שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו דרקון אלף השנים?
בלב איקוד, עיירה הקטנה איקוד דה לוס וינוס, שבאי טנריף, ניצב לו עץ זקן ומרשים. אתם יכולים לקרוא לו "הדרקון של איקוד", "עץ הדרקון" או "דרקון אלף השנים" (Thousand year old dragon tree).
בגובה של לא פחות מ-17 מטרים, הוא נראה עץ גדול ומרשים. מבחינה בוטנית, הוא לא ממש עץ, אבל על כך עוד מעט.
בכל מקרה, בני איקוד גאים בעץ הדרקון, שכן הוא מביא אליו המון מבקרים. המראה שלו מיוחד ומרשים והחוויה של המבקרים כאן חשובה והיסטורית.
לא סתם הוא קיבל את הכינוי "זקן". אמנם לא ניתן לדעת בוודאות בן כמה הוא, אך מדען גרמני טען בעבר שהעץ בן 6,000 שנים והכתיר אותו כעץ הזקן ביותר בעולם הצומח. לעומתו, יש מומחים טוענים שגילו הוא "רק" 2,000 שנים. בוטנאים אחרים סבורים שהוא צעיר אפילו יותר והוא בן 600 שנה, או בכל מקרה פחות מאלף שנים.
הקושי להעריך את גילו המדויק נובע מכך שבגזע שלו אין טבעות שנתיות, מה שהופך אותו לאחד מיוצאי הדופן בעולם העצים.
ומדוע הוא קיבל גם את השם עץ הדרקון? - כי גילם של העצים הענקיים האלו, מהם תמצאו שניים באיקוד, נע בין מאות עד אלפי שנים. כבר משנת 1917 הם נחשבים כאתר טבע לאומי מוגן והם מושכים לא מעט תיירים.
האגדה מספרת עליהם שבימים בהם דרקונים הסתובבו בכדור הארץ, בכל פעם שהם נלחמו אל מול הגיבורים המקומיים ודמם טפטף על האדמה, צמח בכל מקום כזה עץ ענק והוא עץ הדרקון.
הנה עץ "דרקון אלף השנים" שבטנריף מקרוב:
https://youtu.be/3DnDoiLVVy0
טיול ומבט בו מרחוק:
https://youtu.be/uwmvEqCbPTo
ועוד מהעץ המופלא ועוד רבים בסביבתו:
https://youtu.be/vVe4OaI4KEQ?long=yes
מהו טקס קבורת הסרדין של בני האי טנריף?
טקס "קבורת הסרדין" (El Entierro de la Sardina), בסנטה קרוז שבאי טנריף הוא אחד הטקסים המשעשעים בעולם. הוא נערך ביום שאחרי המצעד הגדול של האי, שהוא מעין קרנבל, הקרנבל השני בעולם בגודלו, אחרי זה של ריו דה ז'ניירו שבברזיל.
בטקס עורכים בני האי תהלוכה של מעין לוויה היתולית לדג ופרידה זמנית מאכילת בשר. במהלכה לובשים המשתתפים בגדי אבלים ומקוננים בלווייה המדומה של בובת סרדין ענקית. הטקס מגיע לשיא כששורפים את בובת הסרדין.
הסרדין הזה, אגב, נקרא צ'יצ'רו (Chicharo) והוא ממש מסמל את אנשי סנטה קרוז, עד כדי שהם מכנים את עצמם צ'יצ'ררוס.
יעניין אתכם לדעת שמי שצועדות ברחובות סנטה קרוז בלווייה הזו הן בעיקר "אלמנות בוכיות", המגולמות בידי... גברים מחופשים בבגדי נשים. גרביונים שחורים, שפתונים אדומים וחזה נשי שופע - את הכל הם מניחים על גופם השעיר ומשעשעים עד אין גבול.
הטקס מסמל את סיום חגיגות הקרנבל המקומי והפרידה מהבשר הרב שאוכלים במהלכו. מקורו במסורת ספרדית עתיקה שבה נהגו לקבור שומן חזיר, כאות פרידה מהבשר ולקראת תחילת צום הלנט הנוצרי, בו לא אוכלים בשר - בהזדהות עם סבלו של ישו.
