» «
מצבר
מהו המצבר שאוגר וצובר חשמל?



המצבר (Battery) הוא מתקן שאוגר אנרגיה חשמלית ושומר את החשמל לשעת הצורך. שום מכונית מודרנית לא תוכל לנסוע או אפילו להפעיל את המנוע שבה בדרכים, ללא המצבר. כך גם כל מערכת חשמלית קיימת, אם היא ניידת, או מסיבה כלשהי אינה מחוברת כל הזמן לרשת החשמל.

אגירת אנרגיה היא טכנולוגיה חשובה מאוד בעידן המודרני. כל מכשיר נייד חייב מקור אנרגיה וללא אגירת חשמל בתוכו לא יוכל לפעול מכשיר כזה בכל זמן שנצטרך אותו.

יש אמנם מכשירים קטנים שמותקנים בהם תאים סולאריים. אלה מתמלאים מאור השמש או הנורות. אבל הם מתמלאים לאט ובמעט אנרגיה ומאפשרים עבודה לזמן מה בלבד או טעינה ארוכה מאוד בכל פעם שנרצה לטעון את המכשיר.

לכן מצברים משמשים כיום בכל מצב בו נצטרך חשמל שיהיה זמין תמיד. כך נצטרך מצבר בכלי רכב למשל, במכשירים נטענים מסוגים רבים ובמערכות אל-פסק, המופעלות כדי לשמור מכשירים במצב עבודה, גם בזמן של הפסקת חשמל.

הטלפון הסלולרי שבכיסנו, למשל, חייב בתוכו מצבר זעיר. כשאנו טוענים את הטלפון שלנו, נטענת סוללה פנימית, שהיא בעצם מצבר זעיר, ומאפשרת לנו להשתמש בטלפון גם כשהוא לא מחובר לחשמל.

אגב, אחד הקשיים שמונעים מעבר מלא של האנושות לאנרגיה ירוקה, כזו המבוססת על שמש למשל, או רוח, הוא המחסור בטכנולוגיית מצברי ענק, שיכולים לאפשר אגירת אנרגיה בכמויות עצומות, מהקיץ המלא בשמש לחורף המעונן וקודר. רק מצברים כאלו יאפשרו לנו שימוש בחשמל שצברנו בימים עתירי השמש או הרוח, גם בעונות ובימים שחסרים את מקור האנרגיה הללו.


הנה הסבר על המצבר (עברית):

https://youtu.be/EI_uXo1iSSA


ייצור המצברים והעתיד שלו (עברית):

https://youtu.be/1Q8MQ7A52lQ


על פס הייצור של המצברים (עברית):

https://youtu.be/8CvSlL1wx2U


איך המצבר פועל?

https://youtu.be/4IgHj2Uim_0


כך בנוי המצבר:

https://youtu.be/Fo2xwTF0VTU


מצברי הענק החסרים למעבר מלא לאנרגיה חלופית בעולם:

https://youtu.be/EoTVtB-cSps
סוללה נטענת
איך פועלת סוללה נטענת?



בעיקרון הסוללה הנטענת היא סוללה חשמלית. כמו סוללה רגילה, גם בה יש חומרים כימיים שמפיקים חשמל. זה קורה על ידי מעבר של אלקטרונים מצד לצד שלה.

אבל ליד חומרי יצירת החשמל הרגילים, יש בסוללה נטענת גם תא אלקטרוליטי. תפקידו של התא הזה הוא להשיב את האנרגיה החשמלית, האלקטרונים, אל הסוללה המרוקנת מחשמל.

זה נעשה באמצעות שינויים כימיים. השינויים הללו מחייבים אנרגיה ולכן מחברים את המטען אל החשמל, או לקולטי שמש שייצרו חשמל. רק אז יכולה הסוללה הנטענת להיטען מחדש.


הנה סרטון מפורט על פעולת הסוללות הללו (מתורגם):

http://youtu.be/9OVtk6G2TnQ


וכך פועלת סוללה נטענת:

http://youtu.be/3KX_KuS6FPI
טעינה אלחוטית
איך פועלת טעינה אלחוטית?



