שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן חיות פרא או חיות בר?
חיות פרא, או חיות בר, הן חיות שלא בוייתו ולא מגודלות על ידי האדם. חיות בר פראיות נמצאות בטבע באופן חופשי. כיום מוגנות אמנם מרבית חיות הפרא בשמורות טבע, אך הן אינן מטופלות על ידי אנשים ושמורת הטבע נועדה רק למנוע את כניסתם של ציידים ואת הציד האכזרי שלהן.
אנשים רבים עושים שימוש בביטוי "חיות פרא" לגבי התנהגות פראית ואכזרית של בני אדם. הסיבה היא שבטבע טורפים ונטרפים בעלי חיים זה בידי זה. אולם ההבדל הוא שבטבע מהווה הטרף את הדרך להתקיים ואילו בני אדם נוהגים באכזריות שאין בינה לבין הקיום שלהם כל קשר.
הנה חיות הפרא:
https://youtu.be/cIVoFIfCkLI
באפריקה יש המון כאלה:
https://youtu.be/fzBVPKU_qX8
שמורת הסרנגטי מהאוויר:
https://youtu.be/OUsUdO2a4MA
חיות הבר בשמורות של בוטסואנה:
https://youtu.be/c0FtiZUO9Kg
סרטון על חיות בר (עברית לילדים):
https://youtu.be/zogAnLOTdKE?long=yes
וסרט ארוך על חיות הפרא:
https://youtu.be/2gbofVyhJa4?long=yes
מהו הצבי היפה והקליל כל כך?
הצבי (Gazelle) הוא ללא ספק אחד מבעלי החיים המרהיבים והמסקרנים במשפחת היונקים. הוא בעל חן רב ומראה אצילי. אבל הצבי גם נחשב בתרבויות רבות לסמל היופי והזריזות.
הצבי שייך למשפחת הפריים (Bovidae), אותה משפחה של בעלי חיים מעלי גרה הכוללת גם את הפרות והכבשים. אולם בניגוד לבני דודיו הכבדים, הצבי התפתח להיות קל ומהיר, עם משקל שנע בין 15 ל-60 קילוגרם, תלוי במין הספציפי.
ישנם כ-16 מינים שונים של צבאים הנפוצים בעיקר בשדות עשב ובסוואנה שבאפריקה, במזרח התיכון ובאסיה, כשבישראל מוכרים בעיקר צבי ארץ-ישראלי (Gazella gazella) והצבי הנגבי, שמוגדר כיום כתת-מין של צבי הדורקס (Gazella dorcas).
המאפיין הבולט ביותר של הצבי הוא מהירותו המדהימה. הצבי מסוגל להגיע למהירויות של עד 100 קמ"ש בריצה מתפרצת ובריצה ממושכת למהירות של עד 50 קמ"ש. הוא גם יכול לקפוץ לגובה של כ-3 מטרים. מהירות זו, יחד עם תנועה זיגזגית ייחודית בעת מנוסה, מאפשרת לו להתחמק מטורפים.
כשהצבי חש סכנה, הוא מבצע לעתים קפיצות גבוהות המכונות "סטוטינג" (Stotting), התנהגות הפגנתית מיוחדת שבה כל ארבע רגליו נמצאות באוויר בו-זמנית. חוקרים משערים שהתנהגות זו משמשת כאיתות לטורפים שכדאי להם לוותר על המרדף מראש.
הצבי ניחן בחושים מפותחים במיוחד. עיניו הגדולות והחומות, הממוקמות בצדי ראשו, מעניקות לו שדה ראייה רחב של כמעט 360 מעלות, המאפשר לו להבחין בטורפים מכל הכיוונים.
גם חוש הריח והשמיעה שלו חדים ביותר, מה שמסייע לצבי לשרוד בסביבה מלאת סכנות.
מבחינת מבנה גופו, הצבי מותאם באופן מושלם לחיים בשטחים פתוחים. גפיו דקות וארוכות, מותאמות לריצה מהירה, וצווארו הארוך מאפשר לו לסרוק את סביבתו ולהגיע למזון.
אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם הצבי הם קרניו המעוקלות והיפות, הנמצאות אצל שני המינים במרבית הסוגים, אם כי אצל הנקבות הן בדרך כלל קצרות יותר.
אורח חייו של הצבי מרתק לא פחות ממראהו. הצבאים חיים בקבוצות חברתיות שמבנן משתנה בין המינים השונים והם נהנים בה מהגנה מסוימת נגד טורפים. הדפוס הנפוץ הוא של עדרי נקבות עם צעיריהן, בעוד הזכרים הבוגרים חיים בנפרד או מגנים על טריטוריה משלהם. זכרים נוהגים לבדוק אחד את רעהו, מה שבא לידי ביטוי בהבלטה של הצוואר השרירי שלהם.
בעונת הרבייה, הזכרים מתחרים על הזכות להזדווג עם הנקבות באמצעות קרבות מרשימים וטקסי חיזור מורכבים. נקבות נמשכות גם אל הצבי החזק והכשיר ביותר, שהוא שגם מחזיק טריטוריה בשטח הכי עשיר במזון.
תזונתו של הצבי מבוססת בעיקר על צמחייה קלה לעיכול - עשבים, עלים, פרחים ופירות. הצבאים מותאמים לחיים באזורים יבשים יחסית ויכולים להסתפק בכמויות מים מועטות, שחלקן מגיעות מהמזון שהם אוכלים. יכולת זו מאפשרת להם לשגשג גם באזורים מדבריים למחצה כמו הנגב.
אחת התכונות המרתקות של הצבי היא יכולתו לשמור על טמפרטורת גוף יציבה גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. המערכת הפיזיולוגית שלו כוללת מנגנון לקירור הדם באמצעות רשת כלי דם מיוחדת המכונה "הרשת המופלאה" (Rete mirabile) ומסייעת לו להתמודד עם טמפרטורות גבוהות במיוחד.
למרבה הצער, חלק ממיני הצבאים נמצאים כיום בסכנת הכחדה בשל ציד, אובדן בתי גידול וחציית דרכים. הצבי הארץ-ישראלי, למשל, מוגדר כ"פגיע" (Vulnerable) בדירוג הארגון הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN), ומספרם בטבע ירד משמעותית בעשורים האחרונים. מאמצי שימור בישראל ובמדינות אחרות מנסים להגן על מין מרהיב זה, סמל לחן ולקלילות, שמהווה חלק חשוב במארג האקולוגי של אזורנו.
הנה הצבי הארץ-ישראלי (ללא מילים):
https://youtu.be/5WhqUxrJUe4
על הצבי שיש לו בעיה - בארץ לפחות (עברית):
https://youtu.be/LMrj7xSNRzM
על הצבי לבן הזנב הנפוץ באמריקה הצפונית:
https://youtu.be/dJEQLPdDtv4
צבאים ומסדרונות אקולוגיים (עברית):
https://youtu.be/qrN31eSuKmM
וסרט תיעודי על הצבאים בטבע:
https://youtu.be/O1ogQr87VJI?long=yes
מהו דוב נמלים ענק וממה הוא ניזון?
דובֵּי נמלים הם דובים אוכלי נמלים מדרום אמריקה. דוב נמלים ענק (Giant anteater) חי בדרך כלל בגפו, מלבד בעונת החיזור. את חייו הוא מבלה לרוב באחו וכרי מרעה, ביערות נשירים וגם ביערות הגשם דוגמת יער האמזונס.
אורכו הכולל של דוב הנמלים הוא בממוצע מעל 2 מטרים. זהו דוב הנמלים הגדול ביותר במשפחת דובֵּי הנמלים, משפחת טורפים שחבריה ניזונים מנמלים, טרמיטים ולעתים גם דבורים וזחלים.
אפילו בבגרותם דובי הנמלים הם חסרי שיניים. הם פשוט לא צריכים אותן, מעצם העובדה שאכילת חרקים זעירים אינה מחייבת שיניים כלל. במקום זה הם מצויידים באף ארוך, מעין חרטום דמוי צינור ארוך, המאפשר להם לחדור עם הלשון לתוך קיני הנמלים ולמשוך אותם באמצעותה.
