שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה נולד חטיף הבמבה?
לא רבים יודעים שהבמבה הוא החטיף הנמכר ביותר בישראל. עוד פחות יודעים שזהו מזון שהומצא בישראל. ככל הידוע לנו, מדעני המזון של חברת "אוסם" הם שפיתחו את המוצר לראשונה. בשנת 1964 הוקם מפעל הבמבה הראשון וב"אוסם" החלו לייצר את החטיף בטעם גבינה. אבל החטיף החדש לא ממש עורר תיאבון בקרב הצרכנים ובאוסם החליטו להוציא עוד כמה טעמים. האכזבה הייתה גדולה. לא רק טעם הגבינה כשל. גם טעמי הגריל, התירס והקימל זכו לאדישות מופגנת של הקונים.
אבל נקודה אחת הייתה כן מוצלחת. למרבה ההפתעה, נראה היה שאת ה"במבה בטעם בוטנים" בכל זאת קונים... "אוסם" יצרה הרבה ממנה והיא הפכה להצלחה כמעט מיידית. היצרנית החליטה להפסיק לייצר את שאר הטעמים ולהתרכז בטעם הזה. היצרנית שיווקה אותו בהצלחה הולכת וגוברת. נראה היה שיש לה להיט ביד.
מאז אנו מכירים את במבה בתור חטיף בטעם בוטנים והצלחתו רק הלכה וגדלה. למעשה הוא נחשב לחטיף הישראלי הנמכר ביותר בישראל. ישראלים רבים החיים בחו"ל מעידים עליו שהוא אחד המוצרים הנחשקים שלהם וסוג של מושא געגועים... הבמבה זכה לחיקויים רבים של יצרנים מתחרים, אבל נשאר מוצר הדגל של היצרנית המקורית, אוסם. בשנות ה-90 נוסף לקמפיין גם התינוק של במבה, שהפך לדמות מצוירת ואהובה על הילדים. המותג רק התחזק, לא מעט בזכות הקמפיינים שדחפו אותו לכל בית.
עד היום נחשב הבמבה לחטיף הישראלי המצליח בכל הזמנים.
בואו למסע בארץ הבמבה, בהדרכת התינוק של במבה:
https://youtu.be/YhWoOI8MaME
התינוק הזה הפך לכוכב פרסומי עצום:
https://youtu.be/Gi97YEuKJfk
והוא גם יודע להתחבר לטרנדים החמים:
https://youtu.be/tWo7OWll78I
מתי נולדו הממתקים והחטיפים?
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
איך מייצרים את הביסלי?
את חטיף הביסלי מייצרים על ידי טיגון של פסטה במכונת טיגון. למעשה, כך נולד החטיף הפופולרי הזה. זה קרה כשהגיעה בשנות ה-70 מכונת טיגון חדשה למפעל אוסם והסתבר שהיא לא התאימה לקו הייצור הקיים. ברגע של יצירתיות זרק אחד העובדים, אפרים סעדון שמו, מעט פסטה לתוך מכונת הטיגון החדשה, והשאר היסטוריה.
כמובן שהטיגון במטגנת אינו הכל. ראשית מכינים את הפסטה עצמה, כשהסכינים של מכונות הפסטה חותכים בכל פעם צורה אחרת של פסטה לביסלי. אם זה מוארך לביסלי פלאפל, עגול לטעם בצל, או מסולסל לטעם גריל וכדומה.
לצורך ההכנה מתיזות מכונות הייצור על הפסטה ספריי שמן ואז נוספים לה תבלינים והיא מושלכת כמו צ'יפס אל מכונת הטיגון.
כך מייצרים ביסלי? - סרטון פיראטי:
https://youtu.be/AJQWfe6PUNc
ופרסומת לביסלי:
https://youtu.be/hOCnS31Yyus
איך מייצרים חטיף צ'יפס?
את חטיפי הצ'יפס (Snack chips), שאצלנו קיבלו את השם המסחרי תפוצ'יפס, מכינים מתפוחי אדמה.
פורסים אותם לרצועות צרות ואת הרצועות הללו מטגנים בשמן, מייבשים ומוסיפים תבלינים, לפי הטעם והסגנון של החטיף.
