יתרונו הגדול של האיגלו, מעין בית הבנוי משלג, הוא יכולתו לבודד את החיים בו מהקור הגדול שבחוץ ובמיוחד מהרוחות העזות. בונים אותו בעיקר האינואיטים של גרינלנד וקנדה.

לאחר שבעונת הקיץ הם התגוררו באוהלים עשויי עורות, מוצאים הציידים האינואיטים בתוך האיגלו מחסה מפני החורף הקשה שמסביב, בעיקר בזמן ציד ובשעת חירום.

שלג הוא אומנם קר בעצמו, אך הוא יכול גם לבודד ולחמם. למעשה, איגלו שבנוי נכון מסוגל לשמור על הפרשי טמפרטורה של 40 מעלות מהקור שבחוץ.

פירוש המילה "איגלו" בשפת האינוקטיטוט הוא "בית שלג". כיום, אגב, רק מעט מהאינואיטים מתגוררים באיגלו, אך בעבר נהגו כל אנשי הכפר להשתתף בבניית בתי הקרח הללו לקראת החורף.

אנשים מיומנים יכולים לבנות איגלו בתוך שעתיים.

את הכניסה לאיגלו הם בונים נמוך, כדי שהאוויר החם לא יברח דרכו, אלא יישאר מעל אזור הישיבה שבמרכז חלל האיגלו, מהיות האוויר החם עולה תמיד למעלה.

לבידוד האיגלו תורמים אותם עורות ופרוות בעלי החיים שמהם יוצרים האינואיטים גם את לבושם, דוגמת האנוראק, המעיל המפורסם עם הברדס שלהם. כשהם פרושים על קירות האיגלו, יוצרים העורות הללו בידוד בין חלל האיגלו לקיר השלג של האיגלו עצמו.

בלילה ישנים האינואיטים על מיטה גדולה, עשוית קרח, שעליה הם פורשים פרוות המחממות אותם. את פנים האיגלו מחממים בעזרת פתיליה ובה בוער שומן כלבי ים. החום הזה אכן ממיס מעט את לבני הקרח שיוצרים את האיגלו, אבל תודות להמסה של קצוות לבני השלג יציבותו ועוביו של הקיר רק מתחזקים.

הסיבה להתחזקות החיבור בין הלבנים היא שההמסה הקלה בצידו המחומם והפנימי של הקיר, נתקלת בקור המקפיא שבחוץ, השלג הנמס קופא בחזרה ובכך מחבר טוב יותר בין הלבנים שבמקור רק הונחו זה מעל זה. בכך דווקא מתחזק הבידוד של האיגלו והחימום לא רק מחמם ןנעים לשוהים בפנים, אלא גם תורם לו.

בכל בוקר יוצאים הגברים לצייד, על גבי מזחלות כלבים הנקראות "קָמוּטִיִיט".


כך נשמר החום באיגלו:

https://youtu.be/Dli3Oyzl2_k


איגלו עם אש בתוכו:

https://youtu.be/BSGWITjPLOg


כמה חם בתוך האיגלו:

https://youtu.be/aFBeHCZ445I


בונים איגלו - מתוך סרט קולנוע:

https://youtu.be/pX2Lq7Xd4TI


ובילוי של לילה באיגלו כשבחוץ מינוס 20 מעלות:

https://youtu.be/lV3dUjNMB5A?long=yes