שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מכונת אמת?
פוליגרף, גלאי שקר (Lie Detector) או מכונת אמת, הם שמות למכשיר שמסייע למומחים לאבחן שקרים אצל הנבדקים. בעזרת מכשיר הפוליגרף, שאליו מחובר הנבדק, נקלטות תגובות פיזיולוגיות מגוף הנבדק ומתוגרמות לרישומים גרפיים. מומחה פוליגרף יכול לאבחן ברישומים תגובות של הנבדק שיכולות להעיד על אמירת שקר.
לא כל נבדק מתאים לעבור בדיקה של פוליגרף והמומחים נוהגים לבדוק, קודם להחלטה על בדיקה כזו, את מצבו הבריאותי והנפשי. בתי המשפט לא מקבלים את קביעת מכונת האמת במשפטים פליליים, של פשע. במשפט שאינו פלילי מגיעים לא פעם הצדדים להסכמה שבדיקת הפוליגרף תהיה אמצעי בדיקה ששניהם יקבלו.
הפוליגרף הוא גם כלי לאבחון אישיות של מועמדים לעבודה. על אף שהוכח מדעית שוב ושוב שהפוליגרף הוא כלי בעייתי ואף לקוי לניתוחי אישיות, ממשיכים מעסיקים רבים להסתמך עליו כדי לבחון מועמדים למשרות. הם עושים זאת, אף שהיכולת להטות תוצאות ולשלוט בתגובות מצד הנבדקים, מעמידה בספק את היעילות של הכלי והאם הוא אכן מסייע לבחירת המועמדים הטובים.
הנה סרטון שמסביר מהו הפוליגרף, מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/LXMOcAt4EZE
ההגיון במכונה שמזהה סימני שקר:
http://youtu.be/t4SP_mYh4wQ
על הצד המשפטי של מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/o_IXBPAs3VU
והאם ניתן לנצח את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
למה משתמשים בטביעת אצבע?
השימוש בטביעות אצבעות מתבססות על העובדה שטביעות אצבע הן שונות מאדם לאדם ולא משתנות במהלך חייו. טביעות אצבע נוצרות כבר בחודש הרביעי לחיי העובר. למעשה יש טביעות אצבע גם לקואלות ולקופי אדם, אולי כיוון שה"רכסים" שאנו רואים בטביעות האצבע נועדו מבחינה אבולוציונית, לחזק את האחיזה של כף היד, למשל במניעת החלקה בעת הטיפוס על עצים.
טביעות אצבע נשארות רק על משטחים חלקים, מכיוון שאחוז אחד מטביעת האצבע הוא שומן ועל חומרים כמו עץ או נייר הוא לא נשאר.
הייחודיות של טביעת אצבע היא מדהימה - אין שתי אצבעות בעלות טביעות אצבע זהות. מה שקרוי "רכסים" משתנה מאצבע לאצבע, גם אצל אותו אדם. לכל אצבע יש מעל 150 מאפיינים שונים של רכסים.
מתמטית יש 64 מיליארד אפשרויות שונות של טביעת אצבעות, מה שאומר שהסבירות לשני בני אדם עם טביעת אצבעות זהה היא זעירה ביותר.
היות שאפילו תאומים זהים אינם חולקים טביעות אצבעות זהות, על אף הכמעט זהות הגנטית ביניהם, משתמשים בטביעות אצבע לזיהוי של מעשי פשע, לשימושי אבטחה, כמו פתיחת מנעולים והפעלת מכשירים סודיים ועוד.
יש בעולם כמה משפחות שנושאות פגם גנטי מעניין - אין לבני המשפחות הללו כל טביעת אצבע בידיהם וברגליהם והן נקיות לחלוטין מאותם רכסים שכולנו רואים באצבעותינו.
כה מוערכת הייחודיות של טביעת האצבע בתרבות, עד שנוהגים לומר על מי שהשאיר את חותמו האישי והייחודי בתחום מסוים או בעולם, שהוא "השאיר את טביעות אצבעותיו".
הנה הסוד של טביעת האצבע והשימוש בה בזיהוי פלילי (עברית):
http://youtu.be/ejp8wPNZu0k
בואו נעשה ניסוי עם טביעות אצבע (עברית):
https://youtu.be/CT8GPg5TqEk
טביעת האצבע שלנו היא היום כלי אבטחה במכשירים אלקטרוניים שונים כמו הסמארטפון (מתורגם):
https://youtu.be/YJvmaqCqQxA
יש מנעולי דלתות המבוססים על טביעות אצבע (עברית):
https://youtu.be/WM-rdMxNDH4
וכך פועל סורק טביעות האצבע (Finger print scanner):
https://youtu.be/iIBcKrNGGSY?long=yes
מה עושה צייר הקלסתרונים?
ציור קלסתרונים (Facial composite) הוא תיאור חזותי של פניו של אדם, חשוד בדרך כלל, ציור שנוצר על סמך זיכרונו של אדם אחר, לרוב עד ראייה.
מדובר בשיטה שפותחה במחצית השנייה של המאה ה-20, במיוחד עם פיתוח מאוחר יותר של כלים ותוכנות מחשב המאפשרות בניית קלסתרון ללא צורך בציור. ועדיין, מסתבר שקלסתרונים פשוטים יותר הורכבו כבר לפני מאות שנים.
זוהי מלאכה של ציירי קלסתרונים המציירים לצרכי חקירות משטרתיות, כאשר ישנם עד או עדים שראה אדם החשוד בעבירה וזהות החשוד אינה ידועה.
בניגוד לציור דיוקנאות, שמטרתה להנציח פניו של אדם למען העתיד והזיכרון, ציור קלסתרונים נועד כמעט תמיד בשביל ההווה - כדי לתפוס חשודים.
קְלַסְתֵּרוֹן, קלסטרון או קלסתרן, המילה העברית שעוסקת בהצגה גרפית של פניו של בן אדם, שנוצר על פי הזיכרון של עד שראה אותו וזוכר את פניו.
ציור קלסתרונים נועד בדרך כלל לסייע בפענוח פשעים. זו עבודה שהרעיון בה הוא לא ליצור עבודת אמנות או משהו יפה, אלא מלאכה שמטרתה ליצור ראייה.
אם יש פנים אנושיות שיש לשחזר, כדי לאתר חשודים למשל, עושים זאת באמצעות קלסתרונים. זה נעשה כיום באמצעות תוכנת מחשב כמו "Faces", על ידי צירוף או הרכבה של תווי פנים, ההולכים ומורכבים בזה אחר זה והופכים לבסוף לקלסתרון.
#איך זה נעשה?
אם ראית אדם שביצע פשע, הוא נמלט, ואתה נשאר עם תמונה מטושטשת בראש. צייר הקלסתרונים (Forensic Artist) הוא זה שיוציא את התמונה הזו מראשך אל הנייר (או המסך). ציירי קלסטרונים טובים בלגרום לאנשים שלא פעם הם חוו טראומה, להיפתח, להיזכר ולהעיד על פשעים מחרידים שחוו או ראו.
הוא לא מנחש - הוא מרכיב.
בשיחה מעמיקה עם העד, שואל צייר הקלסתרון על צורת הפנים של החשוד, מציג בפניו עשרות זוגות עיניים מכל סוג וצבע, סוגי הפנים, התספורות והשיער, עצמות הלחיים, העיניים, האף, השיער ומבנה הסנטר. כל תשובה מוסיפה עוד שכבה לדיוקן שהולך לאיטו ומתגבש.
בשיטה הקלאסית, הצייר עובד עם עיפרון ונייר. הוא מציג לעד סקיצות חוזרות ושואל: "קרוב? מה שגוי? מה צריך להשתנות?" - כך נעשים עוד ועוד תיקונים עד שמתקבלת תוצאה טובה.
זהו תהליך אינטראקטיבי, הדדי בין השניים, שיכול לארוך שעות. בתחילת המאה ה-21 עברה רוב העבודה לתוכנות מחשב כמו FACES ו-IdentiKit 2000, שמאפשרות לשלב תוך דקות מאות אלפי וריאציות של חלקי פנים.
מחקרים הראו שקלסתרונים אינם מדויקים ב-100% - הזיכרון האנושי גמיש ומושפע מרגש, עייפות ואפילו מהאופן בו נשאלות השאלות. עד ראייה עלול "להסכים" עם הצייר רק כדי לסיים את השיחה, מה שיוצר קלסתרון שגם משקף את רצון העד ופחות את זיכרונו.
אף שמחקרים מראים שקלסתרונים הם לא מדויקים ב-100%. הזיכרון האנושי, מסתבר, הוא גמיש ומושפע מעייפות, מרגש ואפילו מהאופן שבו שואלים את השאלות. יש גם אלמנט של ריצוי. מסתבר שעד ראייה עלול "להסכים" עם הצייר, רק כדי לסיים את הזיהוי, מה שפוגע באיכות הקלסתרון הסופי.
ועדיין, הקלסתרון היה ונותר אחד מהכלים המרכזיים בחקירות משטרה בכל העולם, בייחוד במקרים שבהם אין עדויות אחרות להיאחז בהן.
#שיא גינס
הציירת הפורנזית המפורסמת בעולם היא לואיס גיבסון (Lois Gibson) מיוסטון, שמעל 1,300 עבריינים זוהו בזכות רישומיה. היא מחזיקה מאז 2004 בשיא גינס לצייר הפורנזי המצליח ביותר בהיסטוריה.
