שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האורז ואיך הוא מגיע לשולחננו?
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
מהי הכוסמת חסרת הגלוטן?
כֻּסֶּמֶת (Buckwheat) היא צמח חד-שנתי שהזרעים שלו משמשים כמזון מזין ללא גלוטן ובעל ערך תזונתי גבוה.
רבים נוטים להתבלבל בינה לבין הכוסמין, אך מבחינה בוטנית, הכוסמת אינה ממשפחת הדגניים.
ואף שהכוסמת אינה דגן אלא גרעין של פרי, בדומה אגוז, בשל העובדה שהיא משמשת לייצור של קמח וגריסים ומהם להכנת דברי מאפה, נוטים לסווגה עם הדגנים.
מקורה במזרח אסיה, אך כיום מגדלים את הכוסמת בעיקר ברוסיה ובסין.
#במטבח
גם אם לא כולם מתחברים אליה מבחינת הטעם, הכוסמת מתאימה לדייסות מתוקות ולסלטים.
רבים מכינים אותה כתוספת למנה העיקרית, בתבשילים, ממולאים ולהכנה של אטריות סובה יפניות.
חוץ מדייסות ותבשילים אפשר להכין ממנה רפרפות ומיני פילאף. בעירוב עם קמח היא משמשת להכנת מאפים שונים.
#בריאות
הכוסמת טובה לכולם ומתאימה לכל מי שמחפשים תחליף בריא לדגנים.
כמזון היא מכילה חלבון איכותי ועשיר בחומצה האמינית ליזין ואת נוגד החימצון רוטין שעוזר לחזק את מחזור הדם והוורידים.
העושר שלה בוויטמינים ומינרלים הופך אותה למזון בריא, לצד העושר שלה בבסיסים מסיסים ובמינרלים חיוניים כגון מנגן, אבץ ואשלגן.
אבל היא במיוחד מצוינת לחולי צליאק. מכיוון שאין בה גלוטן, היא מהווה עבורם מקור מצוין לסיבים תזונתיים.
#תזונתית
ערכה התזונתי של הכוסמת הוא גבוה ביותר.
ב-100 גרם כוסמת מבושלת יש רק 120 קלוריות, בעוד שב-100 גרם כוסמת יבשה יש כ-340 קלוריות, 13 גרם חלבון ו-71 גרם פחמימות.
היא עשירה בסיבים תזונתיים, אבץ, ברזל, ויטמינים מקבוצת B, מגנזיום וחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות).
יש בכוסמת גם נוגדי חמצון מעולים, כמו רוטין וקוורצטין המחזקים את כלי הדם ומסייעים בהורדת לחץ דם וכולסטרול.
הכירו את הכוסמת (עברית):
https://youtu.be/2_3eirwwmA8
כך מכינים כוסמת מתובלת (עברית):
https://youtu.be/JEMZ31oMt_E
וכוסמת בסגנון רוסי (עברית):
https://youtu.be/_sD0XnH-NF8
איך זרע נובט וכיצד עוזרים לו בכך?
שתילת זרעים (Seeds) באדמה היא פעולה שרבים סבורים שתייצר כמעט אוטומטית את הצמח. אם רק נשקה אותו במים, הזרע ינבט בקלות ויגדל עם הזמן.
זה נכון אבל מעט יותר מורכב. יש אכן זרעים מסוימים שבתנאים פשוטים יחסית ינבטו במהירות ובלי בעיות רבות.
לעומתם, זרעים של צמחים אחרים זקוקים להנבטה תומכת, כדי שינבטו ויצמחו. כי צמח, כמעט כל צמח, מפיק כמות ענקית של זרעים, שרק חלק קטן מהם יצליח לנבוט. וזה בסדר, כי כך הטבע עובד - אתה מייצר המוני זרעים ומספיק שמעטים מהם ינבטו ויהפכו לצמחים חדשים, כדי שהצמח ימשיך ויתרבה.
אבל כשאנו שותלים זרע באדמה, היינו רוצים שיצמח ממנו שתיל בכל מקרה. לכן כדאי להבין כיצד הזרע נובט ואיך הוא הופך לשתיל ולצמח או עץ גדול.
אז זרע, כל זרע, מומלץ להנביט בתנאי חום מתאימים ועדיפים לו. ככל שהוא יקבל תנאים טובים יותר, הסיכויים גדולים יותר שהוא ינבט ויתפתח.
מי שמנביטים בבית יודעים שאם שותלים זרעים, כדאי לצלק אותם. החריץ הזעיר, או הנקב העדין שנעשה בזרע, נועדו לעזור ולהקל עליו לנבוט.
במהלך הנביטה המוצלחת, עם אותו חריץ זעיר, מגיח מהזרע שורשון זעיר. השורשון הזה יוצא החוצה, מקבל מים וכימיקלים מהקרקע ואלה עושים לו טוב. בימים הבאים הוא יתחיל לגדול ולהתפתח.
עם הזמן, כשהשורשון מתפתח, מופיע ממנו ניצרון קטן. בהמשך יתחילו לגדול ממנו השורשים של הצמח.
אם הגידול הוא מבוקר, כלומר אם מנהלים אותו בני אדם במשתלה, הצמח הזעיר יועבר בשלב זה למצע גידול, בו הוא יקבל תזונה המבוססת על חומרים שמסייעים לגדילה שלו, חומרי דשן. כך הוא עתיד די מהר להפוך לשתיל חזק ואיכותי.
אצל רובנו יגדל השתיל הזה בעציץ וינעים לנו את הבית או את המשרד. אבל אם הוא נועד להיות עץ, לעומת זאת, היערנים ימתינו עד שהוא יהיה מוכן ואז ינטעו אותו בקרקע. הם יתקינו מערכת השקייה שתשקה אותו במים, במקרים של צמחים רגישים יעטפו אותו בהגנה כנגד רוחות או נגד קור קיצוני והוא יגדל בהדרגה לעץ, לתפארת היער כולו.
כך נובט הזרע וכך ניתן להנביט זרעים (עברית):
https://youtu.be/nUrFLefFRWQ
וזרע הופך לעץ או צמח (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
סרטון מהיר של זרע הנובט וגדל במשך 25 יום:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
בהנבטת גלעין של אבוקדו אפשר לראות את זה היטב:
https://youtu.be/FCIBbSJiDMI
וכך נשתול את הזרעים בצורה שיונבטו בקלות (מתורגם):
https://youtu.be/9zmB3Gx3e_s
מהו הזרע הכי גדול בעולם?
הזרע של עץ קוקוס הים (coco de mer) הוא הזרע הגדול ביותר בעולם הצמחים. משקלו של זרע אחד של קוקוס הים יכול להגיע עד 18 קילוגרמים!
זרעי הענק הללו גם נסחפים על גלי הים למרחקים של אלפי קילומטרים. זו הסיבה שבאיים רבים ומבודדים יש עצי קוקוס שכאלה.
הנה הסבר על קוקוס הים:
https://youtu.be/zij0dsBguuk
זה האגוז, הגדול בעולם:
https://youtu.be/fcczOGThjYw
עצי קוקוס הים הנדירים של איי סיישל:
http://youtu.be/AJHNs88cQjc?t=36s
ומקומית שמוכרת את קוקוס הים:
http://youtu.be/NecVjz8ajrU
מהו מנגנון הפצה?
מנגנון הפצה של זרעים (Seed dispersal) הוא האופן שבו צמח מפיץ את זרעיו כדי להתרבות. ניתן לקרוא לזה "מנגנון הפיזור". זה סוג של שיטות טבעיות ומרתקות שיצרה האבולוציה עבור מינים שונים של צמחים.
הפצת הזרעים היא שלב הכרחי ומאוד משמעותי במחזור החיים של הצמחים. כשהזרעים של צמח נפוצים אל הסביבה ומצליחים לנבוט ולהפוך לצמחים חדשים בעצמם, הם מתחילים עוד דור חדש של צמחים.
אבל אם זרעי הצמח היו נופלים כולם לידו ובהמשך נובטים קרוב לצמח שממנו יצאו הייתה מתפתחת ביניהם עצמם ואף בים לבינו תחרות קשה על המשאבים שבסביבתו. המים, המינרלים והמזון שבקרקע היו מתחלקים בין הצמח לכל הנבטים שיצאו מזרעיו. אבולוציונית, זה מצב לא בריא והסיכויים של כל אחד מהנבטים הללו לשרוד היה קטן מאוד.
לכן אפשרה האבולוציה לצמחים שמפיצים את הזרעים שלהם רחוק יותר ללכת ולהתרבות ובמהלך הדורות הם התפתחו והתרבו מאוד, לעומת מיני צמחים שהפיצו קרוב לעצמם, לא מצאו מנגנון הפצה יעיל להרחקת והפצת הזרעים שלהם רחוק ולכן נעלמו במהלך השנים.
אז איך מפיצים את הזרעים רחוק?
צמחים מפיצים את הזרעים שלהם למרחקים במגוון דרכים שמסייעות לזרעים להתפזר ולהגיע למקומות שונים. כך גדלים הסיכויים של חלק מהזרעים להגיע למקומות מתאימים לנביטה וכך מובטח המשך השושלת של הצמח.
שיטות ההפצה של זרעי הצמחים השונים מותאמות לתכונות שהתפתחו אצל כל אחד מהם במהלך האבולוציה. יש כאלה המנצלים כוחות טבע כמו רוח, או ציפה על המים. אחרים מנצלים בעלי חיים שונים, בעוד שיש שפיתחו יכולות הפצה עצמית מרשימות.
דוגמאות? - סביון, מרור הגינה וזקן-התיש מפיצים את הזרעים על ידי הרוח. חבצלת החוף והקוקוס משתמשים בהפצת זרעים על ידי מים. כפתור החולות וכרבולת התרנגול מפיצים זרעים על ידי בעלי-חיים. תורמוס, ירוקת החמור וקידה שעירה משתמשים בבקיעה או פיצוץ של תרמילי הפרי שמעיפים את הזרעים.
מסוקרנים? - למדו בתגית "מנגנוני הפצה" על כל אחת משיטות ההפצה השונות של הזרעים.
הנה כמה שיטות הפצה של זרעים:
https://youtu.be/-KIYVGXT1lA
על חשיבות מנגנוני הפצה של זרעים לצמח:
https://youtu.be/XElVeDsDpUw
ושיר באנגלית על מנגנוני הפצה של זרעים:
https://youtu.be/3CCOWHa-qfc
איך הצמחים מפיצים זרעים?
בכדי להתרבות, הצמחים מפיצים את הזרעים שלהם לכל עבר. יש להם דרכים משונות להפיץ את הזרעים, אבל מסתבר שדרכי הפצה מגוונות של זרעים (Seed dispersal) יכולות לעבוד היטב. הנה כמה מהן:
הפצה עצמית - צמחים שונים משחררים את זרעיהם בפיצוץ התרמיל (אפון הבר), או בכוח סילון נוזלי (ירוקת החמור) שמנתק מהצמח וכדומה. דוגמאות נוספות של מפיצים עצמיים, בעלי מנגנונים לפיזור עצמי של הזרעים, הם הלוטוס, הפרג, החמצה והתורמוס.
הפצה באמצעות הרוח - יש צמחים שזרעיהם קלים ונעזרים ברוח כדי להפיצם לכל עבר. השיטה המוכרת ביותר היא הסביון או השינן הרפואי. יש להם פרח שנראה כמו זקן של סבא לבן. משבי הרוח מעיפים את השערות הלבנות שלו לכל עבר.
מפיצים נוספים בשיטה זו הם טיון דביק, מרור הגינות ופתילת המדבר. יש צמחים, כמו עכובית הגלגל, שבכוח הרוח מתגלגלים על הקרקע עם כל גופם וכך מפיצים את זרעיהם לאורך מסלול הגלגול שאליו הרוח נושאת אותם. למכנף הנאה ולאדר יש פירות שמופצים בזכות הכנף שלהם, המעיפה אותם ברוח.
הפצה באמצעות המים - צמחים שזרעיהם מסוגלים לצוף במים ולהגיע הרחק, מפיצים כך את זרעיהם לחופים אחרים, לאורך נהרות ולעתים גם לאיים ויבשות רחוקות. כך למשל הקוקוס, שהפרי שלו צף על פני המים למרחקים, כמו גם חבצלת החוף, בעלת הזרעים המצופים בשכבת שעם או הסירה הקוצנית.
הפצה על ידי בעלי חיים - יש 3 שיטות להפצה בעזרת בעלי חיים:
פרי מדהים - צמחים בעלי פרי טעים, ועסיסי, שמושך בצבעיו ציפורים ובעלי חיים שונים ולאחר שאלו אוכלים אותו, זרעיו אינם מתעכלים בקיבתם והם מפרישים אותם לאדמה. מהזרעים הללו יצמחו צמחים חדשים, כמו הפטל, הדובדבן ואלת המסטיק. זוהי הפצה תוך-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים בגופו של בעל חיים.
הדבקה של זרעים - צמחים שזרעיהם נדבקים לגופם של בעלי חיים בשיטות שונות, כמו האבקה והדבקה. קוצים, זיפים וחומרי הדבקה שונים, מסייעים לצמחים כמו השוש הקירח, לכיד הנחלים והדטורה להפיץ את עצמם. זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.
אגירת זרעים - צמחים שמתבססים על אגירת זרעיהם על ידי מכרסמים או נמלים. הללו אוגרים את הזרעים לצורך אכילה, אבל מאבדים חלק בדרך וכך הם נובטים, או שהזרעים שנאגרו נובטים במקום שבו נאגרו. גם זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.
הנה הדרכים שבהן מפיצים צמחים את הזרעים שלהם:
https://youtu.be/BV8uNz5iwGU
הסבר של דרכי הפצת זרעים:
https://youtu.be/6hcjxaBz8mw
פרי הקוקוס שט על פני המים:
https://youtu.be/1yluKrLxnrs
ושיר דרכי ההפצה המדהים באנגלית:
https://youtu.be/3CCOWHa-qfc
מה מפוצצים הצמחים כדי להפיץ זרעים?
הידעתם שלא מעט צמחים מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ? - זוהי תופעה מרתקת שלא רבים מכירים.
לא מעט צמחים מופצים כך, ביניהם צמחים ממשפחת הפרפרניים כמו תורמוס, בקיה, קידה שעירה, כמו גם אפונה והפרי של ירוקת החמור.
זהו מנגנון של הפצה עצמית שהמפתח לו הוא התרמיל - פרי המכיל שורת זרעים מסודרת. בשיטת הפצה זו מופעל מנגנון מכני על צמח האם וכשמגיע הרגע, מופעל המנגנון וגורם להתפוצצות ויריקה של הזרעים. לאחר התפוצצות התרמיל ובקיעת הזרעים (Exploding seeds), הם יתפתחו לצמחים צעירים.
זרעי האפונה, למשל, נמצאים בתוך תרמיל שבנוי קצת כמו קפיץ. כשהתרמיל מתייבש והזרעים מבשילים, יכול כל מגע או משב של רוח לגרום לו להתפוצץ. אז נורים הזרעים למרחקים ומפיצים את עצמם היטב. פעם כשפיתחו את כדורי התותח הראשונים יצרו אותם בצורה דומה לזרעים של האפונה.
עוד צמח המפיץ כך הוא יְרוקת החֲמוֹר. זהו צמח שבנגיעה קלה ממש, יורק החוצה את תוכן הפרי הרירי והבשל שלו. אגב שמו הוא קצת שיבוש של הכוונה, כי זו לא ירוקת, אלא יריקה חזקה, כמעט-תוקפנית, שהוא מתיז החוצה.
הנה דרך ההפצה של התרמיל המתפוצץ:
https://youtu.be/nHqHSpZhjeY
המנגנון הזה מופלא ומפותח אפילו יותר בצמח "ירוקת החמור":
https://youtu.be/Amcov2cVQdw
נגיעה בצמחים מסוימים גורמת לפיצוץ התרמילים שלהם - כמו אצל Himalayan balsam:
https://youtu.be/wOIHzl2h9a8
מגיש תכניות טבע מתפוצץ מצחוק על פיצוצי הזרעים הללו:
https://youtu.be/3G1arGl8RvA
עוד הילוך איטי:
https://youtu.be/5WQ6qhhJS2M
איך מפיץ מקור החסידה את זרעיו?
אחד הדברים המדהימים במַקּוֹר חֲסִידָה (Erodium) הוא שהזרעים של הצמח הזה מפיצים בעצם את עצמם. שם המשחק כאן הוא הישרדות. ההפצה העצמית של זרעי מקור החסידה מתרחשת בזכות יכולת התנועה שלהם והעובדה שהם נוטעים את עצמם באדמה. כשהפרי מבשיל, מתנתקים הזרעים, שצורתם מזכיר "מקורים" של חסידה. הם הולכים ומסתלסלים, כשהסלסול הזה מסייע להם לטמון את עצמם באדמה או בסדקים שונים בסלע.
המדהים בפרי של הצמח הזה, הוא שהזרעים שלו שלמטה, דומים לראשו. לזרע יש זיף ארוך וכל 5 הזיפים הצמודים, נראים יחד כמקור, שכשהוא מבשיל, אז זיפיו נפרדים מהקצה. ככל שהם מתייבשים, הם מסתלסלים, נושרים אל הקרקע ומתברגים אליה, תוך שהם זורעים את עצמם. כך מבצע הצמח הזה זינוק הישרדותי ומניעה של כליה, בשל סכנות שונות, כמו אכילה על ידי נמלים.
המקור המשתזר של הפרי מזכיר שעון שמחוגיו מסתובבים. מהרגע שהוא נפתח, השכם בבוקר, ועד שהוא משיר את עלי הכותרת שלו בסביבות 10.00 בבוקר, כל פרח של מקור החסידה פתוח רק לשעות ספורות. למחרת ייפתחו בו פרחים אחרים וכך הלאה.
יש למקור החסידה, סוג שכיח מאד של צמח בארצנו, כמעט 20 מינים אצלנו ו-90 בכל העולם. אצל כולם הפרח הוא מטיפוס 5 - יש לו תמיד 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ומספר זהה של אבקנים עקרים, בלוטות צוף וחלקי שחלה. הכל 5.
הנה דרך ההפצה של מקור החסידה בקדיחה באדמה של הזרעים:
https://youtu.be/nU603B4DDXY
זרעי מקור החסידה המתברגים לאדמה:
https://youtu.be/VSFquH4QpF0
הנה סרטון שמראה את התברגות הזרע לתוך האדמה, בהילוך מהיר:
https://youtu.be/TOJG5mF6OLs
כך הזרע של מקור החסידה מסלסל את עצמו:
https://youtu.be/qoo8yFVrtKM
מיהו התרנגול וכמה זמן הוא חי?
התרנגולים הם אוכלי כל (Omnivores) הניזונים ממגוון רחב של מזונות. התפריט שלהם כולל זרעים, דגנים, חרקים, תולעים, עשבים ירוקים, פירות ואפילו עכברים קטנים או לטאות.
בטבע הם מבלים שעות רבות בגירוד באדמה תוך חיפוש אחר מזון, התנהגות שנשמרת גם בתרנגולים מבויתים. התרנגולות זקוקות למקור סידן עבור ייצור קליפות הביצים ולכן בעלי תרנגולים מספקים להן לרוב קליפות צדפים מרוסקות או תוספי סידן.
תרנגולים זכרים מפורסמים בקריאת הבוקר האופיינית שלהם, שמתרחשת לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום. קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדם החברתי בלהקה.
אורך חייהם הממוצע של תרנגולים נע בין 5 ל-10 שנים, כאשר תרנגולות בחוות תעשייתיות חיות בדרך כלל פחות מ-2 שנים.
כיום יש יותר מ-33 מיליארד תרנגולים בעולם, מה שהופך אותם לציפור הכי נפוצה על פני כדור הארץ.
התרנגולים מצוידים ביכולות קוגניטיביות מפתיעות כמו זיכרון מרחבי מעולה, יכולת להבחין בכ-100 פרצופים שונים של תרנגולים אחרים ובני אדם ואפילו הבנה בסיסית של אריתמטיקה.
מחקרים הראו שאפרוחים בני יום אחד כבר יודעים לספור ולהבין קשרי סיבה ותוצאה. תרנגולות אף מסוגלות לזכור אירועים במשך כ-3 דקות בזיכרון העבודה שלהן, יכולת שמאפשרת להן לנווט בסביבתן ולהימנע מסכנות.
תרנגולות יכולות להטיל ביצים ללא הפריה, אבל רק ביצה מופרית תהפוך לאפרוח. התרנגולת הממוצעת מטילה בימינו כ-250-300 ביצים בשנה, תלוי בגזע, לעומת אבותיה הפראיות שהטילו רק 10-15 ביצים בשנה.
תהליך הטלת ביצה אחת אורך בין 24 ל-26 שעות. כ-30 דקות לאחר ההטלה התרנגולת כבר מתחילה לייצר את הביצה הבאה.
#חברת התרנגולים
המבנה החברתי של להקת תרנגולים מורכב ומבוסס על היררכיה ברורה הידועה בשם "סדר הניקור" (Pecking Order). כל תרנגול יודע בדיוק את מקומו בסולם החברתי.
התרנגולות מתקשרות ביניהן באמצעות לפחות 30 צלילים שונים, כל אחד עם משמעות ספציפית - מאזהרה על טורף מהאוויר ועד הודעה על מציאת מזון.
תרנגולים אפילו משתמשים בקריאות "רמאות" לפעמים, כאשר תרנגול זכר קורא לנקבות כאילו מצא מזון רק כדי למשוך את תשומת ליבן.
#ביות התרנגול
תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus) הוא אחד מהציפורים המבויתות העתיקות ביותר. תהליך הביות שלו החל לפני כ-8,000 שנה באזור תאילנד, מיאנמר, הודו ודרום סין.
המקור הפראי שלו הוא תרנגול הג'ונגל האדום (Red Junglefowl) שחי עד היום ביערות הטרופיים של דרום מזרח אסיה.
בניגוד למה שרבים חושבים, התרנגולים לא בויתו בתחילה למאכל אלא לקרבות תרנגולים, שהיו פופולריים במיוחד בתרבויות עתיקות.
הנה התרנגולות וכיצד הפכו לאהובים על האדם (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
בעולם העתיק התרנגול המקרקר עם שחר היה השעון המעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
תרנגול ההודו הקרוב רחוק (ללא מילים):
https://youtu.be/W_wB4bE7E0Y
קרקורי תרנגולים הופכים לדגימה (עברית):
https://youtu.be/1ABvDJTPKrY
אגדת התרנגולת לילדים (עברית):
https://youtu.be/8GYi8oCAp_0
בחיוך - תרנגול הכפרות המתמרד (עברית):
https://youtu.be/GYHJVXmxkr4
וגידול תרנגולות בחצר הישראלית (עברית):
https://youtu.be/kr-t2H2tTJI?long=yes
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
כֻּסֶּמֶת (Buckwheat) היא צמח חד-שנתי שהזרעים שלו משמשים כמזון מזין ללא גלוטן ובעל ערך תזונתי גבוה.
רבים נוטים להתבלבל בינה לבין הכוסמין, אך מבחינה בוטנית, הכוסמת אינה ממשפחת הדגניים.
ואף שהכוסמת אינה דגן אלא גרעין של פרי, בדומה אגוז, בשל העובדה שהיא משמשת לייצור של קמח וגריסים ומהם להכנת דברי מאפה, נוטים לסווגה עם הדגנים.
מקורה במזרח אסיה, אך כיום מגדלים את הכוסמת בעיקר ברוסיה ובסין.
#במטבח
גם אם לא כולם מתחברים אליה מבחינת הטעם, הכוסמת מתאימה לדייסות מתוקות ולסלטים.
רבים מכינים אותה כתוספת למנה העיקרית, בתבשילים, ממולאים ולהכנה של אטריות סובה יפניות.
חוץ מדייסות ותבשילים אפשר להכין ממנה רפרפות ומיני פילאף. בעירוב עם קמח היא משמשת להכנת מאפים שונים.
#בריאות
הכוסמת טובה לכולם ומתאימה לכל מי שמחפשים תחליף בריא לדגנים.
כמזון היא מכילה חלבון איכותי ועשיר בחומצה האמינית ליזין ואת נוגד החימצון רוטין שעוזר לחזק את מחזור הדם והוורידים.
העושר שלה בוויטמינים ומינרלים הופך אותה למזון בריא, לצד העושר שלה בבסיסים מסיסים ובמינרלים חיוניים כגון מנגן, אבץ ואשלגן.
אבל היא במיוחד מצוינת לחולי צליאק. מכיוון שאין בה גלוטן, היא מהווה עבורם מקור מצוין לסיבים תזונתיים.
#תזונתית
ערכה התזונתי של הכוסמת הוא גבוה ביותר.
ב-100 גרם כוסמת מבושלת יש רק 120 קלוריות, בעוד שב-100 גרם כוסמת יבשה יש כ-340 קלוריות, 13 גרם חלבון ו-71 גרם פחמימות.
היא עשירה בסיבים תזונתיים, אבץ, ברזל, ויטמינים מקבוצת B, מגנזיום וחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות).
יש בכוסמת גם נוגדי חמצון מעולים, כמו רוטין וקוורצטין המחזקים את כלי הדם ומסייעים בהורדת לחץ דם וכולסטרול.
הכירו את הכוסמת (עברית):
https://youtu.be/2_3eirwwmA8
כך מכינים כוסמת מתובלת (עברית):
https://youtu.be/JEMZ31oMt_E
וכוסמת בסגנון רוסי (עברית):
https://youtu.be/_sD0XnH-NF8
שתילת זרעים (Seeds) באדמה היא פעולה שרבים סבורים שתייצר כמעט אוטומטית את הצמח. אם רק נשקה אותו במים, הזרע ינבט בקלות ויגדל עם הזמן.
זה נכון אבל מעט יותר מורכב. יש אכן זרעים מסוימים שבתנאים פשוטים יחסית ינבטו במהירות ובלי בעיות רבות.
לעומתם, זרעים של צמחים אחרים זקוקים להנבטה תומכת, כדי שינבטו ויצמחו. כי צמח, כמעט כל צמח, מפיק כמות ענקית של זרעים, שרק חלק קטן מהם יצליח לנבוט. וזה בסדר, כי כך הטבע עובד - אתה מייצר המוני זרעים ומספיק שמעטים מהם ינבטו ויהפכו לצמחים חדשים, כדי שהצמח ימשיך ויתרבה.
אבל כשאנו שותלים זרע באדמה, היינו רוצים שיצמח ממנו שתיל בכל מקרה. לכן כדאי להבין כיצד הזרע נובט ואיך הוא הופך לשתיל ולצמח או עץ גדול.
אז זרע, כל זרע, מומלץ להנביט בתנאי חום מתאימים ועדיפים לו. ככל שהוא יקבל תנאים טובים יותר, הסיכויים גדולים יותר שהוא ינבט ויתפתח.
מי שמנביטים בבית יודעים שאם שותלים זרעים, כדאי לצלק אותם. החריץ הזעיר, או הנקב העדין שנעשה בזרע, נועדו לעזור ולהקל עליו לנבוט.
במהלך הנביטה המוצלחת, עם אותו חריץ זעיר, מגיח מהזרע שורשון זעיר. השורשון הזה יוצא החוצה, מקבל מים וכימיקלים מהקרקע ואלה עושים לו טוב. בימים הבאים הוא יתחיל לגדול ולהתפתח.
עם הזמן, כשהשורשון מתפתח, מופיע ממנו ניצרון קטן. בהמשך יתחילו לגדול ממנו השורשים של הצמח.
אם הגידול הוא מבוקר, כלומר אם מנהלים אותו בני אדם במשתלה, הצמח הזעיר יועבר בשלב זה למצע גידול, בו הוא יקבל תזונה המבוססת על חומרים שמסייעים לגדילה שלו, חומרי דשן. כך הוא עתיד די מהר להפוך לשתיל חזק ואיכותי.
אצל רובנו יגדל השתיל הזה בעציץ וינעים לנו את הבית או את המשרד. אבל אם הוא נועד להיות עץ, לעומת זאת, היערנים ימתינו עד שהוא יהיה מוכן ואז ינטעו אותו בקרקע. הם יתקינו מערכת השקייה שתשקה אותו במים, במקרים של צמחים רגישים יעטפו אותו בהגנה כנגד רוחות או נגד קור קיצוני והוא יגדל בהדרגה לעץ, לתפארת היער כולו.
כך נובט הזרע וכך ניתן להנביט זרעים (עברית):
https://youtu.be/nUrFLefFRWQ
וזרע הופך לעץ או צמח (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
סרטון מהיר של זרע הנובט וגדל במשך 25 יום:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
בהנבטת גלעין של אבוקדו אפשר לראות את זה היטב:
https://youtu.be/FCIBbSJiDMI
וכך נשתול את הזרעים בצורה שיונבטו בקלות (מתורגם):
https://youtu.be/9zmB3Gx3e_s
הזרע של עץ קוקוס הים (coco de mer) הוא הזרע הגדול ביותר בעולם הצמחים. משקלו של זרע אחד של קוקוס הים יכול להגיע עד 18 קילוגרמים!
זרעי הענק הללו גם נסחפים על גלי הים למרחקים של אלפי קילומטרים. זו הסיבה שבאיים רבים ומבודדים יש עצי קוקוס שכאלה.
הנה הסבר על קוקוס הים:
https://youtu.be/zij0dsBguuk
זה האגוז, הגדול בעולם:
https://youtu.be/fcczOGThjYw
עצי קוקוס הים הנדירים של איי סיישל:
http://youtu.be/AJHNs88cQjc?t=36s
ומקומית שמוכרת את קוקוס הים:
http://youtu.be/NecVjz8ajrU
זרעים
מנגנון הפצה של זרעים (Seed dispersal) הוא האופן שבו צמח מפיץ את זרעיו כדי להתרבות. ניתן לקרוא לזה "מנגנון הפיזור". זה סוג של שיטות טבעיות ומרתקות שיצרה האבולוציה עבור מינים שונים של צמחים.
הפצת הזרעים היא שלב הכרחי ומאוד משמעותי במחזור החיים של הצמחים. כשהזרעים של צמח נפוצים אל הסביבה ומצליחים לנבוט ולהפוך לצמחים חדשים בעצמם, הם מתחילים עוד דור חדש של צמחים.
אבל אם זרעי הצמח היו נופלים כולם לידו ובהמשך נובטים קרוב לצמח שממנו יצאו הייתה מתפתחת ביניהם עצמם ואף בים לבינו תחרות קשה על המשאבים שבסביבתו. המים, המינרלים והמזון שבקרקע היו מתחלקים בין הצמח לכל הנבטים שיצאו מזרעיו. אבולוציונית, זה מצב לא בריא והסיכויים של כל אחד מהנבטים הללו לשרוד היה קטן מאוד.
לכן אפשרה האבולוציה לצמחים שמפיצים את הזרעים שלהם רחוק יותר ללכת ולהתרבות ובמהלך הדורות הם התפתחו והתרבו מאוד, לעומת מיני צמחים שהפיצו קרוב לעצמם, לא מצאו מנגנון הפצה יעיל להרחקת והפצת הזרעים שלהם רחוק ולכן נעלמו במהלך השנים.
אז איך מפיצים את הזרעים רחוק?
צמחים מפיצים את הזרעים שלהם למרחקים במגוון דרכים שמסייעות לזרעים להתפזר ולהגיע למקומות שונים. כך גדלים הסיכויים של חלק מהזרעים להגיע למקומות מתאימים לנביטה וכך מובטח המשך השושלת של הצמח.
שיטות ההפצה של זרעי הצמחים השונים מותאמות לתכונות שהתפתחו אצל כל אחד מהם במהלך האבולוציה. יש כאלה המנצלים כוחות טבע כמו רוח, או ציפה על המים. אחרים מנצלים בעלי חיים שונים, בעוד שיש שפיתחו יכולות הפצה עצמית מרשימות.
דוגמאות? - סביון, מרור הגינה וזקן-התיש מפיצים את הזרעים על ידי הרוח. חבצלת החוף והקוקוס משתמשים בהפצת זרעים על ידי מים. כפתור החולות וכרבולת התרנגול מפיצים זרעים על ידי בעלי-חיים. תורמוס, ירוקת החמור וקידה שעירה משתמשים בבקיעה או פיצוץ של תרמילי הפרי שמעיפים את הזרעים.
מסוקרנים? - למדו בתגית "מנגנוני הפצה" על כל אחת משיטות ההפצה השונות של הזרעים.
הנה כמה שיטות הפצה של זרעים:
https://youtu.be/-KIYVGXT1lA
על חשיבות מנגנוני הפצה של זרעים לצמח:
https://youtu.be/XElVeDsDpUw
ושיר באנגלית על מנגנוני הפצה של זרעים:
https://youtu.be/3CCOWHa-qfc
בכדי להתרבות, הצמחים מפיצים את הזרעים שלהם לכל עבר. יש להם דרכים משונות להפיץ את הזרעים, אבל מסתבר שדרכי הפצה מגוונות של זרעים (Seed dispersal) יכולות לעבוד היטב. הנה כמה מהן:
הפצה עצמית - צמחים שונים משחררים את זרעיהם בפיצוץ התרמיל (אפון הבר), או בכוח סילון נוזלי (ירוקת החמור) שמנתק מהצמח וכדומה. דוגמאות נוספות של מפיצים עצמיים, בעלי מנגנונים לפיזור עצמי של הזרעים, הם הלוטוס, הפרג, החמצה והתורמוס.
הפצה באמצעות הרוח - יש צמחים שזרעיהם קלים ונעזרים ברוח כדי להפיצם לכל עבר. השיטה המוכרת ביותר היא הסביון או השינן הרפואי. יש להם פרח שנראה כמו זקן של סבא לבן. משבי הרוח מעיפים את השערות הלבנות שלו לכל עבר.
מפיצים נוספים בשיטה זו הם טיון דביק, מרור הגינות ופתילת המדבר. יש צמחים, כמו עכובית הגלגל, שבכוח הרוח מתגלגלים על הקרקע עם כל גופם וכך מפיצים את זרעיהם לאורך מסלול הגלגול שאליו הרוח נושאת אותם. למכנף הנאה ולאדר יש פירות שמופצים בזכות הכנף שלהם, המעיפה אותם ברוח.
הפצה באמצעות המים - צמחים שזרעיהם מסוגלים לצוף במים ולהגיע הרחק, מפיצים כך את זרעיהם לחופים אחרים, לאורך נהרות ולעתים גם לאיים ויבשות רחוקות. כך למשל הקוקוס, שהפרי שלו צף על פני המים למרחקים, כמו גם חבצלת החוף, בעלת הזרעים המצופים בשכבת שעם או הסירה הקוצנית.
הפצה על ידי בעלי חיים - יש 3 שיטות להפצה בעזרת בעלי חיים:
פרי מדהים - צמחים בעלי פרי טעים, ועסיסי, שמושך בצבעיו ציפורים ובעלי חיים שונים ולאחר שאלו אוכלים אותו, זרעיו אינם מתעכלים בקיבתם והם מפרישים אותם לאדמה. מהזרעים הללו יצמחו צמחים חדשים, כמו הפטל, הדובדבן ואלת המסטיק. זוהי הפצה תוך-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים בגופו של בעל חיים.
הדבקה של זרעים - צמחים שזרעיהם נדבקים לגופם של בעלי חיים בשיטות שונות, כמו האבקה והדבקה. קוצים, זיפים וחומרי הדבקה שונים, מסייעים לצמחים כמו השוש הקירח, לכיד הנחלים והדטורה להפיץ את עצמם. זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.
אגירת זרעים - צמחים שמתבססים על אגירת זרעיהם על ידי מכרסמים או נמלים. הללו אוגרים את הזרעים לצורך אכילה, אבל מאבדים חלק בדרך וכך הם נובטים, או שהזרעים שנאגרו נובטים במקום שבו נאגרו. גם זוהי הפצה חוץ-גופית, שפירושה שהזרעים מופצים מחוץ לגופו של בעל החיים המפיץ.
הנה הדרכים שבהן מפיצים צמחים את הזרעים שלהם:
https://youtu.be/BV8uNz5iwGU
הסבר של דרכי הפצת זרעים:
https://youtu.be/6hcjxaBz8mw
פרי הקוקוס שט על פני המים:
https://youtu.be/1yluKrLxnrs
ושיר דרכי ההפצה המדהים באנגלית:
https://youtu.be/3CCOWHa-qfc
הידעתם שלא מעט צמחים מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ? - זוהי תופעה מרתקת שלא רבים מכירים.
לא מעט צמחים מופצים כך, ביניהם צמחים ממשפחת הפרפרניים כמו תורמוס, בקיה, קידה שעירה, כמו גם אפונה והפרי של ירוקת החמור.
זהו מנגנון של הפצה עצמית שהמפתח לו הוא התרמיל - פרי המכיל שורת זרעים מסודרת. בשיטת הפצה זו מופעל מנגנון מכני על צמח האם וכשמגיע הרגע, מופעל המנגנון וגורם להתפוצצות ויריקה של הזרעים. לאחר התפוצצות התרמיל ובקיעת הזרעים (Exploding seeds), הם יתפתחו לצמחים צעירים.
זרעי האפונה, למשל, נמצאים בתוך תרמיל שבנוי קצת כמו קפיץ. כשהתרמיל מתייבש והזרעים מבשילים, יכול כל מגע או משב של רוח לגרום לו להתפוצץ. אז נורים הזרעים למרחקים ומפיצים את עצמם היטב. פעם כשפיתחו את כדורי התותח הראשונים יצרו אותם בצורה דומה לזרעים של האפונה.
עוד צמח המפיץ כך הוא יְרוקת החֲמוֹר. זהו צמח שבנגיעה קלה ממש, יורק החוצה את תוכן הפרי הרירי והבשל שלו. אגב שמו הוא קצת שיבוש של הכוונה, כי זו לא ירוקת, אלא יריקה חזקה, כמעט-תוקפנית, שהוא מתיז החוצה.
הנה דרך ההפצה של התרמיל המתפוצץ:
https://youtu.be/nHqHSpZhjeY
המנגנון הזה מופלא ומפותח אפילו יותר בצמח "ירוקת החמור":
https://youtu.be/Amcov2cVQdw
נגיעה בצמחים מסוימים גורמת לפיצוץ התרמילים שלהם - כמו אצל Himalayan balsam:
https://youtu.be/wOIHzl2h9a8
מגיש תכניות טבע מתפוצץ מצחוק על פיצוצי הזרעים הללו:
https://youtu.be/3G1arGl8RvA
עוד הילוך איטי:
https://youtu.be/5WQ6qhhJS2M
אחד הדברים המדהימים במַקּוֹר חֲסִידָה (Erodium) הוא שהזרעים של הצמח הזה מפיצים בעצם את עצמם. שם המשחק כאן הוא הישרדות. ההפצה העצמית של זרעי מקור החסידה מתרחשת בזכות יכולת התנועה שלהם והעובדה שהם נוטעים את עצמם באדמה. כשהפרי מבשיל, מתנתקים הזרעים, שצורתם מזכיר "מקורים" של חסידה. הם הולכים ומסתלסלים, כשהסלסול הזה מסייע להם לטמון את עצמם באדמה או בסדקים שונים בסלע.
המדהים בפרי של הצמח הזה, הוא שהזרעים שלו שלמטה, דומים לראשו. לזרע יש זיף ארוך וכל 5 הזיפים הצמודים, נראים יחד כמקור, שכשהוא מבשיל, אז זיפיו נפרדים מהקצה. ככל שהם מתייבשים, הם מסתלסלים, נושרים אל הקרקע ומתברגים אליה, תוך שהם זורעים את עצמם. כך מבצע הצמח הזה זינוק הישרדותי ומניעה של כליה, בשל סכנות שונות, כמו אכילה על ידי נמלים.
המקור המשתזר של הפרי מזכיר שעון שמחוגיו מסתובבים. מהרגע שהוא נפתח, השכם בבוקר, ועד שהוא משיר את עלי הכותרת שלו בסביבות 10.00 בבוקר, כל פרח של מקור החסידה פתוח רק לשעות ספורות. למחרת ייפתחו בו פרחים אחרים וכך הלאה.
יש למקור החסידה, סוג שכיח מאד של צמח בארצנו, כמעט 20 מינים אצלנו ו-90 בכל העולם. אצל כולם הפרח הוא מטיפוס 5 - יש לו תמיד 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ומספר זהה של אבקנים עקרים, בלוטות צוף וחלקי שחלה. הכל 5.
הנה דרך ההפצה של מקור החסידה בקדיחה באדמה של הזרעים:
https://youtu.be/nU603B4DDXY
זרעי מקור החסידה המתברגים לאדמה:
https://youtu.be/VSFquH4QpF0
הנה סרטון שמראה את התברגות הזרע לתוך האדמה, בהילוך מהיר:
https://youtu.be/TOJG5mF6OLs
כך הזרע של מקור החסידה מסלסל את עצמו:
https://youtu.be/qoo8yFVrtKM
התרנגולים הם אוכלי כל (Omnivores) הניזונים ממגוון רחב של מזונות. התפריט שלהם כולל זרעים, דגנים, חרקים, תולעים, עשבים ירוקים, פירות ואפילו עכברים קטנים או לטאות.
בטבע הם מבלים שעות רבות בגירוד באדמה תוך חיפוש אחר מזון, התנהגות שנשמרת גם בתרנגולים מבויתים. התרנגולות זקוקות למקור סידן עבור ייצור קליפות הביצים ולכן בעלי תרנגולים מספקים להן לרוב קליפות צדפים מרוסקות או תוספי סידן.
תרנגולים זכרים מפורסמים בקריאת הבוקר האופיינית שלהם, שמתרחשת לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום. קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדם החברתי בלהקה.
אורך חייהם הממוצע של תרנגולים נע בין 5 ל-10 שנים, כאשר תרנגולות בחוות תעשייתיות חיות בדרך כלל פחות מ-2 שנים.
כיום יש יותר מ-33 מיליארד תרנגולים בעולם, מה שהופך אותם לציפור הכי נפוצה על פני כדור הארץ.
התרנגולים מצוידים ביכולות קוגניטיביות מפתיעות כמו זיכרון מרחבי מעולה, יכולת להבחין בכ-100 פרצופים שונים של תרנגולים אחרים ובני אדם ואפילו הבנה בסיסית של אריתמטיקה.
מחקרים הראו שאפרוחים בני יום אחד כבר יודעים לספור ולהבין קשרי סיבה ותוצאה. תרנגולות אף מסוגלות לזכור אירועים במשך כ-3 דקות בזיכרון העבודה שלהן, יכולת שמאפשרת להן לנווט בסביבתן ולהימנע מסכנות.
תרנגולות יכולות להטיל ביצים ללא הפריה, אבל רק ביצה מופרית תהפוך לאפרוח. התרנגולת הממוצעת מטילה בימינו כ-250-300 ביצים בשנה, תלוי בגזע, לעומת אבותיה הפראיות שהטילו רק 10-15 ביצים בשנה.
תהליך הטלת ביצה אחת אורך בין 24 ל-26 שעות. כ-30 דקות לאחר ההטלה התרנגולת כבר מתחילה לייצר את הביצה הבאה.
#חברת התרנגולים
המבנה החברתי של להקת תרנגולים מורכב ומבוסס על היררכיה ברורה הידועה בשם "סדר הניקור" (Pecking Order). כל תרנגול יודע בדיוק את מקומו בסולם החברתי.
התרנגולות מתקשרות ביניהן באמצעות לפחות 30 צלילים שונים, כל אחד עם משמעות ספציפית - מאזהרה על טורף מהאוויר ועד הודעה על מציאת מזון.
תרנגולים אפילו משתמשים בקריאות "רמאות" לפעמים, כאשר תרנגול זכר קורא לנקבות כאילו מצא מזון רק כדי למשוך את תשומת ליבן.
#ביות התרנגול
תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus) הוא אחד מהציפורים המבויתות העתיקות ביותר. תהליך הביות שלו החל לפני כ-8,000 שנה באזור תאילנד, מיאנמר, הודו ודרום סין.
המקור הפראי שלו הוא תרנגול הג'ונגל האדום (Red Junglefowl) שחי עד היום ביערות הטרופיים של דרום מזרח אסיה.
בניגוד למה שרבים חושבים, התרנגולים לא בויתו בתחילה למאכל אלא לקרבות תרנגולים, שהיו פופולריים במיוחד בתרבויות עתיקות.
הנה התרנגולות וכיצד הפכו לאהובים על האדם (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
בעולם העתיק התרנגול המקרקר עם שחר היה השעון המעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
תרנגול ההודו הקרוב רחוק (ללא מילים):
https://youtu.be/W_wB4bE7E0Y
קרקורי תרנגולים הופכים לדגימה (עברית):
https://youtu.be/1ABvDJTPKrY
אגדת התרנגולת לילדים (עברית):
https://youtu.be/8GYi8oCAp_0
בחיוך - תרנגול הכפרות המתמרד (עברית):
https://youtu.be/GYHJVXmxkr4
וגידול תרנגולות בחצר הישראלית (עברית):
https://youtu.be/kr-t2H2tTJI?long=yes
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
למה לפרחים יש ריח?
מטרת ריח הפרחים היא למשוך פרפרים, ציפורים ועוד חרקים, כדי שיאביקו את הצמח. כל צמח "רוצה" לייצר פירות וכך להתרבות. גרעיני הפרי הם הזרעים שמהם יגדלו צמחים חדשים.
לשם כך צריך הצמח לגדל פרחים. השמן הריחני שמצוי בכל פרח מתאדה לאט לאוויר ויוצר ריח נעים. הריח הזה הוא שמושך אל הפרח ציפורים וחרקים שונים.
החרקים והציפורים הללו, כשהם עוברים בין הפרחים, מעבירים אבקה מפרח לפרח. כשהאבקה עוברת מפרח לפרח היא מפרה את הפרחים ומכל פרח מופרה נוצרים הפירות. גרעיני הפירות הללו נופלים לאדמה ומאפשרים לצמחים ועצים חדשים לגדול. מזל טוב!
כך מושכים הפרחים בעזרת הריח את בעלי החיים שיעבירו את האבקנים לפרחים אחרים:
https://youtu.be/WAG_2FZMuGc
הפרחים בעלי הריחות הטובים ביותר:
https://youtu.be/HXfk3UVw0Q4
שדות הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/QlOiaptS428
מטרת ריח הפרחים היא למשוך פרפרים, ציפורים ועוד חרקים, כדי שיאביקו את הצמח. כל צמח "רוצה" לייצר פירות וכך להתרבות. גרעיני הפרי הם הזרעים שמהם יגדלו צמחים חדשים.