בשלב האחרון בייצור חטיפי הצ'יפס, הם נארזים ונשלחים לחנויות.
את השיטה להכנת החטיפים הללו מתפוחי אדמה מיובשים המציאו כפי הנראה האינדיאנים באמריקה, כבר לפני מאות שנים.
אבל את ההמצאה הנוכחית המציא ככל הנראה מישהו אחר, שף מודרני שלקוח במסעדה שלו החזיר למטבח שוב ושוב את מנת הצ'יפס שלו, בטענה שהוא עבה מדי.
אז השף החליט לחתוך אותם דק דק ולטגן את הפרוסות הדקיקות. כשהמנה הוגשה לסועד המציק השף חשב שהוא בטח יכעס ויעזוב את המקום, אבל להפתעתו הסתבר שהלקוח התלהב מהמנה הזו וליקק את האצבעות.
אז המסר עבר, הפוטנציאל התגלה והתגלית במקרה הזו הפכה לחטיף אהוב - מהמצליחים ביותר בהיסטוריה.
על ההמצאה במקרה הכי מצליחה בהיסטוריה - חטיף הצ'יפס:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
כך מייצרים את הצ'יפס הקפוא:
https://youtu.be/8hq96tNtbgI
הנה פס הייצור של חטיפי הצ'יפס:
https://youtu.be/eIMElIJAFQM
כך ייצרו בשנות ה-70 את הצ'יפס בחטיף:
https://youtu.be/kdHKGG8MHRY
ומסתבר שגם חטיף הצ'יפס יכול להיות שנוי במחלוקת לגבי הממציאים:
https://youtu.be/KCn3l4tbd9A?long=yes
מי המציא את המיני בר שבמלונות?
הייתה זו חברה גרמנית בשם זיגאס (Siegas) שהכניסה בשנות ה-60 המוקדמות את המקרר הקטן לחדרי מלון. זה היה במלון מדיסון (Madison Hotel) בבירת ארצות הברית וושינגטון.
אבל המיני בר (Mini Bar) המלא באלכוהול, כפי שאנחנו מכירים אותו היום נולד מרגע של השראה באוויר. היה זה רוברט ארנולד (Robert Arnold), מנהל האוכל והמשקאות במלון הונג קונג הילטון, שחזר ב-1974 מבנגקוק. הדיילת במטוס הגישה לו בקבוק מיניאטורי של משקה חריף, הוא התענג על קוקטייל של ג'ין וטוניק ובמוחו נצנץ רעיון.
כשהוא שב להונג קונג הציע ארנולד רעיון מבריק - להכניס מקררים לחדרי המלון שהיו מצוידים עד אז בעיקר בבקבוקי מים קרים בחינם. מכיוון שהמים הללו עולים כסף למלון, למה שהמלון לא ימלא את המקררים בבקבוקוני משקה חריפים וכמה חטיפים קלים, עם צ'יפס או פיצוחים, וכך יחזיר את ההשקעה?
בתחילה הקונספט נוסה בקומה אחת של המלון ולמרות החשש שהאורחים יגנבו או לא ישלמו, הרעיון עבד מצוין. תוך זמן קצר הוא הורחב ל-840 החדרים של המלון והשאר היסטוריה.
כשארנולד כתב בדו"ח שלו שמכירות המשקאות בחדרים זינקו ב-500% הוא כינה ללא מחשבה רבה את מקררי האלכוהול הללו "מיני-ברים". כלל הרווחים של המלון עלו ב-5 אחוזים ובכירי רשת הילטון שמו לב לעניין והחידוש הוכנס לכל מלונות רשת הילטון ולאחר מכן אימצה אותו כל תעשיית המלונאות.
בשנות ה-70 וה-80 המיני בר כבר הפך לסממן ברור של מלונות יוקרה. האורחים נהנו לשבת בחדרם לבושים בפיג'מה, עם משקאות חריפים, חטיפים ותוכניות טלוויזיה נחמדות.
