» «

ידוענים

ריאליטי
מהן תכניות הריאליטי ומה מניע את הצלחתן?



תּוֹכְנִיות מְצִיאוּת, או תוכניות ריאליטי (Reality show), מככבות בעשורים האחרונים בלוח התכניות של ערוצי הטלוויזיה הפופולריים בעולם כולו. ספורט, זמרה, יופי, חיזור, התנהגות חברתית, כושר פיזי ומה לא - מרתק לחשוב שכמעט לכל היבט באישיות שלנו יש כבר סדרת ריאליטי או פורמט שממנו נגזרות סדרות מתחרות רבות ומגוונות, מתכניות מקומיות שנוצרו אצלנו בטלוויזיה ובעיקר פורמטים עולמיים מצליחים, ש"עושים עלייה" לארץ.

רוצים לדבר על כישרון? - אז יהיו אינספור ריאליטיז של שירה. תחרות בהישרדות? - קיבלתם את הישרדות או המבצר (זוכרים?) משימות לכיבוש העולם? - פעם הייתם צריכים להיות ג'ינגס חאן או אלכסנדר הגדול והיום רק תצטרכו להתקבל ל"המירוץ למיליון".

למצוא בן זוג? - "חתונה ממבט ראשון", או "הרווק" או אלף מקבילים בעולם. לרזות? - המהפך. כושר פיזי? - הנינג'ה.

בא לכם קריירה עסקית? - דונלד טראמפ כבר ישפוט אתכם ב"המתמחה". לרקוד עם כוכבים, או בלי כוכבים, או רק לרקוד? - במה שלא תבחרו, יש כבר כזה והוא רוקד את עצמו בחדווה בין הפרסומות.

הפורמט המצליח וכנראה הקיצוני ביותר בטלוויזיית המיינסטרים של פעם, כלומר בטלוויזיה הפופולרית, היה "האח הגדול". מאז קמו לו בעולם מתחרים רבים. כולם סגרו אנשים בתוך וילה, יכטה, אי בודד או בית כלא מפואר שנראה כמו וילה ומרושת במצלמות. הפורמט הטיל שלל משימות, מאינפנטיליות ועד אכזריות, שבוחנות את היכולת להביא אל הקצה את האישיות של המשתתפים ואת היכולת החברתית שלהם, איך היא עומדת או נכשלת במבחן בתנאי הלחץ שיוצרת ההפקה וכדומה.

אבל למה אנחנו כל כך נהנים מהתכניות הללו? הרי במרבית המקרים אלה לא כוכבי מסך או כוכבים בכלל, ששובים את ליבנו? - נראה שמאה שנים של קולנוע וטלוויזיה, עתירי כוכבים ודמויות פיקטיביות, עוררו בנו צורך ועניין בגיבורים אותנטיים ולא מזויפים. מסתבר שהצופים של סוף המאה ה-20 ערגו לדמויות של אנשים פשוטים, עם סיפורים אישיים מרגשים, שייאבקו ביניהם, ינצחו את האחרים ויהפכו למלכי המסך החדשים.

הקרקע שעליה משגשגות תכניות הריאליטי היא הכמיהה שהייתה לנו כצופים, לשמוע ולראות סיפורים אמיתיים יותר. סיפורים של בני אדם כמונו, שאינם יציר כפיהם של תסריטאים וכותבים מקצועיים. רצינו לראות בני אדם אמיתיות, שהופכים בזמן קצר מאנונימיים מוחלטים למנצחים גדולים, לעשירים, ידוענים ומצליחים.

דומה שאותן 15 דקות של תהילה שהבטיח אנדי וורהול בעתיד לכל אחד מאיתנו מתממשות כאן במדויק ובאופן קיצוני - אל מול עינינו. ואנחנו אוהבים את זה. מנצחי או מי ששבו את ליבנו בריאליטי הופכים בהמשך לסלבריטאים וגדלים אל מול עינינו. אנחנו מרגישים קצת שותפים לתהליך והפרסום, ההצלחה והכסף שהם מרוויחים הם איכשהו מוצדקים יותר ונגישים יותר מבחינתנו כצופים.

וכשיש ביקוש אז יהיה גם היצע. התוצאה היא שצופי הטלוויזיה נמצאים היום במתקפה מתואמת של יוצרי פורמטים קיצוניים, שמבינים שהפקה זולה יחסית, כמו תכנית ריאליטי, יכולה למלא את כיסיהם בממון. יצר המציצנות, שנמצא בכל אחד מאיתנו, יושיב אותנו לראות את כל מה שייראה על המסך - כל זמן שיהיה חושפני, יצרי ורצוי גם קיצוני. ואפרופו קיצוניות - סף הריגושים שלנו עולה ועולה וכל תכנית ריאליטי חדשה צריכה להיות יותר ויותר קיצונית ולחצות גבולות שלא נחצו בעבר.

