אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.

אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).

הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.

יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.

אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.

אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.

אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.


הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:

https://youtu.be/kfga5Dk8HWU


אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:

https://youtu.be/kxq6spC-olw


מצגת וידאו עליהם:

https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM


מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:

https://youtu.be/rtQgDSvo66M


וסרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:

https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E

בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.

באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.


#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.


#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.

אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.

יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.

ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.


#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.

כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.

האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.

הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.

אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.

אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.

ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.

בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.

רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.

אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.


מיהם הפולימאטים?

https://youtu.be/r0rgvwtWqh8


הנה אנשים עם מוח בצורת M:

https://youtu.be/LACxHY9rFZ8


הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:

https://youtu.be/BICImF8Ndzo


אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:

https://youtu.be/LPRmJU5vpEs


התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:

https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE


מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:

https://youtu.be/At8bSOlruXk


סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:

https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E


והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:

https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!

כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.


הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:

https://youtu.be/yU2DjDj1P1o


וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s

אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").

ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.

בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.

במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.

יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.

סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.

במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").

ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.

במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.

כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.

יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.

אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.

הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.

לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.


הנה תולדות הספר (מתורגם):

https://youtu.be/_YqYtdPUis4


תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:

https://youtu.be/xmYqR71Qw8U


הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:

https://youtu.be/YhcPX1wVp38


ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!

http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ

מי היה איש המאה ה-18, מדען מצטיין ומהמדענים הראשונים של ארצות הברית של אמריקה ושדמותו מתנוססת על השטר הכי פופולרי בעולם, שטר ה-100$?

היה זה המדינאי והמדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin), אחד האנשים המרתקים ביותר שצמחו בארצות הברית הצעירה של אמריקה ואחד ממנסחי החוקה שלה.

הוא נולד ב-1706 בבוסטון, הילד ה-15 מתוך 17 ילדים. בגיל 10 פרנקלין עוזב את בית הספר כדי לעבוד. מכאן ואילך, כמעט את כל מה שהוא יידע, הוא ילמד לבד. בחייו הוא יהיה למדפיס, ממציא, איש עסקים מבריק, סופר, עיתונאי, פובליציסט ומו"ל בולט, אך גם לדיפלומט דגול, פוליטיקאי מחונן ומדינאי.

אחרי שייסד את הספרייה הציבורית הראשונה בפנסילבניה, הקים חברת כיבוי אש, שיפר את מערכת הדואר האמריקאית וכתב את רב-המכר של תקופתו "אלמנק ריצ'רד העני" (Poor Richard's Almanack), הוא גם גילה את זרם הגולף, המציא את כליא הברק (Lightning Rod), את המשקפיים הדו-פוקליים (Bifocals) ואפילו יצר תנור חדשני ונקי מעשן לחימום הבתים.

הוא גם מי שהגה כמה רעיונות חשובים על עבודה ושכרה, כשהמוכרת מהן היא "Time is money".

כאיש עסקים מוצלח הוא פרש מעסקיו כבר בגיל 42, בשיא הצלחתו הכלכלית. הוא מכר את בית הדפוס, פרש מניהול ישיר של עסקיו והתמסר לפעילות מדעית וציבורית. אמר פעם ש"השקעה בידע תמיד נותנת את הריבית הגבוהה ביותר" והטיף לחסכנות, ענווה, צניעות, איפוק, כנות וצדק.

ניסוי העפיפון המפורסם שלו ב-1752 עתיד להוכיח שברק הוא תופעה חשמלית, מה שהפך אותו בין-לילה לאגדה מדעית. פרנקלין הראה לעולם שברקים אינם ביטוי לזעמו של האל, כפי שהיה נהוג לחשוב באותה תקופה, אלא זרם חשמלי.

תחשבו על זה - הוא האיש שאחראי לחקר וגילוי תופעת החשמל, מה שלא מהווה סתם תגלית אלא אירוע שישנה את ההיסטוריה ויהווה נקודה מכרעת בתולדות המדע והחיים של כולנו. פרנקלין גם חקר לעומק את תרבות האינדיאנים, המציא את כלי הנגינה "ארמוניקה" (armonica) ובהמשך לתגליותיו בתחום החשמל גם המציא את מכשיר ההארקה והציל בכך המוני בני אדם מהתחשמלות.

כשכרכו את כתביו לספר גילו שמדובר בכמות עצומה של חוכמה. הכתבים, המאמרים והמסות שכתב יצאו לאור ב-40 כרכים. לא פלא שהאקדמיות המכובדות באירופה קיבלו בזרועות פתוחות את האוטודידקט שלמד הכל בעצמו. לימים אף יוענק לו תואר של דוקטור כבוד מאוניברסיטת אוקספורד (Oxford) עטורת התהילה.

בזירה הפוליטית, פרנקלין בן ה-81 יהיה אחד מ-5 מנסחי מגילת העצמאות (Declaration of Independence) של ארצות הברית. ב-1776 הוא ממונה לשגריר ארה"ב הראשון בצרפת. ב-1790, כשהוא ימות, יגיעו ללווייתו 20,000 איש.

באמריקה הוא נחשב לדמות מופת, אך פרנקלין הוא ללא ספק מהדמויות המבלבלות את מי שאינם אמריקאים. כי מדוע כל כך הרבה אנשים בטוחים שהוא היה נשיא ארצות הברית?

ככל הנראה זה קורה מפני שפרצופו מככב על שטר ה-100 דולר, שהוא במקרה השטר הנפוץ ביותר בעולם. לינקולן, וושינגטון וג'קסון - כל האחרים שפניהם מתנוססים על שטרות אמריקאים, אכן כיהנו כנשיאים. לכן המוח האנושי עושה את החיבור הטבעי. אז הוא אמנם היה מהאבות המייסדים של ארה"ב ומי שחתום על הכרזת העצמאות של ארצות הברית, אבל בנג'מין פרנקלין מעולם לא התמודד על הנשיאות.

הוא היה גאון רב-תחומי, פורץ דרך, אוטודידקט וחכם בצורה לא רגילה - אבל נשיא הוא מעולם לא ביקש להיות.


הנה קיצור סיפורו של בנג'מין פרנקלין:

https://youtu.be/805JOEZbCYc


פעילותו המגוונת כל כך של פרנקלין:

https://youtu.be/Ki9mY6gMFpA


תרומתו לרצף ההיסטורי של חקר וגילוי החשמל:

https://youtu.be/dqm8PTEIcBA


הנה סיפורו של בנג'מין פרנקלין:

https://youtu.be/DdqFYsZcSAU?long=yes


הוא נחשב לאחד הפולימאטים הגדולים:

https://youtu.be/At8bSOlruXk?long=yes


וסרט תיעודי על המדינאי והמדען הדגול שכלל לא היה נשיא:

https://youtu.be/f0oc4gUCOQI?long=yes