יאפים (Yuppies) הוא הכינוי של צעירים עירוניים ומשכילים. הכינוי הוצמד בשנות ה-80 לצעירים מהמעמד הבינוני-גבוה, בשנות בגילאי 20-30, תושבי הערים הגדולות, שהיו משכילים ובעלי מקצועות חופשיים או מקצועות הצווארון הלבן. היה זה העיתונאי דייוויד ברוקס שכינה את היאפים לראשונה "בוהמיינים בורגנים"...

אנשי מקצוע הצעירים והעירוניים זכו לכינוי זה בתחילת שנות השמונים במאמר של עיתונאי בשם דן רוטנברג במגזין בשיקגו, המונח הלך ותפס, במיוחד כשיצא הספר "המדריך ליאפי" בתחילת 1983 וכשגארי הארט, מועמד לנשיאות ארצות הברית, זכה לכינוי "המועמד היאפי".

ב-1985 כבר החלו יאפים באמריקה להסתייג מהכינוי ובקרב רבים הוא הפך לבעל אסוציאציות שליליות - סמל לאנשים המרוכזים בעצמם וברמת חייהם ואף אטומים לבעיות של אחרים בחברה.

ואגב, היאפים זכו אפילו למחלה... זה קרה כשתסמונת העייפות הכרונית כונתה בציבור "מחלת היאפים", זאת על אף שהם ממש לא היו העיקריים שבנפגעי התסמונת.


הנה היאפים:

https://youtu.be/UqTOZ3sCt_0


כתבה משנות ה-80 על יאפים:

https://youtu.be/CpRYHkXTB6I


קדימון הסרט "וול סטריט" שהציג יאפים שהם סוחרי מניות ורודפי בצע בשנות ה-80:

https://youtu.be/FCctqbRrsBQ


ובסרט "מועדון קרב" זונח יאפי מפוכח את החומרנות של חיי היאפים:

https://youtu.be/J8FRBYOFu2w


סרט קצר על שני היפים שהפכו ליאפים וחולמים לנצח את גוגל:

https://youtu.be/x7R5u1Aa_dw


ובחיוך, מה קורה לאדם שהיה בתרדמת וכשהתעורר גילה שכל העולם מלא ביאפים:

https://youtu.be/Db4VGbK3vws

קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.

מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.

הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.

את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.

את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.


הנה הסיפור של סטארבאקס:

http://youtu.be/9HVMhm59Ibs


המייסד היהודי האוורד שולץ:

http://youtu.be/LnA7n9qSB7E


מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:

https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI


ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:

http://youtu.be/_XX4gqRq1wY