» «
בטהובן
איך הלחין בטהובן החרש את הגדולות ביצירותיו?



לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.

מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.

בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.


הנה סרטון המציג את בטהובן החרש לחלוטין, בשיא יצירתו ויכולתו המוסיקלית (מתורגם):

https://youtu.be/szVvtv9hfiU


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


חיי בטהובן:

https://youtu.be/luiYmGJX204


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


סיפורה של התקופה בה יצר בטהובן בחרשותו:

https://youtu.be/3bA2V0jZMo4?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
הסונטה לצ'לו ופסנתר מס' 1 במי מינור
מה סוד היופי של הסונטה לצ'לו מספר 1 של ברהמס?



המלחין הרומנטי הגרמני יוהנס ברהמס יצר ללא ספק כמה מהיצירות המרגשות של התקופה הרומנטית והמאה ה-19. קשה אולי להבחין בכך, אבל במוסיקה הקאמרית שלו הוא יצר מעין גשר בין התקופה הקלאסית במוסיקה לעבר המוסיקה המודרנית.

המאה ה-19 היא מאה בו לראשונה בתולדותיו הצ'לו הופך ביצירות רבות לכלי סולו. הכלי שבתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית ליווה בתפקיד בס, זכה מהמלחינים הרומנטים לתפקידים של סולן. ולא סתם סולן - הצ'לו הוא סולן עמוק, אפילו דרמטי, שחקן "מרכז המגרש" בין הבאסים המלווים לכלים הגבוהים והמככבים.


#על היצירה
בסונטה לצ'לו ופסנתר מס' 1 במי מינור הוא מערער את היציבות המקובלת של המוסיקה הקלאסית בליווי פסנתר שמלווה את הצ'לו בעיכוב קל, מעין סוג של "אוף ביט" (off-beat) שיאפיין מטה שנים אחר כך לא מעט סגנונות במוסיקה הקלה.

היא מתחילה בפרק ראשון שתחילתו אפלה משהו. הצ'לו מתעמת עם הפסנתר, תוך מעין חיפוש דרך. הפסנתר מלווה אותו, באותו ערעור ואובדן יציבות של הקצב. בפרק השני מגיע ריקוד נשכח ויוצר מינואט נוסטלגי. הפרק השלישי הוא שכלתני משהו בפוגה בסגנון באך. היא הולכת ומתגברת עד לסיום דרמטי, במרקם פוליפוני ומורכב.

הסונטות לצ'לו ופסנתר מאת ברהמס, כמו רבות מיצירותיו, נעות בין שמרנות לחדשנות. מצד אחד הוא מחדש את השפה ההרמונית של המוזיקה הקאמרית ומעשיר אותה בחידושים שהוא מכניס בפיתוח הנושאים, במיוחד הנושא הראשון, ובדרך בה הוא מעבד ומשרבב אותו בפרקים השונים. מנגד הוא עדיין משלב הרמוניות בסגנון ימי הביניים ובפוגות מהרנסאנס והבארוק ומנגד משתמש בשיטות מסורתית, כמו כתיבה בקונטרפונקט ופוליפוניה.

הסונטה הזו היא כמו מסע מוסיקלי לעבר, כי ברור שברהמס לא לגמרי מקבל את החוקים של התקופה ונמצא בקונפליקט שלא נגמר בין הקלאסיקה השמרנית לרומנטיקה החדשנית.


הנה הצ'לן הנהדר יו יו מא בסונטה מס' 1 מאת ברהמס:

https://youtu.be/6oyLJHpe8Z8


הקלטה היסטורית של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה פרה בצ'לו מלווה בדניאל ברנבוים בעלה בפסנתר:

https://youtu.be/9XiYrzsgWto


ועם תווים:

https://youtu.be/gnjv7W1YNa4
הטייל מעל לים הערפילים
מהו הציור של הטייל מעל ים הערפילים?



אחד הציורים המפורסמים בעולם הוא זה של "הטייל מעל לים הערפילים" (Wanderer above the Sea of Fog). זהו ציור שמן של הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך. בשנת 1818 הוא הפליא לצייר את ההשתאות של מטייל העומד נפעם למול הנוף ההררי וים העננים והערפל שלמולו.

הציור מביע בצורה שקטה ויפה את ההתפעלות מהטבע, שרבים מהאמנים בתקופה הרומנטית חשו. זו הסיבה ש"הטייל אל מול ים הערפילים" נחשב לאחת היצירות הידועות והמוכרות מהזרם הרומנטי בתולדות האמנות ורבים רואים בו מייצג של הסגנון והתקופה.


הנה הציור "הטייל מעל לים ערפילים" מקרוב, כך שתוכלו לבחון ולראות את כל חלקיו:

http://youtu.be/HopfapK7DIE


סרטון שמסביר מעט על הציור המופלא:

http://youtu.be/QJEwyARMIXI


אמן שמראה בהעתקה כיצד בנוי הציור:

http://youtu.be/nU5-Dnk3Vic


וסרטון על יוצרי התקופה הרומנטית, כולל הצייר קספר דויד פרידריך:

http://youtu.be/9SEZ8FAXlEI
סימפוניית האלף
מה זו סימפוניית האלף?



בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.

בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.


הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:

http://youtu.be/nZAqHni_eJQ


וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:

http://youtu.be/9WhNn6zxqVg

התקופה הרומנטית

יוהן שטראוס
מי היה יוהן שטראוס שאביו המלחין אסר עליו להיות כמוהו?



הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.

מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.

סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.

הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?

האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.

ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.

אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.

בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.

שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.

ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.

הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.

ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!


הנה סיפורו של יוהן שטראוס הבן:

https://youtu.be/TvV3izf56vg


קחו 10 נקודות בחייו של הגאון המוסיקלי הגדול הזה:

https://youtu.be/RiEJruLNoE4


והפתיחה העטלף של שטראוס:

https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes
מארש האבל
מהו מארש האבל?



"מארש התוגה" של שופן, הידוע כ"מארש האבל" (Funeral March)) אופוס 72, הוא המוכר ביותר מתוך שורה של מארשים כאלה, שנכתבו לאורך ההיסטוריה על ידי אחדים מגדולי המלחינים הקלסיים.

מארש האבל הוא בעצם מעין שיר לכת להלוויה (Funeral March) או לליווי של טקסי זיכרון.

מבחינה מוסיקלית מדובר בשיר לכת, במפעם איטי למדי ובמקצב 2/4, שמתאים לצעידה הטקסית בלוויה. לרוב, גם אם לא תמיד, כתובים מארשי אבל בסולם מינורי, סולם נוגה ומהורהר יותר מהסולם המז'ורי, הנוטה להיות נמרץ יותר.

מארש האבל של שופן מנוגן בטקסי זיכרון לאומיים בפולין ובמותם של אנשים נכבדים במדינה. הפרט המדהים והלא ידוע הוא שפרדריק שופן כתב את המארש לזכר כלבו האהוב דווקא...

שופן כתב את מארש האבל שלו לפסנתר, בשנת 1837. למעשה, המארש הזה הוא הפרק השלישי של הסונטה לפסנתר מספר 2 בסי במול מינור, אופוס 35 של שופן.

במארש האבל הזה מרבים להשתמש גם בתרבות הכללית. הוא מופיע בסרטים מצוירים ובמשחקי מחשב שונים, כמו Digger המיתולוגי בו הוא מושמע בכל פעם שנגמרים החיים שמקבל השחקן במשחק...


הנה "מרש האבל" בלוויה מלכותית בריטית:

https://youtu.be/pT9j4mjPSrw


מרש האבל של שופן בביצוע ארתורו בנדטי מיכלאנג'לי:

https://youtu.be/Hgw_RD_1_5I


מארש האבל של שומאן הוא הפרק השני של חמישיית הפסנתר הנהדרת שלו אופוס 44:

https://youtu.be/HzBPWGDVfg0


לבטהובן מרש אבל בפרק השני של הסימפוניה ה-3 ארואיקה, אולי על נפוליאון שבגד במהפכה, לזכר החיילים שמתו במלחמותיו או לזכר בטהובן עצמו שיודע שהוא הולך ומתחרש:

https://youtu.be/P4l8ah2Rvm0


שוב מארש האבל של שופן:

https://youtu.be/7-9wXQpzESo


ו"מארש האבל" של מנדלסון במחאה על סגירת התרבות בקורונה:

https://youtu.be/ts7S4Xrec-g?t=1m24s
מסע החורף
כיצד נכתב מסע החורף של שוברט?



