שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנשים נוחרים?
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
מהו הזיכרון, איך זוכרים ושוכחים ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לכך?
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח.
המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
השכחה היא אנושית, אבל מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
האם משתנה מהירותו של הזמן?
לעיתים אנו מרגישים שכשאנו נהנים הזמן עובר מהר. פעמים אחרות, בעיקר כשאנו מתוחים, הזמן נמשך כמו נצח. ברגעי סכנה הוא ממש מתארך וכאילו לא נגמר.
לפעמים אנו רוצים שהזמן יעמוד מלכת. האם זה אפשרי? ומה סוד הגמישות הזו של הזמן, כמו שאנו תופסים אותו?
בקולנוע, הזמן הוא אחד הדברים הגמישים ביותר, אם לשפוט לפי הסרטים שבהם שנים עוברים בתוך שניות, במונטאז'ים שקופצים על פני תקופות זמן ארוכות, בלי מגבלה כלשהי ובחסות העורכים או מחלקת האמצעים המיוחדים.
אך גם בחיים הזמן נתפס אחרת בזמנים שונים ובהתרחשויות שונות. קצת לפי ההנאה או הסכנה שבדברים, אנו חווים את הזמן כאלסטי. החוקרים מעלים השערות שונות לגבי הסיבה לכך. אחת ההשערות היותר סבירות היא שבמצבי סכנה, פירוט הזיכרונות שנאגרים באמיגדלה, החלק של המוח שאוגר את הזכרונות לטווח קצר שלנו, הופך גדול הרבה יותר.
הסיבה היא שזיכרונות פחות נחוצים ומידע שולי, שלרוב נשלחים לזיכרון לטווח קצר ונשכחים די מהר, נשמרים במצב של סכנה לטווח הארוך. אולי זה קורה כדי לסייע לנו בהישרדות עתידית לנוכח סכנה דומה, אבל בכל מקרה החוויה הזו משנה את תפיסת הזמן. למעשה, ריבוי הזיכרונות המפורטים כל כך מחוויה כה קצרה, גורם לנו לאשליה של זמן ממושך יותר.
כך או כך, המחקר בנושא ממשיך. אם יתגבשו מסקנות ברורות יותר, אנו מבטיחים לעדכן. אם נזכור, כן?!?
הנה הזמן שמתארך ברגעי סכנה (עברית):
https://youtu.be/vxS5GO6jZwY
סרטון מצוין של ה-BBC על התופעה הזו:
https://youtu.be/T1AK8gJRUJo
ואולי זה גם קשור לכך שהזמן לפי איינשטיין הוא גם אלסטי ומשתנה לפי גורמים כמו מהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
סיפור הזמן והמהירות הלא-אחידה שלו:
http://youtu.be/KZMpnzsFXl4
וכך ניתן בקולנוע לצלם סצנה שמייצגת שנים ברצף אחד:
https://youtu.be/w0ykvDu-jUw
למה בני אדם ישנים?
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
כמה אנו צריכים לישון ולמה?
גופנו זקוק לכמות של שינה עמוקה בכל יום. לרובנו נחוצות 8 שעות שינה ביממה, כדי להתפתח ולשמור על הבריאות והחיוניות שלנו.
יותר מזה, שינה טובה ורצופה באורך כזה שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו לטווח ארוך, משפרת משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך במוח.
רבים חושבים שאין טעם להשלים שעות שינה חסרות ושאם לא ישנו בלילה, הרי שהגוף איבד את הצורך לישון, על אף העייפות הרבה. מחקרים מראים שהגוף זוכר היטב את המחסור שנוצר בשינה ופיצוי בשעות שינה, כלומר השלמת שעות השינה החסרות, הוא מצוין ורצוי לנו.
ולא, כדורי שינה לא תורמים לשינה טובה אלא להירדמות בלבד. השינה הטובה היא במקום אחר. הרגלי שינה טובים הם אלו שיקנו לנו שינה טובה בלילה.
טיפים לשיפור השינה הטובה? - פחות קפה אחרי שעות הצהריים ועד השינה, לוותר על הטלפון הסלולרי אחרי 10 בערב ולנסות ולהקדים ללכת לישון. ואם לא נרדמים? - יוצאים לחדר אחר כדי שלא להרגיל את המוח לקשר בין חדר השינה. למצב של ערות. חדר השינה צריך להיות מקושר במוחנו עם שינה טובה.
אגב, רק להשכלה כללית, אדם ממוצע יישן בחייו פרק זמן מצטבר של 26 שנים.
הנה סרטון על האמת מול הבלבול והאובססיה לגבי שעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/fQUeDdaVoWo
חשיבותה של השינה ומדוע אנו ישנים (עברית):
http://youtu.be/DYCrw3LbUQI
והסיבה שכל אחד צריך לישון במיטה שלו:
https://youtu.be/3DrB_rfiFu8
מהי האמיגדלה שבמוחנו ואיך היא מנהלת אותנו ברגעי פחד?
