רובנו מצלמים תמונות רבות לאורך היום. הסמארטפון המשוכלל שלנו מאפשר זאת בקלות. הנטייה הטבעית שלנו היא "למקם" את נושא הצילום במרכז התמונה ולצלם. אם תדמיינו בעת הצילום שהמסך מחולק ל-9 מרובעים שווים, כמו ציור של המשחק "איקס מיקס דריקס" (כל צלע מחולקת ל-3 שלישים) תוכלו לראות בדימיונכם שנוצרים 4 מפגשים בין הקווים. אם על 4 המוקדים האלו "נציב" את העצמים שבצילום, כמו נושא הצילום, דמויות נוספות, חפץ דומם וכדומה, נקבל תמונה הרמונית, זורמת ונעימה הרבה יותר.

לשיטה שבה השתמשנו קוראים "חוק השלישים" (Rule of Thirds). כשצלם מצלם תמונה הוא נעזר לא פעם בחוק השלישים כדי ליצור קומפוזיציה טובה. כמובן שהמילה "חוק" היא לא משהו מחייב כמו חוק פלילי אבל היא נועדה להמחיש עד כמה שימוש בשיטה הזו הוא מסייע ומקל על קבלת תמונה טובה, לעומת מיקום העצמים במרכז התמונה או איפה שרוצים.

מטרתו של החוק של השלישים לארגן את מרכיבי התמונה ולחלקם בחלל, כך שהם יהיו הגיוניים לעין, הרמוניים ונעימים למבט. זה גם מה שידריך אתנו כדי לקבוע על איזה מפגש בין קווים נמקם את האובייקטים (העצמים המצולמים). את הנושא המצולם, למשל, נשאף למקם על המפגש שיאפשר לו "להביט" לחלל הגדול. אם זו דמות למשל, אז נמקם אותה בנקודה שבה המבט שלה יפנה אל החלק הפנוי הגדול של התמונה. לדוגמה אם היא מביטה לצד שמאל, נמקם אותה במפגש שבימין התמונה וכך יוותר לה חלל גדול יותר למבט.

באופן דומה, אם צלם מצלם נוף, הוא יציב את קו האופק על הקו של אחד השלישים. אם השמיים מרתקים ויש בהם דרמה (העננים יוצרים צורה מרגשת, קרני השמש נשברות בדרמטיות וכדומה) - קו האופק יירד לשליש התחתון וישאיר שני שלישים לשמיים. אם החלק המעניין הוא דווקא על האדמה (נחל המוביל אל האופק, הרים מרשימים ביופיים) - נשאיר לשמיים את השליש העליון, בעוד שהאדמה והנוף המרשים שבה יקבלו את שני השלישים התחתונים.


הנה חוק השלישים (עברית):

https://youtu.be/YO7J29UlvQk


הקפדה על החוק הזה יכולה ליצור צילומים מרתקים:

https://youtu.be/fSSOZxLnNyc


הדרכה בצילום (עברית):

https://youtu.be/7G-r_7irsJ0


הדרכה לקומפוזיציה באמצעות חוק השלישים:

https://youtu.be/IpEuYp4_iSg


ניתוח של סצנות מהמחזמר "שיר אשיר בגשם" וכיצד נראה שצולמו בעזרת חוק השלישים:

https://youtu.be/HdL9w9MoYnU


והנה מדריך מפורט לחוק השלישים:

https://youtu.be/Vzx1kZUb5SM?long=yes

מיזנסצינה (Mise-en-scène), שפירושה בצרפתית הוא "למקם על במה", היא בימוי הפעולות, הנעת הדמויות בסצנה ודרכי הצילום שלהן.

זהו הסידור של המרכיבים החזותיים והתנועות במרחב המצולם, או ההעמדה של הסצינה, ארגון התמונה והמשתתפים בה.


הנה הסבר של המיזנסצנה:

https://youtu.be/FeI_8M-wUWM





תרגיל מיזנסצנה של בית ספר לבימוי:

http://youtu.be/vIULog0F9f8


עוד תרגיל בימוי של מיזנסצינה בבית ספר לקולנוע:

http://youtu.be/5WyzHiyzXGc


מיזנסצנות בסרטים של ווס אנדרסון:

https://youtu.be/7wTcFeSYQ18?long=yes


וסרטון תיעודי על הדרך לעבוד עם מיזנסצנה:

https://youtu.be/clBT7O3A3wI?long=yes

למה להשאיר אוויר מעל לראש המצולם בצילומים שלכם? ולמה לפעמים גם מרחב בצד?


אם אתם מצלמים אדם בקלוז אפ, הקפידו להשאיר לו מרווח קטן מעל הראש. זה נקרא בצילום הד רום (Head room). הקפידו שהמרחב הזה לא יהיה גדול מדי ומצד שני - שראשו לא יהיה חתוך.

ואגב, באופן דומה - אם המצולם פונה לצד מסוים, במיוחד אם הוא מצולם בתנועה, השאירו באותו צד מרחב גדול יותר ואל "תחסמו לו" דווקא באותו צד. זה ייצר המשכיות בצילום. אני קוראים לזה טוק רום (Talk room),או ליד רום (Lead room).

זה גם עובד נהדר עם חוק השלישים, אבן יסוד בקומפוזיציה הוויזואלית. אם תמקמו את עיני המצולם על הקו האופקי העליון מבין השניים, זה יהיה מעולה. ואגב, באקסטרים קלוז אפ, כשאתם ממש מתקרבים לפנים, אל תהיו מוטרדים אם הראש של המצולם נחתך למעלה - אם העיניים על הקו העליון אז הצילום ייצא נהדר ולא תמיד חשוב שדברים מופיעים בשלמותם בפריים. לא פעם זה אפילו הפוך.

אז זכרו: תמיד כדאי לתת אופק לדמות ולא לסגור אותה על שולי הפריים.


הנה העבודה עם הד רום וליד רום ואיך חוק השלישים מסייע לה:

https://youtu.be/hC3clRr7K70


המלצה לשמור על הד רום בצילומים שלכם (עברית):

https://youtu.be/swYCzDqLl0o?t=21s&end=59s