כשהיא נשאלה האם מישהו יכול לשבור את השיא שלה, ענתה גיבסון בפשטות: "אף אחד לא יכה אותי בחיי." מה שמוסיף עומק לסיפורה היא העובדה שגיבסון עצמה הייתה קורבן אונס ועינויים ועמדה על סף המוות בידי רוצח סדרתי בגיל 21, כשגרה בלוס אנג'לס. חוויה זו היא שדחפה אותה להקדיש את חייה לעזרה לקורבנות פשע.
אנקדוטה מרתקת: כשציירה את הקלסתרון הראשון בקריירה שלה, קלסתרון של חשוד ברצח, שכנו של אותו חשוד ראה את הציור בחדשות וחייג מיד למשטרה.
על ציור קלסתרונים במשטרה:
https://youtu.be/2X4Lubyqb2M
ג'ייסון הארווי היה בלש והפך צייר קלסתרונים שלו פורסמו בתערוכה בגלריית אומנות במנהטן:
https://youtu.be/tUmHDunQcDA
ותוכנה לציור קלסתרונים (ללא צליל):
https://youtu.be/pOFIbSDswys?t=10s
איך פועלת מראה חד-כיוונית?
האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?
את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.
אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.
אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.
בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.
הנה הדגמה של מראה חד-כיוונית:
https://youtu.be/sztjsGgp66U
הבדלי האור שמסייעים למראה החד-כיוונית:
https://youtu.be/VvqbjUtt3mM
הרצאה על איך פועלות מראות חד-כיווניות:
https://youtu.be/4kKL32opewI
הסבר נוסף:
https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc
וחיוך על המשטרה שמשתמשת במראות חד-כיווניות כדי לעקוב אחרי חקירות או לבחון חשודים מבלי שהם יראו מי צופה בהם:
https://youtu.be/fkHlhiG0h70
מי המציא את מדע הקרימינולוגיה?
אבי מדע הקרימינולוגיה הוא האיטלקי צ'זארה לומברוזו (Cesare Lombroso). הוא חקר פושעים ועבריינים רבים ואת תכונותיהם ואת מבנה העצמות והגולגולת של פושעים.
לומברוזו טען שמבנה המוח של פושעים הוא שונה משל בני אדם הגונים ונתן סימנים שמאפשרים לזהותם. הוא פיתח תיאוריה מדעית לה הוא קרא "אטאביזם" (Atavism).
רוב טענותיו וממצאיו הופרכו על ידי המדע המודרני. ועדיין, עצם המחקרים שלו והשימוש בשיטות המחקר שהפעיל, הפכו אותו לאבי מדע הקרימינולוגיה וחוקר הפשע הראשון שהשתמש בכלים מדעיים.
בנוסף לטענותיו לגבי התכונות המולדות של הפושע, לומברוזו הירבה לבדוק לחץ דם וקצב דופק לב של פושעים וחשודים פליליים. הוא מצא שהיו שינויים שניתן לחזות, הן בלחץ הדם והן בקצב הלב, על פי דברי הנאשמים ומידת האמת בהם. היו הבדלים שהראו אם הנאשמים אמרו אמת או שקר. בכך הוא גם אחראי לתכלית שיצרה את התפתחות בדיקת האמת, במה שבעתיד ייקרא "מכונת אמת", או פוליגרף.
הנה סרטון על מחקריו של לומברוזו לגבי תכונותיו הפיזיות של הפושע:
https://youtu.be/y-HFI7zUqDI
פרופסור מתאר את מחקריו:
https://youtu.be/HmdAYqqc8gc
חוקרת בתחום מתארת את מדע הקרימינולוגיה שהוא נחשב לאביו (עברית):
https://youtu.be/pgiiPr12SdM
ויש מומחים שאפילו עורכים סיורי פשע, תחום שמסקרן מאוד את הציבור (עברית):
https://youtu.be/PObQMHQyLcw
איך מתבצע זיהוי פלילי או משפחתי באמצעות דנ"א?
לא פעם אנו שומעים על בדיקה שעושים כדי לזהות אם חשוד הוא הפושע או אם אדם הוא אביו של אדם אחר. זהו כוחו המופלא של הדנ"א, אותה מולקולה שנמצאת בכל תא שנוצר בגופנו.
באמצעות בדיקת DNA ניתן לזהות אם דנ"א שייך לאדם מסוים או שהוא אינו שלו. העובדה החשובה היא שתבנית הדנ"א האישית של כל אחד מאיתנו היא ייחודית ואין כמוה (מלבד במקרה של תאומים זהים, שגם חולקים DNA משותף).
זוהי מעין טביעת אצבע גנטית, שבעזרתה אפשר לזהות אבהות, אם בעל הדנ"א היה מעורב בפשע, או אם הדנ"א שנאסף בזירת הפשע הוא שלו.
