» «
ספיטפייר
מהו המטוס יורק האש ספיטפייר?



מטוס הספיטפייר (Spitfire) בעברית 'יורק אש' היה מטוס קרב שניתן לומר עליו שהוא הציל את אנגליה. הספיטפייר היה מטוס הקרב העיקרי של חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השניה. הוא היה מטוס הקרב שבו הצליחו הטייסים הבריטים להביס את מטוסי הקרב הגרמנים במה שנקרא "הקרב על בריטניה".

היתרון העיקרי של הספיטפייר היה כושר התמרון המצוין שלו. יכולת הפנייה החדה שלו עלתה זו של מטוס הקרב הגרמני העיקרי, המסרשמיט Bf 109. היא איפשרה לו תמרון טוב יותר בקרבות אוויר והקנתה יתרון לטייסי הקרב של בריטניה.

גם בארץ עשה היסטוריה, כשהצליחו אנשי חיל האוויר בשנת 1948 להרכיב את הספיטפייר הראשון של צה"ל, מחלקי מטוסים בריטיים שהבריטים עזבו בארץ.


כך הגנו מטוסי הספיטפייר על בריטניה מהמפציצים הגרמנים (עברית):

https://youtu.be/R1o8-PC0_CI


מטוס הספיטפייר בחומרים בריטיים ישנים:

https://youtu.be/_u4Md_aXVJE


חוויות של טייס שמטיס אותו כיום, 80 שנה אחרי ייצורו:

https://youtu.be/-u-uNzxzlCI?t=1m5s


קרב בו נלחמו מטוסי ספיטפייר של ישראל ובריטניה זה בזה - מי ניצח? (עברית):

https://youtu.be/pgV9QVh-2ig


ספיטפייר בפעולה:

https://youtu.be/mi7ARMfuLL4


החולשות שלו:

https://youtu.be/YzRlga2-Hho


טייס ממלחמת העולם השנייה שבגיל 91 חוזר לטוס על הספיטפייר:

https://youtu.be/rMsj_EAzmzc


מתוך סרט קולנוע - הנה הספיטפייר נגד המסרשמיט Bf109 בקרב על בריטניה:

https://youtu.be/HHx3lWQjNWM


ואיש שבנה בעצמו ספיטפייר:

https://youtu.be/XYD4IEd3zP0
הרייר
כיצד מטוס הקרב הארייר ממריא ונוחת אנכית?



מטוס הקרב הבריטי הארייר (Harrier) יכול לנחות בצורה אנכית ללא תנופה, בדומה למסוקים. הוא גם יכול להמריא אנכית, או על מסלול קצר במיוחד. התכונות הללו הפכו אותו למטוס קרב יחודי ובעל שימושיות רבה במצבים צבאיים שונים.

ההארייר הוא מטוס תקיפה שפותח במקביל למדינות נוספות, שניסו לפתח אז מטוסי תקיפה וסיור בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית. מכל אלה היה ההרייר הפיתוח היחיד שהצליח והפך למטוס מבצעי. המהנדסים פיתחו בו מתקן שמסוגל להטות למטה את זרם הגזים שנפלט מהמנוע. כך הם אפשרו לו להמריא אנכית. הטיית הגזים בשיטה הזו אפשרה גם להטות את הגזים קדימה ובכך לעצור באוויר, או אפילו לטוס אחורה!

ההארייר פותח בשיא המלחמה הקרה, בשנות ה-60 של המאה ה-20. מרבית מטוסי ההרייר של חיל האוויר הבריטי הוצבו במערב גרמניה, להגנה במקרה של מתקפה צבאית מצד ברית המועצות. היתרון הגדול של ההרייר היה ביכולות ההמראה והנחיתה שלו, שאפשרו להציבו בבסיסים קטנים ופחות בולטים. יש בכך חשיבות עצומה, שכן ברור היה שבמקרה של מתקפה סובייטית, הבסיסים הגדולים יותקפו מיד. כך התאפשר לברית נאטו לשמור את המטוסים הללו כעתודה תמידית למטוסי הקרב האמריקנים שבבסיסים הגדולים וארוכי המסלולים.

הארייר כה הצליח עד שנרכש אפילו על ידי חיל הנחתים האמריקני, בשירותו כונה AV-8A. שם הוצבו כמטוסי חיל הנחתים על אוניות סער אמפיביות (שיכולות לצאת ולנסוע על היבשה), כך שבמהלך הקרב יוכלו לספק לכוחות המסתערים סיוע אווירי קרוב.

בשנות ה-70 פותח דגם חדש של ההרייר, הארייר ימי (Sea Harrier). הם הוצבו על גבי נושאות המטוסים החדשות של הצי המלכותי הבריטי ואף הצטיינו במלחמת פוקלנד ב-1982, כנגד ארגנטינה.

הוא היה מטוס מוצלח למדי, אך להארייר יצא גם שם של "יוצר האלמנות" (Widow maker). זאת בשל מספר תאונות טיסה שהתרחשו במטוסי הארייר מהדגמים הראשונים. עם כל זאת, המומחים טוענים שהוא לא מסוכן יותר ממטוס קרב רגיל.


