חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.

זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!

אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.

מכירים את זה שמצאתם מקום חנייה זעיר, בין שתי מכוניות, אבל ללא אפשרות להשתחל פנימה? - למי שמתקשים בחנייה עירונית שכזו כדאי לדעת שהבעיה הזו מלווה את עולם הרכב כבר מאה שנים ויותר.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת עלה בראשו של בחור מקליפורניה רעיון. הוא הביט בגלגל להחלפה שבגב רכבו וחשב שהגלגל הזה, כל עוד הוא לא מחליף גלגל עם תקר, פנצ'ר, יוכל להסיע את הרכב הצידה ולהחנות אותו בקלות.

זה רעיון מבריק, שהוביל להמצאה חכמה, יצירתית וכמעט גאונית. האיש יצר מכונית קונספט שבעזרת הגלגל החמישי הבטיחה לפתור את אחת הבעיות הגדולות של הנהגים - חנייה בעיר.

מה שהברנש עשה זה להוסיף למכונית את יכולת ההנעה של הגלגל החמישי, כלומר להפוך ביום יום את הגלגל להחלפה, מה שנקרא "גלגל הספייר", לגלגל החונה.

כמו ברכבי ארבע על ארבע וג'יפים של ימינו, הגלגל הזה הותקן מאחור, כשהוא מכוון לצד, אבל הוא הוסיף לו מנגנון שיכול להוריד אותו עד הכביש ולהסיע אותו הצידה.

כשהוא מחובר לציר הארכובה של הרכב, אפשר הגלגל הזה לנהג הרכב להפעילו, בכל פעם שרצה לחנות. כך צידד הגלגל החמישי את הרכב והסיע אותו פנימה, היישר אל מקום החנייה הצפוף ומבלי לפגוע ברכבו שלו או במכוניות אחרות.

המעניין הוא שגם לפני הממציא האלמוני והמבריק הזה וגם אחריו ניסו להמציא פתרונות נוספים לבעיה. אבל איכשהו, אף אחד מהם לא צלח ונכנס לייצור סדרתי.

כך שנראה שהטסטרים ימשיכו לבחון נהגים בטסט על חנייה לאחור ואנחנו נמשיך להתבאס מהדפיקות שהמכונית מקבלת בלילות חנייה וגם בימים...


הנה מכונית הגלגל החמישי בפעולה:

https://youtu.be/oEE0j9k5VQE


הדגמות נלהבות של גלגל ה"ספייר" המחנה את הרכב:

https://youtu.be/nwZnl1Eq_6M


קדמו לה המצאות כמו זו:

https://youtu.be/S5R368iX7iI


ועוד מכוניות עם גלגלים מסתובבים המסיעים את הרכב הצידה בזווית של 90 מעלות:

https://youtu.be/iKfB659q0ZU


וכך נראית החנייה ללא הפתרון:

https://youtu.be/TN6MqsBombA

חברת פולקסווגן הגרמנית בנתה את מרכז המסירה של כלי רכב חדשים, במגדל זכוכית בעל 20 קומות, שרובוט-מעלית אוטומטי מביא כל מכונית מהקומה שבה היא חונה - ישירות אל הקונה.

מעל 600 כלי רכב נמסרים בכל יום במרכז הזה, רובם לא נסעו אפילו קילומטר אחד - הם מיוצרים במפעל שליד המגדל ומועלים מיד עם סיום הרכבתם, שם יאוחסנו ויישמרו עד המסירה.

כיום נוספו מגדלים נוספים למגדל המקורי וכולם מיועדים למסירת מכוניות יעילה ומהירה לקונים.


הנה המגדל עם מרכז המסירה הכי גדול בעולם:

http://youtu.be/o0-b-D6TCpY

עם מימדים קטנים, המון סטייל, אבזור ושיק מדהים, מכונית המיני המודרנית סמארט (Smart) הולכת ותופסת בערי העולם.

זוהי מכונית זעירה אך לא בסיסית, שנולדה ב-1994 כרכב עירוני וקומפקטי במיוחד ויצרה חידוש בניידות העירונית המודרנית. בעולם המערבי לא נדיר לראות מכונית פאר ענקית, שממנה יוצאים עשירים ומתיישבים בסמארט שתשרת אותם בנסיעות העירוניות שלהם.

אנחנו מכירים אותה בתור הרכב הזעיר שחונה בעיר הגדולה בניצב למדרכה, במקום לידה. ואכן, רכב הסמארט הזעיר והיוקרתי הוא מכונית מיני אורבנית, כזו שנבראה ומיועדת במיוחד לעיר, מכונית חכמה ומאוד קומפקטית.

הסמארט משלבת טכנולוגיה מתקדמת עם גודל מינימלי, מה שמקנה לה יתרון ברחובות ערים צפופות. גודלה הקומפקטי מאפשר לסמארט לתמרן בקלות ברחובות ובסימטאות צרות ולצד זה גם לחנות במהירות, גם במקומות הצפופים ביותר.

