פנסיה היא חיסכון שאנשים עובדים עושים, כדי שביום שבו יפרשו מהעבודה, בגיל מבוגר, הם ייהנו מתשלום חודשי שיאפשר להם להמשיך ולחיות טוב גם בגיל הפרישה.

הסכום החודשי שמקבלים אנשים מבוגרים בפנסיה, הוא בהתאם לגובה החיסכון שהצליחו לצבור במהלך השנים, בימים שבהם עבדו. פנסיה אפשר לחסוך בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

חשוב מאד לעשות פנסיה, גם כשצעירים ובמיוחד אז. גם מפני שאיש אינו רוצה להפוך להיות עני כשיהיה זקן וגם מפני שבפנסיה יש ביטוח, שמסייע לחיות, גם אם קורה משהו ואיננו יכולים יותר לעבוד.


הנה הסבר של המושג פנסיה (עברית):

http://youtu.be/FgYaNzH-iuU


קבלו הסבר כיצד לבחור פנסיה נכונה (עברית):

http://youtu.be/r-qYDVmX3HU


כמה חשוב לתכנן אותה נכון ולחסוך לפנסיה (עברית):

https://youtu.be/b8HUWZEZOAg


ועיתונאי כלכלי מוערך שמסביר מדוע הפנסיה כבר לא מבטיחה דבר (עברית):

https://youtu.be/0eLdNHIddMk?long=yes

יְעִילוּת (Efficiency) פירושה לרוב הוא השגה של התוצאות הטובות ביותר, תוך ניצול מרבי של האמצעים העומדים לרשות המשיג. כשמישהו הוא יָעִיל, הרי שהוא עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר.

בדרך כלל כוללת היעילות תכונות שיש בהן מהירות ואיכות. היא הסיבה שלתהליכי הייצור נכנסו בעבר יותר ויותר מכונות, שהחליפו את כוח העבודה האנושי.

אחריהם בא הסרט הנע, שיטה שאפשרה להרכיב מוצרים מורכבים, כמו מכשירים או מכוניות למשל, במהירות רבה מכל שיטה אחרת לפניה.

בהמשך הגיעו הרובוטים, שהחליפו עוד עובדים ואף מכונות מיושנות והגדילו את היעילות במפעל.


הִתְיַעְלוּת, לעומת זאת, או ללא ניקוד התייעלות (re-organization), היא שיפור של ביצועי מערכת קיימת. מכאן גם הביטויים בשפות זרות, של אוֹפְּטִימִיזַצְיָה, או בעברית יִעוּל.

בתהליכי התייעלות יכולים לפטר עובדים לא נחוצים, להחליף עובדים במכונות, לרכוש מכונות טובות יותר ואולי אף להחליף מנהלים בארגון, כדי להחזיר לו את הביצועים הגבוהים והמצופים.


הנה עובדים יעילים בעבודה על הסרט הנע שהמציא הנרי פורד:

https://youtu.be/qFbsDArAWj8


יעילות מחויכת כשמגיעים לצבא:

https://youtu.be/VDNV_SLsEOQ


דרך להתייעלות היא למשל לעבור לאנרגיות מתחדשות:

https://youtu.be/Ljuyf2EVHyk


הנה יעילות, לפי הסאטירה של צ'ארלי צ'פלין ב"זמנים מודרניים":

https://youtu.be/6n9ESFJTnHs


והתייעלות, מאותו סרט:

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow

משכורת (Salary) היא סכום הכסף שניתן לעובד בעבור עבודתו.

גובה המשכורת נקבע בדרך כלל מראש בין המעסיק והעובד ומדי תקופה יש והוא משתנה, לרוב כלפי מעלה, כשהעובד מוכיח את עצמו או עולה בדרגה או בתפקיד בארגון.

אם בעבר שולמה המשכורת במזומן, הרי שכיום מקבלים את השכר בדרך כלל בהעברה כספית, היישר אל חשבון הבנק.

תלוש המשכורת שניתן לעובד הינו דף מציג את המשכורת והאופן שבו היא מתחלקת, כולל כל המיסים, הביטוח הלאומי, קרנות וחסכון לפנסיה, שנוכו, כלומר נלקחו והועברו מתוך המשכורת ברוטו וירדו מהשכר.

בשורה התחתונה של תלוש המשכורת מוצג בדרך כלל הסכום הסופי שייכנס אל הבנק, סכום המצוין לרוב כ"משכורת הנטו" של העובד.


כך קוראים את תלוש המשכורת (עברית):

https://youtu.be/AlPSMOjh4BU


על המשכורת הצבאית (עברית):

https://youtu.be/QTZtfSNhe1Q


הסבר על תלוש המשכורת (עברית):

https://youtu.be/S5ZZiKakO8E


ושיר של בעל משכורת טובה (עברית):

https://youtu.be/LJ-EeITher4

שביתה איטלקית או "עבודה לפי הספר" היא שביתת האטה. השביתה הזו נולדה באיטליה ומכאן כינויה "שביתה איטלקית".

