שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה יוהנס קפלר?
כשאתה ילד אומלל ובן למשפחה ענייה שהבורות שולטת בה, אם אתה נבון ושאפתן, תהיה חייב להביט למעלה כדי להגיע למשהו... בדיוק משם הגיע האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוֹהָנֶס קֶפְּלֶר (Johannes Kepler) לתגליותיו הגדולות ויהפוך לאגדה מדעית.
הכל החל כשהיה בן 6. כמו רבים באותה תקופה, גם קפלר צפה נפעם בכוכב השביט הגדול שהופיע בשנת 1577. אבל בזמן שכולם ראו בשביט סימן לאסון מתקרב, הילד הצעיר והעני ראה דווקא את הכוכבים במלוא יופיים וסקרנותו גברה. אגב הסקרנות הזו נבעה גם מחיבתו לאסטרולוגיה, עיסוק צדדי שילווה אותו לאורך כל חייו.
אלה לא היו רק הבורות והעוני שהקיפו אותו. כבן לאב נוקשה ואלים, שבשלב מסוים נטש את המשפחה ולאם רעה ורכלנית, שהואשמה לא פעם בכישוף, הוא נאלץ לגבש לעצמו אופי אחר ושונה מהוריו.
דווקא ילדותו הדווקנית למשפחתו הבעייתית, היא שתהפוך את המדען הצעיר לפורץ דרך ושובר מוסכמות ולמי שיתנער מהמחשבה השלטת, הגישה הדתית הצרה להבנת העולם והאמונות הטפלות. כשגדל, הוא למד באוניברסיטה ושם הוא שמע לראשונה על הרעיונות המהפכניים של קופרניקוס, לגבי מבנה מערכת השמש.
כך היה קפלר לאסטרונום, שהאמין בתיאוריה הקופרניקאית (של קופרניקוס). כמו קופרניקוס, גם הוא גרס שכדור הארץ הוא רק אחד מכוכבי הלכת ושכולם נעים סביב השמש. קפלר הפך לעוזרו ולתלמידו של האסטרונום המפורסם טיכו ברהה, אך זה מת שנה לאחר מכן. לאחר מותו של ברהה, ניתח קפלר את התצפיות המדויקות שערך מורו בחייו ופיתח תיאוריה משלו לגבי תנועת הכוכבים.
כשפרסם את ספרו "אסטרונומיה חדשה", גילה עולם המדע שבניגוד לקופרניקוס ולגלילאו, קפלר הצעיר העריך אז, לפני כ-400 שנה, שתנועת הכוכבים סביב השמש אינה מעגלית אלא בצורת אליפסה (משהו כמו מעגל מעוך).
זו הייתה מהפכה במדע האסטרונומיה. בניגוד למה שחשבו מאות שנים על מסלולם המעגלי של הכוכבים, קפלר מצא שהכוכבים נעים במסלולים אליפטיים. מאז הפכה תפיסה זו לעובדה מדעית.
אמנם זה היה חידוש מרתק לאסטרונומים בני דורו, אבל תגליתו המפורסמת לגבי המסלול האליפטי של כוכבי הלכת המקיפים את השמש, אינה היחידה...
קפלר גם תיאר יפה גם את כוח המשיכה של השמש, הכוח שקובע את מסלוליהם של כוכבי הלכת וגם את העובדה ששינויי המרחק מהשמש משנים את מהירותם של כוכבי הלכת. חשובה גם התגלית לגבי הקשר בין מרחקו של כוכב מהשמש לזמן שבו הוא משלים מחזור הקפה שלם מסביבה.
כל אלו איפשרו לו לתאר את חוקי תנועת הכוכבים. הוא המשיך וניסח את שלושת "חוקי קפלר", חוקים שיהיו מרכזיים בהבנת מערכת השמש ועתידים להשפיע מאז על כל גדולי האסטרונומים, כולל אייזיק ניוטון, אולי גדול המדענים בהיסטוריה.
הנה קיצור תולדות יוהנס קפלר:
https://youtu.be/tp1WkB7l-9k
חייו של קפלר:
https://youtu.be/VB3V36LJpGc
מכונה שמדגימה את רעיונותיו של יוהאנס קפלר (עברית):
https://youtu.be/drjtj9LFkA8
ומצגת וידאו על קפלר ודרכו:
https://youtu.be/DLO_GDF0qq8
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
יוהאנס קפלר
כשאתה ילד אומלל ובן למשפחה ענייה שהבורות שולטת בה, אם אתה נבון ושאפתן, תהיה חייב להביט למעלה כדי להגיע למשהו... בדיוק משם הגיע האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוֹהָנֶס קֶפְּלֶר (Johannes Kepler) לתגליותיו הגדולות ויהפוך לאגדה מדעית.
