» «
יום העצמאות
מהו יום העצמאות?



יום העצמאות הוא חג יסוד מדינת ישראל,החג הלאומי של ישראל והיום שבו שמחים אזרחי ישראל על הגשמת חלום בן אלפיים שנה, לחזור ולחיות במדינה משלנו.

ביום העצמאות מתקיימים בכל שנה טקסים רבים ומגוונים, ביניהם טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, מטס יום העצמאות, פתיחת בית הנשיא לאזרחי המדינה וחגיגות ערב יום העצמאות, שמתקיימות בערים רבות בישראל.

יום העצמאות נחוג בתאריך ה' באייר, מיד אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ה' באייר הוא יום ההכרזה ההיסטורית על הקמת מדינת ישראל, בסיום המנדט הבריטי.

ביום ה' באייר תש"ח, ב-14 למאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית, החא מדינת ישראל. טקס ההכרזה נערך בבית דיזנגוף שבתל-אביב. משסיים בן גוריון לקרוא את "מגילת העצמאות", מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הוא חתם עליה ביחד עם חברי מועצת העם.

"מגילת העצמאות" כללה תיאור של תולדות העם היהודי והמאבק היהודי לחידוש החיים המדיניים שלנו, תוך ניסיונות בלתי פוסקים לקבל הכרה בין-לאומית בזכות זו. בן גוריון גם הכריז על העקרונות שינחו את מדינת ישראל.


הנה ריקודי יום העצמאות ברחובות הערים (עברית):

https://youtu.be/gGKfzB602jQ


זיקוקי דינור ביום העצמאות (עברית):

https://youtu.be/4uaNAiH1D1c


מטס יום העצמאות שמתקיים בכל שנה על ידי חיל האוויר (עברית):

https://youtu.be/AK6nv1ujhSw


חברות הטיס הישראליות (עברית):

https://youtu.be/61HmpJsK2CA


ובחיוך ומחשבה על יום העצמאות שלפני החורבן (עברית):

https://youtu.be/j6f1PVQyMCk
ראש השנה
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?



בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.

יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".

גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.


הנה סימני ראש השנה (עברית):

https://youtu.be/ZtQxVREUq3M


הברכות עליהם (עברית):

https://youtu.be/T8tYgaJzqKc


שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):

http://youtu.be/HJPYPiNjxCs


מנהג התשליך (עברית):

https://youtu.be/bsjbUg80zTI


ותשליך של חרדים (עברית):

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg


ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):

http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
הדלקת נרות חנוכה
איך מדליקים את נרות החנוכה?



הדלקת נרות החנוכה היא מצווה יהודית שבה כל בית בישראל צריך להדליק נר אחד בכל לילה בשמונת ימי החנוכה (כיום אף מקפידים ומדליקים בכל לילה נרות על פי היום בחג).

את הנרות מדליקים באמצעות השמש, נר המשמש להדלקה והוא הנר התשיעי, השימושי והגבוה בחנוכיה. המקפידים יאחזו אותו ביד ימין וידליקו את הנרות בסדר דומה, החל מהנר הימני.

המטרה של הדלקת הנרות בחנוכה היא פרסום נס פך השמן, כלומר להזכיר אותו לרבים את הדלקת הנרות בבית המקדש, לאחר שטימאו אותו היוונים.

בלשון הקודש אומרים שהדלקת הנרות היא "כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל". משום כך מדליקים את הנרות, לפי המסורת, במקום בבית שנראה כלפי חוץ, דוגמת פתח הבית (אל מול המזוזה), או ליד חלון שרואים מבחוץ, מה שנקרא "פרסום החג".


הנה הדרכה מחממת לב להדלקה של נרות החנוכה (עברית):

http://youtu.be/BbYHmR9qiCg


יש סדר להדלקת נרות חנוכה (עברית):

https://youtu.be/1NMNNJiMBpg


עוד מידע על המצווה ופרטיה (עברית):

https://youtu.be/Jugv8ffZN8U


ושיר ילדים לנרות חנוכה (עברית):

https://youtu.be/fAm7MybMdsQ
שבועות
למה חוגגים את חג השבועות?



איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.

חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".

כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.

גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.

כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.

הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.


הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):

https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s


מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):

https://youtu.be/-SrMPHtDeLI


על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):

http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY


כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):

https://youtu.be/2vyWtY7fUrI


חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):

http://youtu.be/kmNBaznx3CE


ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):

https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes

חגי ישראל

סדר ט
מהו סדר ט"ו בשבט?



אחד המנהגים המעניינים בט"ו בשבט הוא סדר הט"ו בשבט של היהדות הדתית.

זה היה במאה ה-15, כשמקובלים מהעיר צפת הנהיגו סדר ליל ט"ו בשבט. הסדר הזה הפך למנהג מקומי וברבות השנים הטבעה בטקס האווירה המיסטית והמיוחדת של צפת באותם ימים ושל מקובליה, שהעניקו לטקס משמעות קבלית.

השם "סדר" הוא לא מקרי, שכן סדר הט"ו בשבט מזכיר באחדים ממרכיביו את ליל הסדר של ערב פסח.

לאחר שבצפת הפכו את מנהג אכילת הפירות בחג החקלאי דתי לטקס סדור וערוך, התפשט רעיון "סדר ט"ו בשבט" לקהילות יהודיות רבות. הוא אפשר ביטוי טקסי לגעגועים של יהודי הגולה לארץ ישראל ולכיסופיהם הגדולים לשוב אליה. זה שהסדר הזה כלל את הערגה לפירות ארץ ישראל, אפשר לו לתפוס מקום מרכזי באווירת החג.

במהלכו של 'הסדר' אוכלים אם כן את הפירות לפי סדר קבוע מראש, משלבים ברכות ומדרשים ואומרים דברי תורה בשבח ארץ ישראל, בשבח הלכות החקלאות והאקלים שבה וכך הלאה.

אבל בסדר ט"ו בשבט, בין אכילת הפירות בהם התברכה ארץ ישראל, נוצר גם מנהג היין. מנהג השתייה הוא של ארבע כוסות, כשמכוס לכוס צבעו של היין משתנה.

הרעיון הוא שכמו הפריחה בארץ-ישראל, המחליפה גוונים ומשתנה בהדרגה מלובן הנרקיס והחצב של אלול ותשרי, עד לאדום העז של הכלנית, הפרג והנורית של חודשי החורף המאוחרים, כך משתנה בהדרגה צבען של כוסות היין.

כוס היין הראשונה היא של יין לבן, השנייה יין לבן מהול במעט יין אדום. הכוס השלישית עם יין אדום שנמהל במעט יין לבן והכוס הרביעית והאחרונה עם יין אדום.


הנה רב מסביר את הצד הדתי של סדר ט"ו בשבט (עברית):

https://youtu.be/uNFNgas4Juk


וסרטון מקיף על הסדר בט"ו בשבט (עברית):

https://youtu.be/1UB_tv0jrjg?long=yes
שמחת תורה
מהו חג שמחת תורה?



חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.

5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.

בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".


הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/wfjMwNPOqWU


ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/SQkQfWs5GEA
פירות יבשים
מדוע אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים?



אם לוקחים בחשבון את הפירות הרבים שהוא אמור להביא אל שולחננו, הרי שט"ו בשבט הוא אולי החג המתוק ביותר.

אבל מהם שורשיו של מנהג אכילת הפירות בחג ובמיוחד אלו הקשורים בפירות היבשים שנהוג לאכול בחג זה?

אז הכל מתחיל מתקופה קדומה של היהדות. בהרבה תרבויות בימי קדם נהגו אז לציין חגים חקלאיים שונים. החקלאות, חשוב לזכור, הייתה באותם ימים המקור החשוב ביותר ואולי הבלעדי למזון ובעצם לחיים.

בארץ נהגו אז לחגוג פעמיים בשנה את החגיגות החקלאיות. האחת נחוגה בט"ו באב - ימי סוף הקיץ ולקראת בוא הסתיו. את השניה חגגו בט"ו בשבט - לקראת בואו של האביב.

באופן טבעי הייתה אכילת פירות בחגים הללו אחד המרכיבים המקובלים. הם טעימים, זמינים ומתאימים לרוח החגיגות.

מנהג הפירות מקבל שדרוג מסוים בצפת של המאה ה-16. חכמי ישראל שחיו אז בעיר מצהירים על מצווה - לאכול פירות מגוונים בראש השנה לאילנות, שבאותם ימים נחשב יום השנה של האילנות, ממנו החלו למנות שנה חדשה במניין השנים של העץ.

באותה תקופה החלה להתפתח גם מסורת של אכילת פירות יבשים. הסיבה מובנת: ייבוש הפירות שימר רבים מהם למשך חודשים ארוכים. מנגד, חודש שבט הוא חודש חורפי ודל יחסית בפירות. הפירות היבשים, אם כן, אפשרו לחוגגים לאכול בחג הזה מגוון גדול של פירות, מעונות השנה השונות.

אך מה קורה בגולה?

יהודי הגולה של אותם ימים לא זכו למאפיינים הייחודיים של החקלאות והלכות החג שהיו נהוגות בארץ ישראל. אף על פי כן, מרכזיותה של ארץ ישראל באמונה היהודית והחשיבות שנתנו לה באמונה, ברגש היהודי ובסגידה והגעגוע לאל ולמולדת, היו כרוכים בקיום מצוות הקשורות בה. כך חזרו והתחדשו אחדים ממנהגי החג גם בגולה.

בהמשך לכך, היו שנהגו אז לאכול פירות שגדלו אמנם בגולה, אך הזכירו את פירות הארץ. בעלי האמצעים שבהם אף זכו אז לאכול פירות משומרים שהובאו מהארץ. באותה תקופה הבאת פירות ממרחק כה גדול היא נדירה וקופסאות השימורים נולדו רק במאה ה-19. מכאן שבמרכז פירות ארץ הקודש שהיו אז זמינים לגבירים שביהודים, היו הפירות היבשים.

המנהג של הפירות היבשים המשיך עם היהדות הגלותית עוד שנים רבות. הציונות המשיכה בו והעלייה לארץ לא הפסיקה אותו. גם בימינו, כשפירות הארץ הם בשפע, עדיין רבים ממשיכים באכילת הפירות היבשים בט"ו בשבט. צלחות הפירות המיובשים, גם אם אלו מגיעים לא פעם מטורקיה, הן מרכזיות גם בסדר ט"ו בשבט המתקיים גם בימינו בקרב הדתיים. חג שמח ומתוק!


הנה סיפורם של הפירות היבשים בט"ו בשבט (עברית):

https://youtu.be/2e5zKLd3KB8


בעבר החג הזה לא היה קשור כלל לפירות יבשים (עברית):

https://youtu.be/whDPPRynDw8


שרוטון משעשע בנושא (עברית):

https://youtu.be/v6Lsctqho5Q


אז מדוע בעצם אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט? (עברית)

https://youtu.be/4Khtrxdsr6w?long=yes
פורים
מה עושים בחג פורים?



בפורים קוראים במגילת אסתר, מרעישים ברעשנים ומתחפשים. לפי הערכות של היסטוריונים חג הפורים נולד מנשף המסכות של ונציה, שחל בסמוך לזמן הפורים. המבוגרים גם נוהגים לשתות יין "עד דלא ידע", כלומר עד שלא יבחינו בין המן הארור למרדכי המבורך.

באופן רחב יותר חשוב לומר שחג הפורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה כמעט בכל החברות העתיקות, ממסופוטמיה ועד אירופה ואמריקה, מסורת של חגי "נהפוך הוא". כמו פורים, אלו חגים במסורות שונות, שכוללים בדרך כלל תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.

החל משנות ה-30 החלו לחוג בישראל גם את תהלוכת ה"עדלידע" - קרנבל עממי ססגוני, בסגנון של תהלוכת מסכות ענק ותחפושות ססגוניות, שעובר ברחובות העיר לקול תשואות הקהל הרב.


הנה סיפורו של חג פורים ומעט על מנהגיו (עברית):

https://youtu.be/SsBIjPy63YI


חג פורים בתל אביב:

http://youtu.be/bf10wvaER24


מסיבת פורים המונית בכיכר המדינה:

http://youtu.be/-F5jKXHhwiU


תחפושות הפורים (עברית):

https://youtu.be/RFNwSibFwRo


ואנימציה משעשעת על פורים בדה ווייס (עברית):

http://youtu.be/oWaAoFXdilc


תחפושות
מה הקטע של תחפושות פורים?



תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.

התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.

התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.

היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.


הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):

https://youtu.be/2F4H7a2zi30


התחפושות אצל החרדים (עברית):

https://youtu.be/RFNwSibFwRo


בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):

https://youtu.be/X9k0uF0hMsM


נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):

https://youtu.be/-8gEoqRjHwU


ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):

https://youtu.be/GfKVpUUj0Io
מהו סיפור החנוכה?



צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר לילדים (עברית):

https://youtu.be/9nvOUvQjycQ


הסיפור מפי ילד יהודי מהתקופה (מתורגם):

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


בעברית זה קצת שונה... (עברית)

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


הסיפור הפוסט מודרני של נס פך השמן (עברית):

https://youtu.be/nBHLWRN-bEo


מיהם המתיוונים היהודים? (עברית)

https://youtu.be/6f560F5m9PE


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KGPCpOrf24w?long=yes
למה חוגגים את חג החנוכה?



את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפורו וסיבותיו של חג החנוכה (עברית):

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


פעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה (עברית):

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


ושיר לחנוכה (עברית):

http://youtu.be/6vClC6bQG48
למה חוגגים את חג הפסח?



חג פסח הוא חג החירות של העם היהודי. אנו חוגגים את חג הפסח כדי לזכור את יציאת מצרים וכיצד יצא עם ישראל מהעבדות והעינויים שמהם סבל במצרים.

בכל ט"ו בחודש ניסן, מתקיים ליל הסדר, בו מתכנסים וקוראים את ההגדה של פסח. זה קורה בלילה הראשון של חג הפסח. אז מתכנסת המשפחה ואורחיה ומספרת את סיפור יציאת מצרים, שותה ארבע כוסות של יין ואוכלת ממאכלי החג, כמו המצות, החרוסת והמרור.

החלק המרגש לילדים במהלך הסדר הוא כשהם מחפשים את האפיקומן, שהוחבא לפני כן על ידי אב המשפחה. לרוב נוהגים לתת פרס כלשהו לילד שמצא את האפיקומן.

חג שמח!


הנה מוסיקה נהדרת לפסח - מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/Vn3NFEpp_yA


חג הפסח ביהדות:

https://youtu.be/XBVE_HJGRmA


ליל הסדר שבו זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים וחירות ישראל (עברית):

https://youtu.be/3a40A8M4f_Y


הכנות לליל הסדר באתיופיה (עברית):

https://youtu.be/svojuXztMAo


ולמה וכיצד אנו אופים את המצות (עברית):

https://youtu.be/WubSZpPDZ_Y
למה צמים ביום כיפור?



צום יום כיפור הוא מצווה מהתורה, שבה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו. כלומר לצום. זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.

המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".

הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו. פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.

מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.


הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):

https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM


כך מסבירים את יום כיפור בעולם:

https://youtu.be/4oqBzg8wCUg


הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):

https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s


ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):

https://youtu.be/lwsWovhMwV0


כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):

https://youtu.be/rkAfMKK1ARA


ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):

https://youtu.be/OK90i7shLwk
איך הסביבון מסתובב ולא נופל?



