שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מצא ואסקו דה גמה את הנתיב הימי להודו?
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה.
משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני.
הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו.
הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות והיה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
ועוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
מהי כף התקווה הטובה?
שלט קטן על החוף הדרומי של אפריקה מסמן את כף התקווה הטובה (Cape of Good Hope), הכינוי שניתן לאזור עם מים שקטים - מקום שמגלי עולם רבים שאפו אליו.
זהו אחד המקומות הנכספים בעולם, כי אחרי חיפושים רבים הוא התגלה וממש בטעות. מדובר באזור בקצה הדרומי של אפריקה, עיקול שרק בו הים שליו ורגוע, אל מול הים הגועש תמיד שמסביבו, ים סוער שהקשה על הספינות לשוט בו.
במשך מאות שנים, עד שחפרו את תעלת סואץ, היה הכרחי לעבור בקצה הדרומי של יבשת אפריקה. באותם ימים היה כיף התקווה הטובה האזור שסייע לספנים להגיע בשלום - מאירופה אל הודו ובחזרה.
המגדלור שעל החוף נקרא על שמו של ברתולומיאו דיאש, הספן הפורטוגלי הראשון שגילה את הכף, בזכות טעות ניווט, בסוף המאה ה-15. זה קרה לאחר שחיפש אותו במסע ימי ארוך ומסוכן ואחרי סערה שכמעט הטביעה את ספינותיו, הוא לפתע ראה אותו ממול.
וזה אחד הדברים המעניינים אודות הכף הזה. כי בעוד שמסביבו הים סוער וגועש, מקשה על הספנים ומאיים להטביע את הספינות, הוא עצמו מאופיין במים שקטים, שהם שהקנו לו את הכינוי "כף התקווה הטובה".
הכף הוא סופה הדרומי של יבשת אפריקה. אבל באופן מפתיע או לא ובניגוד למה שחושבים רבים, הכף אינו הנקודה הכי דרומית באפריקה. הנקודה הזו נמצאת לא הרחק ממנו והיא סוערת. מאוד.
ואגב, העיר קייפטאון שלא רחוקה מהכף, נקראת על שם "כף התקווה הטובה" ופירוש שמה באנגלית "עיר הכף".
כך התגלתה כף התקווה הטובה בידי מגלה העולם הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (מתורגם):
https://youtu.be/hJ8H3-7L66E
הדרכה קלה על האזור (עברית):
https://youtu.be/ja7bRFf7smE
על גילוי מקום התקווה:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
ואזור המפגש בין האוקיינוסים:
https://youtu.be/dLpQYeoxqFQ
ואסקו דה גמה
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה.
משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני.
הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו.
הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות והיה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
ועוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
שלט קטן על החוף הדרומי של אפריקה מסמן את כף התקווה הטובה (Cape of Good Hope), הכינוי שניתן לאזור עם מים שקטים - מקום שמגלי עולם רבים שאפו אליו.
זהו אחד המקומות הנכספים בעולם, כי אחרי חיפושים רבים הוא התגלה וממש בטעות. מדובר באזור בקצה הדרומי של אפריקה, עיקול שרק בו הים שליו ורגוע, אל מול הים הגועש תמיד שמסביבו, ים סוער שהקשה על הספינות לשוט בו.
במשך מאות שנים, עד שחפרו את תעלת סואץ, היה הכרחי לעבור בקצה הדרומי של יבשת אפריקה. באותם ימים היה כיף התקווה הטובה האזור שסייע לספנים להגיע בשלום - מאירופה אל הודו ובחזרה.
המגדלור שעל החוף נקרא על שמו של ברתולומיאו דיאש, הספן הפורטוגלי הראשון שגילה את הכף, בזכות טעות ניווט, בסוף המאה ה-15. זה קרה לאחר שחיפש אותו במסע ימי ארוך ומסוכן ואחרי סערה שכמעט הטביעה את ספינותיו, הוא לפתע ראה אותו ממול.
וזה אחד הדברים המעניינים אודות הכף הזה. כי בעוד שמסביבו הים סוער וגועש, מקשה על הספנים ומאיים להטביע את הספינות, הוא עצמו מאופיין במים שקטים, שהם שהקנו לו את הכינוי "כף התקווה הטובה".
הכף הוא סופה הדרומי של יבשת אפריקה. אבל באופן מפתיע או לא ובניגוד למה שחושבים רבים, הכף אינו הנקודה הכי דרומית באפריקה. הנקודה הזו נמצאת לא הרחק ממנו והיא סוערת. מאוד.
ואגב, העיר קייפטאון שלא רחוקה מהכף, נקראת על שם "כף התקווה הטובה" ופירוש שמה באנגלית "עיר הכף".
כך התגלתה כף התקווה הטובה בידי מגלה העולם הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (מתורגם):
https://youtu.be/hJ8H3-7L66E
הדרכה קלה על האזור (עברית):
https://youtu.be/ja7bRFf7smE
על גילוי מקום התקווה:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
ואזור המפגש בין האוקיינוסים:
https://youtu.be/dLpQYeoxqFQ
