייסר ובחברה נתפס הרגש הזה כשלילי. אנשים מביטים באדם שמקנא כאדם פחות טוב.
הספרות תאמר שלמראה מושא קנאתו, ניצת המקנא באש. איזה טוב כבר מצאנו בגיבורים ספרותיים שהיו מלאי קנאה? - מי מאיתנו חש סימפתיה לקין על קנאתו בהבל, או בלאגו של שייקספיר שבקנאתו עושה מעשים איומים?
אבל גם אם הקנאה מאמללת ומייסרת אותנו, חוקרים רבים מוצאים שהמין האנושי לא היה יכול לשרוד בלעדיה ובטח לא להגיע למקומות אליהם הגענו.
וזה אומר שישנם שני סוגי קנאה, שראוי להבחין ביניהם. יש קנאה שפירה ויש קנאה זדונית.
#קנאה זדונית
קנאה המבטאת רצון לפגוע באחר. יש בה את "צרות העין", שהאמנות תיטיב לתאר כניצוצות ורשפי אש מדומים, הניתזים מעיני המקנא למראה מושא קנאתו.
הבסיס שלה הוא התפיסה שיתרונו של מושא הקנאה לא ראוי ולא בהישג ידינו. בקנאה זו, לא זו בלבד שאדם לא טורח לפרגן, להתאמץ, להתקדם ולהעמיד את עצמו בשורה אחת עם הצלחת מושא הקנאה שלו, אלא שהוא רוצה בנפילת ההוא או ההיא, המצליחים.
זו קנאה שלילית, הרסנית ומסוכנת. היא מטרידה את המקנא ולא פעם גם את האדם שמקנאים בו. המקנא רוצה להכשיל את מושא קנאתו, להוריד, להקטין ולפגוע בתדמית המצליחן ואף להרוס אותו.
זו קנאה מאמללת, גם את המקנאים ולא פעם גם את מושאיהם. בשיאה היא מובילה לרעילות ביחסים הבין-אישיים, למעשים המערערים את היחסים ומגיעה עד הרס מוחלט של מערכות יחסים. יש בה רכילות מרושעת, שימוש באמונות טפלות וחשש מתמיד מעין הרע אצל מושא הקנאה.
#קנאה שפירה
הסוג השני הוא ה"קנאה המבורכת", שמבטאת רצון להידמות לאחר ומנתבת אותנו להתמודד איתה על ידי שיפור עצמי.
בניגוד לקנאה הזדונית, קנאה שפירה היא נטולת עוינות ובעולם הקפיטליסטי של ימינו רבים אף רואים בה נורמה. "קנאת סופרים תרבה חוכמה" כבר נאמר ואצל אנשים הישגיים וחיוביים, קנאה כזו יכולה להוביל להשתדלות, למאמץ ולשיפור - הכל כדי להתקדם ולהיות כמו מי שהם מקנאים בו, להיות כמו מושא הקנאה שלהם.
זו קנאה שמביאה לידי תחרות. היא מאלצת אותנו לשקוד על פיתוח היכולות שלנו, להתעלות על עצמנו ולהגיע לשיאים, שאלמלא התחרות ספק אם היינו חווים.
#סיכום
יש נטייה לחשוב שבחיים החברתיים יש יותר קנאה זדונית מקנאה בונה ושפירה. החוקרים, אגב, מצאו שזה לא נכון ושהן תופסות פחות או יותר את אותו חלק.
בשפות שונות יש שתי מילים נפרדות לסוגי הקנאה השונים. סביר שלשונית לא מוצדק להשתמש באותה מילה לשניהם. יתכן ש"צרות עין" בעברית תהיה מדויקת יותר עבור הקנאה הזדונית.
הנה ניסוי שמדגים את הקנאה המובנית בנו ובבעלי חיים:
https://youtu.be/7tKZB2k14iY
גם גרביים יכולות לקנא - לפחות בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/knPgC6R011w
הקנאה היא פעמים רבות לא מוצדקת (עברית):
https://youtu.be/xaFW6YzVHP4
גם גדולי או גדולות עולם יכולים לקנא (עברית):
https://youtu.be/tyqXP73IFWQ
ובחיוך - חיפה מקנאת בתל אביב ומרגישה So low (עברית):
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
מהם יחסי פאסיב אגרסיב?
אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.
אבל מה זה פאסיב אגרסיב?
התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.
הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.
כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.
משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".
מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.
ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.
או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.
#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.
הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.
בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.
אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.
באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.
כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.
הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):
https://youtu.be/M24l9Dj_7OA
הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/4WP_n_68rXg
והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes
מהי דחיינות?
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
למה צריך לנהוג בטאקט?
מכירים את זה שאתם זורקים הערה בחברת אנשים ואז משתררת שתיקה וכולם מביטים אחד בשני במבוכה, מסתירים צחוק נבוך או מליטים את פניהם במבוכה? - אם כן, יתכן שגיליתם באותו הרגע את חוסר הטאקט שלכם..
טאקט (Tact) היא חוסר רגישות, התנהגות חברתית שמזהה ומתחשבת במצב שבו נמצא אדם ברגע מסוים ויודעת מה ראוי לומר ומה לא ראוי. אנשים שיש להם טאקט יודעים להתחשב ברגשותיו ובערכים של האחר, מבלי לפגוע בהם.
חוסר טאקט יהיה למשל לזרוק בדיחה על בעלי זקנים כשיש מישהו עם זקן שעלול להיפגע, או למשל להתבדח במפגש משפחתי על שומן, כשהדודה שלידך מנסה כבר שנים להתמודד עם בעיות המשקל שלה.
הנה דוגמאות שבהן מד טאקט היה מסייע מאד:
http://youtu.be/KGLDuL3TPXI
האם זה חוסר טאקט מסוים בראיון טלוויזיה?
http://youtu.be/kuy2cV6_z1c
ובחיוך - כשברקוני וטאקט הם לא אחד (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw?long=yes
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
לא פעם רואים בטלוויזיה מישהו שוכב שמתפתל בכאבים ברחוב, שנפגע בתאונה, נשדד או הוכה ואיש לא עוזר לו. מדוע עוברים המוני אנשים על פניו ואיש לא נחלץ לעזרה? האם לא איכפת לאנשים?
התשובה היא מעניינת ומוגדרת בפסיכולוגיה כ”אפקט הצופה מהצד” (Bystander Effect). זהו מעין פרדוקס שמסביר שככל שיהיו אנשים רבים יותר מסביב לאדם במצוקה, קטן הסיכוי שמישהו יסייע לו. מפתיע שככל שאדם מוקף ביותר אנשים, הוא פחות רואה את עצמו אחראי או מתאים לעזור. בפסיכולוגיה חברתית זה נקרא "פיזור אחריות”, שאדם הנמצא בחברת אנשים נוספים, יפזר את האחריות שלו בין כולם ויצפה שאדם אחר יסייע במצוקת האחר.
על פי אפקט “הצופה מהצד", רק אם ברור לחלוטין שאיש אינו מושיט עזרה, יתגייס מישהו כדי לעזור. מה שמדהים הוא שאחרי שהראשון יסייע, יבואו אנשים נוספים ויצטרפו. עכשיו הם בקבוצה חדשה - אלה שעוזרים.
הנה אפקט העומד מנגד:
https://youtu.be/OSsPfbup0ac
בני נוער שאומרים מה יעשו, אך עושים משהו אחר:
https://youtu.be/vB_L8rGMiZ4?t=14s
האפקט כשילד במצוקה:
https://youtu.be/KIvGIwLcIuw?t=28s
ילדה שמאות אנשים עוברים על פניה ולא מסייעים:
https://youtu.be/R5aIpUVAwZs
וסיפור "השומרוני הטוב" בוויטראז'ים הנפלאים של קתדרלת שארטר בצרפת:
https://youtu.be/c-Z1www4QLg
טוב לב היא אחת התכונות שאנשים לא תמיד מעריכים נכון. אם תהיו טובי לב יאמרו עליכם לא פעם שאתם תמימים, שאתם לא מבינים את העולם, שאף אחד לא מעריך את טוב לבכם ושיום אחד תגדלו ותפסיקו להיות פראיירים...
אבל אנחנו מבקשים שלא תפסיקו להיות טובי לב. זוהי התכונה הכי מופלאה שיש בבני אדם. לתת ולעזור כי הלב שלכם מוביל אתכם לזה היא התכונה המופלאה ביותר של האדם. גם בחברה של אנשים עסוקים, עם תירוצים, עם רצונות משלהם וחוסר זמן כרוני - גם שם אפשר וצריך להיות טובי לב ולתת ולסייע למי שאפשר, גם אם לא ייצא לכם מזה דבר. כדאי תמיד להיות סתם מנומסים ובעלי ערכים אנושיים טובים ולתת לזולת, גם אם זה לא תמיד קל ונוח. כי אדם טוב מתגלה במיטבו דווקא כשצריך להתאמץ כדי להיות טוב וצריך לוותר על משהו אחר, משהו שרוצים.
ואולי קשה להאמין אבל אם תהיו טובים, אז הטוב שלכם ידבק באחרים ויהפוך גם אותם לטובים יותר. אולי לא כמוכם, אבל טובים יותר משהיו!
היו טובים ואל תתביישו כשלועגים או צוחקים על טוב-הלב שלכם. אלוהים, אם יש כזה, אוהב את הטוב הרבה יותר מכל מצווה אחרת ואוהב את הטובים יותר מכל הבריות שהוא מכיר. אם יש מצווה חשובה במיוחד בספר הספרים, הרי זו המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". הדרך הטובה ביותר לאהוב היא להיות פשוט טוב!
