שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התגלתה השיטה לזרוע עננים?
הטכנולוגיה של זריעת עננים (Cloud Seeding) לצורך הורדת גשם היא מהחשובות ביותר לחקלאות ואפשרה, מאז שפותחה, להחליף את התפילות לגשם באפשרות ליצירת מצב שהמטר פשוט יורד.
אבל כיצד נולדה זריעת העננים?
רעיון השליטה במזג האוויר החל להתגבש בשנת 1890 במוחו של ממציא ומיליונר בשם לואיס גטמן (Louis Gathmann), מי שעשה הון גדול מפיתוח מכונות שנמכרו לתעשיית העץ בכל העולם. גטמן החזיק מאה מהנדסים שיישרטטו עבורו, אבל בתוך תוכו הוא חלם להעניק לאנושות יכולת לשלוט במזג האוויר.
בחדר עבודתו המפואר שבאחוזתו שבניו יורק, חקר גטמן, כתב בגרמנית מה שהבין ובהמשך רשם פטנט רשמי על הרעיון שניתן לסייע לטיפות המים להתגבש בעננים באמצעות ירי פגזים של פחמן דו חמצני נוזלי, שיהפוך באוויר לקרח יבש. אך גטמן מעולם לא בחן את הדברים בשטח והתמקד בפיתוח הרווחי של תותחים ארטילריים.
הפריצה המדעית הממשית תתרחש חצי מאה אחר כך, בקיץ 1946. זה יקרה בזכות מדען בחברת ג'נרל אלקטריק, וינסנט שייפר (Vincent Schaefer) שמו, שנסע לפסגת הר וושינגטון, לצורך מחקר. שייפר התכוון לחקור תופעה מסוכנת, שגרמה לאסונות תעופה רבים, של היווצרות קרח על כנפי מטוסים.
מכיוון שמזג האוויר בקיץ היה חם מדי למחקר קרח, הוא ארז גוש קרח יבש בתרמילו ועלה אל המצפה בפסגה. כשהגיע למעבדה הוא גילה שגם שם חם מדי וגוש הקרח היבש החל להתפרק ולהעלות אדים. שייפר המתוסכל פלט אנחה כבדה אל מול הקרח ולפתע קרה משהו מפתיע: אדי הקרח היבש התערבבו עם האוויר שנשף מפיו ויצרו גבישי קרח זעירים ומבריקים באוויר, שנמסו תוך שניות לטיפות מים.
מהאנחה המקרית שלו למד שייפר כי תיאוריית השליטה במזג האוויר תוכל לעבוד במציאות. כך עתידה להיוולד השיטה המוכרת כיום בשם "זריעת עננים" ותהפוך מרעיון תיאורטי לטכנולוגיה שימושית.
כי שייפר דיווח על הממצא המרגש למנהליו ובתוך חודשים ספורים יתקיים ניסוי ראשון בשמיים. במסגרת הניסוי פוזרו ממטוס חלקיקי יודיד הכסף, חומר יעיל לגיבוש טיפות ובנוסף גם נוח לאחסון.
התוצאה היתה מדהימה: העננים בשמיים הפכו לענני גשם והורידו משקעים ואף שלג. זו שיטה יקרה יחסית ובמשך השנים מאז ניסו מדענים לזרוע עננים גם בעזרת פיח, אבק ואבקני פרחים. אך השיטה שגילו שייפר ושותפיו נפוצה כיום ברחבי העולם ועושים בה שימוש לא קטן במטרה להגביר את כמויות הגשמים באזורים צחיחים.
הנה הגילוי המקרי של זריעת העננים (עברית)
https://youtu.be/bkYU89CboL4
על וינסנט שייפר שהבין כיצד לזרוע גשם:
https://youtu.be/dhp0m9oC04A
שייפר בקולו:
https://youtu.be/ffGfBfHv3ew
סרטון מהניסויים ההם:
https://youtu.be/T50GeIXGPA0
וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:
https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes
וינסנט שייפר
הטכנולוגיה של זריעת עננים (Cloud Seeding) לצורך הורדת גשם היא מהחשובות ביותר לחקלאות ואפשרה, מאז שפותחה, להחליף את התפילות לגשם באפשרות ליצירת מצב שהמטר פשוט יורד.
