שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה בונים סוכה בחג הסוכות?
הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.
ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".
הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):
http://youtu.be/dpwLspS7_wQ
תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):
http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y
על הסוכה והשהייה בה (עברית):
http://youtu.be/vdzq5MrSNW0
ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)
https://youtu.be/qeRCLSpEPIE
מהם ארבעת המינים ומה משמעותם?
ארבעת המינים המייצגים את אחדות ישראל הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. מברכים על 4 המינים הללו בחג הסוכות. ארבעת המינים מייצגים ארבעה טיפוסים שונים של יהודים בעם ישראל ובחברה היהודית. אלו סוגי אנשים שמשלימים זה את זה והם כל עם ישראל, על הטיפוסים שבו.
כל אחד מארבעת המינים מייצג טיפוס אחר בעם ישראל:
לאתרוג יש טעם וגם ריח. הוא מסמל את תלמידי החכמים, היהודים שגם יודעים תורה וגם מקיימים מצוות ומעשים טובים.
לולב יש לו טעם (הוא פרי התמר) אך אין לו ריח. מסמל יהודים שאמנם יודעים את התורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.
הדס הוא ריחני אך הוא ללא טעם. מסמל את אלו שעושים מצוות אבל אינם יודעים תורה.
הערבה היא ללא טעם וללא ריח. מסמלת את אלו שלא למדו תורה ולא עושים מצוות ומעשים טובים.
הנה ארבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7p5oy9stnbo
שוק 4 המינים השוקק חיים לפני החג (עברית):
https://youtu.be/wmC94pvnqtY
הדרך לבחור את ארבעת המינים לסוכה (עברית):
http://youtu.be/h6s5vPeOIB0
שיר על ארבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/cWE5P3tLkDc
וסרטון לילדים על ארבעת המינים והפגישה שלהם בסוכות (עברית):
http://youtu.be/SXvp-bxqVFQ
מיהם האושפיזין של סוכות?
מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)
בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:
ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד
יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין.
הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין (עברית):
http://youtu.be/5sTHozdCG_Q
והאושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי (עברית):
http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s
מה כל כך מיוחד באתרוג?
אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).
כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.
מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.
הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.
#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.
הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.
כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.
במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.
גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.
השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.
לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.
#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.
עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.
על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):
https://youtu.be/fPiAslvRpLI
קטיף אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/tUzx2En84fg
סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):
https://youtu.be/NbS5uxsiALs
מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):
https://youtu.be/r5ACGI5jW78
בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):
https://youtu.be/s7fojSKhPT8
והרצאה על אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes
מה היו שלושת הרגלים של היהודים?
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
מהם שבעת המינים ביהדות?
שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes
הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.
ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".
הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):
http://youtu.be/dpwLspS7_wQ
תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):
http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y
על הסוכה והשהייה בה (עברית):
http://youtu.be/vdzq5MrSNW0
ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)
https://youtu.be/qeRCLSpEPIE
ארבעת המינים המייצגים את אחדות ישראל הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. מברכים על 4 המינים הללו בחג הסוכות. ארבעת המינים מייצגים ארבעה טיפוסים שונים של יהודים בעם ישראל ובחברה היהודית. אלו סוגי אנשים שמשלימים זה את זה והם כל עם ישראל, על הטיפוסים שבו.
כל אחד מארבעת המינים מייצג טיפוס אחר בעם ישראל:
לאתרוג יש טעם וגם ריח. הוא מסמל את תלמידי החכמים, היהודים שגם יודעים תורה וגם מקיימים מצוות ומעשים טובים.
לולב יש לו טעם (הוא פרי התמר) אך אין לו ריח. מסמל יהודים שאמנם יודעים את התורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.
הדס הוא ריחני אך הוא ללא טעם. מסמל את אלו שעושים מצוות אבל אינם יודעים תורה.
הערבה היא ללא טעם וללא ריח. מסמלת את אלו שלא למדו תורה ולא עושים מצוות ומעשים טובים.
הנה ארבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7p5oy9stnbo
שוק 4 המינים השוקק חיים לפני החג (עברית):
https://youtu.be/wmC94pvnqtY
הדרך לבחור את ארבעת המינים לסוכה (עברית):
http://youtu.be/h6s5vPeOIB0
שיר על ארבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/cWE5P3tLkDc
וסרטון לילדים על ארבעת המינים והפגישה שלהם בסוכות (עברית):
http://youtu.be/SXvp-bxqVFQ
מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)
בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:
ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד
יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין.
הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין (עברית):
http://youtu.be/5sTHozdCG_Q
והאושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי (עברית):
http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s
אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).
כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.
מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.
הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.
#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.
הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.
כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.
במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.
גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.
השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.
לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.
#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.
עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.
על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):
https://youtu.be/fPiAslvRpLI
קטיף אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/tUzx2En84fg
סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):
https://youtu.be/NbS5uxsiALs
מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):
https://youtu.be/r5ACGI5jW78
בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):
https://youtu.be/s7fojSKhPT8
והרצאה על אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes
חג סוכות
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes
