» «
חומה ומגדל
מה הייתה שיטת "חומה ומגדל"?



זה היה בתקופת המאורעות, בשנות ה-30 של המאה הקודמת. השלטון הבריטי של אותם ימים אסר על הקמת ישובים יהודיים חדשים. בכדי להתחכם לאיסור של הבריטים, הוקמו ישובים רבים בשיטה שזכתה לשם "חומה ומגדל". הרעיון היה להקים ישובים יהודיים בארץ ישראל, בתוך יום אחד בלבד.

השיטה הייתה פשוטה: ביום העליה על הקרקע הגיעו אל מקום ההתיישבות משאיות, כשעליהן חלקים של צריפים, חומת עץ ומגדל שמירה, כולם מוכנים להרכבה. זו כמובן הסיבה לשם "חומה ומגדל".

וכך, בעזרתם של מתנדבים ומגוייסים רבים שהגיעו כדי לסייע לבנייה המהירה, נפרקו המשאיות והוקם כל היישוב החדש בו ביום. בערבו של היום היה הישוב כבר מוכן למגורים ולהגנה מפני הכנופיות הערביות שהתנכלו ליישובים היהודים.

את הקמת הישובים כך הגה שלמה גור, חבר קיבוץ בית אלפא. את החומה של היישובים הללו הוא הציע לבנות מלוחות עץ, כשביניהם הוכנס חצץ. החצץ מנע מעבר של כדורי רובים שירו לעיתים הפורעים הערביים, שהתקיפו לעיתים את הישובים החדשים. מהמגדל שהוקם בכל ישוב חדש כזה, צפו השומרים על הסביבה וזיהו מתקפות של פורעים או שוטרים בריטיים שמתקרבים. את הדרך להקים מגדל למד גור מהמגדלים שבנו אז במחנות של הנוער העובד.

התוצאה של "חומה ומגדל" הייתה 60 ישובים חדשים, שנבנו באצבע הגליל, עמק בית-שאן ועוד. מבחינת הישוב היהודי נועדו הללו לפרוץ את הגבולות הצרים שנקבעו בתכנית החלוקה הבריטית שיועדה למדינה היהודית העתידית.


הנה סרטון על חומה ומגדל (עברית):

http://youtu.be/e9F2g1cAY8Q


תיאור של הדרך בה בנו במהירות את הקיבוצים הללו (עברית):

http://youtu.be/etp5dTUpTAo


מוזיאון חומה ומגדל בניר דוד (עברית):

http://youtu.be/qTCIuJvDK08


שחזור חומה ומגדל בקיבוץ (עברית) (עברית):

https://youtu.be/buOWUvvTMiQ


ודרמה חינוכית על עלילות חומה ומגדל (עברית):

https://youtu.be/dABDmqw3qUw?long=yes
בטון
איך היו הרומאים לראשונים שבנו מבטון?



הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.

הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.

גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.

יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.

גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.

כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.

הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.


הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):

https://youtu.be/hRI0ymx_6aw


השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10


כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:

https://youtu.be/NZo1otIjfl4


המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:

https://youtu.be/ikH6Vmb0pog


ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
ג'ון לאודון מקאדם
מי המציא את הכבישים?



האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.

ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".

הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.


הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:

http://youtu.be/LCXscdCoTjc
גן יפני
מהו גן הסלעים של קיוטו?



מהו גן הסלעים של קיוטו?

גן הסלעים המפורסם שבעיר קיוטו ביפאן הוא דוגמה מרהיבה לגן זן. זהו גן ללא עצים, עד כמה שזה נשמע מוזר... סלעים במקום עצים.

הגן שנמצא במקדש ריואן־ג'י בנוי כמלבן חול שאין בו עצים. יש בו 15 סלעים בצורות ובגדלים שונים, הדומים לאיים באוקיינוס. הן מסודרות על מצע של חצץ לבן שמדי יום מגרפים אותו היטב.

מכל זווית אפשרית ניתן לראות רק 14 מהאבנים בעת ובעונה אחת. אם מגיעים לגן הסלעים בשעות הבוקר, ממש עם הפתיחה, המקום שקט ומאפשר להתרכז במדיטציה - הרהורים שקטים והתעלות רוחנית. ועל פי האמונה היפאנית מי שמגיע להארה רוחנית במדיטציית הזן העמוקה שלו, יוכל לראות בעיני רוחו את האבן החסרה - האבן ה-15.


הסבר על גן הסלעים, גן הזן המיוחד של קיוטו:

http://youtu.be/1vwzYiLupB0?t=22s


עוד סרטון שצולם במהלך ביקור במתחם כולו:

http://youtu.be/-2uLwcLJTaU?t=1m39s


וביקור שקט נוסף בגן הסלעים של מקדש ריואן־ג'י:

http://youtu.be/WgvAQgrJ_Ss

חצץ

בטון
מהו הבטון ומה המהפכה ההנדסית שהוא הרים לה?



בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.

קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.

מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.

בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.

היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.

בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.


הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/znSeL66e8qE


תולדות השימוש בבטון:

https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg


כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:

https://youtu.be/_OvyEbsPLUU


ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10
מיראז'
מהו מיראז'?



מיראז' (Mirage), או "מיראז' תחתון" כפי שהתופעה נקראת במדויק, היא תופעה של אשליה אופטית, שבה נדמה לנו שאנו רואים שלולית מים גדולה או אפילו אגם שנמצאים באופק. זוהי בבואה של השמיים, שמציגה כאילו השמיים משתקפים. היא נגרמת בשל האוויר החם שמרחף מעל פני הקרקע או הכביש.

לעיתים, כשאנו נוסעים על כביש זפת וחצץ, תופעת המיראז' גורמת גם למעין השתקפות של עצמים מרוחקים בשלולית המים הדמיונית שעל הכביש.


הנה הסבר לתופעת המיראז':

https://youtu.be/exm0gyxTrL8


תופעות מיראז' שצולמו במקומות שונים באיטליה:

http://youtu.be/Pxw9qJg_4nE


מיראז' תחתון נוסף, הפעם מעל לים:

http://youtu.be/JksLxrBOrxA


מיראז' המציג קרחון באוויר:

http://youtu.be/5mhzKJClTAI


ומומחה שמסביר את תופעת המיראז' בהרצאת וידאו קצרה:

https://youtu.be/6x52290in9w?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.