שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם תילי הטרמיטים?
תילי טרמיטים (Termite mound) הם מבנים מדהימים וטבעיים שבונים נמלים מסוג הטרמיטים. הטרמיטים בונים תילים עצומים בגודלם, שיכולים להגיע לגובה של 6 ו-10 מטרים. התילים הללו מזכירים טירות חול ענקיות ועוברים בדרך כלל את גובהו של בן אדם. הם משמשים למגוריהם של מאות אלפי טרמיטים, ולעיתים אף מעל מיליון, בתוך כל תל.
תופעה מעניינת שרואים באוסטרליה הם תילי הטרמיטים המגנטיים. אלו תילים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב, כדי לקבל את האנרגיה של השמש. כמו בעלי חיים שונים, גם הטרמיטים "חשים" את השדה המגנטי של הכדור הארץ ופועלים באופן מדוייק לפיו.
באפריקה יכולים להגיע תילי הטרמיטים לגובה של בניין בן 3 קומות. בכל תל טרמיטים כזה יש מלכה אחת. הטרמיטים יוצאים בתעלות תת-קרקעיות ומביאים מזון לקן שמצוי בתל הגדול.
הנה תל טרמיטים:
https://youtu.be/fz6l9yr2WgY
תילי הטרמיטים המגנטיים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב:
https://youtu.be/Ife17BYZ54c
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
שדה שלם של תילי טרמיטים מגנטיים כאלה:
https://youtu.be/h3DoaDbuaz4
ושטח בברזיל, בגודל של אנגליה כולה, מלא כולו בתילי טרמיטים כמעט זהים לחלוטין:
https://youtu.be/HGiDwN33WJo?long=yes
מהם הטרמיטים ומה ניתן ללמוד מהתילים שלהם?
הטרמיטים (Termites) הם חרקים חרוצים שלרגע לא פוסקים מאכילה. למעשה, תצפיות על טרמיטים הראו שהם אוכלים ומכרסמים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.
כמות הטרמיטים בעולם היא עצומה. המדענים מעריכים שאם נשקול את כל הטרמיטים בעולם ביחד, משקלם יהיה פי כמה וכמה מהמשקל הכולל של בני האדם על כדור הארץ.
לטרמיטים תפקיד חשוב בשרשרת המזון ובחיסול מזיקים לעצים. מצד שני, הם עצמם חסלני עץ מתמידים ומרובי נזקים. בעלי רהיטים באזורים מדבריים שבהם חיים טרמיטים רבים, ועוד יותר - מי שגרים בצריפים ובבתי עץ - יודעים שהטרמיטים אוכלים את העץ ומתגלים לרוב כשהנזק הרב כבר נגרם.
כמו הנמלים והדבורים, גם הטרמיטים הם חרקים חברתיים. גם הם חיים במושבות גדולות ומהווים חברה שבה לכל אחד יש תפקיד שהוא או היא ממלאים.
הטרמיטים דומים לנמלים, אך אינם נמלים. ועדיין, ממש כמו הנמלים, גם הם חרקים חרוצים וקהילתיים מאוד. הם חיים במושבות ובונים לעצמם תל טרמיטים (Termite mound), שמאפשר להם לחיות במושבה גדולה של טרמיטים, המנהלת חיים משותפים ודי מוצלחים. לפחות אם ניתן לקבוע מגודלם של התילים הללו, שמגיעים לגובה של 10 מטרים ואף יותר.
בתוך כל תל טרמיטים כזה ישנו מבוך ענקי של חדרים והוא בנוי כסוג של "גורד שחקים" טבעי, שנבנה על ידי חרקים אלו. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.
מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן.
ובמה שקרוי "ביומימיקרי", למידה מהטבע (קראו על כך בתגית "ביומימיקרי"), לא מעט אדריכלים בעולם משתמשים בימינו בידע שנרכש במחקרים שנעשו על קיני הטרמיטים, כדי לבנות בניינים חכמים וממוזגים יותר ומצד שני חסכוניים באנרגיה.
מסתבר שהחרקים הקטנים והלכאורה טפשים הללו, מלמדים את האדם פרק בהלכות תכנון וארכיטקטורה מתוחכמת וירוקה.
הנה הטרמיטים החרוצים וההרסנים השקטים:
https://youtu.be/ZceL-Ays5BI
סרטון על מבנה תל הטרמיטים:
http://youtu.be/ta2rF6Syi0U
תיאור של קן הטרמיטים ומלכת הטרמיטים העצומה:
https://youtu.be/jbbLCgh6sso
דב הנמלים הענקי שטורף עם לשונו הארוכה 35 אלף טרמיטים ביום:
https://youtu.be/2vBret1Iges
וכיצד לומדים באדריכלות המודרנית משיטת הבניה של הטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
איפה נמצאים תילי הטרמיטים הגדולים בעולם?
התילים שבונים לעצמם הטרמיטים (Termites) כמושבות, כדי לגור בהן, הם גדולים ומטופחים. הטרמיטים הם מהאדריכלים הטובים ביותר בעולם ובכל תל כזה מתגוררים מאות אלפי עד מיליוני טרמיטים.
בכל שנה התילים הללו גדלים יותר ויותר. מספרים שבחלק מאזורי אפריקה גודלם של תילי הטרמיטים הגדולים יכול להגיע לגובה של בניין בן 2 עד 3 קומות ולהכיל מיליוני טרמיטים!
עוד דבר מעניין הוא שבתוך התילים הללו חלק מהטרמיטים משמשים כחקלאים לכל דבר. מסתבר שהם מגדלים בהם מעין "גני פטריות", גידול חקלאי לכל דבר, שנועד להזין אותם ולספק להם מזון בזמנים קשים.
אגב, הטרמיטים אמנם שייכים למחלקת החרקים, אבל הם אינם נמלים ואפילו לא קרובי משפחה, גם לא של הדבורים או הצרעות. הם שייכים דווקא לקבוצה אחרת ואולי מפתיעה במקצת - הטרמיטים הם קרובים של התיקנים, המקקים שרבים מאיתנו קצת נגעלים מהם.
הנה תל טרמיטים ענקי באפריקה:
https://youtu.be/KC-13LMOtyY
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
המבנה הפנימי המטורף של תל טרמיטים שכזה:
https://youtu.be/w8Dc8NeUN_g
החיים בתל הטרמיטים:
https://youtu.be/0MOtFENGvjA
איך דוב הנמלים הבינוני מגדל לעצמו נמלים למאכל?
דובי נמלים ממינים שונים, קיבלו שמות לפי גודלם. מחקר עצמותיהם העתיקות של דובי נמלים בינוניים הם מתקופת הפלייסטוקן. ממצאים גנטיים לימדו את החוקרים שככל הנראה הוא התפצל מאביו הקדמון, דוב הנמלים הענק, לפני כ-12 מיליון שנים, בשלהי תקופת המיוקן.
דוב נמלים בינוני (collared anteater או lesser anteater) הוא מין של דוב נמלים דרום-אמריקאי, קטן משמעותית מדוב הנמלים הענק (Giant anteater).
כמו דב הנמלים הענק ובאמצעות חרטומו הארוך ודמוי הצינור, גם דוב הנמלים הבינוני, חסר השיניים, מוצא את מזונו. הוא ניזון מנמלים, טרמיטים ודבורים, שהוא אוכל בכל פה.
אבל המעניין הוא שמדובר בדוב נמלים שהוא כמו חקלאי, מגדל את מזונו ולא משאיר צלחת ריקה.
#איך זה קורה?
אז כן - דוב הנמלים הבינוני סועד ובאופן מתוחכם גם מנהל סוג של חקלאות טבעית.
כמו דובי נמלים ענקיים, גם דובי נמלים בינוניים ניזונים מנמלים, טרמיטים ודבורים. גם הם משיגים את החרקים למאכל באמצעות חפירה של חור בקיניהם, אליהם הם תוחבים את החוטם המאורך והמוזר, המזכיר קצת צינור.
עם ציפורניו הקדמיות החזקות, המשמשות גם להגנה עצמית, חופר דוב הנמלים הבינוני חור בקיני הנמלים. ואז, באמצעות לשונו הדביקה, הוא מוציא ודולה את הנמלים והטרמיטים מהקן.
אבל לדוב הנמלים הבינוני יש שיטה נהדרת, באמצעותה הוא מוודא שמלאי המזון שלו לא ייגמר. כי תוך כדי שהוא משתמש בלשונו הארוכה והדביקה כדי לאכול את נמלי הקן, הוא לא משמיד לחלוטין את יושבי הקן. מסתבר שהוא מניח תמיד לכמה חרקים לשרוד. הוא עושה זאת כך שהנותרים יוכלו להתרבות מחדש ולבנות מחדש את המושבה שבקן. כך מובטח לו מזון גם להמשך, מזון מתחדש ולא ייגמר לעולם. אכן, חקלאות אמיתית, חכמה וטבעית לחלוטין.
הנה דוב הנמלים הבינוני:
https://youtu.be/NDD8hy1BZnA
כך הם אוכלים:
https://youtu.be/UiyOBKSqACU
דוב הנמלים הבינוני מתארח באולפן:
https://youtu.be/mTlkFvBIOOg
אוכל 9,000 נמלים בקיני הנמלים ומשאיר כמה להמשך:
https://youtu.be/nPSzkpHb6hw
ודוב הנמלים הזה הוא לא בעל החיים היחיד שמנהל חקלאות:
https://youtu.be/fbUCPmd2Ug8?long=yes
כיצד הקופים לומדים?
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
איך ביומימיקרי משמש באדריכלות?
הביומימימטיקה (biomimetics), או בשמה הנוסף ביומימיקרי, היא חדשנות בהשראת הטבע. המושגים הללו נטבעו במהלך המאה ה-20.
כשמפתחים דברים כמו מכונות, מתקנים, חומרים מלאכותיים או מוצרי טכנולוגיה בהשראת הטבע, זוהי ביומימטיקה.
כך גם באדריכלות, בהנדסה ובתכנון של מבנים ובתים שונים. באמצעות גישה זו ניתן לתכנן מבנים חכמים, חסכוניים ונעימים יותר למגורים וליצור ולבנות בתים עם פתרונות לבעיות שונות שהטבע פיתח כבר, במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
כי הטבע מתכנן כבר מיליארדי שנים. כל עלה, כל עצם, כל כנף עברו אין-ספור מחזורי ניסוי וטעייה. בסוף נותר רק מה שעובד. ביומימיקרי (Biomimicry) היא הגישה שאומרת: למה להמציא מחדש את הגלגל, כשהטבע כבר המציא גלגלים הרבה יותר טובים?
באדריכלות, הגישה הזאת עוברת מהמטאפורה אל הבטון. מתכננים לומדים מבנים ביולוגיים ומיישמים את העקרונות שלהם בבניינים אמיתיים. האדריכל הספרדי הנודע גאודי היה איש דתי ואמר שאם הטבע הוא פרי יצירתו של האל ואדריכלות היא תוצר של הטבע, הרי שהכי טוב לכבד ולהוקיר את עבודת האל בתכנון של בניינים בהשראתו.
בכנסיית "לה סגרדה פמיליה" (la Sagrada Familia) המפורסמת שתכנן גאודי דומה חלוקת משקל העמודים לזו שבעצים, החלונות תוכננו כמו מבנה של כוורת הדבורים והמדרגות מחקות את המבנה הספירלי שבטבע.
דוגמה מפורסמות מצוינת היא מרכז איסטגייט (Eastgate Centre) שנבנה ב-1996 בזימבבואה. האדריכל מיק פירס (Mick Pearce) שם לב לכך שקיני הטרמיטים שומרים על טמפרטורה פנימית יציבה יחסית, גם כשבחוץ הטמפרטורה קופצת בין 3 ל-42 מעלות ביממה אחת.
