סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.

המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.

צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...

החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.

וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.

קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.


הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:

https://youtu.be/wfnpVRiiwnM


הסבר מפורט של הממציא:

http://youtu.be/nU9dXqjdRNI


וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50

מדובר באחת משגיאות התרגום החמורות והמסוכנות בהיסטוריה. היא התרחשה בתקופת המתיחות הגדולה של המלחמה הקרה. מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב נשא באו"ם את נאומו ואמר את מה שתורגם כך: "ההיסטוריה היא בצד שלנו. אנחנו נקבור אתכם."

ההתבטאות השחצנית והמאיימת הזו, כביכול, אל מול פניהם של מדינאים מערביים רבים, הובילה חלק ניכר מהמשלחות המערביות החוצה מהאולם.

דבריו של מנהיג ברית המועצות התפרשו כאיום על המערב, הדמוקרטי והקפיטליסטי. הם יצרו אווירה קשה וסף היסטריה, שבהמשך הובילה למתיחות שאף תקרין על משבר הטילים בקובה, סף של מלחמה גרעינית בין המעצמות.

אבל מסתבר שתרגום דבריו של המנהיג הסובייטי הוא שהיה שגוי. לפי מומחים כוונתו של ניקיטה חרושצ'וב במילים שבחר "Мы вас похороним!" לא הייתה שהסובייטים יחסלו את המערב, אלא שהם ישרדו יותר זמן מהמערב וינכחו בלוויית החברה המערבית. גם אנחנו משתמשים במטבע לשון דומה במשפטים כמו "היא עוד תקבור את כולנו" על סבתא מאריכה חיים...

גם חרושצ'וב עצמו הבהיר בימים שאחרי, "לא נקבור אתכם באתי חפירה, אלא מעמד הביניים שלכם הוא שיקבור אתכם."

על התקרית המשונה הזו שעשתה מצב רוח רע לדור שלם וסיכנה את שלום העולם כולו, כתב המוסיקאי סטינג את השורה המצמררת "מר חרושצ'וב אמר "נקבור אתכם", איני מסכים לנקודת המבט שלו", אבל האם מדובר אכן בנקודת מבטו של חרושצ'וב או בשגיאה טפשית של מתרגם לא מוצלח?


הנה טעות התרגום שעשתה היסטריה (מתורגם):

https://youtu.be/cXNTArhA0Jg


סטינג שר על זה בשירו "רוסים":

https://youtu.be/wHylQRVN2Qs


ותכנית תיעודית על חרושצ'וב (עברית):

https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes

מי פיתח את ממשק המשתמש הגרפי?


זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.

לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.

היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר בכדור. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.

ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.

היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל ובגרושים.

לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד.

רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.

ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.

בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים.

האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס גם כשהיא התפרסמה - כגאון האמיתי שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת ומחוברת בחוט למחשב והפך את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות.


הנה סיפור הפיתוח של זירוקס שהפך לאגדה (מתוך סרט):

https://youtu.be/2u70CgBr-OI


מחשב ה"זירוקס סטאר" של זירוקס:

https://youtu.be/Cn4vC80Pv6Q


על החברה שהביאה את החדשנות לשתי חברות הענק מיקרוסופט ואפל:

https://youtu.be/pQocN_c2uLI?long=yes


וסרט תיעודי קצר על ההמצאה של זירוקס, שעתידה לשנות את עולם המחשבים:

https://youtu.be/J33pVRdxWbw?long=yes

כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.

אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.

מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.

גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:

http://youtu.be/rM-yZlaiUkc

זו אולי הטעות העסקית הגדולה בתולדות ההייטק ואולי אף בתולדות עולם העסקים. מה הביא לכך למרות הצלחתו הגדולה של מחשב ה-IBM פיסי, החברה שיצרה אותו לא הצליחו ליהנות מכך זמן רב.

IBM, החברה שהגדירה את תעשיית המחשבים במאה ה-20, איבדה את השליטה בשוק המחשבים האישיים בעקבות סדרת החלטות אסטרטגיות בשנות ה-80.

הסיפור מתחיל ב-1981, כאשר IBM השיקה את ה-IBM PC. בניגוד למסורת החברה של פיתוח עצמאי, הוחלט לבנות את המחשב ממרכיבים סטנדרטיים: מעבד מאינטל, מערכת הפעלה ממיקרוסופט, וחומרה מספקים שונים. הבחירה הזו נבעה מהרצון להיכנס מהר לשוק המחשבים האישיים שהתפתח במהירות.

