שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ישנם עופות שלא מסוגלים לעוף?
כשאנחנו חושבים על ציפורים, התמונה הראשונה שעולה בראשנו היא של ציפורים מעופפות בשמיים. אבל בעולם יש מעל 60 מינים של עופות וציפורים שכלל לא יכולים לעוף.
מהפינגווינים שבאנטארקטיקה, דרך עוף הדודו (Dodo) שנכחד באי מאוריציוס, או היענים (Ostriches) באפריקה - עשרות מיני ציפורים בעולם מצוידים בנוצות וכנפיים, אך איבדו את היכולת לעוף.
העופות הללו הם רק חלק מרשימת ציפורים שאיכשהו ויתרו או איבדו את יכולת הטיסה ומסוגלות רק ללכת, לשחות או לרוץ.
#אבל איך יש להם כנפיים שלא מאפשרות להם לעוף?
מסתבר שכנפיהם של עופות רבים הלכו וקטנו במהלך האבולוציה ולכן אותם עופות פשוט אינם יכולים לעוף. הם עברו תהליך שנקרא "אובדן משני" (Secondary Flightlessness) של יכולת הטיסה, אובדן אצל ציפורים שאבותיהן עפו.
#מתי הם איבדו את היכולת לעוף?
הסיבה המרכזית לאובדן יכולת התעופה היא פשוטה. מבחינה אנרגטית, התעופה היא מעמיסה ותובעת מהציפור המון אנרגיה. האבולוציה מעדיפה יעילות וח וחיסכון באנרגיה. בעלי חיים שחוסכים אנרגיה מצליחים לשרוד ולהתרבות, בעוד שמבזבזי אנרגיה הולכים ונעלמים.
לצורך התעופה הציפור צריכה שרירי חזה ענקיים, עצמות חלולות וקלות וחילוף חומרים (מטבוליזם) מהיר שצורך המון אנרגיה.
לכן התנוונו להן הכנפיים של ציפורים שחיו בסביבה ללא טורפים שמאיימים לצוד אותן. או אם לא היה להן צורך לעוף כדי לתפוס מזון.
כלומר, כשציפור מגיעה לסביבה שבה אין טורפים או שיש לה הרבה מזון זמין על הקרקע - היא לא צריכה להתאמץ כדי להשיגו או לשרוד. במצב כזה הטיסה הופכת למותרות ולדבר מיותר ובמהלך הדורות תלך ותיחלש היכולת הזו לעוף.
#איפה זה קרה?
איים מבודדים, למשל, היו המקום המושלם לתופעה הזאת. בניו זילנד, למשל, אי שלא היו בו יונקים טורפים במשך מיליוני שנים, הציפורים התפתחו בחופשיות וחיו על הקרקע.
כך נוצרו הקיווי (Kiwi) הלילי והביישן, המואה (Moa) שהייתה ציפור ענקית בגובה של עד 3 וחצי מטר, שקלה עד 230 קילוגרם ונכחדה. כך הוא הקקפו (Kakapo), תוכי הלילה הכבד ביותר בעולם שמטפס על עצים אבל לא יכול לעוף.
דוגמה מרתקת נוספת באה מאיי גלפגוס, בדמות הקורמורנט חסר יכולת הטיסה (Flightless Cormorant). כנפיו הצטמצמו לשליש מגודלן המקורי כי הוא מצא את כל מזונו במים.
גם הפינגווינים עברו את הניוון הזה. עבורם האבולוציה בחרה בדרך שונה לגמרי. הם לא ויתרו על הטיסה אלא התאימו אותה לסביבה אחרת, כי הם פשוט "עפים" במים. כנפיהם הפכו לסנפירים יעילים והם זריזים ומהירים בציד הטרף באוקיינוס הקפוא.
אצל היענים באפריקה והאמו (Emu) באוסטרליה התפתחה במקום הטיסה יכולת של ריצה מהירה. היענים יכולים להגיע למהירות ריצה של כ-70 קילומטר לשעה והם העופות הכי גדולים ומהירים על הקרקע.
האירוניה היא שאובדן הטיסה הפך מסוכן דווקא כשבני האדם הופיעו בתמונה. הדודו נכחד תוך פחות ממאה שנים, לאחר שההולנדים הגיעו למאוריציוס ב-1598 והמואה הענקית הושמדה על ידי המאורים תוך מאות שנים מהגעתם לניו זילנד.
ציפורים שהתפתחו ללא פחד מטורפים מצאו את עצמן פתאום חסרות הגנה. היום רבים מהעופות חסרי הטיסה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, מה שדורש מאמצי שימור הכרחיים ודחופים.
הנה הציפורים שלא יכולות לעוף (מתורגם):
https://youtu.be/hRzRjHzvOts
עוד על ציפורים ללא תעופה:
https://youtu.be/w9i17lBRsk0
הנה כמה מיני עופות שלא יכולים לעוף:
https://youtu.be/1tOL5k0eStU
התנוונת
כשאנחנו חושבים על ציפורים, התמונה הראשונה שעולה בראשנו היא של ציפורים מעופפות בשמיים. אבל בעולם יש מעל 60 מינים של עופות וציפורים שכלל לא יכולים לעוף.