מיד לאחר הלוויה נחפזים תושבי העיר אל הכנסיות ומבקשים מחילה על החטאים שביצעו במהלך הקרנבל. רק אחרי זה הם פורשים לבתיהם ומשלימים את שעות השינה שהחסירו במהלך הקרנבל.
הנה טקס קבורת הסרדין:
https://youtu.be/6NYgHFGpSio
עם הסבר בספרדית:
https://youtu.be/jzNzEuUAemQ
ובפירוט רב:
https://youtu.be/fy63Wq8sWiM
מה המקור של הקרנבלים?
הקרנבל (Carnival) המודרני, מקורו בימי הביניים בהם הוא נחוג כל שנה. אך שורשיו נטועים עמוק במנהגי עבודת האלילים של העת העתיקה.
הרבה לפני הנצרות, הקרנבל התחיל כפסטיבל פגאני, אלילי, במצרים העתיקה. כלומר, מה שיהפוך בדורנו לאחת החגיגות הגדולות בעולם היה אז חלק מפולחן האלילים המצרי.
בימי הביניים אימצה הנצרות את החגיגות והפכה אותן לעניין דתי. באותם ימים נקבע באופן רשמי שהקרנבל יתחיל ביום שישי ויסתיים ב"יום שלישי השמן", בו מתחיל הצום הארוך מבשר שלפני חג הפסחא.
במהלך הקרניבל נהגו הנוצרים לחגוג בחגיגות סוערות שכללו זלילה של בשרים וחטאים. מהמנהג הזה נובעת גם משמעות המילה "קרניבל", שמשמעותה "פרידה מהבשר".
פרידה מבשר, כי אחרי הקרנבל נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר במשך 40 יום מאכילת בשר ומהנאות הגוף, לאות הזדהות עם סבלו של ישו.
חגיגות הפרידה מהבשר ומהנאות הגוף לוו כבר אז בצרפת, ספרד ופורטוגל במסיבות רחוב, עם תחפושות, מסכות וריקודים.
מטרת החגיגות המקוריות אולי אבדה עם השנים, אך את הקרנבל ממשיכים לחגוג גם היום בהמוני כפרים וערים, בעיקר במדינות קתוליות ברחבי העולם.
מעל 50 מדינות בעולם חוגגות גם בימינו את המסורת הזו, עם אלפי רקדנים ורקדניות נלהבים, לבושים בתלבושות ססגוניות ורוקדים לצלילי מוסיקת סמבה או סוקה שממלאים את האוויר, עם זיקוקים שמאירים את שמי הלילה ואינספור אנשים שרוקדים ומתענגים על החגיגות.
קרנבלים מתקיימים כיום בהרבה מקומות בעולם, כולל בפיליפינים, ונציה, בבאזל ובטנריף. אך המפורסם והמוכר מבין הקרנבלים בעולם הוא הקרנבל הברזילאי, הגרסה של ברזיל לחג הקרנבל, שחוגגים הנוצרים במקומות שונים בעולם.
ביניהם בולטת העיר ריו דה ז’ניירו שהוכתרה כבר מזמן בתור עיר הבירה העולמית של הקרנבל. בה מתקיים בכל שנה הקרנבל הצבעוני והגדול ביותר שמאפיין את העיר מאז שנת 1723.
הקרנבל של ריו כולל את "מצעד בתי הספר לסמבה" של העיר, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם. קראו עליו בתגית "קרנבל ריו דה ז'ניירו".
גם בישראל מתקיימת ה"עדלאידע" של פורים, כסוג של קרנבל יהודי, צבעוני ומלא שמחה. אין כמובן קשר דתי בינו לבין הקרנבל הקתולי ולצערנו עדלאידע לא מתקיימת תמיד ברציפות, אבל היא שבה וחוזרת גם אחרי שהיא נעלמת לשנים מספר.
הכירו כמה מהקרנבלים בעולם בתגית "קרנבל".
הנה ההסבר לקיום הקרנבל:
https://youtu.be/ltXfR_TIlEE
הקרנבל בריו דה ז'ניירו:
http://youtu.be/kTc3pv7d5vY
תהלוכת קרנבל ניס בריביירה הצרפתית:
https://youtu.be/0lJzRY64rCU
ממראות קרנבל המסכות של ונציה:
https://youtu.be/zeXYRmrCU5w
מצעד הסרדין בקרנבל טנריף:
https://youtu.be/mvGtvsBwNOM
וההיסטוריה של מנהג הקרנבל:
https://youtu.be/iH8IO6EufKA
טנריף
בלב איקוד, עיירה הקטנה איקוד דה לוס וינוס, שבאי טנריף, ניצב לו עץ זקן ומרשים. אתם יכולים לקרוא לו "הדרקון של איקוד", "עץ הדרקון" או "דרקון אלף השנים" (Thousand year old dragon tree).
בגובה של לא פחות מ-17 מטרים, הוא נראה עץ גדול ומרשים. מבחינה בוטנית, הוא לא ממש עץ, אבל על כך עוד מעט.
בכל מקרה, בני איקוד גאים בעץ הדרקון, שכן הוא מביא אליו המון מבקרים. המראה שלו מיוחד ומרשים והחוויה של המבקרים כאן חשובה והיסטורית.
לא סתם הוא קיבל את הכינוי "זקן". אמנם לא ניתן לדעת בוודאות בן כמה הוא, אך מדען גרמני טען בעבר שהעץ בן 6,000 שנים והכתיר אותו כעץ הזקן ביותר בעולם הצומח. לעומתו, יש מומחים טוענים שגילו הוא "רק" 2,000 שנים. בוטנאים אחרים סבורים שהוא צעיר אפילו יותר והוא בן 600 שנה, או בכל מקרה פחות מאלף שנים.
הקושי להעריך את גילו המדויק נובע מכך שבגזע שלו אין טבעות שנתיות, מה שהופך אותו לאחד מיוצאי הדופן בעולם העצים.
ומדוע הוא קיבל גם את השם עץ הדרקון? - כי גילם של העצים הענקיים האלו, מהם תמצאו שניים באיקוד, נע בין מאות עד אלפי שנים. כבר משנת 1917 הם נחשבים כאתר טבע לאומי מוגן והם מושכים לא מעט תיירים.
האגדה מספרת עליהם שבימים בהם דרקונים הסתובבו בכדור הארץ, בכל פעם שהם נלחמו אל מול הגיבורים המקומיים ודמם טפטף על האדמה, צמח בכל מקום כזה עץ ענק והוא עץ הדרקון.
הנה עץ "דרקון אלף השנים" שבטנריף מקרוב:
https://youtu.be/3DnDoiLVVy0
טיול ומבט בו מרחוק:
https://youtu.be/uwmvEqCbPTo
ועוד מהעץ המופלא ועוד רבים בסביבתו:
https://youtu.be/vVe4OaI4KEQ?long=yes
טקס "קבורת הסרדין" (El Entierro de la Sardina), בסנטה קרוז שבאי טנריף הוא אחד הטקסים המשעשעים בעולם. הוא נערך ביום שאחרי המצעד הגדול של האי, שהוא מעין קרנבל, הקרנבל השני בעולם בגודלו, אחרי זה של ריו דה ז'ניירו שבברזיל.
בטקס עורכים בני האי תהלוכה של מעין לוויה היתולית לדג ופרידה זמנית מאכילת בשר. במהלכה לובשים המשתתפים בגדי אבלים ומקוננים בלווייה המדומה של בובת סרדין ענקית. הטקס מגיע לשיא כששורפים את בובת הסרדין.
הסרדין הזה, אגב, נקרא צ'יצ'רו (Chicharo) והוא ממש מסמל את אנשי סנטה קרוז, עד כדי שהם מכנים את עצמם צ'יצ'ררוס.
יעניין אתכם לדעת שמי שצועדות ברחובות סנטה קרוז בלווייה הזו הן בעיקר "אלמנות בוכיות", המגולמות בידי... גברים מחופשים בבגדי נשים. גרביונים שחורים, שפתונים אדומים וחזה נשי שופע - את הכל הם מניחים על גופם השעיר ומשעשעים עד אין גבול.
הטקס מסמל את סיום חגיגות הקרנבל המקומי והפרידה מהבשר הרב שאוכלים במהלכו. מקורו במסורת ספרדית עתיקה שבה נהגו לקבור שומן חזיר, כאות פרידה מהבשר ולקראת תחילת צום הלנט הנוצרי, בו לא אוכלים בשר - בהזדהות עם סבלו של ישו.
מיד לאחר הלוויה נחפזים תושבי העיר אל הכנסיות ומבקשים מחילה על החטאים שביצעו במהלך הקרנבל. רק אחרי זה הם פורשים לבתיהם ומשלימים את שעות השינה שהחסירו במהלך הקרנבל.
הנה טקס קבורת הסרדין:
https://youtu.be/6NYgHFGpSio
עם הסבר בספרדית:
https://youtu.be/jzNzEuUAemQ
ובפירוט רב:
https://youtu.be/fy63Wq8sWiM
הקרנבל (Carnival) המודרני, מקורו בימי הביניים בהם הוא נחוג כל שנה. אך שורשיו נטועים עמוק במנהגי עבודת האלילים של העת העתיקה.
הרבה לפני הנצרות, הקרנבל התחיל כפסטיבל פגאני, אלילי, במצרים העתיקה. כלומר, מה שיהפוך בדורנו לאחת החגיגות הגדולות בעולם היה אז חלק מפולחן האלילים המצרי.
בימי הביניים אימצה הנצרות את החגיגות והפכה אותן לעניין דתי. באותם ימים נקבע באופן רשמי שהקרנבל יתחיל ביום שישי ויסתיים ב"יום שלישי השמן", בו מתחיל הצום הארוך מבשר שלפני חג הפסחא.
במהלך הקרניבל נהגו הנוצרים לחגוג בחגיגות סוערות שכללו זלילה של בשרים וחטאים. מהמנהג הזה נובעת גם משמעות המילה "קרניבל", שמשמעותה "פרידה מהבשר".
פרידה מבשר, כי אחרי הקרנבל נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר במשך 40 יום מאכילת בשר ומהנאות הגוף, לאות הזדהות עם סבלו של ישו.
חגיגות הפרידה מהבשר ומהנאות הגוף לוו כבר אז בצרפת, ספרד ופורטוגל במסיבות רחוב, עם תחפושות, מסכות וריקודים.
מטרת החגיגות המקוריות אולי אבדה עם השנים, אך את הקרנבל ממשיכים לחגוג גם היום בהמוני כפרים וערים, בעיקר במדינות קתוליות ברחבי העולם.
מעל 50 מדינות בעולם חוגגות גם בימינו את המסורת הזו, עם אלפי רקדנים ורקדניות נלהבים, לבושים בתלבושות ססגוניות ורוקדים לצלילי מוסיקת סמבה או סוקה שממלאים את האוויר, עם זיקוקים שמאירים את שמי הלילה ואינספור אנשים שרוקדים ומתענגים על החגיגות.
קרנבלים מתקיימים כיום בהרבה מקומות בעולם, כולל בפיליפינים, ונציה, בבאזל ובטנריף. אך המפורסם והמוכר מבין הקרנבלים בעולם הוא הקרנבל הברזילאי, הגרסה של ברזיל לחג הקרנבל, שחוגגים הנוצרים במקומות שונים בעולם.
ביניהם בולטת העיר ריו דה ז’ניירו שהוכתרה כבר מזמן בתור עיר הבירה העולמית של הקרנבל. בה מתקיים בכל שנה הקרנבל הצבעוני והגדול ביותר שמאפיין את העיר מאז שנת 1723.
הקרנבל של ריו כולל את "מצעד בתי הספר לסמבה" של העיר, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם. קראו עליו בתגית "קרנבל ריו דה ז'ניירו".
גם בישראל מתקיימת ה"עדלאידע" של פורים, כסוג של קרנבל יהודי, צבעוני ומלא שמחה. אין כמובן קשר דתי בינו לבין הקרנבל הקתולי ולצערנו עדלאידע לא מתקיימת תמיד ברציפות, אבל היא שבה וחוזרת גם אחרי שהיא נעלמת לשנים מספר.
הכירו כמה מהקרנבלים בעולם בתגית "קרנבל".
הנה ההסבר לקיום הקרנבל:
https://youtu.be/ltXfR_TIlEE
הקרנבל בריו דה ז'ניירו:
http://youtu.be/kTc3pv7d5vY
תהלוכת קרנבל ניס בריביירה הצרפתית:
https://youtu.be/0lJzRY64rCU
ממראות קרנבל המסכות של ונציה:
https://youtu.be/zeXYRmrCU5w
מצעד הסרדין בקרנבל טנריף:
https://youtu.be/mvGtvsBwNOM
וההיסטוריה של מנהג הקרנבל:
https://youtu.be/iH8IO6EufKA