ההחלטה המכרעת הייתה לפרסם את המפרט הטכני והתכניות של המחשב, מה שאפשר לחברות אחרות, יצרני תוכנה וחומרה, לייצר תוכנות אך גם מחשבים תואמי IBM ואף חיקויים של המחשבים שלה.

החברה האמינה שהמוניטין שלה והמותג החזק יבטיחו את הצלחתה, אך בפועל זה פתח את השוק למתחרים. הללו מיהרו להוציא לשוק מחשבים זולים בהרבה ולרוב אף מתקדמים ומאובזרים יותר מה-IBM PC המקורי.

קומפאק הייתה הראשונה שניצלה את הכישלון של IBM במיגור תופעת "תואמי ה-IBM" כשהשיקה ב-1983 מחשב נייד תואם IBM ובמחיר נמוך יותר. בעקבותיה הגיעו יצרניות נוספות, במיוחד מדרום-מזרח אסיה, שהציעו מחשבים זולים יותר.

אך טעות אסטרטגית נוספת הייתה בהסכם עם מיקרוסופט, שאפשר למיקרוסופט למכור את מערכת ההפעלה DOS ליצרנים אחרים. בכך איבדה IBM את השליטה על מרכיב קריטי במערכת.

מהצד השני, נהנו מה-PC של IBM ותואמיו חברת אינטל ששיווקה מעבדים למרבית יצרני המחשבים, גם המקורי ןגם התואמים וכמובן - חברת מיקרוסופט ששיווקה בהצלחה בלתי נתפסת את מערכת ההפעלה MS DOS ונהנתה משוק שבו כמעט כל יצרני המחשבים קונים ממנה ורק ממנה.

ב-1987 ניסתה IBM לתקן את המצב עם השקת מחשבי PS/2 וארכיטקטורת MCA הקניינית, אך השוק כבר העדיף את הסטנדרט הפתוח. מה עוד שהמחשבים החדשים נבנו כמעט לחלוטין עם רכיבים חדשים ויקרים יותר.

היצרניות האחרות פיתחו חלופות משלהן (EISA) והמשיכו לייצר מחשבים זולים יותר. מכאן שהשוק לא הסכים לשלם עבור מחשבי יבמ מחירים שנראו מופקעים, מה עוד שתואמי ה-PC בשלב הזה היו משודרגים יותר וזולים הרבה יותר.

עד אמצע שנות ה-90, המותג IBM איבד את כוחו בשוק המחשבים האישיים. החברות האסייתיות, ובראשן Lenovo, הציעו מחשבים באיכות דומה במחירים נמוכים משמעותית. ב-2005, IBM נכנעה לשוק ומכרה את חטיבת המחשבים האישיים שלה ל-Lenovo עצמה, תמורת 1.75 מיליארד דולר.

הלקחים המרכזיים מהסיפור:
- חשיבות השליטה בטכנולוגיות הליבה
- הסכנה בפתיחת הארכיטקטורה למתחרים
- חשיבות ההתאמה למגמות השוק
- השפעת מדיניות המחירים על נתח השוק

היום IBM מתמקדת בשירותי מחשוב ענן, בינה מלאכותית ושירותים עסקיים, תחומים בהם היא מצליחה לשמור על מעמד מוביל. הפסד השליטה בשוק המחשבים האישיים נחשב לאחד המקרים המפורסמים של חברה מובילה שאיבדה את השוק שהיא עצמה יצרה.


הנה הפרסומת שהחלה את הכל:

https://youtu.be/VslekgnIXDo


סיפור ההצלחה של IBM PC:

https://youtu.be/8-VWFQO8w0g


וכך IBM החלה להפסיד את שוק המחשב האישי:

https://youtu.be/5_1BlGGSccM


רק במחשבים הניידים הצליחה IBM לייצר אגדה אבל גם אותה הפסידה:

https://youtu.be/ZQX4FLrm9ac?long=yes


התרומה של ביל גייטס לירידה עם סעיף גאוני אחד בחוזה:

https://youtu.be/4suB0UrirjA?long=yes


ואיך היא עדיין מצליחה בימינו?

https://youtu.be/HatC68Pea6M?long=yes

הכוונות היו טובות. בשנות ה-90 נולד לראשונה רעיון לייצר "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC). הרעיון היה לייצר מחשבים ניידים, זולים במיוחד, לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה זכתה לכינוי "מחשב המאה דולר". היא הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד.

האמת היא שהוא לא ממש הצליח שם והמחשב הזה לא הפך בעולם להצלחה ממשית. יתכן שכניסת הטלפונים החכמים היא שעצרה את התהליך. אחרי הכל, מי צריך מחשב חלש וזול, כשיש סמארטפונים חזקים וזולים בכל פינה בעולם.

מה שכן, די מהר עלתה חברת אסוס (Asus) על רעיון אחר - לייצר מחשב זול לכולם. החברה העריכה שרבים ירצו במחשב זול שמיועד בעיקר לגלישה באינטרנט ולישומים פשוטים, שלא מחייבים מחשב חזק מדי.

ואכן, אסוס הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה, שזכה לשם Eee PC והפך להצלחה מסחררת. יתרונותיו היו מחירו הזול במיוחד, משקלו הקל מאד וזמן הסוללה הארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו. החיקויים הרבים שנוצרו למחשב של אסוס זכו לכינוי הכללי "נטבוק". אחרי 3-4 שנים גם הוא הפך מיושן ומאז אין מחשבים אישיים כה זולים. הסמארטפונים החליפו אותם לתמיד.


הנה "המחשב נייד לכל ילד" ב-2009:

https://youtu.be/OsGlv3co7qs


הרעיון בחלוקת המחשבים לילדים שלא מקושרים לרשת (מתורגם):

https://youtu.be/pxr2GRJ6tjc


ילדה אפריקאית המתארת את השינוי שהביא המחשב הזה:

https://youtu.be/rpRRivQgpjc


ב-2013 יצאה גרסה מתקדמת שלו:

https://youtu.be/biCNbPfC1hQ


הנטבוקים שהשתלטו לכמה שנים על נישת המחשוב הזול:

http://youtu.be/ISgQ7zHilLw


וכך שווקו להמונים:

http://youtu.be/Fkjr-GyKhas

טטריס הוא משחק וידאו שפותח בשנת 1984 על ידי מהנדס מחשבים רוסי בשם אלכסיי פז'יטנוב. פז'יטנוב שעבד במרכז המיחשוב של האקדמיה הסובייטית למדעים, פיתח את המשחק הממוחשב לבדו. שם המשחק הוא שילוב של "טטרה" (המספר ארבע ביוונית) עם הסיומת של המילה "טניס" - ענף הספורט שפז'יטנוב אוהב.

על השחקן במשחק הטטריס לסדר את הבלוקים הצבעוניים כך שייווצרו שורות שלמות. כאשר מצליחים ליצור שורה שלמה, היא נעלמת וניתן להמשיך ולבנות שורות נוספות.

פז'יטנוב עצמו, יוצר המשחק, סיפר שאיך שסיים לפתח אותו, הוא התמכר למשחק. בראיון בשנת 2019, הוא סיפר שלא הצליח לעצור את עצמו מלשחק את גרסת האב-טיפוס שהייתה ממכרת בדרישה לחבר את הצורות.

לאחר שיצא, התפשט הטטריס בעולם במהירות והיה לאחד המשחקים הפופולריים בעולם. הוא מחזיק בשיא העולמי ובשיא גינס, עם מעל 200 גירסאות רשמיות של טטריס ששוחררו ביותר מ-70 פלטפורמות שונות.

גרסאות של טטריס פותחו לכל פלטפורמה ומכשיר דיגיטלי אפשרי. בעבר הוא היה משחק הווידאו הנמכר ביותר בהיסטוריה עם מעל חצי מיליארד עותקים שנמכרו. מכירות המשחק יצרו רווחים של מיליארדים לחברות מחשבים במערב.

וכך הפך טטריס, שלידתו בזמן המלחמה הקרה, לקונצנזוס אהוב, על אף גילו. הוא הצליח להישאר רלוונטי כה הרבה זמן, עד שסיפורו הפך אפילו לסרט (ב-Apple TV).

גרסת המובייל של טטריס (לטלפונים ניידים) יצאה ב-2006 ונמכרה ב-100 מיליון עותקים, מה שנתן לו את המקום השלישי בטבלת המכירות של משחקי הווידיאו הנמכרים בכל הזמנים.

