שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חירות
איך הפך נאום גטיסברג של לינקולן כל כך חשוב?
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
מהם הפרא האציל והאמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו?
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
כיצד תמך תומאס הובס בשלטון היחיד של ה"לווייתן"?
תומאס הובס (Thomas Hobbes) היה פילוסוף מדיני אנגלי שחי בעידן רב תהפוכות לאנגליה. זו תקופה מרובת סכסוכים ומאופיינת באי יציבות שלטונית. מכאן שהגותו המדינית תאמה את ניסיונו היומיומי.
הובס הילד הצטיין בספרות ובמתמטיקה והראה ניצנים של גאונות כבר אז. עוד כילד תירגם מיוונית ללטינית את המחזה "מְדִיאָה" של אֶוְרִיפִידֶס ובשל בלוריתו השחורה כונה על ידי חבריו ללימודים בשם "עורב".
ב-1642 עזב תומס הבוגר, שונא הסכסוכים ומי שתמיד השתדל להימנע מהם, לצרפת. שם פרסם את הספר "הלוויתן". ספר ההגות שעתיד לזעזע רבים. זה היה בשנת 1651.
הרעיונות המדיניים של תומאס הובס, חשוב לציין שנבעו בין השאר מהבנתו את הסכנות הטמונות בשלטון לא יציב ודרדור המצב לאנרכיה ורצונו ביציבות.
#הרעיון
בבסיס תפיסתו של הובס הרציונלי ניצב הניגוד בין מצב הטבע, בו האדם נהנה מחירות ולא קיים שלטון מדיני, לבין המצב המדיני, בו מתקיים שלטון.
"חירות" על פי הגדרתו היא היעדרם של גורמים חיצוניים שביכולתם ליטול מהאדם חלק מהכוח שלו לעשות כרצונו.
העולם שהוא ראה במצב הטבעי היה עולם בו אין שלטון ובני האדם נמצאים במלחמה מתמדת.
מצב הטבע היה לתפיסתו מצב אומלל של "מלחמת הכול בכול". רצונותיהם האנוכיים של בני האדם מובילים אותם למאבק מתמיד, אחד כנגד השני.
משום כך הוא פיתח תיאוריה הדוגלת במשטר יציב, חזק ובלתי ניתן לערעור. הוא אף האמין בזכותם האלוהית של המלכים ותמך במונרכיה מוחלטת.
הוא ציין שלושה מניעים שמאפיינים בני אדם: התחרות (גורמת לנו לפגוע באחרים על מנת לצבור הישגים), חוסר האמון (שמוביל אותנו לפגוע באחרים למען ביטחוננו) והרצון בתהילה (שמניע אותנו לפגוע באחרים רק כדי להשיג פרסום ומוניטין).
לא מקבלים? - באחת משתי דוגמאות שהוא נותן הובס מראה את המלחמה התמידית בין מדינות. בהיעדר שלטון מעליהן נמצאות ארצות דרך קבע במצב הטבע, זו ביחס לזו. דוגמאות? - אם היה חי היום הוא היה ודאי מדגים זאת במלחמת רוסיה באוקראינה. לפני חצי מאה היה מצביע ודאי על מלחמת העולם השנייה, בה כיכבו היטלר וסטאלין השאפתנים, חסרי האמון והמגלומנים.
מכאן הייתה תפיסתו שהחיים ללא ממשל ושולט יהיו בודדים, דלים, קצרים, מאוסים ואכזריים. ואם זהו המצב שבו אין שלטון מדיני, סבור הובס שעל בני האדם התבוניים לכרות ביניהם ברית לכינון מדינה ושבראשה יעמוד ריבון.
הובס מבדיל בין שני מושגי יסוד טבעיים. הראשון הוא ה"זכות הטבעית" (Jus Naturale), במרכזה החרות של הפרט לעשות כרצונו על מנת לשמור על חייו.
השני הוא "חוק הטבע" (Lex Naturalis), הנגזר מכוח ההגיון ואוסר על הפרט לנקוט בפעולות שיסכנו את קיומו.
מסקנתו של הובס שעדיף שלטון אבסולוטי של ריבון, עם עדיפות לשלטון של אדם אחד או לפחות של אספה ריבונית. אגב, הוא מעדיף שלטון יחיד בו לא יהיו מאבקים בין השותפים לשלטון שיערערו את היציבות.
לתפיסתו, שלטון כזה לא יהיה כפוף לחוק וישלוט בכל תחומי החיים של אזרחיו. השלטון האבסולוטי גם יחזיק בסמכות, כולל בתחום הדת והפרשנות לעקרונות המוסר.
תמיכתו של הוגה הדעות הובס בשלטון של שליט יחיד נובעת ממסקנתו שיש לעשות הכל על מנת שלא לשוב למצב הטבעי, המצב שהוא רואה כמצב הרע ביותר.
תפיסתו הפילוסופית של תומס הובס כיוונה לתורת החוזים החברתיים. זו תיאוריה שגרסה שהיחיד מסכים לוותר על זכויותיו הטבעיות או לפחות על חלק מהן, בתמורה להגנה ממדינה מדכאת. במילים אחרות, הפרט בחברה מקריב מעט מזכותו הטבעית לחירות ולחופש - בתמורה לביטחון אישי העומד במרכז חוק הטבע. זו "האמנה החברתית", מושג שהוא טבע ושעמיתים ומתנגדים כמו ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק אימצו ופיתחו גם הם, כל אחד לכיוונו.
