נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).

הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.

כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".

טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.

חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.


הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:

https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY


כך היא פועלת:

https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26


פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:

https://youtu.be/CB9rZFnm__E


טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:

https://youtu.be/rr3FIWMCuto


ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:

https://youtu.be/P8a46q6u8_s

מִיקְרוֹסְקוֹפְּ (Microscope) הוא מכשיר שבאמצעותו ניתן להתבונן בהגדלה, בעצמים קטנים וזעירים, שיכולת העין האנושית לא מאפשרת לראותם ללא הגדלה.

המצאת המיקרוסקופ הובילה למהפכה המדעית של חצי האלף האחרון. המיקרוסקופ איפשר התקדמות אדירה במחקר המדעי. מדובר במכשיר שמאפשר לצפות בגופים זעירים ולהציג תמונה מוגדלת שלהם, מה שהיה ונשאר הכרחי במחקר של מדעי החיים, ביולוגיה, כימיה ועוד.

להמצאת המכשיר שאנו מכירים כמיקרוסקופ קדמה המצאת זכוכית המגדלת, שגם היא נקראה בזמנו מיקרוסקופ. היות וזכוכית מגדלת מכילה רק זכוכית קמורה היא סוג של מיקרוסקופ פשוט ביותר, המאפשר הגדלה צנועה.

המיקרוסקופ המורכב, שהומצא בהולנד בסוף המאה ה-16, השתמש בשתי עדשות והשיג לפיכך הגדלה משמעותית. במיקרוסקופ כזה עדשה אחת מציגה דמות מוגדלת של העצם שאותו בוחנים ועדשה שנייה מגדילה את המראה שלו עוד יותר.

במיקרוסקופ הפשוט של ימינו יש קבוצת עדשות במקום כל אחת משתי העדשות של המיקרוסקופ המוקדם. המיקרוסקופ הזה מציג תמונה מדויקת ומוגדלת פי כמה.

המיקרוסקופ האלקטרוני המודרני מציע אפשרויות מדהימות בהרבה ויכול להביא להגדלה של עד פי 100,000 מהגודל של המרכיב הנחקר. זו הגדלה שפתחה למדענים צוהר לבחינה של מרכיבים שהיו עד להמצאתו רק תיאורטיים ובעזרתו המדענים זכו לבחון אותם לראשונה.


הנה דברים מוכרים שאנו מכירים כפי שהוגדלו דרך המיקרוסקופ:

http://youtu.be/P-n5TbifUIQ


היצורים המופלאים וזעירים שעל גופנו, כפי שהוגדלו במיקרוסקופ אלקטרוני:

http://youtu.be/QrmashOX5EU


והגדלה מיקרוסקופית שלא תאומן של עצמים זערוריים:

https://youtu.be/ZyXrtODhJEA

את הקליידוסקופ (Kaleidoscope) המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816. הקליידוסקופ היה אז מכשיר אופטי, שבעזרתו המחישו צורות סימטריות שונות. כיום משתמשים בו בעיקר לשעשוע. הוא מבוסס על צורות סימטריות בשלל צבעים, כשכל סיבוב של הגליל מציג תבנית חדשה מתוך מגוון של צבעים ותבניות, שמשתנה כשמסובבים את הקליידוסקופ.

הקליידוסקופ בנוי כצורת גליל שיש בו מראות. במראות הללו משתקפים עצמים שונים, כמו שברי זכוכית צבעוניים שלרוב מוכנסים לתוכו. כשמביטים פנימה דרך חור בקצה הגליל, והאור נכנס מהקצה השני, ההשתקפויות המשתנות של שברי הזכוכית הללו יוצרות תמונות סימטריות ומהממות ביופיין. התמונות שנוצרו יוצרות לא פעם תבניות חוזרות ומרתקות, שההשתקפויות מכפילות להמון צדדים ויוצרות להן עומק וממדים מרהיבים.

המילה הקליידוסקופ לקוחה מהשפה היוונית ופירושה "צופה בתמונה יפה".


זה מה שרואים בקליידוסקופ:

http://youtu.be/peZ-MjD9pgk


קבלו צורות קליידוסקופיות:

http://youtu.be/9GMtj_-3BOc


קליידוסקופ מראות הופך הכל לקסום:

http://youtu.be/zCFdLrXI3yM


כך יוצרים קליידוסקופ בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/LUawR882X4M


מדריך לבניית קליידוסקופ באנגלית:

https://youtu.be/Z2TDK_OQWU0


אפשר גם לראות אחד שבנוי אחרת לגמרי:

https://youtu.be/6_8omObsfgM


ובשנות ה-70 יצרו קליפים לטלוויזיה, כמו זה של דיוויד בואי, עם קליידוסקופ ברקע של מסך כחול:

https://youtu.be/Vy-rvsHsi1o

ישנם ויכוחים מי ייחשב לממציא המיקרוסקופ, אבל נראה שממציאי המיקרוסקופ הם שלושה הולנדים, מצד אחד אב ובנו ומצד שני, אדם נוסף שממש במקביל אליהם ובלי להכירם, המציא את אותה ההמצאה בדיוק!

בשנת 1590 הרכיבו שני האופטיקאים ההולנדים, זָאכַארִיאַס והַאנְס יַאנְסֶן את המיקרוסקופ הראשון, בצורת שתי עדשות בתוך גליל. זה היה מיקרוסקופ פשוט שהגדיל בערך פי 20. כך הם גילו את עיקרון המיקרוסקופ, שלמעשה גם יאפשר את המצאת מכשיר הטלסקופ.

במקביל לשניים שקד על פיתוח דומה גם האנס ליפרשיי ההולנדי. בשנת 1608 הוא פיתח גם את הטלסקופ הייעודי. גלילאו גלילאי, מי שנחשב היום לאסטרונום דגול, שמע על ההמצאה והתלהב ממנה מאד. הוא עתיד לפתחה בהמשך בעצמו ולשכללה ויביא את הטלסקופ למצב של מכשיר אמין, בעיקר לצורך תצפיותיו המדעיות בגרמי השמיים.

במאות שעברו מאז המשיך המיקרוסקופ המבוסס על עדשות להתפתח. במאה ה-20 נולד המיקרוסקופ האלקטרוני, שאיפשר מחקר של עצמים זעירים בגודל מיליונית המילימטר. תכנן אותו הנס בוש בשנת 1926 בגרמניה. המצאתו התבססה על שימוש בתכונות הגל של האלקטרונים. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 1933, היא איפשרה לאנשי המכון הטכני בברלין לבנות את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון ולהפעילו לצרכי מחקר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של המיקרוסקופ:

http://youtu.be/Giw_EdwOZnM


ותיאור היסטורי של מי שהמציאו את המיקרוסקופ:

http://youtu.be/4HXKTLlEUFw

מראה (mirror) או ראי היא מתקן שמחזיר את קרני האור וכך מאפשר לראות את מה שניצב מולו ומשתקף בו.

המראה השטוחה שאנו מכירים עשויה מזכוכית שמאחוריה מודבקת שכבת מתכת דקה, ממתכות כמו כסף שמשקפת את הנוף או מה שניצב מולה.

המראות נולדו כשהסתבר לאדם הקדמון שניתן להביט לתוך צלוחיות מים ולראות את עצמו. בערך ב-6000 לפני הספירה, נמצאו זכוכיות געשיות, שנוצרו באופן טבעי בפעילות של הרי געש, והאדם גילה שהן מאפשרות לראות בהן כמו במים.

זה היה בשנת 2,000 לפני הספירה, כשהחלו ללטש סלעים בכדי שישמשו כמראות. רק בשנת 1835 יצר כימאי גרמני בשם יוסטוס פון ליביג את מראת הזכוכית-כסף שבה אנו משתמשים כיום.


הנה תינוקות מול מראה:

https://youtu.be/YOX4nA-yFOk


מראות מיוחדות שעושות אמנות:

http://youtu.be/BZysu9QcceM


כך מגיבות חיות בטבע למראה שהוצבה שם:

http://youtu.be/GaMylwohL14


וכך פועלת המראה:

https://youtu.be/iE6I52Th9DE

מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.

אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.

אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.

ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.


הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:

https://youtu.be/FDs-1khMwus


וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:

https://youtu.be/e5Pz6NU7pww

ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura), בעברית "חדר אפל", "לשכה אפלה", או "קופסה אפלה", היה עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה. לפי רעיון זה, אם ננקב חור באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ, כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

למעשה הקמרה אובסקורה הייתה הבסיס לצילום, אבל היוונים הקדמונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. כמוהם גם המדען הערבי אל-חאזן שגילה את השיטה שוב במאה ה-9. כמוהו גם הציירים שנעזרו בקמרה אובסקיורה כדי לצייר נופים תלת-ממדיים על בד. חוקרים משערים שדרך הקמרה אובסקורה למד לאונרדו דה וינצ'י את הפרספקטיבה שהוא כל כך הצטיין בה.

חוקר אחר שגילה את העיקרון הזה היה פילוסוף מסין העתיקה ששמו היה מו דזה. לפני 2000 שנה הוא גילה את עיקרון הקמרה אובסקורה, באופן בלתי תלוי.

העקרון הזה היה צריך להמתין עוד כמה מאות שנים, בטרם ימציאו שיטה שבה ניתן גם לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום.


כיצד התפתחו המצלמות המודרניות מהקמרה אובסקורה (מתורגם):

http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s


כך השתמשו בה ציירים כמו ורמיר כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


כך תייצרו קמרה אובסקורה לבד:

http://youtu.be/Y0wenfVfHuo


הנה הסבר מודגם ללשכה אפלה, כמו ההמצאה של אל-חזאן:

http://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


והרצאת וידאו קצרה על הקאמרה אובסקורה:

https://youtu.be/LutIudRhm10?long=yes

סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.

בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.

הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.

הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.

בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).

מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.

כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.


כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):

https://youtu.be/AGCUm_jWtt4


הניווט היה לפי השמש:

https://youtu.be/CycmCFb-6VU


כך בונים סקסטנט לבד:

https://youtu.be/dCZJUVlbEnE


תולדות אמצעי הניווט בים:

https://youtu.be/4DlNhbkPiYY


וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:

https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes

מכשירים לראיית לילה (Night vision devices) משמשים כדי לאפשר צפייה בחשיכה וזיהוי של עצמים, בעלי חיים ובני אדם.

ישנם כמה סוגים של מכשירי ראיית לילה.

מא"כ, קיצור של "מגבר אור כוכבים" - מתבסס על מערכת אופטית שמזכירה בצורתה מעין משקפת. האור בלילה מגיע בעיקר מהירח והכוכבים ועקב מיעוט האור, הראייה שלנו בלילה מוגבלת. עדשות שונות במערכת הטכנולוגית הזו מאפשרות לחזק את אור הכוכבים והירח ולצפות בחשיכה.

הראייה הליילית הזו אינה כוללת צבעים אלא אור ירוק הנראה על מסך. שיטה זו מנצלת את העובדה שרגישות העין האנושית באור ירוק היא מקסימלית.

טכנולוגיה מבוססת חום - האפשרות "לראות" בחושך בטכנולוגיה תרמית מסתייעת בחום הנפלט מכל עצם ומכל בעל חיים. אבל זה לא קורה סתם אלא באמצעות באמצעות קרינה תת-אדומה שאותה לא ניתן לראות ללא ציוד מתאים.

באמצעות הקרינה התת-אדומה, קרינת האינפרה אדום, אפשר לאתר ולצפות גם בחשיכה. הקרינה התת-אדומה (Infra Red), או אינפרה-אדום, היא קרינה אלקטרומגנטית. קראו עליה בתגית "קרינה תת אדומה".

מצלמות תרמיות מאתרות היום באופן דומה נזילות בצנרת בלתי נראית, העוברת עמוק באדמה או בקירות מבנים. באמצעות הבדלי החום שבין המים הנוזלים והסביבה יכולה מצלמה כזו לאתר את מקום הנזילה.

מכל מקום, ההבנה שהקרינה הזו יכולה לאפשר ראיה ליילית באה מעולם בעלי החיים ומלמידה מהטבע, מה שנקרא ביומימקרי. המדענים זיהו מזמן שבעלי חיים שונים מסוגלים לקלוט בעיניהם קרינה תת-אדומה.

היכולת הזו של בעלי חיים לקלוט טווח תדרים רחב משל העין האנושית מקנה להם יתרונות הישרדותיים. בזכותה הם מסוגלים לזהות מרחוק וגם בחשיכה מוחלטת, את הקרינה התת-אדומה שנפלטת מגופו של טרף פוטנציאלי וכך הם מאתרים אותו וטורפים. כך אחרים יכולים להגן על עצמם מטורפים בחשיכה, המתקרבים אליהם.

ממש כמוהם נעזרים חיילים וצבאות שונים במכשירי ראיית לילה, כדי לאתר כוחות אוייב בחשיכה ולפגוע בהם בטרם יותקפו הם.


#סוגי מכשירים לראיית לילה
בין אמצעי התצפית הליילית המשמשים לצרכים צבאיים וביטחוניים יש משקפות לילה (Goggles), כוונות אופטיות לכלי נשק וכוונות טנקים, מצלמות, כוונות טלסקופיות וטלסקופים.