היישום האדריכלי של פירס הוא מערכת תעלות אוורור מורכבת שמסיעה אוויר ומפזרת חום בדיוק כשצריך. האיש בנה את המרכז המסחרי לפי אותו עיקרון. לפיכך המבנה צורך כ-90 אחוז פחות אנרגיה לקירור מאשר בניינים קונבנציונליים באותו גודל.
דוגמה אחרת מגיעה מהעולם הימי. עורו של הכריש מכוסה בדנטיקולים דרמליים (Dermal Denticles), שיניים זעירות שמפחיתות גרר, או חיכוך. הן מאפשרות לו לחתוך את המים ביעילות יוצאת דופן. בתחום האדריכלות, הרעיון מיושם על ציפויים חיצוניים לבניינים, שמפחיתים הצטברות של לכלוך ומשפרים זרימת אוויר על פני קירות.
לפעמים ההשראה מגיעה ממקום פשוט יותר. העלים של עץ האלון מסודרים כך שכל עלה מקבל אור שמש מרבי עם הצללה מינימלית מהעלים שמעליו. אדריכלים ניצלו את העיקרון הזה לתכנון של חזיתות זכוכית עם לוחות פוטו-וולטאיים (Photovoltaic Panels), שממוקמים בזוויות שממקסמות קליטת אנרגיה סולארית לאורך היום.
השראה מפתיעה נוספת מגיעה מחיפושית המדבר הנמיבית (Namib Beetle). החרק הקטן הזה שורד באחד המדבריות היבשים בעולם בזכות גבו המחוספס. טיפות ערפל נדבקות לבליטות הידרופיליות (Hydrophilic) שעל גבו, מחליקות לאורך משטחים הידרופוביים (Hydrophobic) ומתגלגלות ישר אל פיו. אדריכלים בנמיביה ובישראל כבר בוחנים שילוב של ציפויים בהשראת החיפושית על גגות ומשטחים ציבוריים, כדי לאסוף מי ערפל לשימוש מקומי.
מגדל התקשורת קולומבו (Colombo Lotus Tower) בסרי לנקה שאב השראה מתכונה ייחודית של פרח הלוטוס (Lotus): המשטח שעליו דוחה מים ולכלוך בצורה מושלמת, תופעה הידועה כאפקט הלוטוס (Lotus Effect). חזית המגדל מצופה בחומרים שמחקים את המבנה הננומטרי של עלה הלוטוס, כך שגשם שוטף את פניו ללא צורך בניקיון ידני.
בזכות מבנה שכבות מיקרוסקופיות שמונעות התפשטות סדקים, מייצרות צדפות אבלון (Abalone) קונכייה קשה פי 3,000 מהגביש הפשוט שממנו היא עשויה. חוקרי חומרים ואדריכלים לומדים את המבנה הזה לצורך פיתוח של זכוכית ובטון עמידים יותר לרעידות אדמה.
כך גם עם עצמות ציפורים שהן עצמות חלולות, עם תמיכות פנימיות דקות המשלבות קלילות מרבית עם חוזק מבני גבוה. עקרון זה עומד בבסיס תכנון מסגרות פלדה וקורות תקרה מודרניות, שבהן חלל פנימי מחליף מסה מוצקה מבלי לפגוע ביציבות.
הביומימיקרי או ביומימטיקה באדריכלות היא לא רק עניין של עיצוב יפה. זוהי שיטה הנדסית שמניבה מבנים יעילים, חסכוניים ועמידים יותר. הטבע כבר פתר את רוב הבעיות שאדריכלים מתמודדים איתן ולא פעם כל שהאדריכלים צריכים לעשות הוא למצוא את הפתרון הטבעי לבעיות התכנון שלהם.
