שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהם הגבלים עסקיים?
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
חוקי חברות
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