טעינה אלחוטית (Wireless charging) היא טכנולוגיה שמאפשרת לטעון מכשירים חשמליים ללא חיבור חוטי. למעשה, הטכנולוגיה הזו מאפשרת מעבר של חשמל ממקום למקום "דרך האוויר".

כיצד ניתן להעביר חשמל באוויר?

ובכן, הטעינה האלחוטית מתבססת על השראה אלקטרומגנטית. זהו עיקרון פיזיקלי שמאפשר לשני סלילי נחושת, המוצבים במרחק זעיר זה מזה, להעביר חשמל מאחד מהם, הטעון בזרם חילופין, אל השני. האחראי להעברת האנרגיה החשמלית באופן אלחוטי הוא השדה המגנטי שנוצר בין הסלילים.

ממש כמו ששידורי הרדיו משודרים ונקלטים דרך האוויר, במקלטי הרדיו המצויידים באנטנה, כך "נקלטת" אנרגיה חשמלית, באופן אלחוטי ובאמצעות השראה אלקטרומגנטית, ממכשירים ה"משדרים" חשמל דרך האוויר, אל מכשירים שיש בהם "מקלט" של אנרגיה כזו.

ההיסטוריה של הטעינה האלחוטית היא עתיקה למדי, שכן הטכנולוגיה הזו מתבססת על פיתוחים מהמאה ה-19, בין השאר של חוקרים וממציאים גאוניים, כמו מייקל פאראדיי וניקולה טסלה, שיצר בשנת 1891 את סליל טסלה, שנאי תהודה שמייצר זרם חילופין חזק במתח חשמלי גבוה והפך לאבן יסוד במערכת החשמל המודרנית.


כך פועלת טעינה אלחוטית ומי יוצריה:

https://youtu.be/5cILFl0tzpI


הסבר טכני:

https://youtu.be/-Wf7aadxBkE


אפילו חברת איקאה הוציאה סדרת רהיטים שטוענים אלחוטית:

https://youtu.be/Uwmm_NCKSps


ומעט על האמת על הטעינה האלחוטית של הטלפונים:

https://youtu.be/iOVg62_DUYU?long=yes
אנרגיה חלופית
מה זו אנרגיה חלופית?



אנרגיה חלופית (Alternative energy) היא אנרגיה שמיוצרת בתהליכים שאינם פוגעים בסביבה. זוהי אנרגיה ממקור חלופי, שהוא בלתי מתכלה.

הפחם והגז הם מקורות המבוססים על דלק מאובן, שאריות פריסטוריות של צמחים ובעלי חיים קדומים ששקעו ונרקבו. הם מוגבלים בכמותם בכדור הארץ. המקורות החלופיים לעומתם, הם אינסופיים.

מקור חלופי לאנרגיה הוא גם נקי יותר מאשר יצור אנרגיה ממקורות מתכלים ומזהמים. אם משתמשים בחומרים כמו פחם וגז, תהליך הזיקוק והשריפה שלהם מזהם את הסביבה מאד. התהליכים הללו הם בלתי נמנעים בשימוש במקורות אנרגיה כאלה. לכן האנרגיה החלופית עדיפה לאדם ולסביבה.

מה שמקשה על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות וכמובן אנרגיות ירוקות הוא חוסר היכולת נכון להיום, לאגור את האנרגיה הזו לזמנים בהם השמש לא זורחת והרוח לא נושבת. אם אינך יכול לשמור את החשמל שצברת מהשמש הקיצית עד לעונת החורף, איך תסתדר בלי פחם או גז בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי בגדול ביותר של זמננו, בהם ברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו והשעון מתקתק.

בין סוגי האנרגיה החלופית ניתן למצוא את האנרגיה הסולארית, את אנרגיית רוח, אנרגיית המים, אנרגיה זמינה מדלקים ביולוגיים, אנרגיה שנוצרת ממשאבי החום שבכדור הארץ, אנרגיית גאות ושפל שמנצלת את שינוי גובה פני הים להפעלת טורבינות ליצירת חשמל ועוד.