הנה הרעיונות של הובס לגבי המדינה:
https://youtu.be/BsN3f1-DFbA
התאוריה המדינית של תומס הובס:
https://youtu.be/9i4jb5XBX5s
ומצגת וידאו עם השוואה בין תורתו המדינית לזו של ג'ון לוק:
https://youtu.be/hNO0DuhLdv4
תומאס הובס (Thomas Hobbes) היה פילוסוף מדיני אנגלי שחי בעידן רב תהפוכות לאנגליה. זו תקופה מרובת סכסוכים ומאופיינת באי יציבות שלטונית. מכאן שהגותו המדינית תאמה את ניסיונו היומיומי.
הובס הילד הצטיין בספרות ובמתמטיקה והראה ניצנים של גאונות כבר אז. עוד כילד תירגם מיוונית ללטינית את המחזה "מְדִיאָה" של אֶוְרִיפִידֶס ובשל בלוריתו השחורה כונה על ידי חבריו ללימודים בשם "עורב".
ב-1642 עזב תומס הבוגר, שונא הסכסוכים ומי שתמיד השתדל להימנע מהם, לצרפת. שם פרסם את הספר "הלוויתן". ספר ההגות שעתיד לזעזע רבים. זה היה בשנת 1651.
הרעיונות המדיניים של תומאס הובס, חשוב לציין שנבעו בין השאר מהבנתו את הסכנות הטמונות בשלטון לא יציב ודרדור המצב לאנרכיה ורצונו ביציבות.
#הרעיון
בבסיס תפיסתו של הובס הרציונלי ניצב הניגוד בין מצב הטבע, בו האדם נהנה מחירות ולא קיים שלטון מדיני, לבין המצב המדיני, בו מתקיים שלטון.
"חירות" על פי הגדרתו היא היעדרם של גורמים חיצוניים שביכולתם ליטול מהאדם חלק מהכוח שלו לעשות כרצונו.
העולם שהוא ראה במצב הטבעי היה עולם בו אין שלטון ובני האדם נמצאים במלחמה מתמדת.
מצב הטבע היה לתפיסתו מצב אומלל של "מלחמת הכול בכול". רצונותיהם האנוכיים של בני האדם מובילים אותם למאבק מתמיד, אחד כנגד השני.
משום כך הוא פיתח תיאוריה הדוגלת במשטר יציב, חזק ובלתי ניתן לערעור. הוא אף האמין בזכותם האלוהית של המלכים ותמך במונרכיה מוחלטת.
הוא ציין שלושה מניעים שמאפיינים בני אדם: התחרות (גורמת לנו לפגוע באחרים על מנת לצבור הישגים), חוסר האמון (שמוביל אותנו לפגוע באחרים למען ביטחוננו) והרצון בתהילה (שמניע אותנו לפגוע באחרים רק כדי להשיג פרסום ומוניטין).
לא מקבלים? - באחת משתי דוגמאות שהוא נותן הובס מראה את המלחמה התמידית בין מדינות. בהיעדר שלטון מעליהן נמצאות ארצות דרך קבע במצב הטבע, זו ביחס לזו. דוגמאות? - אם היה חי היום הוא היה ודאי מדגים זאת במלחמת רוסיה באוקראינה. לפני חצי מאה היה מצביע ודאי על מלחמת העולם השנייה, בה כיכבו היטלר וסטאלין השאפתנים, חסרי האמון והמגלומנים.
מכאן הייתה תפיסתו שהחיים ללא ממשל ושולט יהיו בודדים, דלים, קצרים, מאוסים ואכזריים. ואם זהו המצב שבו אין שלטון מדיני, סבור הובס שעל בני האדם התבוניים לכרות ביניהם ברית לכינון מדינה ושבראשה יעמוד ריבון.
הובס מבדיל בין שני מושגי יסוד טבעיים. הראשון הוא ה"זכות הטבעית" (Jus Naturale), במרכזה החרות של הפרט לעשות כרצונו על מנת לשמור על חייו.
השני הוא "חוק הטבע" (Lex Naturalis), הנגזר מכוח ההגיון ואוסר על הפרט לנקוט בפעולות שיסכנו את קיומו.
מסקנתו של הובס שעדיף שלטון אבסולוטי של ריבון, עם עדיפות לשלטון של אדם אחד או לפחות של אספה ריבונית. אגב, הוא מעדיף שלטון יחיד בו לא יהיו מאבקים בין השותפים לשלטון שיערערו את היציבות.
לתפיסתו, שלטון כזה לא יהיה כפוף לחוק וישלוט בכל תחומי החיים של אזרחיו. השלטון האבסולוטי גם יחזיק בסמכות, כולל בתחום הדת והפרשנות לעקרונות המוסר.
תמיכתו של הוגה הדעות הובס בשלטון של שליט יחיד נובעת ממסקנתו שיש לעשות הכל על מנת שלא לשוב למצב הטבעי, המצב שהוא רואה כמצב הרע ביותר.
תפיסתו הפילוסופית של תומס הובס כיוונה לתורת החוזים החברתיים. זו תיאוריה שגרסה שהיחיד מסכים לוותר על זכויותיו הטבעיות או לפחות על חלק מהן, בתמורה להגנה ממדינה מדכאת. במילים אחרות, הפרט בחברה מקריב מעט מזכותו הטבעית לחירות ולחופש - בתמורה לביטחון אישי העומד במרכז חוק הטבע. זו "האמנה החברתית", מושג שהוא טבע ושעמיתים ומתנגדים כמו ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק אימצו ופיתחו גם הם, כל אחד לכיוונו.
הנה הרעיונות של הובס לגבי המדינה:
https://youtu.be/BsN3f1-DFbA
התאוריה המדינית של תומס הובס:
https://youtu.be/9i4jb5XBX5s
ומצגת וידאו עם השוואה בין תורתו המדינית לזו של ג'ון לוק:
https://youtu.be/hNO0DuhLdv4