הנה מטוס הקרב הבריטי הארייר בנחיתה אנכית והמראה:

https://youtu.be/94c3a7NXxVs


טייס הארייר שאיבד את גלגל החרטום שלו הצליח להנחיתו בנחיתה אנכית מדויקת, על דרגש שהוצב לו במיוחד:

https://youtu.be/pRtlM6IoH-Y


ומטוס הארייר "עומד באוויר":

https://youtu.be/3VFZaKowFNs
מטוס המוסקיטו
מה היה מפציץ הקרב עשוי העץ שנקרא "מוסקיטו"?



המטוס הזה היה מטוס קרב, מטוס קומנדו, מטוס ריגול ואפילו מפציץ והוא היה קטן ועשוי מעץ. לא ברור איך מסתדר כל הבלגן הזה במטוס אחד, שהרג מצחוק את כל תעשיית המטוסים כשתוכנן, אבל עובדה...

דה הבילנד מוסקיטו (באנגלית: de Havilland Mosquito) נולד כמטוס קרב בריטי, דו-מנועי, שהגוף שלו התבסס על גוף מעץ לבוד, תרזה ובלזה, בתקופה שבה שימוש בעץ נחשב מיושן. כך קשה היה ליירט אותו והוא היה מוגן בהרבה ממטוסי המתכת.

בזמן מלחמת העולם השנייה שרת המטוס, שטיסת הבכורה התקיימה ב-25 בנובמבר 1940, בשלל תפקידים, עד שנת 1956. אגב, גם בחיל האוויר הישראלי, הוא שרת עד שנה זו.

עם טייס ונווט שיושבים זה לצד זה, המוסקיטו הרב-תכליתי נבנה לתפקידים שונים במהלך מלחמת העולם השנייה. הייתה גרסת מטוס הקרב, שצוידו ליום או ללילה, היה מטוס הסיור והצילום, מטוס המוסקיטו כמפציץ טקטי, מוסקיטו מפציץ, גרסת התקיפה הימית וכן הלאה.

מפציצי המוסקיטו נשאו פצצות במשקל של כמעט 2 טון. מנגד, מטוסי הקרב היו בעלי כושר תמרון מטורף, שניצח לא מעט מטוסי קרב חד מנועיים. על המוסקיטו אמר פעם במרירות מפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, הרמן גרינג, ש:"דמי רותח כשאני רואה את המוסקיטו. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. דווקא הבריטים, שיש להם יותר אלומיניום מאיתנו, בונים מטוס יפה כזה מעץ במפעלי פסנתרים מקומיים ומקנים לו מהירות, שכל הזמן עולה..."


הנה סיפורו של המוסקיטו האגדי עשוי העץ (עברית):

https://youtu.be/MF1iztKmWg8


וממנו ועד "הציפור השחורה" - תולדות מטוסי הריגול (בעברית):

https://youtu.be/sxY16u1wcbM
הקרב על בריטניה
כיצד נוצח היטלר לראשונה בקרב על בריטניה?



זה היה בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. בשמי בריטניה התחוללה אז מערכה אווירית חסרת תקדים בין חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, ובין חיל האוויר המלכותי הבריטי.

המערכה האווירית, הראשונה בהיסטוריה שהתקיימה באוויר בלבד, כונתה "הקרב על בריטניה" (The Battle of Britain). במהלכה התקיימו קרבות רבים בין מטוסי קרב שליוו את המפציצים הגרמנים, בדרכם להפצצת בריטניה, ובין מטוסי קרב בריטיים, שהוזנקו כדי ליירטם ולמנוע את ההפצצות.

זו הייתה מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר שהפעילו הגרמנים עד אז. בעזרת מאות מפציצים ואלפי מטוסי קרב, הם תכננו להשיג שליטה אווירית ולהביא את בריטניה לכניעה או לפלס את הדרך לפלישה והשתלטות על האי הבריטי כולו.

אבל בקרב על בריטניה הנאצים נכשלו. המטוסים הבריטיים הצליחו לשמור על שמי בריטניה ולשלוט בהם. העליונות האווירית הנאצית לא הושגה ובכך גם נמנעה הפלישה שתכנן היטלר, תחת שם הקוד "ארי הים".

זו הייתה הפעם הראשונה, מאז תחילת המלחמה, שבה נבלם הצבא הנאצי. הדרך עוד ארוכה בשלב הזה עד לניצחון על הצבא הנאצי, אבל המערכה הזו תהיה המהפך הראשון בדרך אליו.

את השם "הקרב על בריטניה" נתן למערכה ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, באחד מנאומיו באותה תקופה.


הנה סיפורו של הקרב על בריטניה (מתורגם):

https://youtu.be/DNl6NYJ8tO4


קרב אוויר אמיתי בקרב על בריטניה (צולם בעת המלחמה על ידי מצלמות חיל האוויר הגרמני):

https://youtu.be/sY8bsNYhU-4


כך הפציצו המטוסים הגרמנים את לונדון בקרב על בריטניה:

https://youtu.be/kBPajDmJbRw


והנה סרט תיעודי על הקרב של בריטניה בנאצים:

https://youtu.be/XmjKODQYYfg?long=yes

חיל האוויר הבריטי

הפצצות אוויר
מתי ניצחו המטוסים את ספינות האוויר?



תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.

כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.

לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.

ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.

ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.

אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.

כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.

וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.

גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.

זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.

מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?

ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.

בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...


הנה סיפור המאבק בין ספינות האוויר והמטוסים:

https://youtu.be/VNOusZLO7y4


ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


קרבות אוויר קולנועיים, בין מטוסים לספינות אוויר, בדרכן להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.