הנה ניתוח הפרופיל הגנטי של חשודים בפשע (עברית):
https://youtu.be/wpG3CSvwjBw
הסבר כימי על תהליך הזיהוי באמצעות דנ"א (מתורגם):
https://youtu.be/5ij-YSrp93s
והשלב החדש בזיהוי הפלילי בו מזהים פושעים על פי הדנ"א של קרובי משפחתם:
https://youtu.be/KT18KJouHWg?long=yes
מי המציא את מכונת האמת?
הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.
זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.
במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.
עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.
לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.
כך עובד הפוליגרף:
https://youtu.be/po_DCBGExP4
סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:
http://youtu.be/Wath1RCtTc4
כך מביסים את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
ושיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:
http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4
מהו זיהוי פנים?
ממצלמות אבטחה במרחב הציבורי, דרך מצלמות מעקב המתעדות מיליוני אנשים בערים ובדרכים ועד לסוכנויות המעקב הממשלתיות, לאחרונה נראה שהיא בכל מקום. היכולת לזהות פנים באופן דיגיטלי מתבססת על המרה של תווי הפנים של אדם למפת נתונים, שניתן להשוות למיליוני מפות נתונים אחרות ולמצוא במי מדובר.
מדובר בטכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition), המבוססת על יכולת טכנולוגית מבוססת אלגוריתם, או תוכנה, שמסוגלת לזהות אדם על פי צילום דיגיטלי שלו, אם בתצלום ואם בסרט וידאו. מערכות זיהוי פנים רבות מתיימרות כיום לעשות זאת באופן אוטומטי.
אחת השיטות לזיהוי פנים היא על ידי השוואת תכונות תווי הפנים שבתמונה לתמונות שמאוחסנות במאגר נתונים. אלגוריתם פשוט למד כבר מזמן לזהות בזמן צילום דיגיטלי, פנים אנושיות וכך עשה פוקוס עליהם, כדי שהפנים לא יצאו מטושטשים.
בשנים האחרונות הפכו האלגוריתמים של זיהוי פנים מדויקים מבעבר. הם מאפשרים לעבד כמויות אדירות של מידע, במהירות וביעילות, כשהם נעזרים במאגרי נתונים ענקיים המכילים את פניהם של אזרחים רבים.
המדהים הוא שהרשתות החברתיות מהוות כיום את מאגר הנתונים הגדול מאי-פעם, כשלכל צילום מתווספים מיידית שמות המצולם ופרטים מזהים רבים. המרכזיות של המדיה החברתית בחיינו מהווה סיכון לא קטן לפרטיות שלנו וזה יילך ויתחדד, ככל שיימצאו שימושים חדשים לטכנולוגיות הללו.
כל השחקנים הטכנולוגיים הגדולים כבר שם. אם זו פייסבוק, שמזהה את חבריך בתמונות שהעלית לקיר שלך, או גוגל שמזהה לבעלי סמארטפונים את פניהם של המצולמים בתמונות שבנייד האנדרואיד שלהם. מיקרוסופט, שהצליחה לפתח אלגוריתמים לשלטים שמזהים את המתבונן ומציעים לו פרסומות מטורגטות, כלומר פרסומות שונות לכל אדם ומותאמות לנושאים שבהם הוא מתעניין, בצורה די דומה לפרסומות בדפדפן, שמתאימות את עצמן לחיפושים שלך במנוע החיפוש. מוצר אחר של מיקרוסופט המשתמש בזיהוי פנים, הוא מצלמה שמסוגלת להבחין בין תאומים זהים ולזהותם על אף הדימיון הרב ביניהם.
מערכות זיהוי פנים משמשות כיום לאבטחה, לזיהוי החברים המצולמים ברשתות חברתיות ולמעקב אחרי פושעים וטרוריסטים במקומות ציבוריים. לעתים קרובות הן מופעלות ביחד עם טכנולוגיות משלימות, שכן זיהוי פנים היא חלק מתחום הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות נוספות שמשמשות בזיהוי ביומטרי הן זיהוי טביעות אצבע, זיהוי דנ"א וזיהוי קשתית העין.
כך אנו מזהים פנים (עברית):
https://youtu.be/mTSsCYob9mo
זיהוי פנים טכנולוגי:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
זיהוי פנים כאמצעי תשלום (עברית):
https://youtu.be/9yyeH6CK5xk
על זיהוי פנים ופרטיות (עברית):
https://youtu.be/fU3OMXLAKNk
טכנולוגיית האבטחה שמתבססת על זיהוי פנים:
https://youtu.be/9k-rTVfLesQ
מראת הפלא שמזהה בין השאר רגשות של המתבונן בה:
https://youtu.be/uN1yB17S2bk
נראה שזיהוי הפנים של חלונות 10 לא מתבלבל בין תאומים זהים:
https://youtu.be/J1NL246P9Vg
ויש גם זיהוי פנים מעט מביך כמו אלגוריתם שמבטיח לזהות את הגיל של המצולם:
https://youtu.be/Wi8DLKPQqJ0
פוליגרף, גלאי שקר (Lie Detector) או מכונת אמת, הם שמות למכשיר שמסייע למומחים לאבחן שקרים אצל הנבדקים. בעזרת מכשיר הפוליגרף, שאליו מחובר הנבדק, נקלטות תגובות פיזיולוגיות מגוף הנבדק ומתוגרמות לרישומים גרפיים. מומחה פוליגרף יכול לאבחן ברישומים תגובות של הנבדק שיכולות להעיד על אמירת שקר.
