שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האלפבית הראשון בהיסטוריה?
שנים אחרי התפתחות כתב היתדות וכתב החרטומים, נראה בדיעבד שהכל היה מוכן לאלפבית פורץ הדרך, הא"ב הראשון בעולם. זה יקרה בראשית האלף ה-2 לפני הספירה, במכרות הנחושת של אזור סרביט אל ח'אדם, בדרום הר סיני. מקום מפתיע ועל ידי אנשים מפתיעים.
אבל רגע - היה כבר כתב, אז למה רק עכשיו אלף בית?
כי הכתב הזה הגיע זמן רב אחרי שנולדו מערכות כתב קדומות, שכללו מאות סימנים, החל מסוף האלף ה-4 לפני הספירה. בתחילה נוצר כתב יתדות מוגבל וראשוני, הכתב הראשון בעולם. הוא שימש בעיקר למטרות כספיות וחשבוניות ונולד ב"סהר הפורה", אזור מסופוטמיה שנחשב לערש התרבות. מכאן יצמח כאן כתב היתדות השומרי, ככל הנראה הכתב הראשון. לצדו יתפתח במצרים של אותם ימים כתב ההירוגליפים, עם כ-1500 הסימנים שהיוו את מאגר הרעיונות שבוטאו בו.
גם כתב היתדות של ארם נהריים וגם כתב החרטומים המצרי, שהתבסס על ההירוגליפים, ציורים שביטאו מילים - שניהם יכולים אולי לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת של אותם ימים, אבל היו מסורבלים ומורכבים מדי. כי כל אות בכתב היתדות וההירוגליפים ציינה הברה או רעיון שונה. כך אי אפשר היה לקדם תקשורת כתובה.
בכך הגיעה העת ההיסטורית ללידת האלפבית הראשון.
אבל נתחיל בגילויו. הממצאים שירמזו עליו אותרו בראש הר בדרום מדבר סיני. היו שם מאות הירוגליפים, שבהם שוטטה אשתו של פיטרי, ארכאולוג שחפר במקום בשנת 1905. הגברת שדרכה במקרה על שברי אבנים, בסמוך לאחד המכרות, שמה לב שיש עליהם סימנים מוזרים, שנראו לה "מכוערים". במבט ראשון דומה היה שהסימנים הם ניסיונות כושלים לכתוב הירוגליפים מצריים.
אבל פיטרי היה ארכאולוג נבון. הוא ראה שהכתובות הללו שונות מכתב הציורים של הפרעונים. הוא גם שם לב למספר המצומצם של הסימנים הללו ולעובדה שהם חוזרים על עצמם פעמים רבות. העובדות הללו הובילו אותו להערכה שככל הנראה מדובר בכתב אלפביתי, גם אם הוא לא הצליח עדיין לקוראו. עשור אחר כך, ב-1916 זיהה האגיפטולוג האנגלי אלן גארדינר שהכתובות הללו הן בכנענית.
מכאן הלכו החוקרים וגילו או העריכו שהכתב הזה נולד מכתב החרטומים המצרי, ששימש לו השראה וחומר גלם. ההירוגליפים היו מסובכים לאנשים לא משכילים, לעובדי המכרות הכנענים. סביר שהם היו מומחים בתחומם, כי הם הובאו מרחוק לעבוד במכרות הטורקיז והנחושת של דרום הר סיני, אבל לא ידעו קרוא וכתוב. מצד שני, הדיאלקטים של שפתם הכנענית דוברו אז בכל האזור.
דווקא חוסר הידע ויכולת הקריאה וכתיבה שלהם, והיותם לא חלק מההשכלה והממסד של תרבויות המזרח הקדום, דווקא הוא אפשר להם לחשוב שונה, מחוץ לקופסה.
כך שמכל המקומות בעולם הכתב הזה ייווצר ככל הנראה דווקא במדבר סיני ודווקא מעובדי מכרות כנענים ולא משכילים מדי. הזרים הללו, סיכוי גדול שמדובר בגאון יחיד, התקשו להבין ולקרוא את ההירוגליפים, חשבו והצליחו לפשט את סימני כתב החרטומים המצרי המצוירים והמציאו בעצמם שיטת כתיב שקל יהיה לזכור אותה.