איפה זה יעצור לדעתכם? או יותר נכון לשאול - האם זה יעצור בכלל?


הנה הסיפור של הריאליטי בישראל:

https://youtu.be/YYms9cRtHE4


הסרט "המופע של טרומן" שמתאר ריאליטי קיצוני שיוצא משליטה:

https://youtu.be/cLJAXu5OD-c


דוגמה למגוון תכניות הריאליטי של עונה אקראית:

https://youtu.be/G4olNJ7VFX4


ריאליטי ילדים הוא עניין מוקצן ונושא לדיון חינוכי עמוק עוד יותר:

https://youtu.be/91QO676D_rQ


ושניה של חיוך על פליטי ריאליטי:

https://youtu.be/HYs_kzoIA2E
מאדאם טוסו
מהו המוזיאון של מאדאם טוסו?



מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו (Madame Tussaud) הוא המוזיאון היחידי שבו תוכלו לפגוש והלצטלם עם האנשים המפורסמים בהיסטוריה ובעולם של היום. כאן מפוסלים בשעווה אישים מהתרבות, ההיסטוריה, האמנות והמדע, לצד מדינאים וידוענים מכל קצווי תבל.

הכל התחיל מפסלת שעווה צרפתית בשם מארי טוסו, שהקימה את מה שייחשב המוזיאון הראשון ברשת מאדאם טוסו. זו הייתה תערוכת פסלי שעווה, הראשונה של טוסו, אבל כל הפסלים היו של רופא בשם קורטיוס והם לא כללו מפורסמים. התערוכה נערכה בשנת 1770 בפאריס בירת צרפת. די מהר היא זכתה להצלחה ולאחר 6 שנים היא הועברה לפאלה רויאל.

אבל טוסו רצתה יותר. היא למדה את אמנות הפיסול בשעווה מקורטיוס, שאמה הייתה סוכנת הבית שלו. לאחר שהוא לימד אותה את אמנות הפיסול בשעווה, היא יצרה את פסל של וולטר, פסל שהיה הראשון שלה. זה היה בשנת 1777 והפסל עורר התלהבות כה גדולה שמפורסמי צרפת ביקשו מטוסו שתפסל גם אותם. די מהר היא פיסלה גם מפורסמים במיוחד כמו בנג'מין פרנקלין וז'אן ז'אק רוסו.

בשנת 1792 עברה טוסו, שירשה את אוסף פסליו של קורטיוס אחרי מותו, ללונדון בירת אנגליה ונולד מוזיאון השעווה של טוסו באנגליה. המוזיאון זכה למוניטין כמוזיאון יחיד במינו ופסלי השעווה זכו לשם עולמי במפורסמים שהוצגו בהם.

אבל ההצלחה העצומה שלה זכה מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו בלונדון, הביאו לפתיחתם של מוזיאוני שעווה של מאדאם טוסו, בכל קצוות העולם. כך קיימים מוזיאוני שעווה נוספים בהרבה ערי בירה וערים גדולות ברחבי העולם, ביניהן בווינה, אמסטרדם, ניו יורק, ברלין, בנגקוק ועוד.


הנה המפורסמים במוזיאון של מאדאם טוסו:

https://youtu.be/fg8Q1YtB920


שוטטו במוזיאון מאדאם טוסו בעצמכם:

https://youtu.be/eMzn0fDglMc?qr=yes


כך מייצרים את הפסל של הזמרת ביונסה במוזיאון השעווה של מאדאם טוסו:

https://youtu.be/JijI3Ace6tI


והנה שיטוט במוזיאון מאדאם טוסו בלונדון:

https://youtu.be/IrJLeWh3e8k?long=yes
פר לשז
מה מיוחד בבית הקברות פר לשז?



בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעיתים נדמה שאתם נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.

בפר לאשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות שהן בעצם מבנים המזכירים כנסיות זעירות. אלה בדרך כלל קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה, לאורך דורות. זה נובע מהמנהג של הקתולים לקבור באותו מקום כמה מתים.

בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח, שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העיריה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה, אבל על ההמונים זה לא השפיע. איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית העלמין הרחוק כל כך מהעיר, ורק מעטים השתכנעו. אבל הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי מולייר, כותב המשלים לה פונטיין ואחרים. כבר אז ידוענים היו מגנט להמונים והקמפיין הצליח. רבים החלו לקבור את מתיהם ליד הסלבס המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש.

בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף, לצד זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בפאריס ונקבר בפר לשז.

מקור שמו של בית הקברות הוא משמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.


הנה סיפורו של בית הקברות פר לשז:

https://youtu.be/YbGv_fpIC78


שיטוט שקט בבית העלמין פר לאשז:

https://youtu.be/i87MUtcLMZU


בית הקברות פר לאשז:

https://youtu.be/C_umAQ8zAAw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.