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
למה חשוב לישון לפני מבחנים?
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח.
המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
השכחה היא אנושית, אבל מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
לעיתים אנו מרגישים שכשאנו נהנים הזמן עובר מהר. פעמים אחרות, בעיקר כשאנו מתוחים, הזמן נמשך כמו נצח. ברגעי סכנה הוא ממש מתארך וכאילו לא נגמר.
לפעמים אנו רוצים שהזמן יעמוד מלכת. האם זה אפשרי? ומה סוד הגמישות הזו של הזמן, כמו שאנו תופסים אותו?
בקולנוע, הזמן הוא אחד הדברים הגמישים ביותר, אם לשפוט לפי הסרטים שבהם שנים עוברים בתוך שניות, במונטאז'ים שקופצים על פני תקופות זמן ארוכות, בלי מגבלה כלשהי ובחסות העורכים או מחלקת האמצעים המיוחדים.
אך גם בחיים הזמן נתפס אחרת בזמנים שונים ובהתרחשויות שונות. קצת לפי ההנאה או הסכנה שבדברים, אנו חווים את הזמן כאלסטי. החוקרים מעלים השערות שונות לגבי הסיבה לכך. אחת ההשערות היותר סבירות היא שבמצבי סכנה, פירוט הזיכרונות שנאגרים באמיגדלה, החלק של המוח שאוגר את הזכרונות לטווח קצר שלנו, הופך גדול הרבה יותר.
הסיבה היא שזיכרונות פחות נחוצים ומידע שולי, שלרוב נשלחים לזיכרון לטווח קצר ונשכחים די מהר, נשמרים במצב של סכנה לטווח הארוך. אולי זה קורה כדי לסייע לנו בהישרדות עתידית לנוכח סכנה דומה, אבל בכל מקרה החוויה הזו משנה את תפיסת הזמן. למעשה, ריבוי הזיכרונות המפורטים כל כך מחוויה כה קצרה, גורם לנו לאשליה של זמן ממושך יותר.
כך או כך, המחקר בנושא ממשיך. אם יתגבשו מסקנות ברורות יותר, אנו מבטיחים לעדכן. אם נזכור, כן?!?
הנה הזמן שמתארך ברגעי סכנה (עברית):
https://youtu.be/vxS5GO6jZwY
סרטון מצוין של ה-BBC על התופעה הזו:
https://youtu.be/T1AK8gJRUJo
ואולי זה גם קשור לכך שהזמן לפי איינשטיין הוא גם אלסטי ומשתנה לפי גורמים כמו מהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
סיפור הזמן והמהירות הלא-אחידה שלו:
http://youtu.be/KZMpnzsFXl4
וכך ניתן בקולנוע לצלם סצנה שמייצגת שנים ברצף אחד:
https://youtu.be/w0ykvDu-jUw
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
זיכרון לטווח קצר
גופנו זקוק לכמות של שינה עמוקה בכל יום. לרובנו נחוצות 8 שעות שינה ביממה, כדי להתפתח ולשמור על הבריאות והחיוניות שלנו.
יותר מזה, שינה טובה ורצופה באורך כזה שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו לטווח ארוך, משפרת משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך במוח.
רבים חושבים שאין טעם להשלים שעות שינה חסרות ושאם לא ישנו בלילה, הרי שהגוף איבד את הצורך לישון, על אף העייפות הרבה. מחקרים מראים שהגוף זוכר היטב את המחסור שנוצר בשינה ופיצוי בשעות שינה, כלומר השלמת שעות השינה החסרות, הוא מצוין ורצוי לנו.
ולא, כדורי שינה לא תורמים לשינה טובה אלא להירדמות בלבד. השינה הטובה היא במקום אחר. הרגלי שינה טובים הם אלו שיקנו לנו שינה טובה בלילה.
טיפים לשיפור השינה הטובה? - פחות קפה אחרי שעות הצהריים ועד השינה, לוותר על הטלפון הסלולרי אחרי 10 בערב ולנסות ולהקדים ללכת לישון. ואם לא נרדמים? - יוצאים לחדר אחר כדי שלא להרגיל את המוח לקשר בין חדר השינה. למצב של ערות. חדר השינה צריך להיות מקושר במוחנו עם שינה טובה.
אגב, רק להשכלה כללית, אדם ממוצע יישן בחייו פרק זמן מצטבר של 26 שנים.
הנה סרטון על האמת מול הבלבול והאובססיה לגבי שעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/fQUeDdaVoWo
חשיבותה של השינה ומדוע אנו ישנים (עברית):
http://youtu.be/DYCrw3LbUQI
והסיבה שכל אחד צריך לישון במיטה שלו:
https://youtu.be/3DrB_rfiFu8
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