יש ויכוח או מחלוקת אם המושג נולד בזמן שלטונו הפשיסטי של הרודן מוסוליני או שמקורו בשביתות של עובדי הרכבות באיטליה כמה עשורים לפני כן, בשנים 1904-1905.

מכל מקום, בזמן שלטון הפשיזם באיטליה הייתה השביתה האיטלקית הדרך של העובדים לנצח בתחבולות את הגזירה של הדיקטטור המאיים ולהתנגד לתנאי עבודה שאינם הוגנים ובו-בזמן לא להסתבך עם השלטון שיכול להקשות על חייהם עד מאוד ואף להכניסם לכלא או לנקוט בעונשים קשים יותר.

ההיסטוריה מספרת שהדיקטטור האיטלקי ביטל את זכותם של איגודים מקצועיים להתקיים ואסר על העובדים לקיים שביתות לחלוטין. לכן, במקום שביתה שבה מפסיקים את העבודה לגמרי, הפועלים האיטלקיים המשיכו לעבוד, אך עשו זאת לאט מאד. כך יכולים היו להפגין את התנגדותם לתנאי עבודתם הגרועים אבל העבודה האיטית לא נחשבה לשביתה אסורה, כיוון שלא עצרה את הייצור לחלוטין.


הנה סרטון על שביתה איטלקית של מורים:

http://youtu.be/U0_W8x_3iC0?t=17s

כשמתפטרים או מפוטרים מהעבודה אפשר למשוך את פיצויי הפיטורין. אבל אם משאירים את כספי הפיצויים בבנק אפשר להרוויח הרבה כסף מהריבית ד'ריבית שתחול עליהם.

כדאי למשוך את כספי פיצויי הפיטורים רק אם חייבים את הכסף ואין שום מקור אחר לקחת ממנו, או אם חייבים להשקיע כסף זה בהקמת עסק חדש או לימודים שיאפשרו לכם את המשך הקריירה ופרנסה טובה בהמשך.

אם לא - השקיעו את הכסף בחשבון הפנסיה שלכם. הוא ימשיך לצבור כסף ויעמוד לרשותכם בתקופה שבה אתם עשויים להזדקק לכסף הזה הרבה יותר.


הנה סרטון על שימוש נכון בכספי פיצויי הפיטורין:

http://youtu.be/bcdhciP_TfU?t=7s

שכר מינימום הוא שכר שאסור לשלם פחות ממנו לעובדים. רבות מהמדינות קובעות בחוק מהו הגבול התחתון של שכר שמותר לשלם לעובדים בהן.

המטרה של שכר המינימום היא להגן על העובדים מכוחם של המעסיקים, שכן אם לא היו מונעים שכר נמוך באמצעות שכר המינימום, היו רבים מהמעסיקים מעדיפים לשלם שכר נמוך ככל האפשר.

אם כך, שכר מינימום הוא טוב לא עובדים, נכון? - ובכן, הוא טוב לחלק מהם, אבל לא לכולם. חלק מהעובדים עלולים למצוא את עצמם מפוטרים בגלל שכר המינימום. מעסיק שייאלץ לשלם לעובד את שכר המינימום ויגלה שהשכר לא מאפשר לו להרוויח, עלול לפטר אותו, או לא להעסיק עובד כזה מלכתחילה, מה שיגדיל את האבטלה.


הנה סרטון שמראה מהו שכר המינימום (מתורגם):

http://youtu.be/9U89sLHjMdQ


הדגמת הטענה שהעלאת שכר מינימום פוגעת בעובדים:

http://youtu.be/OAGnXGraLcc


ומה היה קורה אם שכר המינימום היה ניתן לכולם, אפילו בלי לעבוד? (מתורגם)

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes

יש כמובן דרכים ונתונים שונים שמודדים את אי השוויון. אחת הפופולריות למדידת אי שוויון היא בדיקה של כמה מהכסף במדינה נמצא בידיו של המאיון העליון, כלומר של האחוז או המאית הכי עשירה של האנשים בחברה.

בישראל אי-השוויון הוא 15%. כלומר המיון העליון מחזיק ב-15 אחוזים מהעושר במדינה. בצרפת זה רק 10% ובארצות הברית 25%. מצבנו בתחום אי השוויון, לפיכך, טוב משל ארה"ב וגרוע מאי השוויון בצרפת.

עוד נתון? - בתחום השכר, למשל, ינסו לא פעם בעלי האמצעים, או עושי דברם מהפוליטיקאים, לבלבל אותנו. הם יציינו שעל פי השכר הממוצע במשק מצבנו מצוין. אל תאמינו לנתון הזה! - ממוצע הוא מדד שמושפע מהקצוות. אם יש מיליארדרים שמקבלים שכר עצום מהחברות שבבעלותם, הם מושכים את השכר הממוצע במשק כלפי מעלה וכך נראה לנו שהכל טוב. אבל זה שקר, שלא פעם נועד כדי להסתיר את רמת אי השוויון, אחרת תתרחש כאן מהפכה, כמו בצרפת של סוף המאה ה-18.

אז מה מודדים? - הנתון האמיתי הוא החציון. בודקים מה שכרו של האדם האמצעי מתוך האוכלוסיה כולה. אם יש 6 מיליון אזרחים והם מסודרים לפי הכנסתם, נבדוק את שכרו של האזרח (או האזרחית) ה-3 מיליון. שכרו הוא השכר החציוני במשק והוא יספר לנו את הסיפור האמיתי על מצבנו הכלכלי בתחום השכר. הוא לא מושפע מהקצוות וגם לבדוק את החציון זו לא בעיה. זה לא שעושים טור ארוך של כל תושבי המדינה, לפי שכרם. מחשב יכול להנפיק את השכר החציוני במשק על פי הסטטיסטיקה.


כך אי-השוויון בעולם הולך וגדל (עברית):

https://youtu.be/_wfcxeYdeno


וסיפורו של אי השוויון בעולם:

https://youtu.be/FXmsj4dh-RI

מה זה מס הכנסה?
על מה מוטל מס הכנסה?


מס הכנסה הוא מס שמוטל על כל הכנסה שהרוויח אדם, במהלך שנת המס. ההגיון הוא שמי שמרוויח יותר כסף, צריך לתת למדינה יותר בתור מיסים, כדי שהמדינה תדאג לכל אזרחיה.

אדם שהרוויח לדוגמה 1000 ש"ח, לא ישלם מס הכנסה, כיוון שהכנסתו נמוכה. אבל מי שהרוויח 100 אלף ש"ח ישלם כמה אלפי שקלים בתור מס הכנסה למדינה. ככל שמרוויחים יותר - משלמים מס גבוה יותר!

כך דואגת המדינה שאנשים ישלמו מיסים לפי גובה ההכנסה שלהם - שהעשירים ישלמו מיסים גבוהים יותר מהעניים.

לכן מס הכנסה נחשב למס פרוגרסיבי, כלומר מס ששיעורו עולה ככל שעולה ההכנסה החייבת של האדם.


הנה סרטון מצחיק על מס הכנסה ומה עושים למי שלא משלם (עברית):

http://youtu.be/jDpbyrwvL2c

זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.

הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.

אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).

פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.

השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.

בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.


הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s


מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s

ניסויי הות'ורן נקראים על שם המפעל שבו בוצעו ובו התגלו דברים חשובים על עולם העבודה - הם הראו שעובדים מגיבים לשינויים ולתשומת לב ולא רק לשכר ולכסף.

הכל החל בניסוי שנערך במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת Bell לייצור מרכזיות טלפוניה בארצות הברית. במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-20 ניסו החוקרים לגלות מהם השינויים שיש לבצע בסביבת העבודה בכדי להגדיל את תפוקת העובדים. אך התצפיות הראו דבר מפתיע - כל שינוי שנערך בניסוי הביא להגדלת התפוקה - גם כשהגדילו את כמות האור בשטח הייצור וגם כשהקטינו אותה..

כך התברר שלא השינויים בסביבת העבודה הם שהביאו להגברת התפוקה, אלא העובדה שהעובדים ידעו שהם משתתפים בניסוי, מה שהגביר את התפוקה והגשים את נבואת הניסוי. הסתבר שעצם השינויים בסביבת העבודה, הם שיצרו שינוי בתפוקת העובדים.

מכאן גם נולד המושג אפקט הות'ורן. זוהי התופעה שהתגלתה בניסוי ובתחום המחקר התצפיתי על קבוצות: כשהמשתתפים במחקר מודעים לו, עשויה התנהגותם להשתנות, גם אם הם לא יודעים את פרטי המחקר, רק בשל תשומת הלב שהם זוכים לה והשינויים שמתרחשים בסביבת עבודתם.


הנה סיפורם של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


סרטון היסטורי על ניסויי הות'ורן והמשמעות שלהם:

http://youtu.be/W7RHjwmVGhs?t=2m9s


מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw

לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.

בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.


מהי שביתה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/CToIgPApMK0?t=4s


קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות (ללא מילים):

http://youtu.be/vNKSF-3jW4U


ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):

http://youtu.be/CWcNjwr_UGs

סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


וסדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes

אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך (עברית):

https://youtu.be/MVMFtklvXNc

המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.

המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.

עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.

השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.


#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.

בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.


הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/xLhNP0qp38Q


באנגלית:

https://youtu.be/-AyGN9wL_VU


ומזווית אחרת:

http://youtu.be/LbAOseDs3KY


מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/zjGJsNPHXxo


המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):

https://youtu.be/ViV-uRokZ4A


המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:

https://youtu.be/HPRURtORnis


העיור שהיא הביאה (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk


פרספקטיבה היסטורית:

http://youtu.be/3Efq-aNBkvc


היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:

https://youtu.be/v9rZOa3CUC8


אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes