קוֹמְפּוֹזִיצְיָה (Composition) היא האופן שבו נבנה את הפריים שלנו בצילום ונציג את הדברים שבו.

למעשה, הקומפוזיציה היא סידור וארגון של מרכיבי היצירה בחלל, בסדר מסוים או על פני מצע. היא נועדה כדי ליצור חוויה מועדפת לצופה.

בקומפוזיציה האמנים בונים את התמונה, מחליטים על צורתה, מה יהיה בתוכה ומה יישאר בחוץ, איך לנצל את המרחב בצורה נכונה וכדומה. הקומפוזיציה משמשת אותנו בכדי ליצור את התמונה שהעין הכי תאהב ותהנה לראות.

ההגדרה המקצועית של הקומפוזיציה מדברת על תוצר היחסים בין אובייקט (עצם) לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין העצמים השונים ביצירה.

קומפוזיציה משמשת בכל אמנות. בדרך כלל מתרכזים בה באמנות חזותית אך הקומפוזיציה היא מרכיב בסיסי וחשוב ביותר גם במוסיקה, במחול ובאמנויות במה אחרות.

הפירוש המילולי של "קומפוזיציה" הוא מיקום-יחד, איך למקם דברים ביחד.


כך נראית קומפוזיציה טובה:

https://youtu.be/7XSsV0ZddeU


כך יוצרים קומפוזיציה חכמה (עברית):

https://youtu.be/az5hdHZVqrU


קומפוזיציה בצילום (עברית):

https://youtu.be/is1XjX5V1Tw


קומפוזיציה ברישום (עברית):

https://youtu.be/32S-Zvwuok8


מה לדעתכם האלמנטים, המרכיבים הבסיסיים, בקומפוזיציה של מחול?

https://youtu.be/YokRIGC12JE


קבלו אוסף של קטעים מוסיקליים, שקומפזו בסגנונות של גדולי המוסיקה:

https://youtu.be/ToO7OXDiV04?long=yes


שיעור בקומפוזיציה חזותית:

https://youtu.be/aHq5KwFvtns?long=yes


שיעור קומפוזיציה בצילום:

https://youtu.be/MYlgj1hwcYw?long=yes


קומפוזיציה בסגנון נשיונל ג'אוגרפיק:

https://youtu.be/GG8M1Huo_2g?long=yes


ושיעור קומפוזיציה בקולנוע:

https://youtu.be/hUmZldt0DTg?long=yes

אחת השיטות ליצירה של קומפוזיציה דינמית ומעניינת היא השימוש באלכסונים. חוק האלכסונים (Diagonal Rule) הוא שימוש באלכסונים דמיוניים בצילום, כדי להוביל את עינו של הצופה לאורך התמונה, עד שהם ממקדים את המבט ותשומת הלב בנקודה מסוימת בצילום.

מסתבר שהעין שלנו כבני אדם אוהבת אלכסונים מאד. קווים וצורות גיאומטריות בכלל יוצרים עניין בצילום ובתמונה ומעניקים לו אנרגיה. אם ניצור תמונה שבה יש אלכסונים וצורות אלכסוניות שיובילו את המבט של הצופה לתוך התמונה - היא משתבחת מאד.

מה שבמיוחד עובדים היטב בצילום ויוצרים לתמונה קומפוזיציה טובה, הם קווים אלכסוניים שמתחילים מאחת הפינות שלה ועולים לכיוון של הפינה הנגדית.

אם תביטו בתמונת הערך למשל, זה לא רק האלכסון של המזח שעל המים, אלא גם האנשים שפוסעים עליו ומעודדים אותנו כצופים לסרוק את התמונה כולה - מפינה לפינה.


הנה צילום עם חוק האלכסונים:

https://youtu.be/OItnnOfxfLA


וסדרת צילומים שעושים שימוש יפה בקומפוזיציה של אלכסונים:

https://youtu.be/nxbDlVr3XMw

קומפוזיציה מתכנסת (Convergent composition) היא קומפוזיציה אמנותית שמובילה את העין של הצופה אל עומק התמונה, בדרך כלל למרכזה.

לרוב יוצר הצלם קומפוזיציה סימטרית שמובילה היישר אל המרכז למרכז ומתכנסת אליו.

הקומפוזיציה המתכנסת היא מקרה פרטי של קווים מובילים, שבהם הקווים מובילים במקביל, כל אחד מהם בנפרד, אל נקודת ההתכנסות.

כשאנו צופים ביצירה מתכנסת, נקודת ההתכנסות מרוחקת מאיתנו והצילום או הציור מציגים בפרספקטיבה את המציאות, על המשטח הדו-ממדי. כבר מאז תקופת הרנסאנס, הנקודה שאליה מכוונים הקווים המתכנסים מכונה בשפת האמנות "נקודת המגוז".


הנה הקומפוזיציה המתכנסת בצילום:

https://youtu.be/aF57AxNrHFA


וזו דרך מעולה לצלם תמונות מעולות כשהקווים מתכנסים למוקד:

https://youtu.be/MPwZrXX56Fw

במצלמות של הסמארטפון המודרני האיכות היא מצוינת. מי זוכר את התקופה שהצילום בטלפון היה נחות ומפוקסל? רבים מהצלמים החובבים כבר הפסיקו לרכוש מצלמות יקרות ופשוט משקיעים בטלפון עם מצלמה טובה והוא שמשמש אותם ביום יום.

צורת הצילום, פורטרט או נוף, תמונה עומדת או שוכבת, קובעת הרבה מההצלחה של התמונה. אבל רבים נוטים לצלם בטלפון לאורך ולא לרוחב. לא ברור מה הסיבה לכך אבל ההשערה היא שכולם עושים את זה, כי ככה כולם עושים...

המלצתנו - בזמן הצילום, החזיקו את הסמארטפון לרוחב, בצורה אופקית, הוריזונטלית. לחלק מאיתנו זה ייראה אולי מעט מוזר, בכל זאת התרגלנו לטלפון עומד, אבל יש לזה הרבה יתרונות.

וידאו, למשל, צלמו תמיד לרוחב. גם מסכי המחשב וגם אלו של הטלוויזיה נועדו לצפייה אופקית. כך התרגלנו לצרוך את הווידאו שלנו מאז ומתמיד ואין סיבה לשנות זאת. סרטונים שצולמו לאורך, כשהמכשיר "עומד", נראים זוועה על המסך הגדול.

גם תמונות סטילס כדאי לצלם לרוחב ולא לאורך. את רובן הרי נראה על מסך המחשב, המקרן, או הטלוויזיה החכמה. כל אלו מציגים נהדר כשהתמונה לרוחב. תמונות שצולמו לאורך ייראו פשוט רע - קטנות, עם אזורים שחורים משני הצדדים ומעט מאד מהחווייה הוויזואלית שבשבילה אנו מצלמים.

אפילו בסמארטפון, עם כל ההרגלים החדשים שלנו, כשנרצה לראות את התמונות שלנו או לצפות בסרטונים שצילמנו, נגלה לרוב שהן נראות נהדר, כשאנו מסובבים את המכשיר ומחזיקים אותו לרוחב.

מתי בכל זאת לצלם לאורך? - אם אתם מצלמים משהו גבוה במיוחד, כמו גורד שחקים, או שחקן כדורסל המזנק אל הסל. אם יש תנועה לכיוון מעלה, של טיל שנורה וכדומה. גם צילום פורטרטים יעבוד נפלא בצילום ורטיקלי.

אם אתם מצלמים הרבה תמונות שאתם עתידים ליצור מהן אלבום מודפס, יש היגיון לצלם את חלקן לאורך. באלבומים כאלה יוצר הגיוון שבין תמונות האורך והרוחב, לא מעט עניין. אולי זה המקרה גם אם אתם מרבים ביצירת קולאז'ים של תמונות.


הנה מצלמת הטלפון המצוינת בפרסומת שמדגימה את ההשתלבות המושלמת שלה בחיי היום יום שלנו:

https://youtu.be/rw0AXq5t5JY


כך מחליטים כיצד לסובב את הטלפון כשמצלמים תמונה:

https://youtu.be/hRZ5V5cdBl4


יש אפילו אפליקציה שיכולה לסייע בצילום אופקי בכל מקרה:

https://youtu.be/ZmXCHNC72Eo


וקליפ משעשע שאומר את מה שאנו אומרים:

https://youtu.be/AqHZJe6306k

במצלמות החדשות של הסמארטפונים המשוכללים שלכם, יש כלים חדשניים שבעבר היו רק חלום של צלמים ונמצאו רק במצלמות מקצועיות. כלים כמו צמצם פתוח, שליטה במהירות תריס, ברגישות, מה שנקרא בשפה המקצועית ISO, באיזון הלבן, או ה"ווייט באלאנס" (WB). יש בהן שיטות שונות שמאפשרות מדידה של האור, פיצוי חשיפה ועוד משהו שבעבר אפילו לא חלמו שיגיע לטלפונים ניידים - שמירה של הצילומים בפורמט Raw המקצועי.

כל הכלים הללו מאפשרים גם לבעל הטלפון לקבל כלי צילום מקצועיים, שמאפשרים שליטה ידנית מלאה בכל נתוני הצילום. אם הם כבר בטלפון שלכם, אז תוכלו להשתמש בהם בקלות ואם לא, אז לא לדאוג - אוטוטו הם יגיעו...


הנה האפשרויות של הצילום הידני המקצועי שיש בסמארטפונים החדישים:

https://youtu.be/g3G_D8PwDrQ


טעויות שכדאי להימנע מהן וכללים בסיסיים לצילומים טובים:

https://youtu.be/G60VlLsmCUs


בצילום וידאו מייצר גם סוג הצילום, כמו סטטי או נע למשל, השפעה רבה:

https://youtu.be/5F6WAz9PTwY


והקווים המנחים לקומפוזיציה טובה בצילום:

https://youtu.be/fM64ycm7tz4?long=yes

זוויות צילום (Camera angles) הן הזוויות שמהן מצולמים העצמים שבפריים. לזווית הצילום יש השפעה פסיכולוגית גדולה על הצופים והיא יכולה לשנות את האופן שבו הם תופסים ומבינים את האובייקט שמוצגים בצילום.

לזווית הצילום יש חשיבות רבה בהצגה מסעירה של המציאות. פעולות קטנות בעת הצילום משנות לגמרי את התמונה ואת נקודת המבט שאנשים התרגלו לראות בה דברים בחיי היום יום שלהם.

סיבוב קל של המצלמה, צילום מגובה הרצפה כלפי מעלה, מהחלון כלפי מטה, או דרך משהו אחר - אלה הן רק דוגמאות לשינוי זווית. צילום מלמטה מעצים את המצולם בעוד שאם מצלמים מלמעלה כלפי מטה מגמדים ומקטינים אותו.

גם בקולנוע משתמשים בזוויות צילום כדי ליצור דרמה ולספר סיפור מעניין יותר. הזוויות הבסיסיות בצילום קולנועי הן צילום מגובה העין (נקודת המבט הרגילה), צילום מזווית גבוהה (שמקטינה ומגמדת את המצולם), זווית נמוכה (שמאדירה ומגדילה אותו), צילום ממעוף הציפור וזווית עקומה - כזו ששוברת את השגרה שבה אנו צופים בדרך כלל במציאות.


הנה זוויות צילום מעניינות:

https://youtu.be/Koi-odrN9ZU


צילום בזוויות צילום שונות:

https://youtu.be/dIOHg4dirjQ?t=2m30s


בעברית:

https://youtu.be/CXP3-Kqw82U


והצילום הגאומטרי, אורבני מופשט שבנוי על זוויות צילום ומיקוד (עברית):

https://youtu.be/uo7EmZM5NFE?long=yes

הולכת העין היא דרך להצביע על נקודה מעניינת בתמונה, באמצעות קווים מוליכים (Leading lines), שמובילים את העין אל הנקודה המעניינת בצילום. דמיינו שיטה בצילום שבה גורם הצלם לצופה בתמונה "ללכת" בעיניו, להיכן שהוא רוצה. הוא "מושך" את עיני הצופה במסלול שידגיש בצורה הכי טובה את נושא הצילום.

קווים מובילים יכולים להוביל את עין הצופה בתמונה, לרוב אל עבר הנושא שלה, עד שתיעצר בו. גדר בצילום יכולה להוביל את העין אל עבר מקום מסוים שהוא נושא התמונה. יד בתמונת דיוקן יכולה עם האצבע להוביל את העין אל פניו או עיניו של המצולם או המצויר.

הנקודה שאליו יובילו הקווים ובו תתיישב העין לבסוף, נקראת "עוגן". זוהי קרובת המשפחה הקונספטואלית של נקודת המגוז מהפרספקטיבה הידועה מתולדות האמנות.


כך צלמים משתמשים בהולכת העין בצילום:

https://youtu.be/Ea27KqihGtk


כך עובדים קווים מובילים כדי להוליך את עינו של המתבונן:

https://youtu.be/9T3zk2LvbYU?t=40s


ניתן למצוא קווים מובילים בכל מקום:

https://youtu.be/Qqi5Ekc4LHs


במצגת וידאו של כמה שיטות לשיפור הקומפוזיציה ניתן לראות דוגמאות טובות לקווים מוליכים:

https://youtu.be/7XSsV0ZddeU


והנה צלם שמסביר לעומק את הקווים המוליכים וצילם המון דוגמאות לשיטה:

https://youtu.be/qYIXYcgMaW4?long=yes

כשהם מצלמים עצם כלשהו, צלמים לא פעם "מכניסים" אותו לתוך מסגרת טבעית כלשהי. הם נוהגים להציב את נושא הצילום בתוך מסגור טבעי או מלאכותי שיש בסביבה, כשבתוכו מוצג הנושא. כשהן נעשות נכון, המסגרות הצילומיות הללו יכולות להפוך את התמונה ללא פחות ממופלאה.

ואכן, מסגור (Framing) הוא טכניקה שבה משתמשים במרכיב מסוים מהשטח, או במספר מרכיבים, כדי לייצר מסגור טבעי של התמונה. כך מרכזים את תשומת הלב של הצופה בנושא התמונה, בעזרת מסגור טבעי.

הצלמים "מכניסים" את נושא הצילום שלהם לתוך מסגרת שהם מוצאים בשטח. כמובן שהם לא מזיזים דבר - הרעיון הוא לתפוס זווית צילום שתתן הרגשה שהנושא הוא בתוך מסגרת עשויה מדברים אחרים. דוגמאות? - אדם בתוך מסגרת מעצים, נוף לכוד במסגרת חלון וכדומה.

אז צלם טוב, במקום להעלים את הסביבה, משתמש בה. כמעט כל דבר "חלול" יכול להיות מסגרת. קשתות, חלונות וכמובן דלתות או כל מסגור טבעי אחר כמו עצים שסוגרים על הנוף, פתח של מערה בצילום החוצה, קירות אבן של נקיק וכדומה - כל אלה מוסיפים עניין לתמונה ומרכזים את תשומת הלב בגיבור התמונה שלכם או בנושא שלה.

הטריק הזה כל כך יפה ובדרך כלל מייצר קומפוזיציה כל כך מיוחדת, שהוא מאפשר אפילו להציב את נושא הצילום במרכז התמונה, מה שצלם טוב לא ירבה לעשות.


כך משתמשים במסגור בצילום עם קומפוזיציה:

https://youtu.be/6sT264_kDAs


אפילו כף היד יכולה לשמש כמסגרת:

https://youtu.be/ITKG0dMzUVc


זהו המסגור בצילום:

https://youtu.be/z6KY84GQiSI


וכך ניתן להשתמש בזום או בחוק השלישי והקווים המובילים כדי לבנות מסגור טוב:

https://youtu.be/FAtdC8fGbjc

חצובה (Tripod), או כנה, היא מתקן שעליו מעמידים מכשיר כמו טלסקופ, כלי נשק, מכשיר מדידה או במקרה שלנו מצלמה.

החצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות, המאפשרות כיוון של גובה ומשמשת לקיבוע המצלמה. לרוב מאפשרת החצובה כיוון זוויתי של המצלמה בצידוד והגבהה.

לאיכות הצילום ולחוויית הצילום עצמה מעניקה החצובה יתרונות משמעותיים. ראשית תפקידה הוא לספק למצלמה יציבות מירבית, מה שמאפשר צילום חד וברור, גם בתנאים קשים או מאתגרים של תאורה גרועה, לילה או צילום תנועה.

במיוחד בתנאי תאורה נמוכה או כשנדרשות מהירויות תריס איטיות, אז חיונית במיוחד היציבות שמעניקה החצובה, כי מניעת רעידות מבטיחה תוצאה נקייה מטשטוש, שהוא הסיכון העיקרי בחשיפה ארוכה, אם המצלמה תזוז ולו במעט, בזמן הצילום.

ואכן, ביצוע חשיפות ארוכות ויציבות הוא אחד התפקידים המרכזיים של החצובה. למשל בעת שמצלמים צילומי לילה של שמיים זרועי כוכבים או נוף עירוני מואר, אז מרגישים את החדות שמקבלת התמונה ממצלמה מיוצבת על חצובה. צילומים אלה הם כמעט בלתי אפשריים ללא החצובה.

עוד שימושים של החצובה הם צילום עצמי, צילום וידאו ללא תזוזות לא נחוצות או תמונות המחייבות דיוק גבוה במיוחד - למשל כשהצלם מעוניין לדייק באופן מוחלט את הקומפוזיציה, בצילומי טבע דומם, צילום נוף, או צילום אדריכלי.

בתמונות כאלה הדיוק בקומפוזיציה הוא קריטי והחצובה מאפשרת לתכנן ולכוונן את הפריים בקפידה, כולל זוויות מעניינות והתאמות עדינות, עד להשגת התוצאה הרצויה.

עוד מאפשרת החצובה צילומים עצמיים בהם הצלמת מפעילה טיימר ומצלמת את עצמה. היא מקלה גם על צילומים בטווח דינמי גבוה (HDR), סדרות צילומים זהים בחשיפות שונות, צילום תמונות פנורמיות מדויקות בחיבור ביניהן ועוד.

מעל הכל, החצובה משחררת את הצלם מהעומס הפיזי של צילומים ממושכים, מה שמקל בצילום עם ציוד מקצועי רב או עדשות כבדות. כך יכול הצלם להתמקד בתוכן הצילום ובצד היצירתי שבו ופחות להתעייף בהחזקת ציוד כבד.

אך מעבר לכל אלה, כשמדובר בחצובה מדובר על כלי רב-שימושי, שיש בו הרבה יותר מזה. היא מאפשרת את הרחבת היצירתיות והטכניקה של צלמים, לצד הפקה של תמונות איכותיות ומרשימות, בתנאים ואתגרים שונים ומגוונים.


הנה הדרכה לחצובה (עברית):

https://youtu.be/K0NogerTmv8


חד רגל, מונופוד, הוא פתרון כשהחצובה כבדה (עברית):

https://youtu.be/1AgloRLByBg


אפקטים אמנותיים בצילום עם חצובה ושימוש לא רגיל:

https://youtu.be/rtUhnaiHEa8


מדריך חצובות והתפקיד החשוב שלהן בצילום (עברית):

https://youtu.be/YXgED88yQYc?long=yes


וסקירת חצובה מקצועית (עברית):

https://youtu.be/atboRaQEanA?long=yes

צלמים נוהגים לבחון דברים שהם חושבים לצלם בצורת התמונה שניתן לקחת. לעתים הם ישתמשו לשם כך במצלמה, אבל לא פעם ומסיבות שונות, הם יעשו זאת בידיהם, באמצעות משהו שנראה כמו "מסגרת אצבעות".