הנה פרסומת שמציגה איש טוב-לב ואת התוצאות שלפעמים, כשהוא ממש מתאמץ, הוא יכול לראות:
https://youtu.be/8Wvcraiaa7A
"האיש מהתור" - סיפור קסום על טוב לב שעובר מדור לדור:
https://youtu.be/lQ6WdCUttjE
אגדה יפנית נפלאה על רוחות ורוח הנתינה (מתורגם):
https://youtu.be/VixAX2IzaE4
וחבורת אופנוענים טובים שעזרו לילד להתגבר על בריונות:
https://youtu.be/5vQcI9phkyk
אנחנו גדלים בעולם מודרני, שיכול ומצליח להיות לא פעם מנוכר וקר כלפי האנשים החלשים, או למי שנפגעו. כל אחד מאיתנו לוקח איתו שק. בשק הזה יש, מה לעשות, גם צרות וקשיים, הסתבכויות, מחלות, בעיות ודברים שנחתו עלינו או סתם דברים שמעיקים ולא זזים משם. חלקנו פגועים הרבה יותר משאנחנו רוצים ומוכנים להראות החוצה.
אם כל אחד מאיתנו יקדיש מעט חיבה וסבלנות כלפי האחר, גם לזרים גמורים, תארו לעצמכם איזה עולם נפלא יהיה כאן. לא הכל ייפתר אבל יהיה קל יותר להתמודד עם החבילה שלך, שק הצרות והבעיות שמונח על גבך וגבנו..
יתכן שאנשים מסתירים בעיות גדולות משלך:
http://youtu.be/D38S9o_6qnc
התנהגות
מכירים מציאות בה זוגיות או יחסים מתקיימים בסוג של אלימות שקטה וחרישית, מילולית ומתמשכת ובעלת אופי נרקיסיסטי והיא לרוב תהיה בתוך זוגיות או משפחה. זהו הגזלייטינג (Gaslighting).
בגזלייטינג, שהוא סוג של התעללות פסיכולוגית של אדם באדם, מאשים המגזלט את המגוזלט, במה שהוא עצמו עושה. התוקף מאשים את המותקף שהוא זה שתוקף אותו וכפוגען הוא טוען שהוא זה שנפגע.
מצד ה"מגוזלט", מי שחווה על בשרו גזלייטינג, הוא לרוב יתחיל לפקפק בתפיסה ובהבנת המציאות, בזיכרון ובשיקול הדעת שלו או שלה. הוא עלול להרגיש חרד, מבולבל, או שאולי אינו יכול לסמוך על עצמו.
הגזלייטינג הוא אחת הטקטיקות המניפולטיביות המשמשות היטב את מי שסובלים (והסביבה סובלת אף יותר...) מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
אגב, אף שהוא מוזכר וקיים בספרות הפסיכולוגיה המקצועית והמחקרית, המושג "גזלייטינג" משמש בעיקר בדיבור ופחות בשפה המקצועית.
המושג "הדלקת גז" בא משמו של מחזה מ-1938, שיהפוך ב-1944 לסרט בשם "Gaslight". בסרט מתמרן הבעל את רעייתו לחשוב שיש לה מחלת נפש.
#התנהגויות
בטווח הגזלייטינג ניתן לכלול מתוקפנות פסיבית, סרקזם, או התגוננות ועד הונאה וערעור החוויה של האחר. המגזלט יוכל להאשים ברגישות יתר, בביקורתיות או בדרמטיות. לעתים הוא ילעג או יתעצבן או אפילו יבכה כדי להציג את עצמו כקורבן של המגוזלט.
לא פעם המגזלט יחוש מאוים או יקנא בבן הזוג שלו. כתוצאה מכך הוא עלול לפסול או לפקפק בהישגי המגוזלט ולהדגיש את הצד השלילי בהישגיו.
הנה המושג גזלייטינג (עברית):
https://youtu.be/y3D_N38VF9M
באנגלית:
https://youtu.be/y3t-Jvrr2OY
קדימון הסרט "גאזלייטינג" ממנו נולד המושג:
https://youtu.be/0ToLfQU2xmg
מנהיג כת מגזלט בכוונה שתביא את אחותה לכת שלו - מתוך סרט (עברית):
https://youtu.be/WdpRNoZAs2o
והסבר פסיכולוגי יפה עם מעט היסטוריית המושג (עברית):
https://youtu.be/xOCOlbMxCkQ?long=yes
קנאה (Jealousy) היא רגש שמתעורר אצל בני-אדם כשלזולתם יש משהו שהם חשים שמגיע להם, או שנלקח מהם בשל הצלחת האחר ותחושת הנחיתות היחסית למולו.
"קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ שַלְהֶבֶתְיָה" נכתב לפני אלפי שנים בשיר השירים (ח', ו'). כן, יש בקנאה משהו מייסר ובחברה נתפס הרגש הזה כשלילי. אנשים מביטים באדם שמקנא כאדם פחות טוב.
הספרות תאמר שלמראה מושא קנאתו, ניצת המקנא באש. איזה טוב כבר מצאנו בגיבורים ספרותיים שהיו מלאי קנאה? - מי מאיתנו חש סימפתיה לקין על קנאתו בהבל, או בלאגו של שייקספיר שבקנאתו עושה מעשים איומים?
אבל גם אם הקנאה מאמללת ומייסרת אותנו, חוקרים רבים מוצאים שהמין האנושי לא היה יכול לשרוד בלעדיה ובטח לא להגיע למקומות אליהם הגענו.
וזה אומר שישנם שני סוגי קנאה, שראוי להבחין ביניהם. יש קנאה שפירה ויש קנאה זדונית.
#קנאה זדונית
קנאה המבטאת רצון לפגוע באחר. יש בה את "צרות העין", שהאמנות תיטיב לתאר כניצוצות ורשפי אש מדומים, הניתזים מעיני המקנא למראה מושא קנאתו.
הבסיס שלה הוא התפיסה שיתרונו של מושא הקנאה לא ראוי ולא בהישג ידינו. בקנאה זו, לא זו בלבד שאדם לא טורח לפרגן, להתאמץ, להתקדם ולהעמיד את עצמו בשורה אחת עם הצלחת מושא הקנאה שלו, אלא שהוא רוצה בנפילת ההוא או ההיא, המצליחים.
זו קנאה שלילית, הרסנית ומסוכנת. היא מטרידה את המקנא ולא פעם גם את האדם שמקנאים בו. המקנא רוצה להכשיל את מושא קנאתו, להוריד, להקטין ולפגוע בתדמית המצליחן ואף להרוס אותו.
זו קנאה מאמללת, גם את המקנאים ולא פעם גם את מושאיהם. בשיאה היא מובילה לרעילות ביחסים הבין-אישיים, למעשים המערערים את היחסים ומגיעה עד הרס מוחלט של מערכות יחסים. יש בה רכילות מרושעת, שימוש באמונות טפלות וחשש מתמיד מעין הרע אצל מושא הקנאה.
#קנאה שפירה
הסוג השני הוא ה"קנאה המבורכת", שמבטאת רצון להידמות לאחר ומנתבת אותנו להתמודד איתה על ידי שיפור עצמי.
בניגוד לקנאה הזדונית, קנאה שפירה היא נטולת עוינות ובעולם הקפיטליסטי של ימינו רבים אף רואים בה נורמה. "קנאת סופרים תרבה חוכמה" כבר נאמר ואצל אנשים הישגיים וחיוביים, קנאה כזו יכולה להוביל להשתדלות, למאמץ ולשיפור - הכל כדי להתקדם ולהיות כמו מי שהם מקנאים בו, להיות כמו מושא הקנאה שלהם.
זו קנאה שמביאה לידי תחרות. היא מאלצת אותנו לשקוד על פיתוח היכולות שלנו, להתעלות על עצמנו ולהגיע לשיאים, שאלמלא התחרות ספק אם היינו חווים.
#סיכום
יש נטייה לחשוב שבחיים החברתיים יש יותר קנאה זדונית מקנאה בונה ושפירה. החוקרים, אגב, מצאו שזה לא נכון ושהן תופסות פחות או יותר את אותו חלק.
בשפות שונות יש שתי מילים נפרדות לסוגי הקנאה השונים. סביר שלשונית לא מוצדק להשתמש באותה מילה לשניהם. יתכן ש"צרות עין" בעברית תהיה מדויקת יותר עבור הקנאה הזדונית.
הנה ניסוי שמדגים את הקנאה המובנית בנו ובבעלי חיים:
https://youtu.be/7tKZB2k14iY
גם גרביים יכולות לקנא - לפחות בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/knPgC6R011w
הקנאה היא פעמים רבות לא מוצדקת (עברית):
https://youtu.be/xaFW6YzVHP4
גם גדולי או גדולות עולם יכולים לקנא (עברית):
https://youtu.be/tyqXP73IFWQ
ובחיוך - חיפה מקנאת בתל אביב ומרגישה So low (עברית):
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.
אבל מה זה פאסיב אגרסיב?
התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.
הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.
כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.
משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".
מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.
ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.
או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.
#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.
הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.
בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.
אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.
באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.
כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.
הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):
https://youtu.be/M24l9Dj_7OA
הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/4WP_n_68rXg
והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
מכירים את זה שאתם זורקים הערה בחברת אנשים ואז משתררת שתיקה וכולם מביטים אחד בשני במבוכה, מסתירים צחוק נבוך או מליטים את פניהם במבוכה? - אם כן, יתכן שגיליתם באותו הרגע את חוסר הטאקט שלכם..
טאקט (Tact) היא חוסר רגישות, התנהגות חברתית שמזהה ומתחשבת במצב שבו נמצא אדם ברגע מסוים ויודעת מה ראוי לומר ומה לא ראוי. אנשים שיש להם טאקט יודעים להתחשב ברגשותיו ובערכים של האחר, מבלי לפגוע בהם.
חוסר טאקט יהיה למשל לזרוק בדיחה על בעלי זקנים כשיש מישהו עם זקן שעלול להיפגע, או למשל להתבדח במפגש משפחתי על שומן, כשהדודה שלידך מנסה כבר שנים להתמודד עם בעיות המשקל שלה.
