שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פעל זכרונו המדהים של ילד הפלא מוצרט?
הזכרון של המלחין המופלא וולפגנג אמדאוס מוצרט היה כנראה המצוין ביותר. עוד בילדותו, בביקור שערך ברומא עם אביו ואחותו, שמע מוצרט ביצוע של יצירה בשם "מיזררה" מאת אלגרי.
היצירה הזו קדושה ואסור היה לנגנה מחוץ למסגרת הטקס השנתי האחד בוותיקן, היא מדינת האפיפיור הנוצרי.
יותר מזה, תווי היצירה נשמרו תחת משמר כבד לבל יועתקו על ידי אחרים. אך מוצרט הילד, עם הזכרון הבלתי-רגיל שלו, הצליח לרשום את תווי היצירה כמעט בשלמותה מהזיכרון - אחרי האזנה אחת בלבד!
חוץ מזה מוצרט כתב את הקונצ'רטו הראשון שלו בגיל 4, סימפוניה בגיל 6 ואופרה מלאה בגיל 12. והוא גם הלחין בראשו סימפוניות שלמות, שמע אותן מבלי לנגן או לכתוב תווים וכך חיבר את הגדולות שביצירותיו.
הנה קיצור תולדותיו של גאון המוסיקה הגדול והילדותי מכולם:
https://youtu.be/Q9k7P7gQFZA
קדימון המסתורין של הגאון המוסיקלי המושלם, וולפגנג אמדאוס מוצרט:
https://youtu.be/GKe33qend24
על מוצרט, עם המוסיקה שלו והמון תמונות מחייו:
http://youtu.be/a4Ou7GIIn1E
והתווים הנקיים שלו:
https://youtu.be/qibmnsXPdSs
מה מצמרר ברקוויאם של מוצרט?
מעצם היותו מיסת אשכבה, כלומר תפילה לאשכבת המת, מיסה למתים. בכל רקוויאם (Requiem) יש משהו קשה ומסתורי. אבל אין כמו הרקוויאם של מוצרט להיות מצמרר במיוחד, אירוני וקשה בנסיבות כתיבתו.
הרקויאם הזה הוא מהיפים שברקוויאמים, מיצירותיו הטובות ביותר של ילד הפלא שהיה למלחין גאון. הוא גם הפך לאבן דרך במוסיקה הקלאסית בכלל.
הרקוויאם הוזמן ממוצרט, על ידי אלמוני ששלח שליח וביקש שמוצרט יכתוב מיסת רקוויאם. האלמוני הבטיח תשלום עבור היצירה. מוצרט לא ידע שמזמין היצירה הוא הרוזן פון ואלזג שטופאך, ברנש עשיר ותמהוני שנהג להזמין יצירות אצל טובי המלחינים ולפרסמן לאחר מכן כיצירותיו שלו.
מוצרט החל לעבוד על הרקוויאם כמעט מיד. אבל הזמנה שקיבל מפראג, לאופרה חדשה, גרמה לו להניח אותו ולאחר שסיים את האופרה הוא גם נסע לנצח על הבכורה שלה בפראג. משחזר הוא סיים את האופרה "חליל הקסם", שאותה החל עוד לפני הרקוויאם ואז שב לכתוב אותו. הלחץ האדיר שהיה עליו באותה תקופה גרם למלחין הגאון לקשיים בריאותיים גדולים וכתיבת יצירת המוות הנוצרית הזו החלה להעיק ולדכא אותו. באופן מוזר הלך הרקוויאם ונכתב על ידו, בעת שהוא סובל יותר ויותר ממחלה. מוצרט החל להאמין שהוא כותב את הרקוויאם שלו. הוא צדק.
בפרק הלקרימוזה הספיק מוצרט לכתוב רק כ-8 תיבות ויתכן בהחלט שאלו היו התווים האחרונים שכתב בחייו. הוא מעולם לא סיים את כתיבת הרקוויאם הזה ובמותו הותיר אותו כתוב בחלקו. רק לאחר מותו הוא הושלם על ידי זוסמאייר תלמידו, לבקשת אלמנתו, קונסטנצה, שנזקקה לכסף שהבטיח הרוזן. אגב, בסרט אמדאוס, העוסק בסוף חייו של מוצרט, העדיפו לספר, בלי קשר למציאות, שהמלחין אנטוניו סאליירי הוא שהשלים את הרקוויאם.
באופן אירוני, דווקא מותו של המלחין הגאון מוצרט לא איפשר לרוזן לפרסמו כשלו. הרי למוצרט שולם הרבה מאד כסף, על מנת שיוותר על זכויות היוצרים של הרקוויאם ויכחיש בעת הצורך שכתב את הרקוויאם. אבל מותו שיבש לרוזן את התכניות ובמקום זאת זכה הרקוויאם, שאת חלקו לא מוצרט הוא שכתב, להתפרסם בתור "הרקויאם מוצרט".
הנה סיפור הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/PIh4cFSE6lE
פרק הלקרימוזה מהרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/k1-TrAvp_xs
ובביצוע נוגע ללב של גיטרה:
https://youtu.be/uY8EP9HXV9Q
כל הרקוויאם שכתב מוצרט, בהמחזה מסוימת:
https://youtu.be/05ti_0WyxuM?long=yes
מה מיוחד באמנות המוסיקה?