עם קול שמזכיר צופר של ספינה שנכנסת לנמל, ראייה ושמיעה שהן לא משהו, אבל חוש ריח מפותח שמפצה בגדול, ללא שיניים אבל עם לשון ארוכה ומהירה, שיכולה להישלח לתוך הקן גם 150 פעם בדקה, דוב הנמלים הענק ללא ספק הסתדר די טוב בחיים.
זה בעל חיים מסורבל שלא יכול לחפור אבל הציפורן שלו משמשת לו בתור את חפירה והיא שמאפשרת לו להגיע לתפריט של עד 30 אלף נמלים וחרקים ביום אחד.
הוא פעיל בלילה וישן ביום, כשהוא מכסה את גופו בזנבו העבות. אם הוא מותקף ההגנה שלו מבוססת על... חיבוק. כי אם דוב הנמלים מאוים, במקום לברוח הוא מזדקף על רגליו האחוריות וחובק את התוקפן בציפורניו. אפילו יגואר ופומה תועדו כקורבנותיו בהגנה כזו על עצמו.
ועדיין, דוב הנמלים הענקי נמצא כיום בסכנת הכחדה, בשל פגיעה בבית הגידול שלו.
הנה דוב הנמלים הענק בחיפוש אחרי קיני נמלים ותרמיטים שעשרות אלפים מהם הוא אוכל ביום:
https://youtu.be/IXhJ4pizEi4
בגן החיות הם אוכלים פודינג של נמלים, טרמיטים ורסק פירות:
https://youtu.be/TUlNK59AMBQ
הלשון המהירה שלו כשהוא לוגם מאכל נוזלי:
https://youtu.be/z4Zf3twfeZI
מה קורה כשיגואר מתעניין בבשר שלו?
https://youtu.be/LpAP9YWtM_w
וכל מה שרציתם לדעת על דב הנמלים הענקי:
https://youtu.be/FEGdHtkHkHI?long=yes
חיות בר
חיות פרא, או חיות בר, הן חיות שלא בוייתו ולא מגודלות על ידי האדם. חיות בר פראיות נמצאות בטבע באופן חופשי. כיום מוגנות אמנם מרבית חיות הפרא בשמורות טבע, אך הן אינן מטופלות על ידי אנשים ושמורת הטבע נועדה רק למנוע את כניסתם של ציידים ואת הציד האכזרי שלהן.
אנשים רבים עושים שימוש בביטוי "חיות פרא" לגבי התנהגות פראית ואכזרית של בני אדם. הסיבה היא שבטבע טורפים ונטרפים בעלי חיים זה בידי זה. אולם ההבדל הוא שבטבע מהווה הטרף את הדרך להתקיים ואילו בני אדם נוהגים באכזריות שאין בינה לבין הקיום שלהם כל קשר.
הנה חיות הפרא:
https://youtu.be/cIVoFIfCkLI
באפריקה יש המון כאלה:
https://youtu.be/fzBVPKU_qX8
שמורת הסרנגטי מהאוויר:
https://youtu.be/OUsUdO2a4MA
חיות הבר בשמורות של בוטסואנה:
https://youtu.be/c0FtiZUO9Kg
סרטון על חיות בר (עברית לילדים):
https://youtu.be/zogAnLOTdKE?long=yes
וסרט ארוך על חיות הפרא:
https://youtu.be/2gbofVyhJa4?long=yes
הצבי (Gazelle) הוא ללא ספק אחד מבעלי החיים המרהיבים והמסקרנים במשפחת היונקים. הוא בעל חן רב ומראה אצילי. אבל הצבי גם נחשב בתרבויות רבות לסמל היופי והזריזות.
הצבי שייך למשפחת הפריים (Bovidae), אותה משפחה של בעלי חיים מעלי גרה הכוללת גם את הפרות והכבשים. אולם בניגוד לבני דודיו הכבדים, הצבי התפתח להיות קל ומהיר, עם משקל שנע בין 15 ל-60 קילוגרם, תלוי במין הספציפי.
ישנם כ-16 מינים שונים של צבאים הנפוצים בעיקר בשדות עשב ובסוואנה שבאפריקה, במזרח התיכון ובאסיה, כשבישראל מוכרים בעיקר צבי ארץ-ישראלי (Gazella gazella) והצבי הנגבי, שמוגדר כיום כתת-מין של צבי הדורקס (Gazella dorcas).
המאפיין הבולט ביותר של הצבי הוא מהירותו המדהימה. הצבי מסוגל להגיע למהירויות של עד 100 קמ"ש בריצה מתפרצת ובריצה ממושכת למהירות של עד 50 קמ"ש. הוא גם יכול לקפוץ לגובה של כ-3 מטרים. מהירות זו, יחד עם תנועה זיגזגית ייחודית בעת מנוסה, מאפשרת לו להתחמק מטורפים.
כשהצבי חש סכנה, הוא מבצע לעתים קפיצות גבוהות המכונות "סטוטינג" (Stotting), התנהגות הפגנתית מיוחדת שבה כל ארבע רגליו נמצאות באוויר בו-זמנית. חוקרים משערים שהתנהגות זו משמשת כאיתות לטורפים שכדאי להם לוותר על המרדף מראש.
הצבי ניחן בחושים מפותחים במיוחד. עיניו הגדולות והחומות, הממוקמות בצדי ראשו, מעניקות לו שדה ראייה רחב של כמעט 360 מעלות, המאפשר לו להבחין בטורפים מכל הכיוונים.
גם חוש הריח והשמיעה שלו חדים ביותר, מה שמסייע לצבי לשרוד בסביבה מלאת סכנות.
מבחינת מבנה גופו, הצבי מותאם באופן מושלם לחיים בשטחים פתוחים. גפיו דקות וארוכות, מותאמות לריצה מהירה, וצווארו הארוך מאפשר לו לסרוק את סביבתו ולהגיע למזון.
אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם הצבי הם קרניו המעוקלות והיפות, הנמצאות אצל שני המינים במרבית הסוגים, אם כי אצל הנקבות הן בדרך כלל קצרות יותר.
אורח חייו של הצבי מרתק לא פחות ממראהו. הצבאים חיים בקבוצות חברתיות שמבנן משתנה בין המינים השונים והם נהנים בה מהגנה מסוימת נגד טורפים. הדפוס הנפוץ הוא של עדרי נקבות עם צעיריהן, בעוד הזכרים הבוגרים חיים בנפרד או מגנים על טריטוריה משלהם. זכרים נוהגים לבדוק אחד את רעהו, מה שבא לידי ביטוי בהבלטה של הצוואר השרירי שלהם.
בעונת הרבייה, הזכרים מתחרים על הזכות להזדווג עם הנקבות באמצעות קרבות מרשימים וטקסי חיזור מורכבים. נקבות נמשכות גם אל הצבי החזק והכשיר ביותר, שהוא שגם מחזיק טריטוריה בשטח הכי עשיר במזון.
תזונתו של הצבי מבוססת בעיקר על צמחייה קלה לעיכול - עשבים, עלים, פרחים ופירות. הצבאים מותאמים לחיים באזורים יבשים יחסית ויכולים להסתפק בכמויות מים מועטות, שחלקן מגיעות מהמזון שהם אוכלים. יכולת זו מאפשרת להם לשגשג גם באזורים מדבריים למחצה כמו הנגב.
אחת התכונות המרתקות של הצבי היא יכולתו לשמור על טמפרטורת גוף יציבה גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. המערכת הפיזיולוגית שלו כוללת מנגנון לקירור הדם באמצעות רשת כלי דם מיוחדת המכונה "הרשת המופלאה" (Rete mirabile) ומסייעת לו להתמודד עם טמפרטורות גבוהות במיוחד.