הנה דוגמאות שבהן מד טאקט היה מסייע מאד:
http://youtu.be/KGLDuL3TPXI
האם זה חוסר טאקט מסוים בראיון טלוויזיה?
http://youtu.be/kuy2cV6_z1c
ובחיוך - כשברקוני וטאקט הם לא אחד (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw?long=yes
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?
אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.
ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...
מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.
בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.
ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?
ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.
כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.
גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.
הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):
https://youtu.be/6J6a5lnunSQ
הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:
https://youtu.be/D2RnaViWuuE
בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):
https://youtu.be/aNoBuGltICM
הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/9XT4SbajwFw
הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:
https://youtu.be/HDTB7jsc0UY
בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):
https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ
וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):
https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.
ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...
מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.
בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.
ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?
ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.
כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.
גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.
הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):
https://youtu.be/6J6a5lnunSQ
הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:
https://youtu.be/D2RnaViWuuE
בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):
https://youtu.be/aNoBuGltICM
הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/9XT4SbajwFw
הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:
https://youtu.be/HDTB7jsc0UY
בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):
https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ
וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):
https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
האם אנשים נולדים טובי לב?
אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו.
מה שעוד יותר יפה ומרגש הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.
הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:
http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
האם ניתן בכלל לנבא התנהגות? (מתורגם)
https://youtu.be/MknV3t5QbUc
אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו.
מה שעוד יותר יפה ומרגש הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.
הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:
http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
האם ניתן בכלל לנבא התנהגות? (מתורגם)
https://youtu.be/MknV3t5QbUc
האם זה רע להיות שונה מכולם?
בדרך כלל אנו מביטים במי שנוהג אחרת מכולם כמישהו לא נורמלי, אבל האם זה באמת כך? - ואולי זהו הגאון הבא, הממציא החשוב, המגלה המדהים או האמן המהפכני והחשוב הבא?
אז לא. האנשים השונים, כל אחד וסיבותיו שלו, הם פשוטו כמשמעו שונים. אבל הם אנשים שאולי בחרו דרך חיים שונה, נוהגים אחרת, נראים או מצטיירים אחרת בעיני כולם, אבל בסוף הם פשוט לא כמו כולם.
מהם ייצאו גם פורצי הדרך הבאים, הכותבים המיוחדים, הממציאים והמגלים של דברים חדשים. היום אנחנו כבר רגילים שלא פעם הם החנונים שמביאים את העולם קדימה, הם אלו ששנים אחרי שעשו משהו מוזר, יתגלה כמה היה חשוב ומשמעותי למין האנושי.
וכן, חלק מהם שונים ואולי לא יהיו כאלה. אבל כדאי תמיד לזכור שבגלל זה אנחנו מין אחר, הומו סאפיינס, בני תרבות ולא חיות, בטח שלא חיות פרא. התנהגות מפלה, משפילה ואפילו אלימה היא אופיינית רק לחברות מעוותות, מונהגות בידי אנשים לא ראויים, או פרימיטיביות במובן הרע, כי יש המון חברות פרימיטיביות עם ערכים חברתיים ראויים לקנאה שחלילה מכוון אליהן.
אז לא. זה לא רע, גם אם זה קשה להיות שונה מכולם. השתדלו להיות אתם ולעשות את מה שממלא אתכם בתשוקה, במשמעות וברצון להתפתח אליו.
הנה סרטון שמדגים זאת:
http://youtu.be/QaXynUJUOQY?t=30s
ותמונה אחת של איקרוס הנופל מהשמיים מלמדת שלא חשוב "מה יגידו" כי זה לא חשוב:
https://youtu.be/X75Roe_davA
בדרך כלל אנו מביטים במי שנוהג אחרת מכולם כמישהו לא נורמלי, אבל האם זה באמת כך? - ואולי זהו הגאון הבא, הממציא החשוב, המגלה המדהים או האמן המהפכני והחשוב הבא?
אז לא. האנשים השונים, כל אחד וסיבותיו שלו, הם פשוטו כמשמעו שונים. אבל הם אנשים שאולי בחרו דרך חיים שונה, נוהגים אחרת, נראים או מצטיירים אחרת בעיני כולם, אבל בסוף הם פשוט לא כמו כולם.
מהם ייצאו גם פורצי הדרך הבאים, הכותבים המיוחדים, הממציאים והמגלים של דברים חדשים. היום אנחנו כבר רגילים שלא פעם הם החנונים שמביאים את העולם קדימה, הם אלו ששנים אחרי שעשו משהו מוזר, יתגלה כמה היה חשוב ומשמעותי למין האנושי.