החלק הדי עצוב הוא שפוז'יטנוב הממציא, מי שהיה בתקופה בה פיתח את הטטריס עובד ממשלה רוסי, לא זכה להכנסות כספיות כלשהן מהמשחק.


הנה סקירה על משחק הטטריס (עברית):

http://youtu.be/2y8LUAbwz3A?t=1m17s&end=2m01s


משחק טטריס ב-Xbox 360:

https://youtu.be/zQC4MC86Y4Y


מנגינת הטטריס שרבים כל כך נקשרו אליה בזמן המשחק:

http://youtu.be/NmCCQxVBfyM


ביצוע של מנגינת הטטריס בנבל לייזר:

http://youtu.be/WkkhcwXpYy4


קטע שמציג את השחקן המהיר ביותר בטטריס (עברית):

https://youtu.be/ehhwqSB82Uc?t=2m17s&end=2m50s


קיצור תולדות משחק הטטריס:

https://youtu.be/xz_Zeq72CEc


וסרט תיעודי על ההיסטוריה של משחק הטטריס (מתורגם):

https://youtu.be/_fQtxKmgJC8?long=yes

הממציא הקדום הרון היה מרצה וחוקר בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הרון חי בסביבות שנת 100 לפני הספירה. הוא היה חוקר רציני וחרוץ והרבה לחקור את תכונותיהם של המים והאוויר. בכך הוא הניח את היסודות להידרוסטטיקה.

הרון תכנן ובנה מכשירים שונים, כמו מזרקת הרון או מכונת שתיה אוטומטית למים קדושים בתשלום. המכשירים היו מבוססים אמנם על עקרונות מדעיים, אך שימשו בעיקר כדי לבדר ולהלהיב את חבריו המתפעלים.

אבל ההחמצה הקטנה-גדולה של הרון היא ה"איליפילה" (Aeolipile) - המצאת הקיטור שהייתה בהישג ידו, אך מבלי שהוא ידע וזיהה.

כי בין שאר ההברקות הטכנולוגיות שלו הוא יצר את כדור איאולוס, שנקרא "איליפילה" (Aeolipile) והיה, למעשה, מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה.

הכדור שפיתח הרון, או לפחות בנה על פי רעיון של מישהו אחר, היה מכונה שהפכה לחץ לתנועה, בדרך דומה לזו שעשו מנועי הקיטור שהניעו רכבות במאה ה-18.

כיום נחשב ה"איליפילה" שלו למכונה הראשונה בהיסטוריה שהופעלה בקיטור. לו היה הרון רותם את האנרגיה הסיבובית של הכדור לביצוע של תנועה מכנית, הוא יכול היה ליצור מנוע שיוביל כלי רכב ולקדם את התעשיה והתחבורה במאות שנים רבות.

מי יודע כמה היו התעשייה והתחבורה בעולם מתקדמים...


הנה סיפורו של הרון ומנוע הקיטור המוקדם שהמציא:

http://youtu.be/QBh8cHZvE9U


דגם של האיליפילה, כדור האיאולוס:

http://youtu.be/dEiRewqemKM


וכדור איאולוס שמתחמם ומסתובב:

http://youtu.be/Y8eb3ak1f9g

זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.

כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.

כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.

הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.

כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.

המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".

בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.

ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.

המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.

אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.

בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.

המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.

לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.

בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.


על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):

https://youtu.be/6O1KVqdwUrI


המתקפה האווירית הפותחת של המצרים (עברית):

https://youtu.be/K9gylhc8MJM


שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):

https://youtu.be/QFR94rHMLqc


ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):

https://youtu.be/LVncsjNI4iA


מלחמת יום הכיפורים (עברית):

https://youtu.be/CkOn6Im3fgU


"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):

https://youtu.be/FDD19O2CreI


תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):

https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes


כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):

https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes


וכך היא החלה (עברית):

https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes

בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.

ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.

בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.

החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.

בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...

אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.

ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!

כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.

גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.


הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:

https://youtu.be/YyfMnymf-xc


ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:

https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY


וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:

https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes

גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.

זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.

הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.

הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".


הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:

http://youtu.be/rkpJnp-RYSk


על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:

https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM


הטענה שזו שטות מוחלטת:

https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg


וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:

https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes