הציור התמדת הזיכרון (The Persistence of Memory) מ-1931 מיוחד בהמחשת הזמן המתמוסס, ללא שליטה אמיתית שלנו, חלום או הזיה. מרכיבים שונים בציור ממחישים את המועקה שבזמן האובד לו, החל מהשעון הניתך על הענף היבש, חסר העלים, דרך הפנים המעוותים ושאר השעונים השפוכים חסרי תועלת.

הציור צויר בתקופה בחייו שבו זכה האמן בגאלה רעייתו. הוא רוצה להקפיא את הזמן המאושר הזה והוא עושה זאת על ידי השעונים הנמסים, כולם קפואים על השעה שבה פגש את גאלה - עשרה לשבע.

בכך שהשעונים נמסים, דאלי נותן להם משמעות לא מציאותית. זהו הסוריאליזם במיטבו.

ואגב, רבים ראו בשעונים הנמסים דימוי לזמן החולף והמשתנה והיצירה מתוארת לא פעם כייצוג של סוריאליזם מושלם, אבל דאלי עצמו סיפר פעם שהרעיון לציור "התמדתו של הזכרון", עם השעונים הנמסים, נולד לאחר שצפה בגבינות קממבר שנמסות בחום השמש.


הנה סיפורו של הציור המפורסם:

https://youtu.be/YqlTRZi-e10


הסבר על הציור הסוריאליסטי של דאלי:

https://youtu.be/sqr_KU73V8Q


למה השעונים אצלו נמסים?

https://youtu.be/Dd-22C8O-ic


אנימציה תלת-מימדית שמתבססת על הציור:

http://youtu.be/0jM0lGskfF0


וניתוח באנגלית של היצירה:

http://youtu.be/6mp-fBJNQmU