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
וולפגנג אמדאוס מוצרט
הזכרון של המלחין המופלא וולפגנג אמדאוס מוצרט היה כנראה המצוין ביותר. עוד בילדותו, בביקור שערך ברומא עם אביו ואחותו, שמע מוצרט ביצוע של יצירה בשם "מיזררה" מאת אלגרי.
היצירה הזו קדושה ואסור היה לנגנה מחוץ למסגרת הטקס השנתי האחד בוותיקן, היא מדינת האפיפיור הנוצרי.
יותר מזה, תווי היצירה נשמרו תחת משמר כבד לבל יועתקו על ידי אחרים. אך מוצרט הילד, עם הזכרון הבלתי-רגיל שלו, הצליח לרשום את תווי היצירה כמעט בשלמותה מהזיכרון - אחרי האזנה אחת בלבד!
חוץ מזה מוצרט כתב את הקונצ'רטו הראשון שלו בגיל 4, סימפוניה בגיל 6 ואופרה מלאה בגיל 12. והוא גם הלחין בראשו סימפוניות שלמות, שמע אותן מבלי לנגן או לכתוב תווים וכך חיבר את הגדולות שביצירותיו.
הנה קיצור תולדותיו של גאון המוסיקה הגדול והילדותי מכולם:
https://youtu.be/Q9k7P7gQFZA
קדימון המסתורין של הגאון המוסיקלי המושלם, וולפגנג אמדאוס מוצרט:
https://youtu.be/GKe33qend24
על מוצרט, עם המוסיקה שלו והמון תמונות מחייו:
http://youtu.be/a4Ou7GIIn1E
והתווים הנקיים שלו:
https://youtu.be/qibmnsXPdSs
מעצם היותו מיסת אשכבה, כלומר תפילה לאשכבת המת, מיסה למתים. בכל רקוויאם (Requiem) יש משהו קשה ומסתורי. אבל אין כמו הרקוויאם של מוצרט להיות מצמרר במיוחד, אירוני וקשה בנסיבות כתיבתו.
הרקויאם הזה הוא מהיפים שברקוויאמים, מיצירותיו הטובות ביותר של ילד הפלא שהיה למלחין גאון. הוא גם הפך לאבן דרך במוסיקה הקלאסית בכלל.
הרקוויאם הוזמן ממוצרט, על ידי אלמוני ששלח שליח וביקש שמוצרט יכתוב מיסת רקוויאם. האלמוני הבטיח תשלום עבור היצירה. מוצרט לא ידע שמזמין היצירה הוא הרוזן פון ואלזג שטופאך, ברנש עשיר ותמהוני שנהג להזמין יצירות אצל טובי המלחינים ולפרסמן לאחר מכן כיצירותיו שלו.
מוצרט החל לעבוד על הרקוויאם כמעט מיד. אבל הזמנה שקיבל מפראג, לאופרה חדשה, גרמה לו להניח אותו ולאחר שסיים את האופרה הוא גם נסע לנצח על הבכורה שלה בפראג. משחזר הוא סיים את האופרה "חליל הקסם", שאותה החל עוד לפני הרקוויאם ואז שב לכתוב אותו. הלחץ האדיר שהיה עליו באותה תקופה גרם למלחין הגאון לקשיים בריאותיים גדולים וכתיבת יצירת המוות הנוצרית הזו החלה להעיק ולדכא אותו. באופן מוזר הלך הרקוויאם ונכתב על ידו, בעת שהוא סובל יותר ויותר ממחלה. מוצרט החל להאמין שהוא כותב את הרקוויאם שלו. הוא צדק.
בפרק הלקרימוזה הספיק מוצרט לכתוב רק כ-8 תיבות ויתכן בהחלט שאלו היו התווים האחרונים שכתב בחייו. הוא מעולם לא סיים את כתיבת הרקוויאם הזה ובמותו הותיר אותו כתוב בחלקו. רק לאחר מותו הוא הושלם על ידי זוסמאייר תלמידו, לבקשת אלמנתו, קונסטנצה, שנזקקה לכסף שהבטיח הרוזן. אגב, בסרט אמדאוס, העוסק בסוף חייו של מוצרט, העדיפו לספר, בלי קשר למציאות, שהמלחין אנטוניו סאליירי הוא שהשלים את הרקוויאם.
באופן אירוני, דווקא מותו של המלחין הגאון מוצרט לא איפשר לרוזן לפרסמו כשלו. הרי למוצרט שולם הרבה מאד כסף, על מנת שיוותר על זכויות היוצרים של הרקוויאם ויכחיש בעת הצורך שכתב את הרקוויאם. אבל מותו שיבש לרוזן את התכניות ובמקום זאת זכה הרקוויאם, שאת חלקו לא מוצרט הוא שכתב, להתפרסם בתור "הרקויאם מוצרט".
הנה סיפור הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/PIh4cFSE6lE
פרק הלקרימוזה מהרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/k1-TrAvp_xs
ובביצוע נוגע ללב של גיטרה:
https://youtu.be/uY8EP9HXV9Q
כל הרקוויאם שכתב מוצרט, בהמחזה מסוימת:
https://youtu.be/05ti_0WyxuM?long=yes
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