מהפינגווינים שבאנטארקטיקה, דרך עוף הדודו (Dodo) שנכחד באי מאוריציוס, או היענים (Ostriches) באפריקה - עשרות מיני ציפורים בעולם מצוידים בנוצות וכנפיים, אך איבדו את היכולת לעוף.
העופות הללו הם רק חלק מרשימת ציפורים שאיכשהו ויתרו או איבדו את יכולת הטיסה ומסוגלות רק ללכת, לשחות או לרוץ.
#אבל איך יש להם כנפיים שלא מאפשרות להם לעוף?
מסתבר שכנפיהם של עופות רבים הלכו וקטנו במהלך האבולוציה ולכן אותם עופות פשוט אינם יכולים לעוף. הם עברו תהליך שנקרא "אובדן משני" (Secondary Flightlessness) של יכולת הטיסה, אובדן אצל ציפורים שאבותיהן עפו.
#מתי הם איבדו את היכולת לעוף?
הסיבה המרכזית לאובדן יכולת התעופה היא פשוטה. מבחינה אנרגטית, התעופה היא מעמיסה ותובעת מהציפור המון אנרגיה. האבולוציה מעדיפה יעילות וח וחיסכון באנרגיה. בעלי חיים שחוסכים אנרגיה מצליחים לשרוד ולהתרבות, בעוד שמבזבזי אנרגיה הולכים ונעלמים.
לצורך התעופה הציפור צריכה שרירי חזה ענקיים, עצמות חלולות וקלות וחילוף חומרים (מטבוליזם) מהיר שצורך המון אנרגיה.
לכן התנוונו להן הכנפיים של ציפורים שחיו בסביבה ללא טורפים שמאיימים לצוד אותן. או אם לא היה להן צורך לעוף כדי לתפוס מזון.
כלומר, כשציפור מגיעה לסביבה שבה אין טורפים או שיש לה הרבה מזון זמין על הקרקע - היא לא צריכה להתאמץ כדי להשיגו או לשרוד. במצב כזה הטיסה הופכת למותרות ולדבר מיותר ובמהלך הדורות תלך ותיחלש היכולת הזו לעוף.
#איפה זה קרה?
איים מבודדים, למשל, היו המקום המושלם לתופעה הזאת. בניו זילנד, למשל, אי שלא היו בו יונקים טורפים במשך מיליוני שנים, הציפורים התפתחו בחופשיות וחיו על הקרקע.
כך נוצרו הקיווי (Kiwi) הלילי והביישן, המואה (Moa) שהייתה ציפור ענקית בגובה של עד 3 וחצי מטר, שקלה עד 230 קילוגרם ונכחדה. כך הוא הקקפו (Kakapo), תוכי הלילה הכבד ביותר בעולם שמטפס על עצים אבל לא יכול לעוף.
דוגמה מרתקת נוספת באה מאיי גלפגוס, בדמות הקורמורנט חסר יכולת הטיסה (Flightless Cormorant). כנפיו הצטמצמו לשליש מגודלן המקורי כי הוא מצא את כל מזונו במים.
גם הפינגווינים עברו את הניוון הזה. עבורם האבולוציה בחרה בדרך שונה לגמרי. הם לא ויתרו על הטיסה אלא התאימו אותה לסביבה אחרת, כי הם פשוט "עפים" במים. כנפיהם הפכו לסנפירים יעילים והם זריזים ומהירים בציד הטרף באוקיינוס הקפוא.
אצל היענים באפריקה והאמו (Emu) באוסטרליה התפתחה במקום הטיסה יכולת של ריצה מהירה. היענים יכולים להגיע למהירות ריצה של כ-70 קילומטר לשעה והם העופות הכי גדולים ומהירים על הקרקע.
האירוניה היא שאובדן הטיסה הפך מסוכן דווקא כשבני האדם הופיעו בתמונה. הדודו נכחד תוך פחות ממאה שנים, לאחר שההולנדים הגיעו למאוריציוס ב-1598 והמואה הענקית הושמדה על ידי המאורים תוך מאות שנים מהגעתם לניו זילנד.
ציפורים שהתפתחו ללא פחד מטורפים מצאו את עצמן פתאום חסרות הגנה. היום רבים מהעופות חסרי הטיסה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, מה שדורש מאמצי שימור הכרחיים ודחופים.
הנה הציפורים שלא יכולות לעוף (מתורגם):
https://youtu.be/hRzRjHzvOts
עוד על ציפורים ללא תעופה:
https://youtu.be/w9i17lBRsk0
הנה כמה מיני עופות שלא יכולים לעוף:
https://youtu.be/1tOL5k0eStU