היצירה המונומנטלית "מסע החורף" (Winterreise), של פרנץ שוברט, היא פרי המפגש בין המלחין המדוכא וגאון הלידר (השיר האמנותי הגרמני), לאוסף שירים מופלא שכתב צעיר מדוכא אחר, שחווה אהבה נכזבת.

זה היה בחורף של 1827. שוברט שרוי במלנכוליה, סוג של דיכאון. כבר כמה שנים שפרנסתו של המלחין הצעיר היא סיפור לא פשוט ובאותה תקופה היא עוד פחות מוצלחת. גם מותו של בטהובן הנערץ בסוף מרץ של אותה שנה גורם אצלו לא רק לצער על המלחין הדגול אלא גם למחשבות קשות על המוות המתקרב, מחשבות שהולכות ומשתלטות עליו.

מצב רוחו הירוד מביא את שוברט למצב נפשי שברירי מאוד. ובדיוק אז לוכדות את תשומת ליבו כמה פואמות מתוך אוסף השירים Winterreise, בעברית "מסע חורף", מחזור שיריו הכתובים של משורר גרמני צעיר.

הפואמות של המשורר וילהלם מולר, במקור מעל 70 כאלה, מספרות על צעיר שאהבתו הנכזבת גורמת לו לחיבוטים נפשיים, שמגיעים עד לכאבים פיזיים. הוא יוצא למסע בחורף המושלג, כשהשירים מספרים על מה שעיניו רואות והאנשים שהוא פוגש ואיך הדברים משתלבים בנפשו הכואבת.

מולר, שחיבר את מחזור השירים החורפיים הללו, הוא מהמשוררים הבולטים בשירה הגרמנית של התקופה הרומנטית. הוא גם מי שחיבר את מחזור השירים "הטוחנת היפה", אוסף שיהיה בסיס לעוד מחזור לידר מופלא של שוברט.

אהבה נכזבת היא לא רק בתיאוריה אצל מולר. הוא עצמו חווה אהבה כזו, כשהתאהב בעלמה בת 18 ששמה לואיז הנזל. אותה צעירה הייתה כנראה מצודדת במיוחד, כי מולר לא היה המשורר היחיד שהתאהב בה וכתב שירים בהשפעתה.

אבל ליבה של הנזל לא היה שם. היא סרבה להינשא, גם למולר המאוהב וגם לאחרים. במקום להינשא לו היא עודדה אותו דווקא לכתוב שירים. בהמשך היא אף תהפוך לקתולית אדוקה ותתכנן להפוך לנזירה.

השירים החורפיים, עתירי השלג ומראות גרמניה הכפרית והעממית שוטפים את שוברט ובאים לו בדיוק בזמן. חברו הטוב, המשורר מאיירהופר אמר פעם על תקופת ההלחנה של המחזור הזה "החיים איבדו את הוורוד שלהם והחורף ירד עליו."

וכאן מתרחש "מסע החורף" הטרגי של שוברט. זה המפגש הקשה שבין השירים הכואבים ורוויי הדיכאון של מולר לשוברט המיוסר והכואב, מסיבות אחרות, אבל מרוצה וגאה לדברי חבריו מהיצירה הקודרת והמופלאה שהצליח להלחין.

לאורך המחזור כולו בולט תפקיד הפסנתר האופייני לשוברט, כמלווה הזמרה, שבמקביל גם אחראי על האפקטים העשירים, בספקו בצלילים את דימויי הטבע, קולות בעלי החיים, התרועה של קרן הדואר או צליליה החוזרים של תיבת הנגינה.