כך לומדת הביומימטיקה מהטבע:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע:
https://youtu.be/DGY1d1w81xU
למידה על מיזוג אוויר טבעי מטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
כמה מבנים מפורסמים שלמדו מהטבע ביומימימטיקה מבנית:
https://youtu.be/-PCl9Q2G2vc
ביומימיקרי באדריכלות:
https://youtu.be/SZC2vDnUPHg?long=yes
גם אדריכלות נוף לומדת לא מעט מהטבע:
https://youtu.be/NlrodpEsRpU?long=yes
והרצאת טד מתורגמת שמציגה את היופי של התכנון והבנייה של הטבע (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
תילי טרמיטים (Termite mound) הם מבנים מדהימים וטבעיים שבונים נמלים מסוג הטרמיטים. הטרמיטים בונים תילים עצומים בגודלם, שיכולים להגיע לגובה של 6 ו-10 מטרים. התילים הללו מזכירים טירות חול ענקיות ועוברים בדרך כלל את גובהו של בן אדם. הם משמשים למגוריהם של מאות אלפי טרמיטים, ולעיתים אף מעל מיליון, בתוך כל תל.
תופעה מעניינת שרואים באוסטרליה הם תילי הטרמיטים המגנטיים. אלו תילים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב, כדי לקבל את האנרגיה של השמש. כמו בעלי חיים שונים, גם הטרמיטים "חשים" את השדה המגנטי של הכדור הארץ ופועלים באופן מדוייק לפיו.
באפריקה יכולים להגיע תילי הטרמיטים לגובה של בניין בן 3 קומות. בכל תל טרמיטים כזה יש מלכה אחת. הטרמיטים יוצאים בתעלות תת-קרקעיות ומביאים מזון לקן שמצוי בתל הגדול.
הנה תל טרמיטים:
https://youtu.be/fz6l9yr2WgY
תילי הטרמיטים המגנטיים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב:
https://youtu.be/Ife17BYZ54c
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
שדה שלם של תילי טרמיטים מגנטיים כאלה:
https://youtu.be/h3DoaDbuaz4
ושטח בברזיל, בגודל של אנגליה כולה, מלא כולו בתילי טרמיטים כמעט זהים לחלוטין:
https://youtu.be/HGiDwN33WJo?long=yes
הטרמיטים (Termites) הם חרקים חרוצים שלרגע לא פוסקים מאכילה. למעשה, תצפיות על טרמיטים הראו שהם אוכלים ומכרסמים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.
כמות הטרמיטים בעולם היא עצומה. המדענים מעריכים שאם נשקול את כל הטרמיטים בעולם ביחד, משקלם יהיה פי כמה וכמה מהמשקל הכולל של בני האדם על כדור הארץ.
לטרמיטים תפקיד חשוב בשרשרת המזון ובחיסול מזיקים לעצים. מצד שני, הם עצמם חסלני עץ מתמידים ומרובי נזקים. בעלי רהיטים באזורים מדבריים שבהם חיים טרמיטים רבים, ועוד יותר - מי שגרים בצריפים ובבתי עץ - יודעים שהטרמיטים אוכלים את העץ ומתגלים לרוב כשהנזק הרב כבר נגרם.
כמו הנמלים והדבורים, גם הטרמיטים הם חרקים חברתיים. גם הם חיים במושבות גדולות ומהווים חברה שבה לכל אחד יש תפקיד שהוא או היא ממלאים.
הטרמיטים דומים לנמלים, אך אינם נמלים. ועדיין, ממש כמו הנמלים, גם הם חרקים חרוצים וקהילתיים מאוד. הם חיים במושבות ובונים לעצמם תל טרמיטים (Termite mound), שמאפשר להם לחיות במושבה גדולה של טרמיטים, המנהלת חיים משותפים ודי מוצלחים. לפחות אם ניתן לקבוע מגודלם של התילים הללו, שמגיעים לגובה של 10 מטרים ואף יותר.
בתוך כל תל טרמיטים כזה ישנו מבוך ענקי של חדרים והוא בנוי כסוג של "גורד שחקים" טבעי, שנבנה על ידי חרקים אלו. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.
מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן.
ובמה שקרוי "ביומימיקרי", למידה מהטבע (קראו על כך בתגית "ביומימיקרי"), לא מעט אדריכלים בעולם משתמשים בימינו בידע שנרכש במחקרים שנעשו על קיני הטרמיטים, כדי לבנות בניינים חכמים וממוזגים יותר ומצד שני חסכוניים באנרגיה.
מסתבר שהחרקים הקטנים והלכאורה טפשים הללו, מלמדים את האדם פרק בהלכות תכנון וארכיטקטורה מתוחכמת וירוקה.
הנה הטרמיטים החרוצים וההרסנים השקטים:
https://youtu.be/ZceL-Ays5BI
סרטון על מבנה תל הטרמיטים:
http://youtu.be/ta2rF6Syi0U
תיאור של קן הטרמיטים ומלכת הטרמיטים העצומה:
https://youtu.be/jbbLCgh6sso
דב הנמלים הענקי שטורף עם לשונו הארוכה 35 אלף טרמיטים ביום:
https://youtu.be/2vBret1Iges
וכיצד לומדים באדריכלות המודרנית משיטת הבניה של הטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
התילים שבונים לעצמם הטרמיטים (Termites) כמושבות, כדי לגור בהן, הם גדולים ומטופחים. הטרמיטים הם מהאדריכלים הטובים ביותר בעולם ובכל תל כזה מתגוררים מאות אלפי עד מיליוני טרמיטים.
בכל שנה התילים הללו גדלים יותר ויותר. מספרים שבחלק מאזורי אפריקה גודלם של תילי הטרמיטים הגדולים יכול להגיע לגובה של בניין בן 2 עד 3 קומות ולהכיל מיליוני טרמיטים!
עוד דבר מעניין הוא שבתוך התילים הללו חלק מהטרמיטים משמשים כחקלאים לכל דבר. מסתבר שהם מגדלים בהם מעין "גני פטריות", גידול חקלאי לכל דבר, שנועד להזין אותם ולספק להם מזון בזמנים קשים.
אגב, הטרמיטים אמנם שייכים למחלקת החרקים, אבל הם אינם נמלים ואפילו לא קרובי משפחה, גם לא של הדבורים או הצרעות. הם שייכים דווקא לקבוצה אחרת ואולי מפתיעה במקצת - הטרמיטים הם קרובים של התיקנים, המקקים שרבים מאיתנו קצת נגעלים מהם.
הנה תל טרמיטים ענקי באפריקה:
https://youtu.be/KC-13LMOtyY
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
המבנה הפנימי המטורף של תל טרמיטים שכזה:
https://youtu.be/w8Dc8NeUN_g
החיים בתל הטרמיטים:
https://youtu.be/0MOtFENGvjA
דובי נמלים ממינים שונים, קיבלו שמות לפי גודלם. מחקר עצמותיהם העתיקות של דובי נמלים בינוניים הם מתקופת הפלייסטוקן. ממצאים גנטיים לימדו את החוקרים שככל הנראה הוא התפצל מאביו הקדמון, דוב הנמלים הענק, לפני כ-12 מיליון שנים, בשלהי תקופת המיוקן.
דוב נמלים בינוני (collared anteater או lesser anteater) הוא מין של דוב נמלים דרום-אמריקאי, קטן משמעותית מדוב הנמלים הענק (Giant anteater).
כמו דב הנמלים הענק ובאמצעות חרטומו הארוך ודמוי הצינור, גם דוב הנמלים הבינוני, חסר השיניים, מוצא את מזונו. הוא ניזון מנמלים, טרמיטים ודבורים, שהוא אוכל בכל פה.
אבל המעניין הוא שמדובר בדוב נמלים שהוא כמו חקלאי, מגדל את מזונו ולא משאיר צלחת ריקה.
#איך זה קורה?
אז כן - דוב הנמלים הבינוני סועד ובאופן מתוחכם גם מנהל סוג של חקלאות טבעית.
כמו דובי נמלים ענקיים, גם דובי נמלים בינוניים ניזונים מנמלים, טרמיטים ודבורים. גם הם משיגים את החרקים למאכל באמצעות חפירה של חור בקיניהם, אליהם הם תוחבים את החוטם המאורך והמוזר, המזכיר קצת צינור.
עם ציפורניו הקדמיות החזקות, המשמשות גם להגנה עצמית, חופר דוב הנמלים הבינוני חור בקיני הנמלים. ואז, באמצעות לשונו הדביקה, הוא מוציא ודולה את הנמלים והטרמיטים מהקן.
אבל לדוב הנמלים הבינוני יש שיטה נהדרת, באמצעותה הוא מוודא שמלאי המזון שלו לא ייגמר. כי תוך כדי שהוא משתמש בלשונו הארוכה והדביקה כדי לאכול את נמלי הקן, הוא לא משמיד לחלוטין את יושבי הקן. מסתבר שהוא מניח תמיד לכמה חרקים לשרוד. הוא עושה זאת כך שהנותרים יוכלו להתרבות מחדש ולבנות מחדש את המושבה שבקן. כך מובטח לו מזון גם להמשך, מזון מתחדש ולא ייגמר לעולם. אכן, חקלאות אמיתית, חכמה וטבעית לחלוטין.
הנה דוב הנמלים הבינוני:
https://youtu.be/NDD8hy1BZnA
כך הם אוכלים:
https://youtu.be/UiyOBKSqACU
דוב הנמלים הבינוני מתארח באולפן:
https://youtu.be/mTlkFvBIOOg
אוכל 9,000 נמלים בקיני הנמלים ומשאיר כמה להמשך:
https://youtu.be/nPSzkpHb6hw
ודוב הנמלים הזה הוא לא בעל החיים היחיד שמנהל חקלאות:
https://youtu.be/fbUCPmd2Ug8?long=yes
טרמיטים
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
הביומימימטיקה (biomimetics), או בשמה הנוסף ביומימיקרי, היא חדשנות בהשראת הטבע. המושגים הללו נטבעו במהלך המאה ה-20.
כשמפתחים דברים כמו מכונות, מתקנים, חומרים מלאכותיים או מוצרי טכנולוגיה בהשראת הטבע, זוהי ביומימטיקה.
כך גם באדריכלות, בהנדסה ובתכנון של מבנים ובתים שונים. באמצעות גישה זו ניתן לתכנן מבנים חכמים, חסכוניים ונעימים יותר למגורים וליצור ולבנות בתים עם פתרונות לבעיות שונות שהטבע פיתח כבר, במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
כי הטבע מתכנן כבר מיליארדי שנים. כל עלה, כל עצם, כל כנף עברו אין-ספור מחזורי ניסוי וטעייה. בסוף נותר רק מה שעובד. ביומימיקרי (Biomimicry) היא הגישה שאומרת: למה להמציא מחדש את הגלגל, כשהטבע כבר המציא גלגלים הרבה יותר טובים?
באדריכלות, הגישה הזאת עוברת מהמטאפורה אל הבטון. מתכננים לומדים מבנים ביולוגיים ומיישמים את העקרונות שלהם בבניינים אמיתיים. האדריכל הספרדי הנודע גאודי היה איש דתי ואמר שאם הטבע הוא פרי יצירתו של האל ואדריכלות היא תוצר של הטבע, הרי שהכי טוב לכבד ולהוקיר את עבודת האל בתכנון של בניינים בהשראתו.
בכנסיית "לה סגרדה פמיליה" (la Sagrada Familia) המפורסמת שתכנן גאודי דומה חלוקת משקל העמודים לזו שבעצים, החלונות תוכננו כמו מבנה של כוורת הדבורים והמדרגות מחקות את המבנה הספירלי שבטבע.
דוגמה מפורסמות מצוינת היא מרכז איסטגייט (Eastgate Centre) שנבנה ב-1996 בזימבבואה. האדריכל מיק פירס (Mick Pearce) שם לב לכך שקיני הטרמיטים שומרים על טמפרטורה פנימית יציבה יחסית, גם כשבחוץ הטמפרטורה קופצת בין 3 ל-42 מעלות ביממה אחת.
היישום האדריכלי של פירס הוא מערכת תעלות אוורור מורכבת שמסיעה אוויר ומפזרת חום בדיוק כשצריך. האיש בנה את המרכז המסחרי לפי אותו עיקרון. לפיכך המבנה צורך כ-90 אחוז פחות אנרגיה לקירור מאשר בניינים קונבנציונליים באותו גודל.