לשם כך צריך הצמח לגדל פרחים. השמן הריחני שמצוי בכל פרח מתאדה לאט לאוויר ויוצר ריח נעים. הריח הזה הוא שמושך אל הפרח ציפורים וחרקים שונים.
החרקים והציפורים הללו, כשהם עוברים בין הפרחים, מעבירים אבקה מפרח לפרח. כשהאבקה עוברת מפרח לפרח היא מפרה את הפרחים ומכל פרח מופרה נוצרים הפירות. גרעיני הפירות הללו נופלים לאדמה ומאפשרים לצמחים ועצים חדשים לגדול. מזל טוב!
כך מושכים הפרחים בעזרת הריח את בעלי החיים שיעבירו את האבקנים לפרחים אחרים:
https://youtu.be/WAG_2FZMuGc
הפרחים בעלי הריחות הטובים ביותר:
https://youtu.be/HXfk3UVw0Q4
שדות הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/QlOiaptS428
מי מפיץ זרעים בכדור המתגלגל ברוח?
האם נסעתם פעם בנגב או בערבה וראיתם גוש קוצים עגול שמתגלגל כשהרוח מעיפה אותו במדבר? - סביר להניח שראיתם "צמח גלגל". אבל מהו צמח הגלגל?
יש צמחים שמפיצים את הזרעים שלהם, על ידי הרוח שמגלגלת את הצמח השלם והיבש ברחבי הסביבה. אלו הם "צמחי-גלגל". בעזרת עלים גדולים המשמשים לו מפרשים, "צמח הגלגל" מתגלגל, עד שהוא נעצר על ידי מכשול, כמו גדר או מבנה בשטח. שם נופלים זרעיו ובבוא הזמן הם נובטים. צמחים אלה ניתן למצוא בדרך כלל בנוף שטוח, שאין בו מכשולים, דוגמת ערבות ומדבריות שונים. כאלה הם לדוגמה שושנת יריחו ומלחית אשלגנית.
גם עכובית הגלגל (Tumble Thistle) היא צמח גלגל. המבנה שלה כדורי וכשהוא מתייבש, הוא מתגלגל כולו ברוח וכך מפיץ את זרעיו לכל עבר. הגלגול שלו עובד מצוין בזכות העובדה שהשלד הכדורי שלו הוא לא רק קל-משקל, אלא גם נעזר בעליו הגדולים והקשים המשמשים לו מעין מפרשים המסיעים אותו ברוח.
שלושת הצמחים הללו הם דוגמאות מעולות של "צמחי-גלגל", צמחים שכולם, כיחידה אחת, מתגלגלים ברוח ומפיצים את זרעיהם. זה מנגנון ההפצה שלהם, כשבצמחים אלו יחידת התפוצה היא הצמח השלם, אבל רק החלק שלו שמעל לקרקע. השורשים של "צמח-הגלגל" יישארו באדמה גם לעונות הבאות.
הנה דוגמה של הפצת הגלגל בצמח שושנת יריחו:
http://youtu.be/XsgHYfulv2g
אין קשר למחלה שנקראת בארץ שושנת יריחו:
https://youtu.be/fZbX9CLscCE?long=yes
האם נסעתם פעם בנגב או בערבה וראיתם גוש קוצים עגול שמתגלגל כשהרוח מעיפה אותו במדבר? - סביר להניח שראיתם "צמח גלגל". אבל מהו צמח הגלגל?
יש צמחים שמפיצים את הזרעים שלהם, על ידי הרוח שמגלגלת את הצמח השלם והיבש ברחבי הסביבה. אלו הם "צמחי-גלגל". בעזרת עלים גדולים המשמשים לו מפרשים, "צמח הגלגל" מתגלגל, עד שהוא נעצר על ידי מכשול, כמו גדר או מבנה בשטח. שם נופלים זרעיו ובבוא הזמן הם נובטים. צמחים אלה ניתן למצוא בדרך כלל בנוף שטוח, שאין בו מכשולים, דוגמת ערבות ומדבריות שונים. כאלה הם לדוגמה שושנת יריחו ומלחית אשלגנית.
גם עכובית הגלגל (Tumble Thistle) היא צמח גלגל. המבנה שלה כדורי וכשהוא מתייבש, הוא מתגלגל כולו ברוח וכך מפיץ את זרעיו לכל עבר. הגלגול שלו עובד מצוין בזכות העובדה שהשלד הכדורי שלו הוא לא רק קל-משקל, אלא גם נעזר בעליו הגדולים והקשים המשמשים לו מעין מפרשים המסיעים אותו ברוח.
שלושת הצמחים הללו הם דוגמאות מעולות של "צמחי-גלגל", צמחים שכולם, כיחידה אחת, מתגלגלים ברוח ומפיצים את זרעיהם. זה מנגנון ההפצה שלהם, כשבצמחים אלו יחידת התפוצה היא הצמח השלם, אבל רק החלק שלו שמעל לקרקע. השורשים של "צמח-הגלגל" יישארו באדמה גם לעונות הבאות.
הנה דוגמה של הפצת הגלגל בצמח שושנת יריחו:
http://youtu.be/XsgHYfulv2g
אין קשר למחלה שנקראת בארץ שושנת יריחו:
https://youtu.be/fZbX9CLscCE?long=yes
איך מפיץ את עצמו כפתור החולות?
כפתור החולות (Creeping thorn rose) הוא צמח בהיר שגדל בחולות חופי-הים והמדבר.
הוא זכה לשמו בשל צורת העיגול של הפרי שלו. מדובר בפרי שצורתו היא כשל כפתור או מטבע. מצידו התחתון הוא שטוח בעוד שמצידו העליון הוא שעיר וקוצני. יש המכנים אותו בשם העממי "פוקת היחפים".
כפתור החולות הוא אחד מהצמחים שמשתמשים במנגנון הפצה יעיל, גם אם טורדני - הפצה באמצעות בעלי חיים. החלק העליון של הפרח נתפס עם קוציו על רגלי בעלי חיים וכך הוא מופץ במקומות שאליהם מגיעות החיות הללו.
יש לכפתור החולות שני זנים שיחידת ההפצה שלהם שונה - אחת דמוית כפתור עגול והשניה דמוית כוכב עגול.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על הפצת הזרעים של כפתור החולות.
כפתור החולות (Creeping thorn rose) הוא צמח בהיר שגדל בחולות חופי-הים והמדבר.
הוא זכה לשמו בשל צורת העיגול של הפרי שלו. מדובר בפרי שצורתו היא כשל כפתור או מטבע. מצידו התחתון הוא שטוח בעוד שמצידו העליון הוא שעיר וקוצני. יש המכנים אותו בשם העממי "פוקת היחפים".
כפתור החולות הוא אחד מהצמחים שמשתמשים במנגנון הפצה יעיל, גם אם טורדני - הפצה באמצעות בעלי חיים. החלק העליון של הפרח נתפס עם קוציו על רגלי בעלי חיים וכך הוא מופץ במקומות שאליהם מגיעות החיות הללו.
יש לכפתור החולות שני זנים שיחידת ההפצה שלהם שונה - אחת דמוית כפתור עגול והשניה דמוית כוכב עגול.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על הפצת הזרעים של כפתור החולות.
מה מיוחד בעץ המייפל?
עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.
מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.
מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.
את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.
מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).
הנה עץ המייפל:
https://youtu.be/V95P0gFus1k
ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
עוד הברזה של עצי מייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
וכך גילו את סירופ המייפל:
https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw
עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.
מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.
מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.
את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.
מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).
הנה עץ המייפל:
https://youtu.be/V95P0gFus1k
ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
עוד הברזה של עצי מייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
וכך גילו את סירופ המייפל:
https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw
מה אוכלים הפרפרים?