ואגב, הוא חולה כבר שנים במחלת העגבת שהולכת ומחמירה. ממש לקראת מותו, שוברט עוד עוסק בתיקון פרטים ביצירה הזו, שהוא כל כך אהב. שוברט יודע שהוא חווה את מחלתו האחרונה, זו שממנה לא יקום עוד. היצירה הזו היא אולי המורשת העצובה והכנה שלו.


הנה הליד הפותח "לילה טוב":

https://youtu.be/UE3bxY-oT3U


תרגום וביצוע נפלאים (עברית):

https://youtu.be/playlist?list=PLUj9OedNbsOv6qOgJsoubdeT7V-sd9EUQ


פודקסט על המחזור ששמו המדויק הוא "מסע חורף" (עברית):

https://youtu.be/0QxkqWs9qes?long=yes


וכל מחזור "מסע החורף" של שוברט בגרמנית:

https://youtu.be/wh1Ky7gj4vw?long=yes
העלמה והמוות
מה הסיפור של רביעיית "העלמה והמוות" מאת שוברט?



"המוות והעלמה" (Death and the maiden), או בהיפוך המוזר שעשו לו בארץ, בתור "העלמה והמוות", היא רביעיית כלי מיתר שהלחין פרנץ שוברט בשנת 1824.

הכותרת נגזרת מהשיר "המוות והעלמה" שכתב מתיאס קלאודיוס, שיר ששוברט הלחין 7 שנים לפני כן והפך לאחד הלידים המפורסמים שלו ("ליד" הוא שיר גרמני והריבוי שלו הוא "לידר").

ברביעייה המופלאה, ששוברט הלחין כשהוא חלה והרגיש שהוא עומד למות, חקר המלחין, באמצעות מוסיקה שלו, את נושא התמותה והמאבק בין חיים למוות. זה היה בהמשך לאותו ליד, המספר על אישה צעירה המתעמתת עם מלאך המוות ומתחננת בפניו שיחוס על חייה.

לא לחינם "המוות והעלמה" היא יצירה כה מרגשת, עוצמתית ואהובה, שנושא הפרק השני ממנה הפך עם השנים גם למנגינת אבל עצובה בעולם האמיתי.

העלמה והמוות היא גם מהיצירות האהובות ביותר של שוברט והשומרות על נצחיותן. הוא עצמו, למרבה הצער, מת כל כך צעיר והוא רק בן 31.


#פרקי היצירה
הרביעייה מורכבת מארבעה פרקים:

אלגרו - הפרק הראשון מתחיל בהקדמה אפלה ומבשרת רעות, ולאחריה נושא עיקרי המתאפיין בקצב מניע ותחושת דחיפות. הנושא מפותח לאורך התנועה, עם רגעים של דרמה עזה ורגעים של הרהור רגוע.

אנדנטה קון מוטו (Andante con moto) - הפרק השני, שהוא סדרה של וריאציות על הנושא ששוברט שאל ממנגינת אותו שיר שהלחין בשנים שלפני, הליד "המוות והעלמה". הנושא היפה כל כך והווריאציות המפתחות וחוקרות אותו, מייצגים מצבי רוח ורגשות שונים שעוברים אצל העלמה הנאבקת במוות, מייאוש ועצב ועד לתקווה והתעלות.

סקרצו - הפרק השלישי הוא סקרצו מהיר ותוסס, עם נושא שובב וקצבי העומד בניגוד חד לחשיכה של שני הפרקים הראשונים. ועדיין, גם כאן יש את רגעי המתח והדרמה, כי שוברט מזכיר בצלילים שהמוות לעולם אינו רחוק.

פרסטו - הפרק האחרון הוא ריקוד מוות תזזיתי, עם נושא שמזכיר את הפרק הראשון אך מנוגן במהירות מסחררת. המוזיקה אינטנסיבית וסוחפת, כאילו שוברט מנסה ללכוד את האימה והמוות הבלתי נמנע עצמו.


