לבעלי החיים השונים יש פרוות וצבעי גוף שהותאמו במהלך מיליוני שנים לסביבה שבה הם חיים. הפרוות הללו מסתירות אותם מטורפים שונים, או מקלות על הטורפים שבהם להתגנב אל הטרף ולצוד אותו.

למשל האריה, טורף שחי בחולות, קיבל את צבע החול שמסווה אותו היטב. לעומתו דובי הקוטב הם לבנים כדי שיוכלו להתמזג עם השלג שבו הם חיים ולהתגנב אל טרפם. לנמרים יש חברבורות שמקשות על בעלי חיים לראותם בין השיחים. כך נמר יכול להתגנב אל הזברה למשל, שמצידה מצויידת בפסים שנועדו להסתיר אותה מהטורפים השונים שמאיימים עליה, כולל הנמרים.

צבעי החיות בכל אזור מחיה התפתחו באופן אבולוציוני. כך לדוגמה אריות צהובים הצליחו בנוף הצהוב לצוד טוב יותר מאריות כהים, מכיוון שהתמזגו בנוף והסוו את עצמם היטב, עד שהתקרבו את הטרף מספיק. כך התרבו האריות הצהובים מכיוון שאכלו יותר והיו בריאים יותר, בעוד שאריות כהים התקשו להשיג מזון באותה סביבה והלכו ונעלמו במהלך הדורות. לאחר שנים רבות שרדו רק האריות הצהובים, בעוד שהכהים נעלמו.

מסיבה זו צבי היבשה ששרדו נוטים להיות חומים יותר, כצבע האדמה, בעוד צבי ים נוטים להיות בעלי גוון יותר ירוק, כך שהם מסווים טוב יותר במים. או דובים שהם חומים באירופה, בעוד שבאזורי הקוטב המושלגים הדובים הם בצבע... נכון, לבן.

צבעים משמשים אצל בעלי חיים לא פעם כצבעי אזהרה ואז צבעי הגוף הם בולטים כי הם נועדו להרחיק בעלי חיים אחרים. לעיתים הם צבעי הסוואה דווקא, שאז הם מסייעים לבעלי החיים להסתתר מפני טורפים. כך יכולים ציפורים, חרקים וחיות להזהיר מלטרוף אותם או להסוות את עצמם בסביבה, כך שיהיה קשה יותר לראותם.


הנה צבעים המשמשים כצבעי הסוואה או פיתוי לטרף במעמקי הים (עברית):

http://youtu.be/eJ537eEKX6k


מעניין לראות למשל חיפושית שבכל אזור קיבלה צבע שונה:

http://youtu.be/gxLDNT1xhgU


יש מיני בעלי חיים שפשוט פיתחו יכולת מופלאה לשנות צבעים כל הזמן:

http://youtu.be/foqEeOWVdd0


וכמה בעלי חיים עם צבעים לא שגרתיים:

http://youtu.be/Wg1V4T9xQk0

בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes

לוחמת השוורים (Bullfighting) בספרד היא מנהג טקסי עתיק של לוחמה בפר, לעתים קרובות עד להריגתו של הפר. לוחמת השוורים מבוססת על לוחם השוורים הנקרא "מטדור" שמשתמש בבד אדום כדי להרגיז את השור ואז נלחם בו בחרב, עד שהלוחם עצמו או השור נפגעים ונכנעים.

שורשי מנהגי ההתגרות בשוורים הם עתיקים מאד ונמצאו להם סימנים כבר בתקופת הברונזה. לוחמת השוורים, עם הבד האדום, היא מאוחרת יותר. המדהים הוא שבניגוד לאמונה הרווחת, זה לא הצבע האדום שגורם לשור להתעצבן ולהסתער על המטדור, אלא הנפנוף של הבד והתנועה שלו. קצת משעשע שהביטוי "סמרטוט אדום" נפוץ בעולם כדי לתאר משהו מרגיז...

הפעילות הזו אהודה במדינות שיש בהן תרבות ספרדית, כמו ספרד, מקסיקו, פורטוגל ואף בדרום צרפת. למלחמות השוורים מגדלים את השוורים האלימים והעצבניים ביותר.

בשנים האחרונות הולכת מלחמת השוורים ויוצאת אל מחוץ לחוק, במדינות רבות וגם בספרד, בעיקר בשל ההתעללות בפרים. מסתבר שמעבר להתעללות בזירת עצמה, כבר בשבועות שלפני שהוא נלחם במטדור, עובר הפר המיועד לזירה תהליך שבו מעייפים ומתישים אותו, באמצעים שונים ואכזריים ביותר. משום כך מלחמות השוורים זוכות להתנגדות רבה, גם אצל חלק ניכר מהציבור הספרדי. התנגדות זו מחוזקת על ידי ארגונים לזכויות בעלי חיים שמתנגדים בחריפות להריגתן של חיות לצורכי בידור.


על לוחמת השוורים:

http://youtu.be/cXh_adjJ_cU?t=5s


חייו של לוחם שוורים:

https://youtu.be/HyZTA3RX5Y8


וזו נקמתו הכוללת של השור, כשהוא מחליט להחזיר לקהל כולו:

https://youtu.be/3YvCdK0hOdM