ומה שמדהים הוא שנראה שהשיטה האלפביתית הומצאה במהלך ההיסטוריה רק פעם אחת ולא במקומות שונים במקביל, כמו דברים אחרים. היא הייתה כבר מהתחלה קומפקטית, פשוטה ונגישה יחסית ולא מסובכת לזכור - ביחס לקודמותיה, כמובן.
מאותו א"ב ראשוני שנולד במדבר סיני, עתידות להתפתח בהמשך כל שיטות האלפבית, כתבי הא"ב שאנו מכירים היום בעולם. כולן היו בנותיו - עברית, אנגלית, ערבית, רוסית קירילית ומרבית מערכות הכתב בשפות המודרניות של העולם המערבי.
אלפבית זה, שנולד מכתב ההירוגליפים המצרי במדבר דווקא, יכונה על ידי החוקרים "האלפבית הפרוטו-סינאי" והוא יהיה בשימוש בחצי האי סיני, במדבר. הוא יהווה באלף הראשון לפני הספירה, את הבסיס לאלפבית הפיניקי, שנחשב לאבי הכתב העברי העתיק. מהפיניקים ישאבו היוונים השראה לכתב שלהם ובמקביל ובדומה לכתב הארמי והפיניקי, ייוולד האלפבית העברי, עוד אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני הראשון.
מכל אלה יתפתחו בהמשך שאר האלף-בתים המוכרים כיום.
הנה מקום המצאת האלף-בית במדבר סיני (עברית):
https://youtu.be/54TZ8YvV6xs
התפתחות האלפבית הראשון בתולדות המין האנושי:
https://youtu.be/ZBiuJ40t4rk
מקדש סרביט אל-ח'אדם, שבו התגלה האלפבית הפיניקי הקדום:
https://youtu.be/4TF0QQ1ptsI
מצגת וידאו על השפות שיתפתחו מהאלפבית הראשון:
https://youtu.be/tcK-VFFKbCA
ממנו צמחו שפות עתיקות רבות:
https://youtu.be/b-Bqe5rfl5s
סרט תיעודי קצר על הרגע שבו נולד האלפבית הקדום ביותר:
https://youtu.be/MM6BrZwkBRA?long=yes
מהו החור הכחול בסיני ולמה מסוכן לצלול אליו?
החור הכחול הוא אחד מאתרי הצלילה המפורסמים ביותר בעולם. הוא נמצא ליד העיר דהב, בחצי האי סיני שלחופי ים סוף. זהו חור בעומק של מעל 130 מטרים בשונית האלמוגים. צוללים נועזים והרפתקנים צוללים לתוכו, לעומק של 56 מטרים ואז יוצאים ממנו מתחת לקשת, שמובילה אל קיר השונית החיצוני שבים הפתוח.
מי שצללו ועברו את הקשת הזו אומרים שהמראה של היציאה ממנה הוא יפה במיוחד ושווה את הסיכון. אבל זוהי צלילה מסוכנת ביותר, כיוון שהיא עוברת את 40 המטרים המותרים בצלילה ספורטיבית ומסכנת את חיי הצוללים. ואכן, במהלך השנים מתו צוללים רבים בטביעה במקום וכיום לא מומלץ לעשות זאת כלל.
הנה צוללנים שצוללים באופן חופשי לחור הכחול:
http://youtu.be/BVrhZM2t_ts
הקשת בחור הכחול של דהב:
http://youtu.be/968IeTheG0U
והנה המערה הכחולה בטאיוון:
http://youtu.be/MxiUiteLXLk?qr=yes
את מי מצאו קבור תחת דקל מסתורי במדבר סיני?
פרשת הדקל במדבר מתחילה בשליחות של המרגל היהודי אבשלום פיינברג, שיצא למצרים לפגוש את מפעיליו הבריטיים בעת שאהרונסון שהה באירופה. אבשלום פיינברג היה מי שהקים ביחד עם ד"ר אהרון אהרונסון את מחתרת הריגול ניל"י. פיינברג, שריגל כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, יצא דרך חצי האי סיני לכיוון מצרים. עימו יצא יוסף לישנסקי ושניהם היו מחופשים לבדואים.
השניים תעו בדרכם בליל ה-19 לינואר ופגשו בדואי שזיהה אותם כמתחזים. הבדואי דרש מהם לבוא עמו ולהסגיר את עצמם לטורקים. הם התנגדו לו והבדואי דיווח על כך לתורכים. משלחת חיפוש של חיילים טורקים ועשרות בדואים מצאו את פיינברג ולישנסקי וניהלו עימם קרב. אבשלום פיינברג נהרג עם החיילים בקרב ולישנסקי הצליח להימלט. הבדואים קברו את גופתו של פיינברג. במהרה הסתבר שהתמרים שהיו בכיסו נבטו והם הפכו במהלך השנים לעץ דקל. על פיו זכרו הבדואים את מקום קברו של "היהודי".
שנים רבות אחר-כך, לאחר שמדבר סיני נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, סיפרו הבדואים לחיילי צה"ל על קבר היהודי והצביעו להם על הדקל. בחפירה התגלה השלד של אבשלום פיינברג והועבר לארץ. במאי 2009 ניטעו בישראל חוטרים מהדקל, הן ליד קברו בהר הרצל והן בבית פיינברג בחדרה - המוזיאון שמנציח את סיפורו של אבשלום וסיפור משפחתו.
הנה סרט מרתק על סיפורו של אבשלום פיינברג וסיפור הדקל (עברית):
http://youtu.be/9wEsPq3CDrk
השיר "אלף נשיקות" שמבוסס על מכתב שכתב אבשלום פיינברג לאהובתו (עברית):
https://youtu.be/Q-eorUYhd10
ומנגינת "אלף נשיקות" שהלחין צביקה פיק למכתב שכתב אבשלום לאחת משתי האחיות אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/WrlDqetDWBM
למה נחפרה תעלת סואץ?
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
חצי האי סיני
שנים אחרי התפתחות כתב היתדות וכתב החרטומים, נראה בדיעבד שהכל היה מוכן לאלפבית פורץ הדרך, הא"ב הראשון בעולם. זה יקרה בראשית האלף ה-2 לפני הספירה, במכרות הנחושת של אזור סרביט אל ח'אדם, בדרום הר סיני. מקום מפתיע ועל ידי אנשים מפתיעים.
אבל רגע - היה כבר כתב, אז למה רק עכשיו אלף בית?
כי הכתב הזה הגיע זמן רב אחרי שנולדו מערכות כתב קדומות, שכללו מאות סימנים, החל מסוף האלף ה-4 לפני הספירה. בתחילה נוצר כתב יתדות מוגבל וראשוני, הכתב הראשון בעולם. הוא שימש בעיקר למטרות כספיות וחשבוניות ונולד ב"סהר הפורה", אזור מסופוטמיה שנחשב לערש התרבות. מכאן יצמח כאן כתב היתדות השומרי, ככל הנראה הכתב הראשון. לצדו יתפתח במצרים של אותם ימים כתב ההירוגליפים, עם כ-1500 הסימנים שהיוו את מאגר הרעיונות שבוטאו בו.
גם כתב היתדות של ארם נהריים וגם כתב החרטומים המצרי, שהתבסס על ההירוגליפים, ציורים שביטאו מילים - שניהם יכולים אולי לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת של אותם ימים, אבל היו מסורבלים ומורכבים מדי. כי כל אות בכתב היתדות וההירוגליפים ציינה הברה או רעיון שונה. כך אי אפשר היה לקדם תקשורת כתובה.
בכך הגיעה העת ההיסטורית ללידת האלפבית הראשון.