הרעיון הוא למסגר את המבט לעבר הנוף בתוך מעין מסגרת ולהבין טוב יותר את אפשרויות הקומפוזיציה שבו.

הרבה פעמים תראו צלם או צלמת היוצרים מסגרת בידיהם, כדי לבחון איך ייראה הפריים (Frame) אם יצולם מהנקודה, מהמרחק או מהזווית המסוימת שבה הם נמצאים.

היתרון? - לא פעם הפריים הזה שהם עולים עליו "על הדרך", בלי לתכנן ובלי מצלמה לידם, יהיה פריים נהדר. לכן "מסגרת האצבעות" היא שיטה כל כך מוצלחת לצילום, אך לפני הכל לגילוי, תרגול ושיוף יכולת הקומפוזיציה שלנו.


עוד פרטים בתגית "קומפוזיציה" אבל כך תתכננו את הקומפוזיציה האפשרית לצילום הבא שלכם, עם האצבעות והידע שלכם:

https://youtu.be/fM64ycm7tz4

בכל תמונה יש נושא ורקע. כדי להפוך תמונה ליצירת אמנות, מקפיד הצלם על הבלטת הנושא ביחס לרקע. צילום ללא נושא אינו תמונה ובטח לא אמנותי.

קיימות שיטות פשוטות למיקוד העין (Eye Focus) של המתבונן במה שחשוב בתמונה. שלושת הפופולאריות שביניהן: נושא צבעוני לעומת רקע שאינו צבעוני, חד למול רקע מטושטש ונושא בהיר למול רקע כהה יחסית.

מיקוד בנושא הצילום הוא מטרה חשובה בהפיכת צילום למשמעותי. צלמים מקצועיים ממקדים את העין בנושא באמצעות שיטות מוכחות שכאלה. הנה הסבר:

צבע - כשהנושא צבעוני והאחרים אינם בעלי צבעים בולטים, או אפילו בשחור לבן, אנו ממקדים את העין בו.

חדות - אם נושא הצילום חד והמרכיבים האחרים מטושטשים, זה יגרום לעין להתמקד דווקא בו.

בהירות - נושא בהיר על רקע כהה ימשוך את העין הצופה ויעבוד נכון בהבלטתו.

כשבתמונה יש נושא, נשוא ורקע, הנושא יהיה עדיין המרכיב החשוב בתמונה. הנשוא הוא מרכיב המשלים או מתחרה בנושא. תפקידו לתרום זווית נוספת לנושא או להוסיף מידע עליו, מבלי שימשוך את תשומת הלב ממנו.

שימו לב שהרקע לא תמיד זוכה להערכה מספקת. בצילום טוב יכול הרקע להשלים את הנושא ולהפוך תמונה רגילה ליצירת אמנות.


חדות הנושא ותאורה מבליטה - כך ממגנטים את העין לדיוקן המצולם:

https://youtu.be/DWJk9IY4flE


האור והצל של שעות אחר-הצהריים המאוחרות תורם לצבע של הנושא:

https://youtu.be/VyliVQeWtD8


וכך מתקבל למשל צילום כזה:

https://youtu.be/HXGRW2Qzm-8

בצילום מקצועי ואמנותי מנסים הצלמים לא פעם ליצור או ללכוד טקסטורות (Textures). טקסטורה היא קומפוזיציה מעניינת שכוללת תבניות חוזרות ומרקמים תבניתיים ומעניינים.

מסתבר שהעין נמשכת לתבניות כאלה ואוהבת אותם. על ידי לכידתו לצילום, יכול להיות מרקם כזה משהו שישדרג וישפר את התמונה משמעותית וייתן לה אופי אמנותי ומושך את העין, כאילו עוצב במכוון לצורכי הצילום.

חורבות, צבע מתקלף, משטחים טבעיים, מתפוררים ואפילו ריקבון - תתפלאו כמה מרקמים וטקסטורות מסתתרים מסביב ומצפים שתבואו עם העין הבוחנת שלכם, תצלמו אותם ותלכדו משהו שהעין הרגילה לא מבחינה בו.


מדברים רגילים - כך נוצר צילום מבוסס מרקמים וטקסטורות:

https://youtu.be/F6wvP6nbWRQ


רוצים לנסות? - נסו להגיע למקום כלשהו שמעניין אתכם, רצוי בשעות שהשמש נוכחת ויוצרת צללים בחומר, ולצלם בו את כל הטקסטורות שתמצאו בו:

https://youtu.be/vE0s6M7awSI


כך עושים זאת בצילום מקצועי:

https://youtu.be/WDmiT8pgHKY

רובנו מצלמים תמונות רבות לאורך היום. הסמארטפון המשוכלל שלנו מאפשר זאת בקלות. הנטייה הטבעית שלנו היא "למקם" את נושא הצילום במרכז התמונה ולצלם. אם תדמיינו בעת הצילום שהמסך מחולק ל-9 מרובעים שווים, כמו ציור של המשחק "איקס מיקס דריקס" (כל צלע מחולקת ל-3 שלישים) תוכלו לראות בדימיונכם שנוצרים 4 מפגשים בין הקווים. אם על 4 המוקדים האלו "נציב" את העצמים שבצילום, כמו נושא הצילום, דמויות נוספות, חפץ דומם וכדומה, נקבל תמונה הרמונית, זורמת ונעימה הרבה יותר.

לשיטה שבה השתמשנו קוראים "חוק השלישים" (Rule of Thirds). כשצלם מצלם תמונה הוא נעזר לא פעם בחוק השלישים כדי ליצור קומפוזיציה טובה. כמובן שהמילה "חוק" היא לא משהו מחייב כמו חוק פלילי אבל היא נועדה להמחיש עד כמה שימוש בשיטה הזו הוא מסייע ומקל על קבלת תמונה טובה, לעומת מיקום העצמים במרכז התמונה או איפה שרוצים.

מטרתו של החוק של השלישים לארגן את מרכיבי התמונה ולחלקם בחלל, כך שהם יהיו הגיוניים לעין, הרמוניים ונעימים למבט. זה גם מה שידריך אתנו כדי לקבוע על איזה מפגש בין קווים נמקם את האובייקטים (העצמים המצולמים). את הנושא המצולם, למשל, נשאף למקם על המפגש שיאפשר לו "להביט" לחלל הגדול. אם זו דמות למשל, אז נמקם אותה בנקודה שבה המבט שלה יפנה אל החלק הפנוי הגדול של התמונה. לדוגמה אם היא מביטה לצד שמאל, נמקם אותה במפגש שבימין התמונה וכך יוותר לה חלל גדול יותר למבט.

באופן דומה, אם צלם מצלם נוף, הוא יציב את קו האופק על הקו של אחד השלישים. אם השמיים מרתקים ויש בהם דרמה (העננים יוצרים צורה מרגשת, קרני השמש נשברות בדרמטיות וכדומה) - קו האופק יירד לשליש התחתון וישאיר שני שלישים לשמיים. אם החלק המעניין הוא דווקא על האדמה (נחל המוביל אל האופק, הרים מרשימים ביופיים) - נשאיר לשמיים את השליש העליון, בעוד שהאדמה והנוף המרשים שבה יקבלו את שני השלישים התחתונים.


הנה חוק השלישים (עברית):

https://youtu.be/YO7J29UlvQk


הקפדה על החוק הזה יכולה ליצור צילומים מרתקים:

https://youtu.be/fSSOZxLnNyc


הדרכה בצילום (עברית):

https://youtu.be/7G-r_7irsJ0


הדרכה לקומפוזיציה באמצעות חוק השלישים:

https://youtu.be/IpEuYp4_iSg


ניתוח של סצנות מהמחזמר "שיר אשיר בגשם" וכיצד נראה שצולמו בעזרת חוק השלישים:

https://youtu.be/HdL9w9MoYnU


והנה מדריך מפורט לחוק השלישים:

https://youtu.be/Vzx1kZUb5SM?long=yes