לא כל נבדק מתאים לעבור בדיקה של פוליגרף והמומחים נוהגים לבדוק, קודם להחלטה על בדיקה כזו, את מצבו הבריאותי והנפשי. בתי המשפט לא מקבלים את קביעת מכונת האמת במשפטים פליליים, של פשע. במשפט שאינו פלילי מגיעים לא פעם הצדדים להסכמה שבדיקת הפוליגרף תהיה אמצעי בדיקה ששניהם יקבלו.
הפוליגרף הוא גם כלי לאבחון אישיות של מועמדים לעבודה. על אף שהוכח מדעית שוב ושוב שהפוליגרף הוא כלי בעייתי ואף לקוי לניתוחי אישיות, ממשיכים מעסיקים רבים להסתמך עליו כדי לבחון מועמדים למשרות. הם עושים זאת, אף שהיכולת להטות תוצאות ולשלוט בתגובות מצד הנבדקים, מעמידה בספק את היעילות של הכלי והאם הוא אכן מסייע לבחירת המועמדים הטובים.
הנה סרטון שמסביר מהו הפוליגרף, מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/LXMOcAt4EZE
ההגיון במכונה שמזהה סימני שקר:
http://youtu.be/t4SP_mYh4wQ
על הצד המשפטי של מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/o_IXBPAs3VU
והאם ניתן לנצח את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
השימוש בטביעות אצבעות מתבססות על העובדה שטביעות אצבע הן שונות מאדם לאדם ולא משתנות במהלך חייו. טביעות אצבע נוצרות כבר בחודש הרביעי לחיי העובר. למעשה יש טביעות אצבע גם לקואלות ולקופי אדם, אולי כיוון שה"רכסים" שאנו רואים בטביעות האצבע נועדו מבחינה אבולוציונית, לחזק את האחיזה של כף היד, למשל במניעת החלקה בעת הטיפוס על עצים.
טביעות אצבע נשארות רק על משטחים חלקים, מכיוון שאחוז אחד מטביעת האצבע הוא שומן ועל חומרים כמו עץ או נייר הוא לא נשאר.
הייחודיות של טביעת אצבע היא מדהימה - אין שתי אצבעות בעלות טביעות אצבע זהות. מה שקרוי "רכסים" משתנה מאצבע לאצבע, גם אצל אותו אדם. לכל אצבע יש מעל 150 מאפיינים שונים של רכסים.
מתמטית יש 64 מיליארד אפשרויות שונות של טביעת אצבעות, מה שאומר שהסבירות לשני בני אדם עם טביעת אצבעות זהה היא זעירה ביותר.
היות שאפילו תאומים זהים אינם חולקים טביעות אצבעות זהות, על אף הכמעט זהות הגנטית ביניהם, משתמשים בטביעות אצבע לזיהוי של מעשי פשע, לשימושי אבטחה, כמו פתיחת מנעולים והפעלת מכשירים סודיים ועוד.
יש בעולם כמה משפחות שנושאות פגם גנטי מעניין - אין לבני המשפחות הללו כל טביעת אצבע בידיהם וברגליהם והן נקיות לחלוטין מאותם רכסים שכולנו רואים באצבעותינו.
כה מוערכת הייחודיות של טביעת האצבע בתרבות, עד שנוהגים לומר על מי שהשאיר את חותמו האישי והייחודי בתחום מסוים או בעולם, שהוא "השאיר את טביעות אצבעותיו".
הנה הסוד של טביעת האצבע והשימוש בה בזיהוי פלילי (עברית):
http://youtu.be/ejp8wPNZu0k
בואו נעשה ניסוי עם טביעות אצבע (עברית):
https://youtu.be/CT8GPg5TqEk
טביעת האצבע שלנו היא היום כלי אבטחה במכשירים אלקטרוניים שונים כמו הסמארטפון (מתורגם):
https://youtu.be/YJvmaqCqQxA
יש מנעולי דלתות המבוססים על טביעות אצבע (עברית):
https://youtu.be/WM-rdMxNDH4
וכך פועל סורק טביעות האצבע (Finger print scanner):
https://youtu.be/iIBcKrNGGSY?long=yes
ציור קלסתרונים (Facial composite) הוא תיאור חזותי של פניו של אדם, חשוד בדרך כלל, ציור שנוצר על סמך זיכרונו של אדם אחר, לרוב עד ראייה.