וכן, חלק מהם שונים ואולי לא יהיו כאלה. אבל כדאי תמיד לזכור שבגלל זה אנחנו מין אחר, הומו סאפיינס, בני תרבות ולא חיות, בטח שלא חיות פרא. התנהגות מפלה, משפילה ואפילו אלימה היא אופיינית רק לחברות מעוותות, מונהגות בידי אנשים לא ראויים, או פרימיטיביות במובן הרע, כי יש המון חברות פרימיטיביות עם ערכים חברתיים ראויים לקנאה שחלילה מכוון אליהן.
אז לא. זה לא רע, גם אם זה קשה להיות שונה מכולם. השתדלו להיות אתם ולעשות את מה שממלא אתכם בתשוקה, במשמעות וברצון להתפתח אליו.
הנה סרטון שמדגים זאת:
http://youtu.be/QaXynUJUOQY?t=30s
ותמונה אחת של איקרוס הנופל מהשמיים מלמדת שלא חשוב "מה יגידו" כי זה לא חשוב:
https://youtu.be/X75Roe_davA
למה כדאי לסייע זה לזה ולעבוד ביחד?
עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה.
פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שהם עובדים ביחד ומצליחים להשיג דברים מדהימים.
אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.
הנה היתרונות של עבודת צוות:
https://youtu.be/yg-a2SpGQBk
נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:
http://youtu.be/_5Eokd5TC5A
עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:
http://youtu.be/jop2I5u2F3U
עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה.
פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שהם עובדים ביחד ומצליחים להשיג דברים מדהימים.
אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.
הנה היתרונות של עבודת צוות:
https://youtu.be/yg-a2SpGQBk
נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:
http://youtu.be/_5Eokd5TC5A
עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:
http://youtu.be/jop2I5u2F3U
למה כדאי להיות יותר שמח ולצחוק הרבה?
השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.
מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!
הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:
http://youtu.be/CBhSQsrwqaE
מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:
https://youtu.be/FLQ937a-OdI
קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":
http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA
וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:
https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ
השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.
מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!
הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:
http://youtu.be/CBhSQsrwqaE
מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:
https://youtu.be/FLQ937a-OdI
קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":
http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA
וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:
https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ
מהי הפסיכולוגיה של הצבע?
צבעים יכולים לעשות דברים נפלאים, איומים, יפים או מכוערים. יש עולם שלם של דימויים, אסוציאציות והקשרים שבהם משפיע עלינו כל צבע.
שורשי הפסיכולוגיה של הצבעים נעוצה עוד בימים של שחר האנושות. המין האנושי היה מוקף תמיד בצבעים ונתון להשפעתם עליו.
נסו לחשוב רגע על התוגה, שלא לומר העצב, שמשתלטים עלינו ביום סגריר, או בסתם יום אפרורי. היזכרו כמה טוב עושים לנו כחול השמיים והשמש הזורחת בצבעים בהירים. כמה רומנטי הוא אודם השקיעה, כמה מרגיע הירוק של הצמחים והעצים וכך הלאה עם רבים מצבעי הטבע.
בטבע משמשים הצבעים את המינים השונים למטרות שונות. בעולם העופות משתמשים בצבעים למשיכת בני זוג בעונת החיזור, מרובה השימוש בצבע כצבעי אזהרה של בעלי חיים כנגד הטורפים המאיימים עליהם, פרחים מושכים מאביקים בעזרת צבעים וכך הלאה.
כמובן שבעולם המודרני צבעים נותנים עבודה. משורות הנורות הצבעוניות בחגים וחגיגות, דרך הזיקוקים ועד תאורות המגדלים מבוססות נורות הלד, הצבע משמח ומרחיב את הלב.
בעולם הפרסום מרבים לעשות שימוש בצבעים לשם העברה של מסרים וכדי לעורר רגשות או ליצור אפקטים פסיכולוגיים רצויים למפרסמים. דוגמאות? - אדום מייצג תשוקה, ירוק - צמיחה ואיזון וצבע סגול מייצג מקוריות ויצירתיות.
גם בתעמולה פוליטית או מדינית משמשים צבעים כמו אדום לאזהרה או להגדלת המוטיבציה להיאבק במתנגדים. צבע שחור יכול לאיים ובצבעים בהירים משתמשים פוליטיקאים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, אחרי שנבחר בהם כמובן...
פסיכולוגיית הצבעים מתבססת על ההנחה שצבעים משפיעים עלינו באופן גלוי ובעיקר באופן סמוי, תת הכרתי. ההנחה היא ששימוש מוצלח בצבעים יכול גם להשפיע על הרגשות, הבחירות שלנו ועל מעשינו.
צבעים משמשים צבאות, דתות, מסדרים דתיים, קבוצות ונבחרות ספורט, דגלים, מדי עבודה ועוד. הנאמנות לצבעים הללו בקרב תומכים היא מטורפת.
אם גבר ילבש חליפה שחורה הוא ייתפס כרציני ומוצלח. אך מה יקרה אם הוא ילבוש חליפה סגולה? - פתאום הוא לא שגרתי, נועז, יצירתי וכך הלאה. ואם הוא ילבש צהוב בפגישה עם משקיעים, סביר יותר שלא יצליח לגייס הון. אבל האם יקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה קומית?
