לא רבים יודעים שמבחינה בוטנית, החציל (Eggplant) הוא לא ירק אלא פרי. זאת מכיוון שהחציל מתפתח מהפרח של הצמח שלו והוא מכיל את זרעיו.

החציל הגיע ליבשת אירופה עם סוחרים ערביים, שסחרו בו והביאו אותו מהודו. האירופאים קיבלו אותו בחשד, מכיוון שממש כמו העגבניה, הם חשדו שהוא רעיל.

בני משפחה קרובים לחציל הם הפלפל, העגבניה ותפוח האדמה - כולם חלק ממשפחת הסולניים. אבל הם קרובים רחוקים שנולדו ומקורם ביבשת אמריקה, בעוד שמקורותיו של החציל הם בהודו, שבה תורבת לראשונה, אי שם במחצית האלף הקודם. אם מחפשים עוד יותר מוקדם, ניתן למצוא שהחצילים הלא-מבוייתים נולדו ביבשת אפריקה.

במטבח החציל הוא להיט ענק, כמעט בכל מטבח שהוא מגיע אליו. הסיבה - הוא מכיל יותר מ-90% מים ולכן הוא גם נוטה לספוח אליו את הטעמים שמסביבו במאכלים השונים, יותר מאשר להשפיע בטעמו שלו. לכן, קל מאד להכין מאכלי חצילים מדהימים וטעימים להפליא!

זו אולי הסיבה שההודים כינו את החציל "באינגן", בעברית "ללא מעלות". גם התזונאים סברו בעבר שאין לו יתרונות בריאותיים. אבל בעידן הנוכחי הבינו שאם לא משליכים את קליפתו, החציל הוא בריא להפליא ומלא בחומרים מזינים ובריאים לגוף.


הנה מגדלי החצילים (עברית):

https://youtu.be/rBnSyH_s3ao


במטבח:

https://youtu.be/YreJEe_Dw8M


והסביח המפורסם של עובד, שאומר ש"לחצל זה לב המנה!" (עברית):

https://youtu.be/ZtTcWrnA5Eo