מדובר בשיטה שפותחה במחצית השנייה של המאה ה-20, במיוחד עם פיתוח מאוחר יותר של כלים ותוכנות מחשב המאפשרות בניית קלסתרון ללא צורך בציור. ועדיין, מסתבר שקלסתרונים פשוטים יותר הורכבו כבר לפני מאות שנים.
זוהי מלאכה של ציירי קלסתרונים המציירים לצרכי חקירות משטרתיות, כאשר ישנם עד או עדים שראה אדם החשוד בעבירה וזהות החשוד אינה ידועה.
בניגוד לציור דיוקנאות, שמטרתה להנציח פניו של אדם למען העתיד והזיכרון, ציור קלסתרונים נועד כמעט תמיד בשביל ההווה - כדי לתפוס חשודים.
קְלַסְתֵּרוֹן, קלסטרון או קלסתרן, המילה העברית שעוסקת בהצגה גרפית של פניו של בן אדם, שנוצר על פי הזיכרון של עד שראה אותו וזוכר את פניו.
ציור קלסתרונים נועד בדרך כלל לסייע בפענוח פשעים. זו עבודה שהרעיון בה הוא לא ליצור עבודת אמנות או משהו יפה, אלא מלאכה שמטרתה ליצור ראייה.
אם יש פנים אנושיות שיש לשחזר, כדי לאתר חשודים למשל, עושים זאת באמצעות קלסתרונים. זה נעשה כיום באמצעות תוכנת מחשב כמו "Faces", על ידי צירוף או הרכבה של תווי פנים, ההולכים ומורכבים בזה אחר זה והופכים לבסוף לקלסתרון.
#איך זה נעשה?
אם ראית אדם שביצע פשע, הוא נמלט, ואתה נשאר עם תמונה מטושטשת בראש. צייר הקלסתרונים (Forensic Artist) הוא זה שיוציא את התמונה הזו מראשך אל הנייר (או המסך). ציירי קלסטרונים טובים בלגרום לאנשים שלא פעם הם חוו טראומה, להיפתח, להיזכר ולהעיד על פשעים מחרידים שחוו או ראו.
הוא לא מנחש - הוא מרכיב.
בשיחה מעמיקה עם העד, שואל צייר הקלסתרון על צורת הפנים של החשוד, מציג בפניו עשרות זוגות עיניים מכל סוג וצבע, סוגי הפנים, התספורות והשיער, עצמות הלחיים, העיניים, האף, השיער ומבנה הסנטר. כל תשובה מוסיפה עוד שכבה לדיוקן שהולך לאיטו ומתגבש.
בשיטה הקלאסית, הצייר עובד עם עיפרון ונייר. הוא מציג לעד סקיצות חוזרות ושואל: "קרוב? מה שגוי? מה צריך להשתנות?" - כך נעשים עוד ועוד תיקונים עד שמתקבלת תוצאה טובה.
זהו תהליך אינטראקטיבי, הדדי בין השניים, שיכול לארוך שעות. בתחילת המאה ה-21 עברה רוב העבודה לתוכנות מחשב כמו FACES ו-IdentiKit 2000, שמאפשרות לשלב תוך דקות מאות אלפי וריאציות של חלקי פנים.
מחקרים הראו שקלסתרונים אינם מדויקים ב-100% - הזיכרון האנושי גמיש ומושפע מרגש, עייפות ואפילו מהאופן בו נשאלות השאלות. עד ראייה עלול "להסכים" עם הצייר רק כדי לסיים את השיחה, מה שיוצר קלסתרון שגם משקף את רצון העד ופחות את זיכרונו.
אף שמחקרים מראים שקלסתרונים הם לא מדויקים ב-100%. הזיכרון האנושי, מסתבר, הוא גמיש ומושפע מעייפות, מרגש ואפילו מהאופן שבו שואלים את השאלות. יש גם אלמנט של ריצוי. מסתבר שעד ראייה עלול "להסכים" עם הצייר, רק כדי לסיים את הזיהוי, מה שפוגע באיכות הקלסתרון הסופי.
ועדיין, הקלסתרון היה ונותר אחד מהכלים המרכזיים בחקירות משטרה בכל העולם, בייחוד במקרים שבהם אין עדויות אחרות להיאחז בהן.
#שיא גינס
הציירת הפורנזית המפורסמת בעולם היא לואיס גיבסון (Lois Gibson) מיוסטון, שמעל 1,300 עבריינים זוהו בזכות רישומיה. היא מחזיקה מאז 2004 בשיא גינס לצייר הפורנזי המצליח ביותר בהיסטוריה.