אבל כיצד נולדה זריעת העננים?
רעיון השליטה במזג האוויר החל להתגבש בשנת 1890 במוחו של ממציא ומיליונר בשם לואיס גטמן (Louis Gathmann), מי שעשה הון גדול מפיתוח מכונות שנמכרו לתעשיית העץ בכל העולם. גטמן החזיק מאה מהנדסים שיישרטטו עבורו, אבל בתוך תוכו הוא חלם להעניק לאנושות יכולת לשלוט במזג האוויר.
בחדר עבודתו המפואר שבאחוזתו שבניו יורק, חקר גטמן, כתב בגרמנית מה שהבין ובהמשך רשם פטנט רשמי על הרעיון שניתן לסייע לטיפות המים להתגבש בעננים באמצעות ירי פגזים של פחמן דו חמצני נוזלי, שיהפוך באוויר לקרח יבש. אך גטמן מעולם לא בחן את הדברים בשטח והתמקד בפיתוח הרווחי של תותחים ארטילריים.
הפריצה המדעית הממשית תתרחש חצי מאה אחר כך, בקיץ 1946. זה יקרה בזכות מדען בחברת ג'נרל אלקטריק, וינסנט שייפר (Vincent Schaefer) שמו, שנסע לפסגת הר וושינגטון, לצורך מחקר. שייפר התכוון לחקור תופעה מסוכנת, שגרמה לאסונות תעופה רבים, של היווצרות קרח על כנפי מטוסים.
מכיוון שמזג האוויר בקיץ היה חם מדי למחקר קרח, הוא ארז גוש קרח יבש בתרמילו ועלה אל המצפה בפסגה. כשהגיע למעבדה הוא גילה שגם שם חם מדי וגוש הקרח היבש החל להתפרק ולהעלות אדים. שייפר המתוסכל פלט אנחה כבדה אל מול הקרח ולפתע קרה משהו מפתיע: אדי הקרח היבש התערבבו עם האוויר שנשף מפיו ויצרו גבישי קרח זעירים ומבריקים באוויר, שנמסו תוך שניות לטיפות מים.
מהאנחה המקרית שלו למד שייפר כי תיאוריית השליטה במזג האוויר תוכל לעבוד במציאות. כך עתידה להיוולד השיטה המוכרת כיום בשם "זריעת עננים" ותהפוך מרעיון תיאורטי לטכנולוגיה שימושית.
כי שייפר דיווח על הממצא המרגש למנהליו ובתוך חודשים ספורים יתקיים ניסוי ראשון בשמיים. במסגרת הניסוי פוזרו ממטוס חלקיקי יודיד הכסף, חומר יעיל לגיבוש טיפות ובנוסף גם נוח לאחסון.
התוצאה היתה מדהימה: העננים בשמיים הפכו לענני גשם והורידו משקעים ואף שלג. זו שיטה יקרה יחסית ובמשך השנים מאז ניסו מדענים לזרוע עננים גם בעזרת פיח, אבק ואבקני פרחים. אך השיטה שגילו שייפר ושותפיו נפוצה כיום ברחבי העולם ועושים בה שימוש לא קטן במטרה להגביר את כמויות הגשמים באזורים צחיחים.
הנה הגילוי המקרי של זריעת העננים (עברית)
https://youtu.be/bkYU89CboL4
על וינסנט שייפר שהבין כיצד לזרוע גשם:
https://youtu.be/dhp0m9oC04A
שייפר בקולו:
https://youtu.be/ffGfBfHv3ew
סרטון מהניסויים ההם:
https://youtu.be/T50GeIXGPA0
וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:
https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes
