שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מנהג התקיעה בשופר?
תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.
תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".
#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?
בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.
תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.
בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן.
גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.
הנה יוצר השופרות (עברית):
https://youtu.be/u-jUztEDTJo
שופר בכותל:
https://youtu.be/tJMMzKRajQ4
בבית כנסת:
https://youtu.be/QKJUlJ3ICAI
תולדות השופר:
https://youtu.be/3UWmf5pHdEk
השימוש בשופר ביהדות (עברית):
https://youtu.be/MdQEG6gnZmo
על מנהג התקיעה בשופר (עברית):
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
כך מייצרים שופרות (עברית):
https://youtu.be/LUnbT5hobPg
סרטון לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/hTevuOEfJ18
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
מהו חג שמחת תורה?
חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.
5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.
בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".
הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/wfjMwNPOqWU
ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/SQkQfWs5GEA
למה אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות ואיך צריך לנהוג בה?
הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.
ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".
הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):
http://youtu.be/dpwLspS7_wQ
תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):
http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y
על הסוכה והשהייה בה (עברית):
http://youtu.be/vdzq5MrSNW0
ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)
https://youtu.be/qeRCLSpEPIE
למה מקיפים בהקפות שמחת תורה?
ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.
ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.
גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".
הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/A4iOxCEQpEs
והקפות שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
מהו מנהג התשליך?
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
מהם הימים הנוראים?
הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".
המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.
בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".
היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Ii2l_USPFiU
תפילה לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Nza_yFST9TE
וניגונים מהימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/RzQspkDvAzs
למה צמים ביום כיפור?
צום יום כיפור הוא מצווה מהתורה, שבה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו. כלומר לצום. זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו. פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.
תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".
#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?
בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.
תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.
בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן.
גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.
הנה יוצר השופרות (עברית):
https://youtu.be/u-jUztEDTJo
שופר בכותל:
https://youtu.be/tJMMzKRajQ4
בבית כנסת:
https://youtu.be/QKJUlJ3ICAI
תולדות השופר:
https://youtu.be/3UWmf5pHdEk
השימוש בשופר ביהדות (עברית):
https://youtu.be/MdQEG6gnZmo
על מנהג התקיעה בשופר (עברית):
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
כך מייצרים שופרות (עברית):
https://youtu.be/LUnbT5hobPg
סרטון לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/hTevuOEfJ18
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.
5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.
בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".
הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/wfjMwNPOqWU
ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/SQkQfWs5GEA
הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.
ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".
הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):
http://youtu.be/dpwLspS7_wQ
תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):
http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y
על הסוכה והשהייה בה (עברית):
http://youtu.be/vdzq5MrSNW0
ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)
https://youtu.be/qeRCLSpEPIE
ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.
ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.
גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".
הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/A4iOxCEQpEs
והקפות שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
חגי תשרי
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".
המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.
בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".
היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Ii2l_USPFiU
תפילה לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Nza_yFST9TE
וניגונים מהימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/RzQspkDvAzs
צום יום כיפור הוא מצווה מהתורה, שבה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו. כלומר לצום. זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו. פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