כשהיא נשאלה האם מישהו יכול לשבור את השיא שלה, ענתה גיבסון בפשטות: "אף אחד לא יכה אותי בחיי." מה שמוסיף עומק לסיפורה היא העובדה שגיבסון עצמה הייתה קורבן אונס ועינויים ועמדה על סף המוות בידי רוצח סדרתי בגיל 21, כשגרה בלוס אנג'לס. חוויה זו היא שדחפה אותה להקדיש את חייה לעזרה לקורבנות פשע.
אנקדוטה מרתקת: כשציירה את הקלסתרון הראשון בקריירה שלה, קלסתרון של חשוד ברצח, שכנו של אותו חשוד ראה את הציור בחדשות וחייג מיד למשטרה.
על ציור קלסתרונים במשטרה:
https://youtu.be/2X4Lubyqb2M
ג'ייסון הארווי היה בלש והפך צייר קלסתרונים שלו פורסמו בתערוכה בגלריית אומנות במנהטן:
https://youtu.be/tUmHDunQcDA
ותוכנה לציור קלסתרונים (ללא צליל):
https://youtu.be/pOFIbSDswys?t=10s
האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?
את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.
אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.
אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.
בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.
הנה הדגמה של מראה חד-כיוונית:
https://youtu.be/sztjsGgp66U
הבדלי האור שמסייעים למראה החד-כיוונית:
https://youtu.be/VvqbjUtt3mM
הרצאה על איך פועלות מראות חד-כיווניות:
https://youtu.be/4kKL32opewI
הסבר נוסף:
https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc
וחיוך על המשטרה שמשתמשת במראות חד-כיווניות כדי לעקוב אחרי חקירות או לבחון חשודים מבלי שהם יראו מי צופה בהם:
https://youtu.be/fkHlhiG0h70
זיהוי פלילי
אבי מדע הקרימינולוגיה הוא האיטלקי צ'זארה לומברוזו (Cesare Lombroso). הוא חקר פושעים ועבריינים רבים ואת תכונותיהם ואת מבנה העצמות והגולגולת של פושעים.
לומברוזו טען שמבנה המוח של פושעים הוא שונה משל בני אדם הגונים ונתן סימנים שמאפשרים לזהותם. הוא פיתח תיאוריה מדעית לה הוא קרא "אטאביזם" (Atavism).
רוב טענותיו וממצאיו הופרכו על ידי המדע המודרני. ועדיין, עצם המחקרים שלו והשימוש בשיטות המחקר שהפעיל, הפכו אותו לאבי מדע הקרימינולוגיה וחוקר הפשע הראשון שהשתמש בכלים מדעיים.
בנוסף לטענותיו לגבי התכונות המולדות של הפושע, לומברוזו הירבה לבדוק לחץ דם וקצב דופק לב של פושעים וחשודים פליליים. הוא מצא שהיו שינויים שניתן לחזות, הן בלחץ הדם והן בקצב הלב, על פי דברי הנאשמים ומידת האמת בהם. היו הבדלים שהראו אם הנאשמים אמרו אמת או שקר. בכך הוא גם אחראי לתכלית שיצרה את התפתחות בדיקת האמת, במה שבעתיד ייקרא "מכונת אמת", או פוליגרף.
הנה סרטון על מחקריו של לומברוזו לגבי תכונותיו הפיזיות של הפושע:
https://youtu.be/y-HFI7zUqDI
פרופסור מתאר את מחקריו:
https://youtu.be/HmdAYqqc8gc
חוקרת בתחום מתארת את מדע הקרימינולוגיה שהוא נחשב לאביו (עברית):
https://youtu.be/pgiiPr12SdM
ויש מומחים שאפילו עורכים סיורי פשע, תחום שמסקרן מאוד את הציבור (עברית):
https://youtu.be/PObQMHQyLcw
לא פעם אנו שומעים על בדיקה שעושים כדי לזהות אם חשוד הוא הפושע או אם אדם הוא אביו של אדם אחר. זהו כוחו המופלא של הדנ"א, אותה מולקולה שנמצאת בכל תא שנוצר בגופנו.
באמצעות בדיקת DNA ניתן לזהות אם דנ"א שייך לאדם מסוים או שהוא אינו שלו. העובדה החשובה היא שתבנית הדנ"א האישית של כל אחד מאיתנו היא ייחודית ואין כמוה (מלבד במקרה של תאומים זהים, שגם חולקים DNA משותף).
זוהי מעין טביעת אצבע גנטית, שבעזרתה אפשר לזהות אבהות, אם בעל הדנ"א היה מעורב בפשע, או אם הדנ"א שנאסף בזירת הפשע הוא שלו.