ואישה, השמלה השחורה הקטנה שלה היא מפתה ונשית. ואם תלבש דווקא שמלה אדומה - איזו תדמית זה יקנה לה? מה זה יגרום אצל גברים? ולמה בכירות בעולם העסקים, או מנכ"ליות של חברות עסקיות ותאגידים, צריכות לבוש בגוונים כהים כדי שייחשבו מוצלחות וסמכותיות?
אז פסיכולוגיית הצבע מלווה אותנו כל הזמן. תעשיות, מפרסמים וגופים רבים משתמשים בה להשגת מטרותיהם ומשפיעים עלינו בדרכים שונות ומגוונות. ממיתוג עסקי ועד בחירת צבעים לדגל לאומי או למפלגה - הצבע כאן כדי להשפיע על חיינו ולעשות זאת ללא הפסקה.
מסתבר שלצבעים יש השפעה אבל זה משתנה מתרבות לתרבות:
https://youtu.be/OM4fXB23pCQ
גם הדת יודעת להסביר זאת (עברית):
https://youtu.be/DVucKHak5G4
גם בתעמולת בחירות משתמשים בצבעים להעברת מסרים סמויים לבוחר (עברית):
https://youtu.be/e_5CsRTp62Y
האם צבע משפיע על הישגים בספורט תחרותי (עברית):
https://youtu.be/p80r6z2UjVI
יש צבעים קרים ויש צבעים חמים:
https://youtu.be/XVRHPXx062k
בחיוך פרסומי - זה הכוח התזונתי של צבעי הירקות (עברית):
https://youtu.be/L5tVOX99gcU
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
והפסיכולוגיה של הצבעים:
https://youtu.be/8wnGUxVaifs?long=yes
צבעים יכולים לעשות דברים נפלאים, איומים, יפים או מכוערים. יש עולם שלם של דימויים, אסוציאציות והקשרים שבהם משפיע עלינו כל צבע.
שורשי הפסיכולוגיה של הצבעים נעוצה עוד בימים של שחר האנושות. המין האנושי היה מוקף תמיד בצבעים ונתון להשפעתם עליו.
נסו לחשוב רגע על התוגה, שלא לומר העצב, שמשתלטים עלינו ביום סגריר, או בסתם יום אפרורי. היזכרו כמה טוב עושים לנו כחול השמיים והשמש הזורחת בצבעים בהירים. כמה רומנטי הוא אודם השקיעה, כמה מרגיע הירוק של הצמחים והעצים וכך הלאה עם רבים מצבעי הטבע.
בטבע משמשים הצבעים את המינים השונים למטרות שונות. בעולם העופות משתמשים בצבעים למשיכת בני זוג בעונת החיזור, מרובה השימוש בצבע כצבעי אזהרה של בעלי חיים כנגד הטורפים המאיימים עליהם, פרחים מושכים מאביקים בעזרת צבעים וכך הלאה.
כמובן שבעולם המודרני צבעים נותנים עבודה. משורות הנורות הצבעוניות בחגים וחגיגות, דרך הזיקוקים ועד תאורות המגדלים מבוססות נורות הלד, הצבע משמח ומרחיב את הלב.
בעולם הפרסום מרבים לעשות שימוש בצבעים לשם העברה של מסרים וכדי לעורר רגשות או ליצור אפקטים פסיכולוגיים רצויים למפרסמים. דוגמאות? - אדום מייצג תשוקה, ירוק - צמיחה ואיזון וצבע סגול מייצג מקוריות ויצירתיות.
גם בתעמולה פוליטית או מדינית משמשים צבעים כמו אדום לאזהרה או להגדלת המוטיבציה להיאבק במתנגדים. צבע שחור יכול לאיים ובצבעים בהירים משתמשים פוליטיקאים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, אחרי שנבחר בהם כמובן...
פסיכולוגיית הצבעים מתבססת על ההנחה שצבעים משפיעים עלינו באופן גלוי ובעיקר באופן סמוי, תת הכרתי. ההנחה היא ששימוש מוצלח בצבעים יכול גם להשפיע על הרגשות, הבחירות שלנו ועל מעשינו.
צבעים משמשים צבאות, דתות, מסדרים דתיים, קבוצות ונבחרות ספורט, דגלים, מדי עבודה ועוד. הנאמנות לצבעים הללו בקרב תומכים היא מטורפת.
אם גבר ילבש חליפה שחורה הוא ייתפס כרציני ומוצלח. אך מה יקרה אם הוא ילבוש חליפה סגולה? - פתאום הוא לא שגרתי, נועז, יצירתי וכך הלאה. ואם הוא ילבש צהוב בפגישה עם משקיעים, סביר יותר שלא יצליח לגייס הון. אבל האם יקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה קומית?
ואישה, השמלה השחורה הקטנה שלה היא מפתה ונשית. ואם תלבש דווקא שמלה אדומה - איזו תדמית זה יקנה לה? מה זה יגרום אצל גברים? ולמה בכירות בעולם העסקים, או מנכ"ליות של חברות עסקיות ותאגידים, צריכות לבוש בגוונים כהים כדי שייחשבו מוצלחות וסמכותיות?
