» «
יום כיפור
למה צמים ביום כיפור?



צום יום כיפור הוא מצווה מהתורה, שבה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו. כלומר לצום. זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.

המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".

הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו. פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.

מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.


הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):

https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM


כך מסבירים את יום כיפור בעולם:

https://youtu.be/4oqBzg8wCUg


הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):

https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s


ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):

https://youtu.be/lwsWovhMwV0


כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):

https://youtu.be/rkAfMKK1ARA


ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):

https://youtu.be/OK90i7shLwk
הימים הנוראים
מהם הימים הנוראים?



הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".

המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.

הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.

בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".

היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.


הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Ii2l_USPFiU


תפילה לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Nza_yFST9TE


וניגונים מהימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/RzQspkDvAzs
תקיעת שופר
מהו מנהג התקיעה בשופר?



תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.

תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".

#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?

בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.

תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.

בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן. גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.


הנה השופר:

https://youtu.be/PYmwssGq2ko


השימוש בשופר ביהדות (עברית):

https://youtu.be/MdQEG6gnZmo


על מנהג התקיעה בשופר (עברית):

https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I


סוגי תקיעות בשופר (עברית):

https://youtu.be/-WwlTsWDMzY


רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):

https://youtu.be/pVfV09CDmus


כך מייצרים שופרות (עברית):

https://youtu.be/LUnbT5hobPg


סרטון לקטנטנים (עברית):

https://youtu.be/hTevuOEfJ18


וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):

https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
תשליך
מהו מנהג התשליך?



תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.

המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.

החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.


הנה הסבר על מנהג התשליך:

https://youtu.be/CYeJlefcGO4


תשליך אצל חרדים:

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg


תשליך מודרני מעורב:

https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0


והתשליך בבית ספר ישראלי:

https://youtu.be/bsjbUg80zTI

יום כיפור

Who by Fire
כיצד נולד השיר "מי באש" של לאונרד כהן?



השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.

לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.

באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.

לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.

כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.

ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.

וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.

כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור.

שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.


הנה השיר עם תמונותיו מהמלחמה עם חיילי צה"ל:

https://youtu.be/yttspis0KGY


בהופעה חיה:

https://youtu.be/j2T274bXIxU


"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:

https://youtu.be/bntot9LAY08


ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:

https://youtu.be/EgMaBreDuF4
הר עזאזל
איפה הר העזאזל?



האם שמעתם פעם מישהו אומר "לך לעזאזל" או סתם "לעזאזל"? - ובכן, יש מקום כזה.. ג'בל מונטאר, או בעברית הר מונטר שבמדבר יהודה מזוהה על ידי חלק מהחוקרים כהר עזאזל.

לפי המשנה היהודית, כדי לכפר על חטאיהם, אבותינו בתקופת בית שני היו מקריבים עיזים לאלוהים. הם קראו לעז המוקרבת "שעיר לעזאזל" והיו משליכים אותה ממרום הצוק למטה, אל התהום. הכהן הגדול הוא שנהג לזרוק את השעיר (הקורבן) ביום הכיפורים.

ורק שתדעו שאם שמעתם מישהו אומר את זה - הוא לא קילל. לפחות משפטית הוא לא קילל. איך זה?

מעשה שהיה כך היה:

המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ענה פעם "לך לעזאזל" למישהו שהעיר לו על שדיבר אידיש. האדם נפגע ותבע אותו בבית משפט. המשורר נימק לשופט שמדובר במקום שקרוב לירושלים והוא חשב שהאיש ייהנה מטיול בהר העזאזל. השופט קיבל את טענתו של ביאליק וזיכה אותו. הוא אף חייב את התובע לשלם את הוצאות המשפט.


הנה הטיפוס אל הר עזאזל (עברית):

http://youtu.be/L92fjAQ1kt4


טיול להר מונטאר - הר העזאזל (עברית):

https://youtu.be/e3VkpciTxW4?end=140


וסרטון אנימציה של בוגר בצלאל על העזאזל (עברית):

http://youtu.be/y6d5nJ1sOOI
מלחמת יום הכיפורים
מה היו מלחמת יום כיפור והמחדל המפורסם?



זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.

כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.

כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות.

הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה.

כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים, ביום שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.

המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".

בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.

ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.

המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.

אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.

בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.

המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.

לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.

בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.


על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):

https://youtu.be/6O1KVqdwUrI


שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):

https://youtu.be/QFR94rHMLqc


ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):

https://youtu.be/LVncsjNI4iA


מלחמת יום הכיפורים (עברית):

https://youtu.be/CkOn6Im3fgU


"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):

https://youtu.be/FDD19O2CreI


תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):

https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes


וכך היא החלה (עברית):

https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.