הנה ניתוח הפרופיל הגנטי של חשודים בפשע (עברית):
https://youtu.be/wpG3CSvwjBw
הסבר כימי על תהליך הזיהוי באמצעות דנ"א (מתורגם):
https://youtu.be/5ij-YSrp93s
והשלב החדש בזיהוי הפלילי בו מזהים פושעים על פי הדנ"א של קרובי משפחתם:
https://youtu.be/KT18KJouHWg?long=yes
הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.
זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.
במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.
עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.
לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.
כך עובד הפוליגרף:
https://youtu.be/po_DCBGExP4
סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:
http://youtu.be/Wath1RCtTc4
כך מביסים את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
ושיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:
http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4
ממצלמות אבטחה במרחב הציבורי, דרך מצלמות מעקב המתעדות מיליוני אנשים בערים ובדרכים ועד לסוכנויות המעקב הממשלתיות, לאחרונה נראה שהיא בכל מקום. היכולת לזהות פנים באופן דיגיטלי מתבססת על המרה של תווי הפנים של אדם למפת נתונים, שניתן להשוות למיליוני מפות נתונים אחרות ולמצוא במי מדובר.
מדובר בטכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition), המבוססת על יכולת טכנולוגית מבוססת אלגוריתם, או תוכנה, שמסוגלת לזהות אדם על פי צילום דיגיטלי שלו, אם בתצלום ואם בסרט וידאו. מערכות זיהוי פנים רבות מתיימרות כיום לעשות זאת באופן אוטומטי.
אחת השיטות לזיהוי פנים היא על ידי השוואת תכונות תווי הפנים שבתמונה לתמונות שמאוחסנות במאגר נתונים. אלגוריתם פשוט למד כבר מזמן לזהות בזמן צילום דיגיטלי, פנים אנושיות וכך עשה פוקוס עליהם, כדי שהפנים לא יצאו מטושטשים.
בשנים האחרונות הפכו האלגוריתמים של זיהוי פנים מדויקים מבעבר. הם מאפשרים לעבד כמויות אדירות של מידע, במהירות וביעילות, כשהם נעזרים במאגרי נתונים ענקיים המכילים את פניהם של אזרחים רבים.
המדהים הוא שהרשתות החברתיות מהוות כיום את מאגר הנתונים הגדול מאי-פעם, כשלכל צילום מתווספים מיידית שמות המצולם ופרטים מזהים רבים. המרכזיות של המדיה החברתית בחיינו מהווה סיכון לא קטן לפרטיות שלנו וזה יילך ויתחדד, ככל שיימצאו שימושים חדשים לטכנולוגיות הללו.
כל השחקנים הטכנולוגיים הגדולים כבר שם. אם זו פייסבוק, שמזהה את חבריך בתמונות שהעלית לקיר שלך, או גוגל שמזהה לבעלי סמארטפונים את פניהם של המצולמים בתמונות שבנייד האנדרואיד שלהם. מיקרוסופט, שהצליחה לפתח אלגוריתמים לשלטים שמזהים את המתבונן ומציעים לו פרסומות מטורגטות, כלומר פרסומות שונות לכל אדם ומותאמות לנושאים שבהם הוא מתעניין, בצורה די דומה לפרסומות בדפדפן, שמתאימות את עצמן לחיפושים שלך במנוע החיפוש. מוצר אחר של מיקרוסופט המשתמש בזיהוי פנים, הוא מצלמה שמסוגלת להבחין בין תאומים זהים ולזהותם על אף הדימיון הרב ביניהם.
מערכות זיהוי פנים משמשות כיום לאבטחה, לזיהוי החברים המצולמים ברשתות חברתיות ולמעקב אחרי פושעים וטרוריסטים במקומות ציבוריים. לעתים קרובות הן מופעלות ביחד עם טכנולוגיות משלימות, שכן זיהוי פנים היא חלק מתחום הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות נוספות שמשמשות בזיהוי ביומטרי הן זיהוי טביעות אצבע, זיהוי דנ"א וזיהוי קשתית העין.
כך אנו מזהים פנים (עברית):
https://youtu.be/mTSsCYob9mo
זיהוי פנים טכנולוגי:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
זיהוי פנים כאמצעי תשלום (עברית):
https://youtu.be/9yyeH6CK5xk
על זיהוי פנים ופרטיות (עברית):
https://youtu.be/fU3OMXLAKNk
טכנולוגיית האבטחה שמתבססת על זיהוי פנים:
https://youtu.be/9k-rTVfLesQ
מראת הפלא שמזהה בין השאר רגשות של המתבונן בה:
https://youtu.be/uN1yB17S2bk
נראה שזיהוי הפנים של חלונות 10 לא מתבלבל בין תאומים זהים:
https://youtu.be/J1NL246P9Vg
ויש גם זיהוי פנים מעט מביך כמו אלגוריתם שמבטיח לזהות את הגיל של המצולם:
https://youtu.be/Wi8DLKPQqJ0