הסביבון (Spinning top) מסתובב ולא נופל בזכות כוח שאנו מעניקים לו בעצם הסיבוב. זהו תנע זוויתי, תנועה סיבובית סביב ציר שנמצא במרכזו. ההסבר הפשוט הוא שכשנקודה מסוימת הולכת ונופלת, הנקודה הנגדית לה בסביבון מתרוממת. אבל מעט אחרי זה גורם הסיבוב לנקודה הראשונה שהייתה למטה להיות למעלה ולהמשיך למשוך לכיוון מטה ולזו שהייתה למעלה ועתה היא למטה, לנטות כלפי מעלה. כך ממשיכה הכבידה לפעול אבל מורידה את הגבוהה ומרימה את הנמוכה. כך זה ממשיך וגורם לסביבון יותר להתיייצב מאשר ליפול. ככל שסביבון הוא רחב יותר הוא צפוי להסתובב זמן רב יותר מאשר סביבון צר.

אז למה בכל זאת נופל הסביבון לבסוף? - מכיוון שיש אנרגיות אחרות המשפיעות עליו, מפסיד הסביבון אנרגיה ונופל. האנרגיות המשפיעות נובעות מחיכוך. אם הסביבון היה מסתובב במערכת סגורה ומבודדת, שאין בה אנרגיה אחרת הנכנסת ויוצאת ממנה, הוא לא היה מפסיד מהאנרגיה הראשונית שקיבל, שומר על התנע הזוויתי שלו וממשיך להסתובב לנצח. אבל החיכוך גורם לו ליפול לבסוף. ככל שהקצה או החוד של הסביבון יהיה חד יותר הוא יפול מאוחר יותר.


הנה הסבר כיצד הסביבון לא נופל (עברית):

https://youtu.be/YodccHD8hVQ


השוואה בין סביבונים צרים ורחבים:

http://youtu.be/NKrFYh4HV-o


הנה סביבון מגנטי שחג באוויר:

http://youtu.be/ee0DTzsdhmU


וסביבון סובב על סביבון:

http://youtu.be/mvhSMtNl9zc
מהם הימים הנוראים?



הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".

המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.

הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.

בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".

היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.


הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Ii2l_USPFiU


תפילה לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Nza_yFST9TE


וניגונים מהימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/RzQspkDvAzs
איך התרחשה קריעת ים סוף?



יציאת מצרים הייתה נס, אבל בשביל בני ישראל המותשים הייתה קריעת ים סוף הדובדבן שעל העוגה. זה קרה לאחר שפרעה אפשר להם, אחרי 10 המכות, לצאת למדבר להתפלל.

כששלח פרעה את צבאו לרדוף אחריהם, קרע משה את הים ובני ישראל חצו את הים בין הגלים הניצבים ומאפשרים להם לצעוד בו. יש מדענים הסבורים היום שאולי מדובר בנסיגת הים בשל צונאמי. אחרים מזהים איזור שבו יש שפל המאפשר מעבר מצד לצד.

כך או כך, קריעת ים סוף הייתה האירוע שסיים את העבדות. סמל סופי לכך התרחש כשנכנס צבאו של פרעה אל הים והים כיסה אותו ולא השאיר לצבא הגדול והחזק שרדף אחריהם זכר.


הנה סרטון המתאר את קריעת ים סוף (עברית):

https://youtu.be/cVC57jpkY2c


קריעה מהסרטים:

https://youtu.be/lRMOuIu7G1w


סיפורו של משה, מהסנה הבוער ועד לקריעת ים-סוף:

https://youtu.be/d12uOLx5CI0?t=13s


והאם יש הוכחות למקום של חציית ים סוף?

https://youtu.be/AOIRLsCk-TM?long=yes
למה אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות ואיך צריך לנהוג בה?



הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.

ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".


הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):

http://youtu.be/dpwLspS7_wQ


תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):

http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y


על הסוכה והשהייה בה (עברית):

http://youtu.be/vdzq5MrSNW0


ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)

https://youtu.be/qeRCLSpEPIE


מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים (עברית):

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


חגיגת התפוח בדבש בגן (עברית):

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה (עברית):

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


והשיר של נעמי שמר על התפוח בדבש (עברית):

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
מהו טקס הביכורים?



אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.

המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.

ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.

טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.

מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.

מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".


הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):

https://youtu.be/cMTIG6toOQ8


תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):

https://youtu.be/-SrMPHtDeLI


טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:

https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc


ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:

https://youtu.be/FSvuIoUelrE


על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):

https://youtu.be/GEXtzx8XNq0


וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):

http://youtu.be/kmNBaznx3CE
למה מקיפים בהקפות שמחת תורה?



ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.

ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.

גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".


הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/A4iOxCEQpEs


והקפות שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
על מה חוגגים את ט"ו בשבט?



ט"ו בשבט הוא היום ה-15 בחודש ה-5 של השנה העברית. ביום זה חל על פי ההלכה ראש השנה לעצים, האילנות.

למעשה, ליום הזה מטרות דתיות מוגדרות היטב. היותו ראש השנה לעצים, פירושו של דבר שזהו היום בו מתחלפת השנה, במניין השנים של פירות עץ הפרי בארץ ישראל.

עובדה זו משפיעה על אכילת הפירות שמניבים האילנות. מושפע מהיום הזה גם קיומן של המצוות הקשורות לגיל של העץ כמי גם הביכורים, התרומות והמעשרות שנהוגות לפי הדת היהודית.


#המקור וההיסטוריה של החג
כחג דתי, ט"ו בשבט הוא חג עתיק. אבל במקורו היה החג הזה חגיגת האביב הפגאנית של האזור. כלומר מקורו בחג של עובדי אלילים קדומים שחיו כאן, באזור שלימים יהפוך לארץ ישראל.

אבל החג העתיק שנקטע עם הגלות, חודש ים העליות החדשות לארץ. מנהג הנטיעות בארץ, שנקשר בט"ו בשבט, נולד רק בתחילת המאה ה-20 כחג האילנות. מקורו באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל.

עם השנים קיבל החג הזה משמעויות חדשות לגמרי. עוד לפני קום המדינה, בתקופת העליות לארץ, הפך ט"ו בשבט לסוג של חגיגה הקשורה בהתעוררות של האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל.

לא פחות התחזק בישראל המנהג, שהיה נהוג כבר שנים רבות בגולה, לאכול מפירות הארץ. יותר אפילו מסתם פירות, התחזק עם השנים המנהג של אכילת פירות יבשים בחג. המנהג הזה, שבגולה היה נחלת העשירים בלבד, נולד כמענה לצורך להביא פירות מארץ ישראל, יבוא שבעבר היה מורכב, יקר ובעיקר - לקח זמן רב.

בימינו ט"ו בשבט הפך לסוג של חג טבע ואיכות סביבה. לקראת ועם קום המדינה היהודית החלו לציין אותו בנטיעת עצים ואילנות. כיום הוא קיבל ממד נוסף, של שמירת הטבע ואיכות הסביבה.

לכן, נהוג בט"ו בשבט לאכול הרבה מפירות העץ של ארץ ישראל, בדגש על פירות שבעת המינים. יש גם רבים בארץ ובגולה, שנוהגים לערוך בליל החג הזה משהו כמו ליל הסדר של פסח, אבל כאן הוא נקרא "סדר ט"ו בשבט".


מהו ט"ו בשבט לילדים (עברית):

https://youtu.be/U5wvkSqE-UM


לא כולם יודעים שט"ו בשבט הוא מורשת של משיח השקר היהודי שבתאי צבי (עברית):

https://youtu.be/whDPPRynDw8


שיר לט"ו בשבט (עברית):

http://youtu.be/ifPCt2Sw6gA


חיפזון וזהירון חוגגים את ט"ו בשבט (עברית):

http://youtu.be/9CSn3pf7gjI


רחוב סומסום לט"ו בשבט (עברית):

http://youtu.be/f4Z0MxSQ3dc


מחרוזת שירי ט"ו בשבט (עברית):

http://youtu.be/alHX1fJ9I-w


ותכנית חינוכית על ט"ו בשבט? (עברית)

https://youtu.be/CJeobjuoIXc?long=yes
מהו מנהג התקיעה בשופר?
מה קדוש ברימון ומה מקומו בסעודת החג בראש השנה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.