פרק שני מרביעיית כלי הקשת ברה מינור, "העלמה והמוות":

https://youtu.be/t4NYPEa1b6o


הליד שעליו התבססה הרביעייה:

https://youtu.be/DgvM0g4fGBE


ופודקסט של שלומי קינן על "המוות והעלמה" גם הקאמרי וגם הלידר (עברית):

https://youtu.be/gjqchpoX-uA?long=yes


פרדריק שופן
מי היה פרדריק שופן שגרם לפסנתר לשיר?



פרדריק שופן (Frederic Chopin) היה לדעת רבים גדול המלחינים לפסנתר בתקופה הרומנטית ובכל מקרה מגדולי מלחיני הפסנתר בכלל.

וזו לא רק ההלחנה. עם טכניקת הפסנתר המהפכנית שלו, שכללה סיבוב הידיים החוצה ומגע קליל בקלידים, הוא נחשב גם מגדולי הפסנתרנים בתולדות המוסיקה.

שופן נולד ליד העיר ורשה, בירת פולין, כבנם של מהגר צרפתי ואמא פולניה. כבר בגיל כלום הוא נחשב לילד פלא, בעל יכולת אלתור מדהימה, מי שמצליח להרשים את כל שומעיו.

בגיל שבע בלבד הוא כבר מלחין שני פולונזים ומתפרסם בכל רחבי פולין כפסנתרן וילד פלא שאין לו מתחרים בגילו.

בגיל 16 פרדריק מתחיל ללמוד בבית הספר למוסיקה של ורשה. מיוזף אלסנר, מנהל בית הספר שכבר ראה בו גאון מוסיקלי, הוא מקבל פטור חריג ואולי אף חסר תקדים משיעורי הפסנתר, לטובת לימודי התיאוריה והקונטרפונקט.

שופן רק בן 20 כשהוא כותב את שני הקונצ’רטי לפסנתר שלו ושנה אחר כך הוא עובר לפאריס, בירת התרבות והאמנות של התקופה.

גם בבירה הצרפתית הוא מרשים את כולם והופך די מהר לפסנתרן נודע בחוגי האצולה הפריסאית. הוא מתיידד עם ענקי המוסיקה של התקופה, כולל גאון הפסנתר פרנץ ליסט ומלחינים נוספים תושבי העיר, כמו מלחין האופרות הנודע רוסיני והמלחין הצרפתי המפורסם ברליוז.

שופן זוכה לשם של מי שמצליח “לשיר דרך הפסנתר". הליריות של המוסיקה שלו נשמרת לא רק ביצירות האיטיות והנוגות שלו, אלא אפילו ביצירותיו הווירטואוזיות והעוצמתיות ביותר.

מוסיקה סימפונית לתזמורת הוא כמעט ולא כתב. לעומת זאת הוא ממשיך להצטיין בהלחנת מיניאטורות, יצירות קטנות לפסנתר, שהושפעו מאירועים שהוא עבר בחייו, כמו נפילת ורשה בידי הרוסים למשל, שהשפיעה על ה"אטיוד בדו מינור" שלו.

אם כולם באותם זמנים מלחינים מוסיקה כמו של כולם, באותן צורות, לאותן תזמורות ופחות או יותר עם אותן כוונות ומוסכמות אמנותיות, שופן הולך ומעמיק בסגנון הייחודי שלו. הוא מפתח ויוצר צורות חדשות של מוסיקה לפסנתר, כולל הוואלסים הנודעים שלו, הבלדות, הפרלודים והאימפרומפטי.

לא פעם הוא גם שואב ומשתמש בריקודים פולניים עממיים כבסיס ליצירותיו לפסנתר. כזו למשל היא צורת המזורקה שהוא מלחין. לא פחות מ-62 מזורקות נכתבו על ידו. או הפולונזים הנהדרים שלו, כמו הפולונז בלה במול מז'ור "ההירואי".

מלחינים רבים העריצו את שופן הצעיר. ביניהם ענקים כמו מנדלסון ורוברט שומאן שאמר עליו בהערצה "תנו כבוד רבותיי, גאון!"