למרבה הצער, חלק ממיני הצבאים נמצאים כיום בסכנת הכחדה בשל ציד, אובדן בתי גידול וחציית דרכים. הצבי הארץ-ישראלי, למשל, מוגדר כ"פגיע" (Vulnerable) בדירוג הארגון הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN), ומספרם בטבע ירד משמעותית בעשורים האחרונים. מאמצי שימור בישראל ובמדינות אחרות מנסים להגן על מין מרהיב זה, סמל לחן ולקלילות, שמהווה חלק חשוב במארג האקולוגי של אזורנו.
הנה הצבי הארץ-ישראלי (ללא מילים):
https://youtu.be/5WhqUxrJUe4
על הצבי שיש לו בעיה - בארץ לפחות (עברית):
https://youtu.be/LMrj7xSNRzM
על הצבי לבן הזנב הנפוץ באמריקה הצפונית:
https://youtu.be/dJEQLPdDtv4
צבאים ומסדרונות אקולוגיים (עברית):
https://youtu.be/qrN31eSuKmM
וסרט תיעודי על הצבאים בטבע:
https://youtu.be/O1ogQr87VJI?long=yes
דובֵּי נמלים הם דובים אוכלי נמלים מדרום אמריקה. דוב נמלים ענק (Giant anteater) חי בדרך כלל בגפו, מלבד בעונת החיזור. את חייו הוא מבלה לרוב באחו וכרי מרעה, ביערות נשירים וגם ביערות הגשם דוגמת יער האמזונס.
אורכו הכולל של דוב הנמלים הוא בממוצע מעל 2 מטרים. זהו דוב הנמלים הגדול ביותר במשפחת דובֵּי הנמלים, משפחת טורפים שחבריה ניזונים מנמלים, טרמיטים ולעתים גם דבורים וזחלים.
אפילו בבגרותם דובי הנמלים הם חסרי שיניים. הם פשוט לא צריכים אותן, מעצם העובדה שאכילת חרקים זעירים אינה מחייבת שיניים כלל. במקום זה הם מצויידים באף ארוך, מעין חרטום דמוי צינור ארוך, המאפשר להם לחדור עם הלשון לתוך קיני הנמלים ולמשוך אותם באמצעותה.
עם קול שמזכיר צופר של ספינה שנכנסת לנמל, ראייה ושמיעה שהן לא משהו, אבל חוש ריח מפותח שמפצה בגדול, ללא שיניים אבל עם לשון ארוכה ומהירה, שיכולה להישלח לתוך הקן גם 150 פעם בדקה, דוב הנמלים הענק ללא ספק הסתדר די טוב בחיים.
זה בעל חיים מסורבל שלא יכול לחפור אבל הציפורן שלו משמשת לו בתור את חפירה והיא שמאפשרת לו להגיע לתפריט של עד 30 אלף נמלים וחרקים ביום אחד.
הוא פעיל בלילה וישן ביום, כשהוא מכסה את גופו בזנבו העבות. אם הוא מותקף ההגנה שלו מבוססת על... חיבוק. כי אם דוב הנמלים מאוים, במקום לברוח הוא מזדקף על רגליו האחוריות וחובק את התוקפן בציפורניו. אפילו יגואר ופומה תועדו כקורבנותיו בהגנה כזו על עצמו.
ועדיין, דוב הנמלים הענקי נמצא כיום בסכנת הכחדה, בשל פגיעה בבית הגידול שלו.
הנה דוב הנמלים הענק בחיפוש אחרי קיני נמלים ותרמיטים שעשרות אלפים מהם הוא אוכל ביום:
https://youtu.be/IXhJ4pizEi4
בגן החיות הם אוכלים פודינג של נמלים, טרמיטים ורסק פירות:
https://youtu.be/TUlNK59AMBQ
הלשון המהירה שלו כשהוא לוגם מאכל נוזלי:
https://youtu.be/z4Zf3twfeZI
מה קורה כשיגואר מתעניין בבשר שלו?
https://youtu.be/LpAP9YWtM_w
וכל מה שרציתם לדעת על דב הנמלים הענקי:
https://youtu.be/FEGdHtkHkHI?long=yes