אז פסיכולוגיית הצבע מלווה אותנו כל הזמן. תעשיות, מפרסמים וגופים רבים משתמשים בה להשגת מטרותיהם ומשפיעים עלינו בדרכים שונות ומגוונות. ממיתוג עסקי ועד בחירת צבעים לדגל לאומי או למפלגה - הצבע כאן כדי להשפיע על חיינו ולעשות זאת ללא הפסקה.
מסתבר שלצבעים יש השפעה אבל זה משתנה מתרבות לתרבות:
https://youtu.be/OM4fXB23pCQ
גם הדת יודעת להסביר זאת (עברית):
https://youtu.be/DVucKHak5G4
גם בתעמולת בחירות משתמשים בצבעים להעברת מסרים סמויים לבוחר (עברית):
https://youtu.be/e_5CsRTp62Y
האם צבע משפיע על הישגים בספורט תחרותי (עברית):
https://youtu.be/p80r6z2UjVI
יש צבעים קרים ויש צבעים חמים:
https://youtu.be/XVRHPXx062k
בחיוך פרסומי - זה הכוח התזונתי של צבעי הירקות (עברית):
https://youtu.be/L5tVOX99gcU
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
והפסיכולוגיה של הצבעים:
https://youtu.be/8wnGUxVaifs?long=yes
איך לשמור על העולם?
איך נשמור על העולם?
איך אנו יכולים לשמור על העולם?
שמירה על כדור הארץ היא לא משימה קשה מדי. בסך הכל כדאי לאמץ הרגלים טובים, כמו לכבות מכשירי חשמל כשלא צריך אותם, לכבות את האור בחדר שיוצאים ממנו וכדומה. כדאי גם לארגן את בני הבית כולם לא להשליך בקבוקים, נייר ומוצרי פלסטיק לפח הרגיל אלא להשליכם לפחים המיועדים למיחזור.
כדאי גם לעודד את אבא ואימא לקנות רק מה שצריך ולהפסיק לקנות יותר מדי ולזרוק את המיותר. זה גם חסכוני וישאיר יותר כסף לדברים חשובים בתקציב המשפחתי וגם יהיה טוב לכדור הארץ שלנו ולנו.
הנה הקיימות, פיתוח בר קיימא וחיים תוך שמירה על העולם (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
סיפור שמדגים כמה חשוב שנשמור על העולם:
http://youtu.be/fxnrylPLBuE
כך כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/S2BqMdR7hl8
אפילו מותגי ענק משתדלים לתרום את חלקם ולייצר מוצרים מתכלים (עברית):
https://youtu.be/rIjSrXYeKpI
עוד דברים שנוכל לעשות לשמירת העולם:
http://youtu.be/bn8R_XqjjI0
מיחזור - מה שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
העולם שכל כך חשוב לנו:
http://youtu.be/thuViaxRd_w?t=25s
וסרט תיעודי מהמם ביופיו על כדור הארץ ומה המין האנושי גורם לו:
https://youtu.be/NEnRsTlSsxM?long=yes
איך אנו יכולים לשמור על העולם?
שמירה על כדור הארץ היא לא משימה קשה מדי. בסך הכל כדאי לאמץ הרגלים טובים, כמו לכבות מכשירי חשמל כשלא צריך אותם, לכבות את האור בחדר שיוצאים ממנו וכדומה. כדאי גם לארגן את בני הבית כולם לא להשליך בקבוקים, נייר ומוצרי פלסטיק לפח הרגיל אלא להשליכם לפחים המיועדים למיחזור.
כדאי גם לעודד את אבא ואימא לקנות רק מה שצריך ולהפסיק לקנות יותר מדי ולזרוק את המיותר. זה גם חסכוני וישאיר יותר כסף לדברים חשובים בתקציב המשפחתי וגם יהיה טוב לכדור הארץ שלנו ולנו.
הנה הקיימות, פיתוח בר קיימא וחיים תוך שמירה על העולם (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
סיפור שמדגים כמה חשוב שנשמור על העולם:
http://youtu.be/fxnrylPLBuE
כך כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/S2BqMdR7hl8
אפילו מותגי ענק משתדלים לתרום את חלקם ולייצר מוצרים מתכלים (עברית):
https://youtu.be/rIjSrXYeKpI
עוד דברים שנוכל לעשות לשמירת העולם:
http://youtu.be/bn8R_XqjjI0
מיחזור - מה שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות למען הסביבה (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
העולם שכל כך חשוב לנו:
http://youtu.be/thuViaxRd_w?t=25s
וסרט תיעודי מהמם ביופיו על כדור הארץ ומה המין האנושי גורם לו:
https://youtu.be/NEnRsTlSsxM?long=yes
מהי האמיגדלה שבמוחנו ואיך היא מנהלת אותנו ברגעי פחד?
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