שימוש אזרחי עושים בעיקר במצלמות אבטחה ומשקפות.


הנה ראיית הלילה וסוגי המכשירים לראיית לילה (עברית):

https://youtu.be/_c3duNyKQf0


איך פועלות השיטות לראיית לילה:

https://youtu.be/xyLEyAnF8-Q


מצלמות תרמיות חדישות המכונות ENVG:

https://youtu.be/2v0YrtkwUDQ


מישהו שבנה משקפת אינפרה אדום בעצמו:

https://youtu.be/I1xvc-nfI9U


עוד על טכנולוגיית ה-NVD מבוססת אור הכוכבים:

https://youtu.be/CP6wofWfUws


וכך בנוי האור המלא שאנו רואים והאינפרה אדום הוא בחלק הבלתי נראה שלו (עברית):

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc

האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?

את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.

אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.

אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.

בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.


הנה המראה החד-כיוונית בקולנוע:

https://youtu.be/fkHlhiG0h70


כך פועלות מראות חד-כיווניות:

https://youtu.be/4kKL32opewI


הסבר נוסף:

https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc


ובמשטרה משתמשים במראות חד-כיווניות כדי לאפשר זיהוי של חשודים מבלי שהם עצמם יראו מי מעיד נגדם (עברית):

https://youtu.be/Ofh_yBc5fdY?t=8m55s&end=9m29s

המיקרוסקופ האלקטרוני המודרני מבוסס על הגדלה אלקטרונית ולא על עדשות מגדילות, כמו המיקרוסקופ הקלאסי והמוגבל יחסית. המיקרוסקופ האלקטרוני משמש את מרבית החוקרים, מוסדות המחקר והאוניברסיטאות כיוון שהוא מגדיל בשיעורים עצומים, של לפחות פי 20,000 פעמים מהגודל המקורי.

באמצעות הגדלה של התצלומים שמתקבלים ממנו ניתן להגדיל גם פי 100,000 מהגודל של המרכיב הנחקר. באופן כזה מאפשרים חלק מהמיקרוסקופים האלקטרוניים לצפות במולקולה בודדת בתוך תאים (פיתוח שהיקנה למדענים שגילו אותו פרס נובל בכימיה) ואף את סידור האטומים הבודדים במולקולות החומר!


הנה מיקרוסקופ אלקטרוני חודר, מהמיקרוסקופים בעלי הרזולוציה הטובה ביותר בעולם (עברית):

http://youtu.be/i8SfOLrH1Ug?t=6s


הנה אטומים בודדים של פלטינום, כפי שצולמו ממיקרוסקופ אלקטרוני:

http://youtu.be/yqLlgIaz1L0

הפריסקופ (Periscope) היא משקפת שמביטים בעזרתה מצוללת, אל מעל פני המים. הפריסקופ בנוי כצינור שניתן להאריך כך שהוא עולה אל מעל למים. בזכות ההמצאה הזו יכול המשקיף לראות מה קורה מעל לפני המים, מבלי שהצוללת תעלה אל פני המים ויבחינו בה.

הפריסקופ מסתובב לכל הכיוונים ומאפשר צפייה לכל הצדדים. כך יכול הצופה להתבונן במרחב שמעל פני המים, בזמן שהצוללת עצמה נמצאת מתחת לפני המים, מסתתרת ומוכנה לפעולה.

כיום פועלים פריסקופים דיגיטליים מעולים, שפועלים באמצעות מצלמות בהפרדה גבוהה. מדענים רבים חוקרים כיום את האפשרות לייצר פריסקופ שאינו בולט מעל המים, כך שלא ניתן לגלות את הצוללת. בשנים האחרונות פורסם שחוקר ישראלי הצליח בשנים האחרונות לעשות קפיצה משמעותית בפיתוח כזה, אם כי עדיין אין אפילו אבטיפוס של הפריסקופ שהוא מתכנן.


זהו הפריסקופ:

https://youtu.be/4zEY4EzhFik


פעילות נחמדה? - כך מכינים פריסקופ בבית עם מראות:

https://www.youtube.com/watch?v=MsrWlo_KgJw


גם כך ניתן להכין פריסקופ בעצמך:

https://youtu.be/F_j_BkYcF4c


נשק חדיש הופך את הפריסקופ לכלי נשק תת-ימי כלפי מסוקים שצדים צוללות:

https://youtu.be/jIGl42ELB_A