הכל החל כשהיה בן 6. כמו רבים באותה תקופה, גם קפלר צפה נפעם בכוכב השביט הגדול שהופיע בשנת 1577. אבל בזמן שכולם ראו בשביט סימן לאסון מתקרב, הילד הצעיר והעני ראה דווקא את הכוכבים במלוא יופיים וסקרנותו גברה. אגב הסקרנות הזו נבעה גם מחיבתו לאסטרולוגיה, עיסוק צדדי שילווה אותו לאורך כל חייו.
אלה לא היו רק הבורות והעוני שהקיפו אותו. כבן לאב נוקשה ואלים, שבשלב מסוים נטש את המשפחה ולאם רעה ורכלנית, שהואשמה לא פעם בכישוף, הוא נאלץ לגבש לעצמו אופי אחר ושונה מהוריו.
דווקא ילדותו הדווקנית למשפחתו הבעייתית, היא שתהפוך את המדען הצעיר לפורץ דרך ושובר מוסכמות ולמי שיתנער מהמחשבה השלטת, הגישה הדתית הצרה להבנת העולם והאמונות הטפלות. כשגדל, הוא למד באוניברסיטה ושם הוא שמע לראשונה על הרעיונות המהפכניים של קופרניקוס, לגבי מבנה מערכת השמש.
כך היה קפלר לאסטרונום, שהאמין בתיאוריה הקופרניקאית (של קופרניקוס). כמו קופרניקוס, גם הוא גרס שכדור הארץ הוא רק אחד מכוכבי הלכת ושכולם נעים סביב השמש. קפלר הפך לעוזרו ולתלמידו של האסטרונום המפורסם טיכו ברהה, אך זה מת שנה לאחר מכן. לאחר מותו של ברהה, ניתח קפלר את התצפיות המדויקות שערך מורו בחייו ופיתח תיאוריה משלו לגבי תנועת הכוכבים.
כשפרסם את ספרו "אסטרונומיה חדשה", גילה עולם המדע שבניגוד לקופרניקוס ולגלילאו, קפלר הצעיר העריך אז, לפני כ-400 שנה, שתנועת הכוכבים סביב השמש אינה מעגלית אלא בצורת אליפסה (משהו כמו מעגל מעוך).
זו הייתה מהפכה במדע האסטרונומיה. בניגוד למה שחשבו מאות שנים על מסלולם המעגלי של הכוכבים, קפלר מצא שהכוכבים נעים במסלולים אליפטיים. מאז הפכה תפיסה זו לעובדה מדעית.
אמנם זה היה חידוש מרתק לאסטרונומים בני דורו, אבל תגליתו המפורסמת לגבי המסלול האליפטי של כוכבי הלכת המקיפים את השמש, אינה היחידה...
קפלר גם תיאר יפה גם את כוח המשיכה של השמש, הכוח שקובע את מסלוליהם של כוכבי הלכת וגם את העובדה ששינויי המרחק מהשמש משנים את מהירותם של כוכבי הלכת. חשובה גם התגלית לגבי הקשר בין מרחקו של כוכב מהשמש לזמן שבו הוא משלים מחזור הקפה שלם מסביבה.
כל אלו איפשרו לו לתאר את חוקי תנועת הכוכבים. הוא המשיך וניסח את שלושת "חוקי קפלר", חוקים שיהיו מרכזיים בהבנת מערכת השמש ועתידים להשפיע מאז על כל גדולי האסטרונומים, כולל אייזיק ניוטון, אולי גדול המדענים בהיסטוריה.
הנה קיצור תולדות יוהנס קפלר:
https://youtu.be/tp1WkB7l-9k
חייו של קפלר:
https://youtu.be/VB3V36LJpGc
מכונה שמדגימה את רעיונותיו של יוהאנס קפלר (עברית):
https://youtu.be/drjtj9LFkA8
ומצגת וידאו על קפלר ודרכו:
https://youtu.be/DLO_GDF0qq8
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