אהובתו, הסופרת ז'ורז' סאנד, עמה חי שנים מספר, הקלה עליו לעסוק בהלחנת יצירות מהיפות ביותר. לאחר שנפרדו, לא הוסיף שופן עוד לכתוב. לא ברור אם היה זה לב שבור שגרם לכך שזמן קצר לאחר הפרידה הוא חלה. סאנד ניסתה עוד לטפל בו. אבל האהבה שלה מתה וזמן קצר אחר כך הולך לעולמו ומת משחפת אחד מגאוני הפסנתר הגדולים בהיסטוריה.

במותו, פרדריק שופן הוא בן 39 בלבד. כמה יופי הוא נתן לעולם בחיים כה קצרים.

הוא נקבר בבית העלמין המפורסם "פר לאשז" שבפאריס. בקברו מטמינים איתו בלווייה קומץ מאדמת פולין האהובה שלו. את ליבו, לעומת זאת, מעבירים לקבר נוסף שהוקדש לו בכנסייה בוורשה, בירת מולדתו.

אבל מורשתו המוסיקלית נשארה לכולנו. היצירות שלו לפסנתר השפיעו על דורות של מלחינים ואינספור הביצועים החדשים שמוקלטים בכל שנה להן, הם תרומתו לשוחרי המוסיקה המעולה והפסנתר. האנדרטה שהוקדשה לו בוורשה היא של ערבה בוכיה, על שום הדמעות על גאון צעיר שהלך לעולמו בטרם עת.


הנה תקציר חייו של שופן באנימציה:

https://youtu.be/YtNrjD8V56s


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 – בביצוע ארתור רובינשטיין:

https://youtu.be/Hs7bzgSt3As


לאנג לאנג, הפסנתרן הצעיר המפורסם בעולם, מספר על שופן "שלו":

https://youtu.be/goD9U7cfCoA


אנה פדורובה בוואלס המפורסם אופוס 64 מספר 2 בדו דיאז מינור:

https://youtu.be/xItaJ4lSQHw


ואלס "הסילפידות" לתזמורת המהוסס עליו ורוקדים ברישניקוב עם מריאנה צ'רקסקי האלוהית:

https://youtu.be/EksWfYycnnI


אטיוד מהיר להפליא של שופן בביצוע ולנטינה ליסיצה:

https://youtu.be/TWg-u3XVY-8


הנוקטורנו אופוס 2:

https://youtu.be/MPvS0g2papI


ונוקטורנו בדו דיאז מינור מתוך הסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
מי היה ליסט, הרוק סטאר של התקופה הרומנטית?



הוא היה "הפגניני של הפסנתר", כנראה הפסנתרן הטוב בכל הזמנים ואולי כוכב הפופ הראשון בהיסטוריה - גם אם את המוסיקה הקלאסית שלו חיבר פרנץ ליסט (Franz Liszt) שנים רבות לפני הולדת מוסיקת הפופ.

צעיר, נערץ, יפה ומוכשר - לא הייתה בת עשירים או אצילים שלא חיפשה את קרבתו של הפסנתרן הנערץ ומי שיהיה בהמשל חייו המלחין האגדי של התקופה הרומנטית.

גם מי שלא הבינה את גאוניותו של מלך הפסנתר ו"הפגניני של המקלדת", כפי שכונה בתקופה הרומנטית, ידעה שהוא האיש הנכון בשבילה.

ליסט הצעיר שמע את אשף הנגינה בכינור ניקולו פגניני בגיל 21. הוא התרשם עמוקות מהווירטואוזיות ומהופעת הסולו של ענק הכינור, שלבדו עם הכינור מרתק, כמעט מהפנט, קהל גדול. הוא נדהם מהשליטה המוחלטת של פגניני בכלי הנגינה שלו ומהיצירות של הכנר הגדול בהיסטוריה.

ליסט החליט אז שהוא רוצה להיות הפגניני של הכלי שלו - הפסנתר.

וכך הופך ליסט מהר מאוד לווירטואוז נודד, כמו פגניני. הוא מהפסנתרנים הראשונים שמופיעים ברסיטל שבו מנגן רק פסנתרן לבדו, לאורך כל הקונצרט. ליסט גם דאג לסובב את הפסנתר כך שהקהל יראה ויתפעל מאצבעותיו המנגנות במהירות מטורפת ובמיומנות על-אנושית כמעט, על הקלידים.

דומה שליסט היה הפסנתר. לא היה נגן טוב ממנו בכלי הזה. ההערצה אליו הייתה מטורפת ונשים נאבקו על בדלי הסיגריות שהוא השליך אחרי העישון. המשורר היינריך היינה טבע אז את המושג "ליסטומניה", בעברית "שגעון ליסט".

בשנות השבעים של המאה ה-20, אגב, יעשו עליו סרט בשם זה.


הנה סקירה על גאון הפסנתר פרנץ ליסט:

https://youtu.be/FIm6EOAhEjM


10 עובדות מרתקות עליו:

https://youtu.be/vnY9BwEU_jo


יבגני קיסין מבצע את "לה קמפנלה" של ליסט:

https://youtu.be/0FbQZCsYXVg


"חלומות אהבה" הרומנטי שלו:

https://youtu.be/Hp7OLV9nuk0


רפסודיה הונגרית מספר 2:

https://youtu.be/LdH1hSWGFGU


הפתיחה המוחצת לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו:

https://youtu.be/HTZOEWXexDY


על חייו של ליסט שהיה נערץ באופן בלתי נתפס וגאון אמיתי:

https://youtu.be/gRVvoFfif8E?long=yes
מה צייר שוברט בצלילים?



מבין הטכניקות הגאוניות שיישם המלחין פרנץ שוברט ביצירותיו אחת המעניינות היא זו שבה הוא צייר בצלילים (Word painting) את מה שרצה לתאר.

טכניקת הציור בצלילים היא שיטה שבה נהגו מלחינים נוספים, כולל באך ובוב דילן, לתמוך באמצעות המוסיקה שלהם בתוכן המילולי, אבל נראה ששוברט היה "צייר הצלילים" המובהק בתולדות המוסיקה.

שוברט תאר בציור כזה רעיונות שונים. למשל בליווי ה"לידר", השירים הגרמניים הידועים כל כך שלו, הוא חיזק רעיונות שתוארו במילות השירים באמצעות הפסנתר שברקע.

איך זה עבד? - הפסנתר אחראי בליווי שלו את הזמרה על האפקטים ודימויי הטבע שבשירה, קולות היסודות, היצורים החיים ונושאי הפעילות, הרוח המייבבת, המים המפכים מתחת לקרח, שירת הציפורים, קרקורי העורבים, , חריקת שבשבת הרוח החלודה, תרועת קרן הדואר והמלודיה החדגונית והחוזרת על עצמה של תיבת הנגינה.


צלילי הפסנתר תיארו בכל שיר את המילים והרעיונות שתוארו בשיר או בחלק שבו מדובר. אם זה חיקוי תנועתו של הכישור שמניעה גרכטן, בליד "גרכטן על הכישור", תיאור הרשרוש שיצרו העלים ברוח בשיר "עץ התרזה", מתוך אוסף השירים "מסע החורף" (Winterreise) וכמובן נביחת הכלבים, שבשבת הרוח המסתובבת, הסופה המסתערת והעורבים המקרקרים, שהם רק חלק מהאפקטים שמבצע הפסנתר באותו מחזור שירים חורפי.

עוד שיר בולט נוסף שמדגים זאת הוא השיר "דג השמך", בו מחקה הפסנתר המלווה את הזמרה, את זרימת מי הנחל שבהם משתכשך דג הפורל.


הנה קטע בו הפסנתר מחקה את פכפוך מי הנחל שבו משתכשך "דג השמך":

https://youtu.be/NF9DrUXowBo


חיקוי בפסנתר של תנועת גלגל הכישור בשיר "גרכטן ליד הכישור":

https://youtu.be/gotjnjJz8zw


פסנתר מנגן את רישרוש העלים ברוח בשיר "עץ התרזה". (Der Lindenbaum):

https://youtu.be/jyxMMg6bxrg


הרצאת וידאו על הסיבות המצוינות להאזין למוסיקה הקאמרית הנהדרת שלו:

https://youtu.be/y2ikvX9UB-Q?long=yes


ומסתבר שבמוסיקת הפופ והרוק יש המון ממשיכים לציור בצלילים:

https://youtu.be/NMOMPMzR6oY?long=yes
מהו ריקוד ואלס ולמה הוא וינאי?



ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.

שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.

האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא יצירות של מוסיקה קלאסית. אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי שילב את הואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט, גאון הפסנתר פרדריק שופן, כתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד.


הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:

https://youtu.be/LmsIGxYHelQ


זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':

https://youtu.be/-2-Zqog-p5c


ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":

https://youtu.be/jN4dXenlxbI


לימדו לרקוד ואלס:

https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s


הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:

https://youtu.be/wTSu1jjKpgI


"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/VpSq69IiFaU


והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
איך שוברט הלחין את הסימפוניה הבלתי גמורה?



עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט (Franz Schubert). הוא היה תושב העיר וינה, שבחייו הקצרים הוא מעולם לא עזב אותה.

רק עשר שנים שוברט יצר מוסיקה, לפני שמת - בגיל 31 בלבד. ובכל זאת הוא הותיר אחריו 1,000 יצירות, ביניהן כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. חלק גדול מהן, אגב, נמצא בעזבונו, רק לאחר מותו ובוצע לראשונה כשהוא כבר לא בין החיים.

מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?

ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף לא יאומן, של יופי ועצב. הוא מלחין ואמן אופייני של התקופה הרומנטית. ייסורי הנפש והאמנות, הרגשות והצלילים - הכל משתלב ביצירותיו בסוג של חסד מופלא.

אביו של שוברט, שנולד בווינה למשפחה מוסיקלית, הוא מורה. מגיל צעיר מאוד הוא זיהה וטיפח את הכשרון של בנו. האב לימד את שוברט כינור ואחיו הבוגר לימד אותו לנגן בפסנתר. בנעוריו התקבל שוברט כנער מקהלה ל"נערי וינה", מקהלת נערים שעד יום היא מהטובות בעולם. הוא חי בפנימיה בה הפך די מהר לכנר הראשון בתזמורת. עם סיום לימודיו בבית הספר הכנסייתי הוא הופך מורה למוסיקה בבית הספר שאביו כבר מנהל ובמקביל לומד מוסיקה אצל אנטוניו סליירי, המלחין האיטלקי הנודע שחי בווינה ומוכר כמי שהיה המתחרה של מוצרט, לפחות על פי הסרט "אמדאוס"...

בשנת 1814 שוברט נחשף להלחנת שירה. למילותיו של המשורר הגרמני גתה הוא מלחין את "גרכטן ליד הכישור", שיהיה מכאן לאחד הלידרים הכי ידועים שלו. מאותו ליד הוא לא יפסיק לרגע להלחין שירי משוררים ויהפוך בתולדות המוסיקה למלחין הלידר הפורה והמפורסם ביותר.

ארבע שנים אחר כך יעזוב שוברט את עבודותיו הקבועות ויהפוך לאמן חופשי, פרילנס היו אומרים עליו היום. הנטישה של העבודה במשכורת תאפשר לו ליצור המון מוסיקה והשכנות למשורר הווינאי מייהופר תמלא אותו גם היא בהשראה.

אבל מחלת העגבת שהוא נחשף אליה ב-1822 משפיעה קשות על מצב הרוח של שוברט הוא הולך ושוקע בייאוש ודיכאון. קשיי הפרנסה מביאים אותו ללמד מוסיקה בחצר האצילים של בית אסתרהזי.



שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.


שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":

http://youtu.be/IAAmC2QCsg4


פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:

http://youtu.be/2WLpV6TPMsw


פודקסט של קינן הנהדר על "הסימפוניה הבלתי גמורה" (עברית):

https://youtu.be/cBXVNG1LA_k?long=yes


סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:

https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes


חלק שני:

https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes


והביצוע המלא של הסימפוניה הבלתי גמורה בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/DC21y_a0f9A?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.