אבל נתחיל בגילויו. הממצאים שירמזו עליו אותרו בראש הר בדרום מדבר סיני. היו שם מאות הירוגליפים, שבהם שוטטה אשתו של פיטרי, ארכאולוג שחפר במקום בשנת 1905. הגברת שדרכה במקרה על שברי אבנים, בסמוך לאחד המכרות, שמה לב שיש עליהם סימנים מוזרים, שנראו לה "מכוערים". במבט ראשון דומה היה שהסימנים הם ניסיונות כושלים לכתוב הירוגליפים מצריים.
אבל פיטרי היה ארכאולוג נבון. הוא ראה שהכתובות הללו שונות מכתב הציורים של הפרעונים. הוא גם שם לב למספר המצומצם של הסימנים הללו ולעובדה שהם חוזרים על עצמם פעמים רבות. העובדות הללו הובילו אותו להערכה שככל הנראה מדובר בכתב אלפביתי, גם אם הוא לא הצליח עדיין לקוראו. עשור אחר כך, ב-1916 זיהה האגיפטולוג האנגלי אלן גארדינר שהכתובות הללו הן בכנענית.
מכאן הלכו החוקרים וגילו או העריכו שהכתב הזה נולד מכתב החרטומים המצרי, ששימש לו השראה וחומר גלם. ההירוגליפים היו מסובכים לאנשים לא משכילים, לעובדי המכרות הכנענים. סביר שהם היו מומחים בתחומם, כי הם הובאו מרחוק לעבוד במכרות הטורקיז והנחושת של דרום הר סיני, אבל לא ידעו קרוא וכתוב. מצד שני, הדיאלקטים של שפתם הכנענית דוברו אז בכל האזור.
דווקא חוסר הידע ויכולת הקריאה וכתיבה שלהם, והיותם לא חלק מההשכלה והממסד של תרבויות המזרח הקדום, דווקא הוא אפשר להם לחשוב שונה, מחוץ לקופסה.
כך שמכל המקומות בעולם הכתב הזה ייווצר ככל הנראה דווקא במדבר סיני ודווקא מעובדי מכרות כנענים ולא משכילים מדי. הזרים הללו, סיכוי גדול שמדובר בגאון יחיד, התקשו להבין ולקרוא את ההירוגליפים, חשבו והצליחו לפשט את סימני כתב החרטומים המצרי המצוירים והמציאו בעצמם שיטת כתיב שקל יהיה לזכור אותה.
ומה שמדהים הוא שנראה שהשיטה האלפביתית הומצאה במהלך ההיסטוריה רק פעם אחת ולא במקומות שונים במקביל, כמו דברים אחרים. היא הייתה כבר מהתחלה קומפקטית, פשוטה ונגישה יחסית ולא מסובכת לזכור - ביחס לקודמותיה, כמובן.
מאותו א"ב ראשוני שנולד במדבר סיני, עתידות להתפתח בהמשך כל שיטות האלפבית, כתבי הא"ב שאנו מכירים היום בעולם. כולן היו בנותיו - עברית, אנגלית, ערבית, רוסית קירילית ומרבית מערכות הכתב בשפות המודרניות של העולם המערבי.
אלפבית זה, שנולד מכתב ההירוגליפים המצרי במדבר דווקא, יכונה על ידי החוקרים "האלפבית הפרוטו-סינאי" והוא יהיה בשימוש בחצי האי סיני, במדבר. הוא יהווה באלף הראשון לפני הספירה, את הבסיס לאלפבית הפיניקי, שנחשב לאבי הכתב העברי העתיק. מהפיניקים ישאבו היוונים השראה לכתב שלהם ובמקביל ובדומה לכתב הארמי והפיניקי, ייוולד האלפבית העברי, עוד אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני הראשון.
מכל אלה יתפתחו בהמשך שאר האלף-בתים המוכרים כיום.
הנה מקום המצאת האלף-בית במדבר סיני (עברית):
https://youtu.be/54TZ8YvV6xs
התפתחות האלפבית הראשון בתולדות המין האנושי:
https://youtu.be/ZBiuJ40t4rk
מקדש סרביט אל-ח'אדם, שבו התגלה האלפבית הפיניקי הקדום:
https://youtu.be/4TF0QQ1ptsI
מצגת וידאו על השפות שיתפתחו מהאלפבית הראשון:
https://youtu.be/tcK-VFFKbCA
ממנו צמחו שפות עתיקות רבות:
https://youtu.be/b-Bqe5rfl5s
סרט תיעודי קצר על הרגע שבו נולד האלפבית הקדום ביותר:
https://youtu.be/MM6BrZwkBRA?long=yes
החור הכחול הוא אחד מאתרי הצלילה המפורסמים ביותר בעולם. הוא נמצא ליד העיר דהב, בחצי האי סיני שלחופי ים סוף. זהו חור בעומק של מעל 130 מטרים בשונית האלמוגים. צוללים נועזים והרפתקנים צוללים לתוכו, לעומק של 56 מטרים ואז יוצאים ממנו מתחת לקשת, שמובילה אל קיר השונית החיצוני שבים הפתוח.
מי שצללו ועברו את הקשת הזו אומרים שהמראה של היציאה ממנה הוא יפה במיוחד ושווה את הסיכון. אבל זוהי צלילה מסוכנת ביותר, כיוון שהיא עוברת את 40 המטרים המותרים בצלילה ספורטיבית ומסכנת את חיי הצוללים. ואכן, במהלך השנים מתו צוללים רבים בטביעה במקום וכיום לא מומלץ לעשות זאת כלל.
הנה צוללנים שצוללים באופן חופשי לחור הכחול:
http://youtu.be/BVrhZM2t_ts
הקשת בחור הכחול של דהב:
http://youtu.be/968IeTheG0U
והנה המערה הכחולה בטאיוון:
http://youtu.be/MxiUiteLXLk?qr=yes
פרשת הדקל במדבר מתחילה בשליחות של המרגל היהודי אבשלום פיינברג, שיצא למצרים לפגוש את מפעיליו הבריטיים בעת שאהרונסון שהה באירופה. אבשלום פיינברג היה מי שהקים ביחד עם ד"ר אהרון אהרונסון את מחתרת הריגול ניל"י. פיינברג, שריגל כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, יצא דרך חצי האי סיני לכיוון מצרים. עימו יצא יוסף לישנסקי ושניהם היו מחופשים לבדואים.
השניים תעו בדרכם בליל ה-19 לינואר ופגשו בדואי שזיהה אותם כמתחזים. הבדואי דרש מהם לבוא עמו ולהסגיר את עצמם לטורקים. הם התנגדו לו והבדואי דיווח על כך לתורכים. משלחת חיפוש של חיילים טורקים ועשרות בדואים מצאו את פיינברג ולישנסקי וניהלו עימם קרב. אבשלום פיינברג נהרג עם החיילים בקרב ולישנסקי הצליח להימלט. הבדואים קברו את גופתו של פיינברג. במהרה הסתבר שהתמרים שהיו בכיסו נבטו והם הפכו במהלך השנים לעץ דקל. על פיו זכרו הבדואים את מקום קברו של "היהודי".
שנים רבות אחר-כך, לאחר שמדבר סיני נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, סיפרו הבדואים לחיילי צה"ל על קבר היהודי והצביעו להם על הדקל. בחפירה התגלה השלד של אבשלום פיינברג והועבר לארץ. במאי 2009 ניטעו בישראל חוטרים מהדקל, הן ליד קברו בהר הרצל והן בבית פיינברג בחדרה - המוזיאון שמנציח את סיפורו של אבשלום וסיפור משפחתו.
הנה סרט מרתק על סיפורו של אבשלום פיינברג וסיפור הדקל (עברית):
http://youtu.be/9wEsPq3CDrk
השיר "אלף נשיקות" שמבוסס על מכתב שכתב אבשלום פיינברג לאהובתו (עברית):
https://youtu.be/Q-eorUYhd10
ומנגינת "אלף נשיקות" שהלחין צביקה פיק למכתב שכתב אבשלום לאחת משתי האחיות אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/WrlDqetDWBM
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