הפרפר הבוגר אינו זקוק להרבה מזון, אך כדי שיהיה לו כוח, הוא זקוק לסוכרים. את הסוכר הוא מקבל מהנוזל של הפרחים הבהירים, שנקרא צוף. בלשונם הארוכה יונקים הפרפרים את הצוף מהפרחים.
כך גם מסייעים הפרפרים להפיץ את הזרעים של הפרחים. זה קורה משום שהזרעים נדבקים אליהם ונופלים בהמשך המעוף, במקומות אחרים. אותם זרעים נופלים אל האדמה וגדלים כצמחים חדשים.
הנה פרפרים על הפרחים:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
פרפרים יונקים צוף מפרחים, בגן הפרפרים של ויקטוריה:
http://youtu.be/q1OcRvtq6r8
פרפרים בישראל במהלך הנדידה ניזונים מהפרחים:
https://youtu.be/SQS6E_JzqIY
כך הם מגיעים בהמוניהם גם לארץ (עברית):
https://youtu.be/SlNUM3qyptk
הפרפר הבוגר אינו זקוק להרבה מזון, אך כדי שיהיה לו כוח, הוא זקוק לסוכרים. את הסוכר הוא מקבל מהנוזל של הפרחים הבהירים, שנקרא צוף. בלשונם הארוכה יונקים הפרפרים את הצוף מהפרחים.
כך גם מסייעים הפרפרים להפיץ את הזרעים של הפרחים. זה קורה משום שהזרעים נדבקים אליהם ונופלים בהמשך המעוף, במקומות אחרים. אותם זרעים נופלים אל האדמה וגדלים כצמחים חדשים.
הנה פרפרים על הפרחים:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
פרפרים יונקים צוף מפרחים, בגן הפרפרים של ויקטוריה:
http://youtu.be/q1OcRvtq6r8
פרפרים בישראל במהלך הנדידה ניזונים מהפרחים:
https://youtu.be/SQS6E_JzqIY
כך הם מגיעים בהמוניהם גם לארץ (עברית):
https://youtu.be/SlNUM3qyptk
מהי התרמית של דבורנית הדבורה?
דְּבוֹרָנִית הַדְּבוֹרָה (Bee Orchid) היא פרח ממשפחת הסחלביים. אבל עיקר פרסומה בא לה מפני שהיא אולי המתחזה הגדולה של עולם הצמחים. באמצעות פרחיה, שהם העתק מדויק של דבורה נקבה, מתחפשת הדבורנית לדבורה.
היא אפילו מדיפה ריח שאופייני לדבורים נקבות. זכרי הדבורה נמשכים אל הריח ומנסים להזדווג עם פרח הדבורנית, שדומה במדויק לנקבת הדבורה. עד שהם מגלים שלא מדובר בנקבה, הם מספיקים להתחכך ולהיצמד מספיק כדי שהאבקה של הפרח תדבק אל גופם. כשהם עפים אל הפרחים הבאים, הם מעבירים אליהם את האבקה ומפרים אותם.
פרחי הדבורנית הם פרחים חסרי צוף, בעוד שפרחים בעלי צוף משתמשים בצוף על מנת למשוך אליהם חרקים, פרחי הדבורנית משתמשים בתרמית "ההתחזות" על מנת למשוך אליהם חרקים. כך הם מתאפשר להם לחסוך את האנרגיה והמשאבים הנדרשים לצורך הפקת הצוף.
את הדבורנית מזהים בארץ לפי כתם בהיר שצורתו כמו האות H, שנמצא במרכז השפית הכהה.
הנה דבורנית הדבורה בפעולה:
http://youtu.be/yFftHXbjEQA
והסבר מלומד:
http://youtu.be/GV0oLYLgSJs
דְּבוֹרָנִית הַדְּבוֹרָה (Bee Orchid) היא פרח ממשפחת הסחלביים. אבל עיקר פרסומה בא לה מפני שהיא אולי המתחזה הגדולה של עולם הצמחים. באמצעות פרחיה, שהם העתק מדויק של דבורה נקבה, מתחפשת הדבורנית לדבורה.
היא אפילו מדיפה ריח שאופייני לדבורים נקבות. זכרי הדבורה נמשכים אל הריח ומנסים להזדווג עם פרח הדבורנית, שדומה במדויק לנקבת הדבורה. עד שהם מגלים שלא מדובר בנקבה, הם מספיקים להתחכך ולהיצמד מספיק כדי שהאבקה של הפרח תדבק אל גופם. כשהם עפים אל הפרחים הבאים, הם מעבירים אליהם את האבקה ומפרים אותם.
פרחי הדבורנית הם פרחים חסרי צוף, בעוד שפרחים בעלי צוף משתמשים בצוף על מנת למשוך אליהם חרקים, פרחי הדבורנית משתמשים בתרמית "ההתחזות" על מנת למשוך אליהם חרקים. כך הם מתאפשר להם לחסוך את האנרגיה והמשאבים הנדרשים לצורך הפקת הצוף.
את הדבורנית מזהים בארץ לפי כתם בהיר שצורתו כמו האות H, שנמצא במרכז השפית הכהה.
הנה דבורנית הדבורה בפעולה:
http://youtu.be/yFftHXbjEQA
והסבר מלומד:
http://youtu.be/GV0oLYLgSJs
מהו הצמח שדואה מאות קילומטרים?
שינן רפואי, או שן הארי (Leontodon), מוכר לרבים בראשו הצהוב. ראש הפרח, ממש כמו הסביון שאנו מכירים היטב, מצויד במנגנון מופלא של הפצה, כשבגמר הפריחה הוא הופך לכדור סיבי שעף ברוח.
רשת של ריסים זעירים יוצרים בפרח מעין יריעה שהרוח מעיפה לכל עבר. ממש כמו מכונת תעופה משוכללת, מופץ כך הזרע ומסוגל להגיע באמצעות הרוח למקום שבו יוכל לנבוט.
בין הצמחים הנוספים שיש להם 'סבא' כזה, או 'סביון', הם הגדילן, הסביון והכלנית. גם לתפוח סדום יש קורים שהרוח קורעת מהפרי ומפיצה.
אבל בניגוד לצמחים רגילים בעלי מנגנון הפצת זרעים שכזה, זרעיו של השינן הרפואי יכולים להפיץ את עצמם למרחקים של מאות קילומטרים ממקומו המקורי של הצמח!
הנה הסבר על השינן הרפואי ויכולת ההפצה שלו:
http://youtu.be/-Sty_559uhs
וסרטון אנימציה שמראה את תפוצתו של פרח אחד כזה:
http://youtu.be/Ep5L0KUmmR8
שינן רפואי, או שן הארי (Leontodon), מוכר לרבים בראשו הצהוב. ראש הפרח, ממש כמו הסביון שאנו מכירים היטב, מצויד במנגנון מופלא של הפצה, כשבגמר הפריחה הוא הופך לכדור סיבי שעף ברוח.
רשת של ריסים זעירים יוצרים בפרח מעין יריעה שהרוח מעיפה לכל עבר. ממש כמו מכונת תעופה משוכללת, מופץ כך הזרע ומסוגל להגיע באמצעות הרוח למקום שבו יוכל לנבוט.
בין הצמחים הנוספים שיש להם 'סבא' כזה, או 'סביון', הם הגדילן, הסביון והכלנית. גם לתפוח סדום יש קורים שהרוח קורעת מהפרי ומפיצה.
אבל בניגוד לצמחים רגילים בעלי מנגנון הפצת זרעים שכזה, זרעיו של השינן הרפואי יכולים להפיץ את עצמם למרחקים של מאות קילומטרים ממקומו המקורי של הצמח!
הנה הסבר על השינן הרפואי ויכולת ההפצה שלו:
http://youtu.be/-Sty_559uhs
וסרטון אנימציה שמראה את תפוצתו של פרח אחד כזה:
http://youtu.be/Ep5L0KUmmR8