במקור נולדה הסמארט כמכונית של עשירים, מה שהקנה לה עיצוב מלוטש ומראה מעט עתידני. כמכונית שנייה או שביעית לאנשים עשירים או לפחות אמידים, הסמארט בצד האסתטי שלה, היא יפה ובעיקר מיוחדת, המציעה גם חלל פנים מעוצב היטב.

עם אפשרויות קישוריות, חיישנים מתקדמים ובמצבים מסוימים אף יכולת נהיגה אוטונומית, היא מפגינה לא מעט תכונות חכמות. זו מכונית המציעה לנהג מסלולים מומלצים שיחסכו זמן ודלק וכך מקלה מערכת הניווט המובנית שלה על ניווט בתנועה כבדה.

אבל מכונית המיני החכמה הזו, שגם קודם הצטיינה בתצרוכת דלק נמוכה, מצוידת כיום בהנעה חשמלית, עם אפס פליטה של פחמן דו-חמצני מזיק ולפיכך גם ידידותית לסביבה.

למכונית הזו גם מערכות בטיחות מושקעות, כולל אזהרות בעת סטייה מנתיב, מערכות למניעת התנגשות ובקרת שיוט המתאימה את עצמה לנהג ותנאי הנהיגה, הסמארט מציעה טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לנהג להרגיש ביטחון על הכביש, אפילו ברחובות העיר העמוסה.


הנה הסמארט המתקדמת:

https://youtu.be/z_GV-3iE27s


אולי פחות גדולה בשטח:

https://youtu.be/LyzbWY6YHSk


הסמארט החשמלית:

https://youtu.be/iwSMQxeCYtI


סמארט מרוץ:

https://youtu.be/XsrtJjATgug


והיום היא ממש לא לבד (עברית):

https://youtu.be/tQXvP-M25p8

דרייב אין, באנגלית Drive-in, הוא בית קולנוע שנמצא בחוץ, באוויר הפתוח. הדרייב-אין בנוי ממגרש חניה לכלי רכב (בו יושבים הצופים במכוניות שלהם) כשיש בו גם תא הקרנה המקרין את הסרט על מסך קולנוע גדול מאד שניצב ממול.

הדרייב-אין הראשון נולד בניו ג'רסי ב-1933, ביוזמתו של ריצ'ארד הולינגשד, אמריקאי שהחליט להקים בחצר ביתו הגדולה "בית קולנוע למכוניות". הוא הציב אז מקרן סרטים על גג הרכב שלו, חיבר מרקע בין שני עצים גדולים ופירסם שהוא מקרין סרטים אילמים ובהמשך גם סרטים מדברים. ההצלחה הייתה מיידית.

גם בשיא השפל הכלכלי בארצות הברית זכה הקולנוע הזה להצלחה גדולה ובתוך 20 שנה היו בארה"ב לבדה 4000 דרייב-אינים כאלה.

אחת הסיבות לפופולריות העצומה של הדרייבי אינים בארה"ב, בשנות ה-50 וה-60 הייתה נעוצה בכך שהמחיר של סרט היה זול ושניתן היה להביא אוכל מהבית או מרשת מזון מהיר זולה, במקום המחירים היקרים של קולנוע רגיל.

בארה"ב ממשיכים עדיין לפעול כמה מאות דרייב-אינים ובשנים האחרונות הם מתחילים אף להיות פופולאריים מחדש. בישראל היה "דרייב אין" אחד שפעל בשיטה זו ונקרא גם "דרייב אין". הוא נסגר בשנת 2000.


הדרייב אין מהאוויר:

https://youtu.be/CWgpHDkceZk


השיר לסנדי בדרייב-אין מהסרט "גריז":

https://youtu.be/NyLKjp-xDWw


הנה סרטון על דרייב אין:

http://youtu.be/DRfgolxV6CY


זכרונות ותמונות מהדרייב-אינז של פעם:

https://youtu.be/z0dtrj1PsbI


וסרט תיעודי על תולדות הדרייב אין באמריקה:

https://youtu.be/GfnTStV-gcQ?long=yes

מה קרה לבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה בפיהרר בונקר?


הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובו התאבד, כשהבין שהוא הובס לחלוטין.

הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.

הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.

בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.

ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.

ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.

הניסיונות שעשו כוחות הברית, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום ובסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה. רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו.


הנה סיפורו של הפיהררבונקר:

https://youtu.be/a0uf3GRWS0g


ביקור במגרש החניה שמעל אותו הפיהררבונקר:

https://youtu.be/LtNsy5s7lsc


וסאטירה נחמדה - הבונקר נעלם אבל היטלר עצמו הוא עמוק בזיכרון הקולקטיבי והמאיים (עברית):

https://youtu.be/kDR_EqvBIjU