הנה החזון הנפלא של אנרגיה שלא הורסת את העולם (מתורגם):

https://youtu.be/_6gV8Fzszjg


דוגמאות לשתי שיטות של אנרגיה חלופית (עברית):

http://youtu.be/OOilTP0lJag


הקושי הגדול למעבר מלא לאנרגיה החלופית הוא אגירת האנרגיה (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


על האפשרויות שגלומות בפיתוח האנרגיה הסולארית:

https://youtu.be/NDZzAIcCQLQ


והעתיד של מקור האנרגיה החלופית עשוי להיות בחלל:

https://youtu.be/1JHY4KLz4M4

טעינת חשמל

אגירת אנרגיה
איך אגירת אנרגיה תפתור את משבר האקלים?



המצבר, אותו מתקן פשוט ויעיל, שאוגר חשמל ושומר אותו לשעת הצורך, שינה לחלוטין את חיינו בעידן המודרני. אין מכשיר המשמש אותנו כשאנו ניידים, שאינו מופעל על ידי מצברים כלשהם.

אבל מצברים כאלו הם מוגבלים. הם קטנים ומשמשים לאגירת כמויות קטנות של חשמל ולא יכולים לאגור אנרגיה בכמות שתאפשר יותר.

הצורך באגירת אנרגיה (Energy storage) בימינו הוא עצום. הוא הכרחי בעידן ההתחממות הגלובלית, עידן בו נעשים מאמצים לעבור לאנרגיות חלופיות ונקיות במקום האנרגיות המזהמות והמתכלות כמו פחם, דלק וגז.

ובעידן הזה מורגש יותר מתמיד חסרונם של מצברים או פתרונות אגירה של אנרגיה ירוקה בכמויות ענק.

למעשה, מה שמקשה יותר מכל על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות, ובמיוחד לאנרגיות נקיות, הוא חוסר היכולת הנוכחית לאגור את האנרגיה הירוקה והעצומה שניתן לייצר באמצעים הללו, לזמנים בהם השמש לא זורחת או שהרוח לא נושבת.

כי טורבינות רוח ענקיות, חוות ענק סולאריות המייצרות חשמל מאור השמש, סכרים עם טורבינות מים שמפיקות חשמל מכוח המים הזורמים וכדומה - כולם טובים ומייצרים חשמל בנדיבות, אבל איך נשמור ונאגור את החשמל שהם מייצרים ללא סוג מתאים של מצברים או אמצעי אגירה כלשהם?

הרי אם אינך יכול לשמור לחורף את החשמל שצברת מהשמש הקיצית, איך תסתדר בלי פחם או גז מזהמים בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר של פיזיקאים וממציאים בזמננו, כשברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו, שהשעון מתקתק וממש לא לאיטו.

חברות טכנולוגיה מנסות לפתח את האמצעים הללו, שיצילו במידה רבה את העולם. בעולם משתמשים באנרגיה הנותרת מעודף הייצור הירוק, כדי להחזיר את המים בחזרה למאגר העליון. זה יאפשר להשתמש בהם שוב כשיהיה צורך בחשמל רב, אבל מחייב מערכות עצומות ויקרות ושטחים נרחבים.

בישראל פועל מיזם פורץ דרך שכבר הוכיח את יכולתו באגירת החשמל לסלעים אבל נתקל בבירוקרטיה מרגיזה שמונעת פתרון ארצי והפיכה למעצמה המובילה בתחום. בפינלנד מפתחים טכנולוגיה שבה יאגרו את חום השמש בחול, עד לשימוש בו בעונת החורף. נקווה לטוב.


הנה כתבה מצוינת על הצורך באגירת אנרגיה בעולם המתחמם (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת אגירה (עברית):

https://youtu.be/DGJYEf30GcY


פטנט ישראלי לאגירת חום בסלעים הוא מוצלח ומבטיח (עברית):

https://youtu.be/-6Rzs5mrEqs


אגירת מים קרים בלילה כפתרון למיזוג חסכוני של בניינים בשעות היום (עברית):

https://youtu.be/GRd-2iTQJDQ


האם אלה מצברי העתיד?

https://youtu.be/ZXo66rawpHQ?long=yes


אולי ים יוכל לשמש לאיחסון של אנרגיה?

https://youtu.be/gd1fTJ-csio?long=yes


וסרטון תיעודי על הצורך הגדול בפתרונות אגירת אנרגיה למעבר לאנרגיה חלופית:

https://youtu.be/EoTVtB-cSps?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.