עם הזמן הסתבר שהתמונה לא הייתה ורודה לגמרי. המיני בר הצריך עובדים ייעודיים למילוי מחדש, סחורה שהתקלקלה או אבדה, אורחים שגנבו בקבוקוני וודקה ומילאו אותם מחדש במים וכדומה. במחקר משנת 2012 הודו כמעט 500 בעלי מלונות שמילוי המיני ברים מחדש הוא סיוט. 84% מהם אף דיווחו על אורחים שהתחמקו מהחשבון.
כך יצא שבין 2007 ל-2012 מכירות המיני בר צנחו ב-28 אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו אורחים ורשתות כמו מריוט (Marriott) והילטון החלו להסיר אלפי מיני ברים מהחדרים.
המיני בר אפילו שיחק תפקיד מפתיע בהיסטוריה העולמית. זה היה כשמנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב (Mikhail Gorbachev) שהה במלון מדיסון בוושינגטון, בפגישת הפסגה של 1987. הסובייטים רשמו אז חיובים של 1,400 דולר על משקאות מהמיני בר בלילה אחד בלבד. סוג של סוציאליזם שפוגש קפיטליזם מפנק.
כיום מלונות רבים מחליפים את המיני בר המסורתי במקררים ריקים שבהם האורחים יכולים לאחסן את האוכל והשתייה של עצמם, או מציעים פריטים בחינם כחלק מחוויית האירוח. מלונות יוקרה מסוימים החזירו את המיני בר לחיים עם מבחר מותאם אישית של בירות מקומיות, קומבוצ'ה וחטיפים איכותיים.
הנה ההמצאה ששינתה את הזלילה:
https://youtu.be/L-NT97YB8oA
תחזוקת מיני בר במלונות:
https://youtu.be/Sd2AQsFlb8Y
ואולי תרצו להכין מיני בר לעצמכם:
https://youtu.be/X-t_zjph4mI
איך פועלת מכונת ממתקים אוטומטית?
יש כמובן שיטות שונות למכונות כאלה, אבל הממתקים במכונת ממתקים מסודרים כך שלכל סוג של ממתק יש קוד משלו.
בואו נסביר את מכונת הקפיצים, אותה מכונה בה החטיפים מונחים בין סיבובי הלולאה של קפיץ. בכל תא יש קפיץ כזה ובתוכו הוכנסו על ידי המפעיל חטיפים זהים. לתא עצמו יש קוד.
כשאנו משלשלים מטבעות לאוטומט הממתקים, אנו יכולים לראות את הסכום שצברנו מתעדכן עם כל מטבע נוסף. משהכנסנו את המחיר המלא של הממתק או המצרך שרצינו, נוכל להקיש את הקוד של הממתק בו אנו חושקים.
לאחר שהמספר הוקש, הקפיץ שבתוך התא שמכיל את הממתק המבוקש יסתובב. עם סיבוב הקפיץ ייפול לתא ההגשה ממתק אחד מבין אלה שכרוכים בלולאות הקפיץ.
עתה נוכל לפתוח דלת קטנה ולקבל את הממתק שבחרנו ושעליו שילמנו.
הנה אוטומט ממתקים חדשני:
http://youtu.be/30cIBgS_L38?t=5s
צינור חלול במכונת סוכריות על מקל מושך סוכריה :
https://youtu.be/OmK4h3YqK-w
מכונת ממתקים מתוחכמת יותר ביפן שמייצרת שערות סבתא:
https://youtu.be/yzD7EPUEnPA
וסנאי שמוצא דרך לגנוב חטיף ממכונת ממתקים:
https://youtu.be/Q1-XU5Yx3qE
איך מייצרים במבה?
את הבמבה מכינים מתירס, שבבי תירס, שמוכנסים לצינור ארוך והם תופחים מהלחץ והחום הגבוהים. רק אחר-כך היא נחתכת לגודל שאנחנו מכירים.
בהמשך מערבבים את הבמבה עם שמן בוטנים, מלח וקצת כורכום ואז היא מקבלת את הצבע המוכר והטעם המיוחד שלה.
ובמבה אדומה, אתם שואלים?🤔 - ובכן, ודאי יעניין אתכם לדעת שהבמבה האדומה מקבלת את הצבע שלה מסלק ואת הטעם המתוק - מתותים.
הנה סרט אנימציה חביב על ייצור הבמבה במפעל (עברית):
https://youtu.be/MmMVB7Cy6ig
ובמרכז המבקרים של אוסם, יצרנית הבמבה (עברית):
https://youtu.be/DXKXf4tc-_w
לא רבים יודעים שהבמבה הוא החטיף הנמכר ביותר בישראל. עוד פחות יודעים שזהו מזון שהומצא בישראל. ככל הידוע לנו, מדעני המזון של חברת "אוסם" הם שפיתחו את המוצר לראשונה. בשנת 1964 הוקם מפעל הבמבה הראשון וב"אוסם" החלו לייצר את החטיף בטעם גבינה. אבל החטיף החדש לא ממש עורר תיאבון בקרב הצרכנים ובאוסם החליטו להוציא עוד כמה טעמים. האכזבה הייתה גדולה. לא רק טעם הגבינה כשל. גם טעמי הגריל, התירס והקימל זכו לאדישות מופגנת של הקונים.
אבל נקודה אחת הייתה כן מוצלחת. למרבה ההפתעה, נראה היה שאת ה"במבה בטעם בוטנים" בכל זאת קונים... "אוסם" יצרה הרבה ממנה והיא הפכה להצלחה כמעט מיידית. היצרנית החליטה להפסיק לייצר את שאר הטעמים ולהתרכז בטעם הזה. היצרנית שיווקה אותו בהצלחה הולכת וגוברת. נראה היה שיש לה להיט ביד.
מאז אנו מכירים את במבה בתור חטיף בטעם בוטנים והצלחתו רק הלכה וגדלה. למעשה הוא נחשב לחטיף הישראלי הנמכר ביותר בישראל. ישראלים רבים החיים בחו"ל מעידים עליו שהוא אחד המוצרים הנחשקים שלהם וסוג של מושא געגועים... הבמבה זכה לחיקויים רבים של יצרנים מתחרים, אבל נשאר מוצר הדגל של היצרנית המקורית, אוסם. בשנות ה-90 נוסף לקמפיין גם התינוק של במבה, שהפך לדמות מצוירת ואהובה על הילדים. המותג רק התחזק, לא מעט בזכות הקמפיינים שדחפו אותו לכל בית.
עד היום נחשב הבמבה לחטיף הישראלי המצליח בכל הזמנים.
בואו למסע בארץ הבמבה, בהדרכת התינוק של במבה:
https://youtu.be/YhWoOI8MaME
התינוק הזה הפך לכוכב פרסומי עצום:
https://youtu.be/Gi97YEuKJfk
והוא גם יודע להתחבר לטרנדים החמים:
https://youtu.be/tWo7OWll78I
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
את חטיף הביסלי מייצרים על ידי טיגון של פסטה במכונת טיגון. למעשה, כך נולד החטיף הפופולרי הזה. זה קרה כשהגיעה בשנות ה-70 מכונת טיגון חדשה למפעל אוסם והסתבר שהיא לא התאימה לקו הייצור הקיים. ברגע של יצירתיות זרק אחד העובדים, אפרים סעדון שמו, מעט פסטה לתוך מכונת הטיגון החדשה, והשאר היסטוריה.
כמובן שהטיגון במטגנת אינו הכל. ראשית מכינים את הפסטה עצמה, כשהסכינים של מכונות הפסטה חותכים בכל פעם צורה אחרת של פסטה לביסלי. אם זה מוארך לביסלי פלאפל, עגול לטעם בצל, או מסולסל לטעם גריל וכדומה.
לצורך ההכנה מתיזות מכונות הייצור על הפסטה ספריי שמן ואז נוספים לה תבלינים והיא מושלכת כמו צ'יפס אל מכונת הטיגון.
כך מייצרים ביסלי? - סרטון פיראטי:
https://youtu.be/AJQWfe6PUNc
ופרסומת לביסלי:
https://youtu.be/hOCnS31Yyus
את חטיפי הצ'יפס (Snack chips), שאצלנו קיבלו את השם המסחרי תפוצ'יפס, מכינים מתפוחי אדמה.
פורסים אותם לרצועות צרות ואת הרצועות הללו מטגנים בשמן, מייבשים ומוסיפים תבלינים, לפי הטעם והסגנון של החטיף.
בשלב האחרון בייצור חטיפי הצ'יפס, הם נארזים ונשלחים לחנויות.
את השיטה להכנת החטיפים הללו מתפוחי אדמה מיובשים המציאו כפי הנראה האינדיאנים באמריקה, כבר לפני מאות שנים.
אבל את ההמצאה הנוכחית המציא ככל הנראה מישהו אחר, שף מודרני שלקוח במסעדה שלו החזיר למטבח שוב ושוב את מנת הצ'יפס שלו, בטענה שהוא עבה מדי.
אז השף החליט לחתוך אותם דק דק ולטגן את הפרוסות הדקיקות. כשהמנה הוגשה לסועד המציק השף חשב שהוא בטח יכעס ויעזוב את המקום, אבל להפתעתו הסתבר שהלקוח התלהב מהמנה הזו וליקק את האצבעות.
אז המסר עבר, הפוטנציאל התגלה והתגלית במקרה הזו הפכה לחטיף אהוב - מהמצליחים ביותר בהיסטוריה.
על ההמצאה במקרה הכי מצליחה בהיסטוריה - חטיף הצ'יפס:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
כך מייצרים את הצ'יפס הקפוא:
https://youtu.be/8hq96tNtbgI
הנה פס הייצור של חטיפי הצ'יפס:
https://youtu.be/eIMElIJAFQM
כך ייצרו בשנות ה-70 את הצ'יפס בחטיף:
https://youtu.be/kdHKGG8MHRY
ומסתבר שגם חטיף הצ'יפס יכול להיות שנוי במחלוקת לגבי הממציאים:
https://youtu.be/KCn3l4tbd9A?long=yes
חטיפים
הייתה זו חברה גרמנית בשם זיגאס (Siegas) שהכניסה בשנות ה-60 המוקדמות את המקרר הקטן לחדרי מלון. זה היה במלון מדיסון (Madison Hotel) בבירת ארצות הברית וושינגטון.
אבל המיני בר (Mini Bar) המלא באלכוהול, כפי שאנחנו מכירים אותו היום נולד מרגע של השראה באוויר. היה זה רוברט ארנולד (Robert Arnold), מנהל האוכל והמשקאות במלון הונג קונג הילטון, שחזר ב-1974 מבנגקוק. הדיילת במטוס הגישה לו בקבוק מיניאטורי של משקה חריף, הוא התענג על קוקטייל של ג'ין וטוניק ובמוחו נצנץ רעיון.
כשהוא שב להונג קונג הציע ארנולד רעיון מבריק - להכניס מקררים לחדרי המלון שהיו מצוידים עד אז בעיקר בבקבוקי מים קרים בחינם. מכיוון שהמים הללו עולים כסף למלון, למה שהמלון לא ימלא את המקררים בבקבוקוני משקה חריפים וכמה חטיפים קלים, עם צ'יפס או פיצוחים, וכך יחזיר את ההשקעה?
בתחילה הקונספט נוסה בקומה אחת של המלון ולמרות החשש שהאורחים יגנבו או לא ישלמו, הרעיון עבד מצוין. תוך זמן קצר הוא הורחב ל-840 החדרים של המלון והשאר היסטוריה.
כשארנולד כתב בדו"ח שלו שמכירות המשקאות בחדרים זינקו ב-500% הוא כינה ללא מחשבה רבה את מקררי האלכוהול הללו "מיני-ברים". כלל הרווחים של המלון עלו ב-5 אחוזים ובכירי רשת הילטון שמו לב לעניין והחידוש הוכנס לכל מלונות רשת הילטון ולאחר מכן אימצה אותו כל תעשיית המלונאות.
בשנות ה-70 וה-80 המיני בר כבר הפך לסממן ברור של מלונות יוקרה. האורחים נהנו לשבת בחדרם לבושים בפיג'מה, עם משקאות חריפים, חטיפים ותוכניות טלוויזיה נחמדות.
עם הזמן הסתבר שהתמונה לא הייתה ורודה לגמרי. המיני בר הצריך עובדים ייעודיים למילוי מחדש, סחורה שהתקלקלה או אבדה, אורחים שגנבו בקבוקוני וודקה ומילאו אותם מחדש במים וכדומה. במחקר משנת 2012 הודו כמעט 500 בעלי מלונות שמילוי המיני ברים מחדש הוא סיוט. 84% מהם אף דיווחו על אורחים שהתחמקו מהחשבון.
כך יצא שבין 2007 ל-2012 מכירות המיני בר צנחו ב-28 אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו אורחים ורשתות כמו מריוט (Marriott) והילטון החלו להסיר אלפי מיני ברים מהחדרים.
המיני בר אפילו שיחק תפקיד מפתיע בהיסטוריה העולמית. זה היה כשמנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב (Mikhail Gorbachev) שהה במלון מדיסון בוושינגטון, בפגישת הפסגה של 1987. הסובייטים רשמו אז חיובים של 1,400 דולר על משקאות מהמיני בר בלילה אחד בלבד. סוג של סוציאליזם שפוגש קפיטליזם מפנק.
כיום מלונות רבים מחליפים את המיני בר המסורתי במקררים ריקים שבהם האורחים יכולים לאחסן את האוכל והשתייה של עצמם, או מציעים פריטים בחינם כחלק מחוויית האירוח. מלונות יוקרה מסוימים החזירו את המיני בר לחיים עם מבחר מותאם אישית של בירות מקומיות, קומבוצ'ה וחטיפים איכותיים.
הנה ההמצאה ששינתה את הזלילה:
https://youtu.be/L-NT97YB8oA
תחזוקת מיני בר במלונות:
https://youtu.be/Sd2AQsFlb8Y
ואולי תרצו להכין מיני בר לעצמכם:
https://youtu.be/X-t_zjph4mI
יש כמובן שיטות שונות למכונות כאלה, אבל הממתקים במכונת ממתקים מסודרים כך שלכל סוג של ממתק יש קוד משלו.
בואו נסביר את מכונת הקפיצים, אותה מכונה בה החטיפים מונחים בין סיבובי הלולאה של קפיץ. בכל תא יש קפיץ כזה ובתוכו הוכנסו על ידי המפעיל חטיפים זהים. לתא עצמו יש קוד.
כשאנו משלשלים מטבעות לאוטומט הממתקים, אנו יכולים לראות את הסכום שצברנו מתעדכן עם כל מטבע נוסף. משהכנסנו את המחיר המלא של הממתק או המצרך שרצינו, נוכל להקיש את הקוד של הממתק בו אנו חושקים.
לאחר שהמספר הוקש, הקפיץ שבתוך התא שמכיל את הממתק המבוקש יסתובב. עם סיבוב הקפיץ ייפול לתא ההגשה ממתק אחד מבין אלה שכרוכים בלולאות הקפיץ.
עתה נוכל לפתוח דלת קטנה ולקבל את הממתק שבחרנו ושעליו שילמנו.
הנה אוטומט ממתקים חדשני:
http://youtu.be/30cIBgS_L38?t=5s
צינור חלול במכונת סוכריות על מקל מושך סוכריה :
https://youtu.be/OmK4h3YqK-w
מכונת ממתקים מתוחכמת יותר ביפן שמייצרת שערות סבתא:
https://youtu.be/yzD7EPUEnPA
וסנאי שמוצא דרך לגנוב חטיף ממכונת ממתקים:
https://youtu.be/Q1-XU5Yx3qE
את הבמבה מכינים מתירס, שבבי תירס, שמוכנסים לצינור ארוך והם תופחים מהלחץ והחום הגבוהים. רק אחר-כך היא נחתכת לגודל שאנחנו מכירים.
בהמשך מערבבים את הבמבה עם שמן בוטנים, מלח וקצת כורכום ואז היא מקבלת את הצבע המוכר והטעם המיוחד שלה.
ובמבה אדומה, אתם שואלים?🤔 - ובכן, ודאי יעניין אתכם לדעת שהבמבה האדומה מקבלת את הצבע שלה מסלק ואת הטעם המתוק - מתותים.
הנה סרט אנימציה חביב על ייצור הבמבה במפעל (עברית):
https://youtu.be/MmMVB7Cy6ig
ובמרכז המבקרים של אוסם, יצרנית הבמבה (עברית):
https://youtu.be/DXKXf4tc-_w