דוגמה אחרת מגיעה מהעולם הימי. עורו של הכריש מכוסה בדנטיקולים דרמליים (Dermal Denticles), שיניים זעירות שמפחיתות גרר, או חיכוך. הן מאפשרות לו לחתוך את המים ביעילות יוצאת דופן. בתחום האדריכלות, הרעיון מיושם על ציפויים חיצוניים לבניינים, שמפחיתים הצטברות של לכלוך ומשפרים זרימת אוויר על פני קירות.
לפעמים ההשראה מגיעה ממקום פשוט יותר. העלים של עץ האלון מסודרים כך שכל עלה מקבל אור שמש מרבי עם הצללה מינימלית מהעלים שמעליו. אדריכלים ניצלו את העיקרון הזה לתכנון של חזיתות זכוכית עם לוחות פוטו-וולטאיים (Photovoltaic Panels), שממוקמים בזוויות שממקסמות קליטת אנרגיה סולארית לאורך היום.
השראה מפתיעה נוספת מגיעה מחיפושית המדבר הנמיבית (Namib Beetle). החרק הקטן הזה שורד באחד המדבריות היבשים בעולם בזכות גבו המחוספס. טיפות ערפל נדבקות לבליטות הידרופיליות (Hydrophilic) שעל גבו, מחליקות לאורך משטחים הידרופוביים (Hydrophobic) ומתגלגלות ישר אל פיו. אדריכלים בנמיביה ובישראל כבר בוחנים שילוב של ציפויים בהשראת החיפושית על גגות ומשטחים ציבוריים, כדי לאסוף מי ערפל לשימוש מקומי.
מגדל התקשורת קולומבו (Colombo Lotus Tower) בסרי לנקה שאב השראה מתכונה ייחודית של פרח הלוטוס (Lotus): המשטח שעליו דוחה מים ולכלוך בצורה מושלמת, תופעה הידועה כאפקט הלוטוס (Lotus Effect). חזית המגדל מצופה בחומרים שמחקים את המבנה הננומטרי של עלה הלוטוס, כך שגשם שוטף את פניו ללא צורך בניקיון ידני.
בזכות מבנה שכבות מיקרוסקופיות שמונעות התפשטות סדקים, מייצרות צדפות אבלון (Abalone) קונכייה קשה פי 3,000 מהגביש הפשוט שממנו היא עשויה. חוקרי חומרים ואדריכלים לומדים את המבנה הזה לצורך פיתוח של זכוכית ובטון עמידים יותר לרעידות אדמה.
כך גם עם עצמות ציפורים שהן עצמות חלולות, עם תמיכות פנימיות דקות המשלבות קלילות מרבית עם חוזק מבני גבוה. עקרון זה עומד בבסיס תכנון מסגרות פלדה וקורות תקרה מודרניות, שבהן חלל פנימי מחליף מסה מוצקה מבלי לפגוע ביציבות.
הביומימיקרי או ביומימטיקה באדריכלות היא לא רק עניין של עיצוב יפה. זוהי שיטה הנדסית שמניבה מבנים יעילים, חסכוניים ועמידים יותר. הטבע כבר פתר את רוב הבעיות שאדריכלים מתמודדים איתן ולא פעם כל שהאדריכלים צריכים לעשות הוא למצוא את הפתרון הטבעי לבעיות התכנון שלהם.
כך לומדת הביומימטיקה מהטבע:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע:
https://youtu.be/DGY1d1w81xU
למידה על מיזוג אוויר טבעי מטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
כמה מבנים מפורסמים שלמדו מהטבע ביומימימטיקה מבנית:
https://youtu.be/-PCl9Q2G2vc
ביומימיקרי באדריכלות:
https://youtu.be/SZC2vDnUPHg?long=yes
גם אדריכלות נוף לומדת לא מעט מהטבע:
https://youtu.be/NlrodpEsRpU?long=yes
והרצאת טד מתורגמת שמציגה את היופי של התכנון והבנייה של הטבע (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
