שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם הילידים הדיגיטליים?
"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.
כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.
כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.
יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.
בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.
למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.
הנה הילידים הדיגיטליים:
https://youtu.be/jAtJEZLAfhE
זה מתחיל מגיל שנה:
https://youtu.be/KQ45r05mvSc
הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":
https://youtu.be/xWktyxtkjTo
והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:
https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE
מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/w2FysgEiJXM
סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:
https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:
https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes
מה התרומה של משחקי מחשב לילדים?
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
מהם הדורות השונים?
דור ה-X, דור ה-Y ודור ה-Z, כמו גם "הבייבי בומרז", הם כינויים שניתנו במדעי החברה לדורות האחרונים, המודרניים, שנולדו מאז מלחמת העולם השנייה.
באאוריקה בתגית "דורות" תוכלו ללמוד על כל דור ומאפייניו. מעניין יהיה להביט בהם רגע באופן השוואתי, קצת מוזר אך מקורי. הבה נבחן אותם מהזווית של התקשורת הטלפונית בדורות האחרונים.
אם הבייבי בומרס גדלו על טלפון החוגה בתור הטלפון שלהם ובני דור ה-X הכירו בילדותם את טלפון המקשים, הרי שדור ה-Y, ילידי שנות ה-80 ותחילת ה-90, גדלו עם הטלפון הסלולארי ה"טיפש". אלו היו מכשירים גדולים וכבדים יחסית, שהתקשורת בהם הייתה בשיחה או במסרונים קצרים ויקרים. דור ה-Z לעומתם, דור שבניו נולדו החל מאמצע שנות ה-90, הוא דור "מחובר", שהתרגל להשתמש ב"טלפון החכם", עם אפליקציות משוכללות הנותנות תשובות מיידיות, מורגל בחיבוריות תמידית לרשת, במסרים מיידים ומהירים, שפה מבוססת סמלים וציורים וסיפוקים מאד מהירים. אם האחרונים הם "ילידים דיגיטליים", הרי שהדורות שלפניהם הם "מהגרים דיגיטליים".
דור ה-Z, שגדל בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, הוא אולי הדור האחרון שניתן לחזות מה יקרה לו. זאת משום בשנים האחרונות שינו פיתוחים טכנולוגיים כמו טוויטר, פייסבוק ווטסאפ, סדרי עולם במהירות אדירה. שינויים חברתיים ותרבותיים אלה, כמו גם שינוי התקשורת הבין-אישית בדור האחרון - כולם נזקפים בעיקר לשינויי הטכנולוגיה המואצים.
הנה הבדלי הדורות:
https://youtu.be/7JXJ0jK9VBU
המחשה גרפית נהדרת ללא מילים בין הדורות השונים:
https://youtu.be/dpYCZJwl2jY
הנה דור ה־X מול דור ה-Y:
https://youtu.be/MybFlN0Vn3s
ודור ה-Y או המילניאלז, מול דור הבייבי בומרס:
http://youtu.be/V_hs0fwfB94
חצי פגישה בין דורית:
https://youtu.be/1m9b1T0T_34
מאפייני דור האיקס:
http://youtu.be/wCE34HfNh1A
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
מהם אולמות הפצ'ינקו ביפן?
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
הנה דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/iO20QEw1XDc
מדריך למכונת פצ'ינקו:
https://youtu.be/D5hm8cG_bts
רגע באולם הפצ'ינקו בטוקיו:
https://youtu.be/iADzWQj4Qz0
ופרק מרתק על משחקי מחשב בסדרה חינוכית, שמתחיל באולם הפצ'ינקו היפני (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
מיהם בני דור ה-Z "המחוברים"?
דור ה-Z (באנגלית Generation Z) הוא הכינוי שניתן לבני הדור שנולד מאז אמצע שנות ה-90. מכנים אותם לא פעם גם "דור הסיפוק המיידי", או "הדור המחובר". יש לכך סיבות.
בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X ואחיהם הגדולים, אם הם לא מהדור שלהם, הם בני דור ה-Y. מומחים רבים הסכימו ביניהם שתחילתו של הדור הזה היא בשנת 1994, ביום שבו שודרה הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web.
ואכן, בני דור ה-Z נולדו כשאת חייהם מלווים באורח קבוע האינטרנט המחובר תמיד והטלפון הסלולארי. הללו הם חלק מרכזי בחייהם, בהתבגרותם ובהתפתחותם החברתית. חלק משמעותי בזהות העצמית שלהם קשור בטכנולוגיה, בטלפונים הניידים והטלפונים החכמים ובתפיסתם את מעמדם ברשתות החברתיות. התקשורת שלהם עם חבריהם היא מקוונת יותר מזו של כל דור שקדם להם.
בני דור ה-Z זכו לכינויים שונים ומשונים. אחד מהם הוא הכינוי "ילידים דיגיטליים", על שום החיבור המדהים בינם לבין הטכנולוגיה. יש המכנים את דור ה-Z בשמות נוספים כמו דור ה-M או iGeneration, רמז למכשירים שעימם גדל, בעיקר מכשירי הדגל של חברת Apple, כמו אייפוד, אייפון ודומיהם. עוד כינויים שדבקו בהם הם "דור המסכים" וגם "דור הפלזמה".
זהו דור שרגיל להיות מחובר כל הזמן לאינטרנט ואינו מכיר מציאות שלא כוללת אותו. מסכים, טאבלטים וסמארטפונים כמובן, הם המקום הטבעי שבו בני דור ה-Z מוצאים את עצמם. רובם יעדיפו לגלוש באינטרנט מהטלפון הסלולארי, על פני המחשב. בדרך כלל הם יעדיפו להישאר בחדר, במקום לצאת החוצה לשחק ומשחקי מחשב וסלולארי עדיפים אצלם על משחקים בגני שעשועים.
לא פעם נשמעת טענה שאמצעי התקשרות דיגיטליים, כמו ווטסאפ או מסרים בפייסבוק, ידברו אל דור ה-Z יותר מאשר שיחות פנים אל פנים. ואכן, לעיתים נראים בני הדור מעט מנוכרים בתקשורת חברתית שאינה אונליין. מורים גם יזהו פגיעה מסוימת בקשב והריכוז שלהם, הקשורה ככל הנראה גם בהרגלים כאלו. מצד שני המיומנות שלהם בריבוי משימות, במולטיטסקינג, נראית מרשימה אפילו ביחס לאחיהם הגדולים מדור ה-Y.
ניתן לראות את דור ה-Z כ-"ילידים דיגיטליים". הם דור שאיש אינו מבין עדיין מספיק ולא ברור עד כמה ייפגעו יכולותיהם בשל הילדות המחוברת הזו. האם מה שמסתמן כקושי ביכולת שלהם ליצור אינטימיות רגשית, הוא אכן בעיה?
ומה עם העובדה שהם יכולים לשבת בקבוצה במשך זמן ארוך ולהביט כל אחד אל הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה או להרים את העיניים אל חבריו? ומה פשר העניין העצום שלהם בסלבריטאים, אותם אנשים שהתפרסמו לאו דווקא בזכות הכישורים שלהם?
או שאולי הבעיה היא שהדור הזה מבלה את כל חייו מול מסכים, שלא מפסיקים להראות חיים מושלמים של אחרים?
הכירו את דור ה־Z (עברית):
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
באנגלית:
http://youtu.be/K1HyDn7dZ1o
מצגת וידאו על דור ה-Z:
http://youtu.be/5lDBjuqAdzM
ראיון משעשע עם מישהי מהדור הזה (מתורגם):
https://youtu.be/o45WPppxA1E
מהו שולחן התלמיד העתידי?
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
האם לתלמידי העתיד יהיו ילקוטים?
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד, שיווק ועסקים?
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.
כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.
כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.
יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.
בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.
למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.
הנה הילידים הדיגיטליים:
https://youtu.be/jAtJEZLAfhE
זה מתחיל מגיל שנה:
https://youtu.be/KQ45r05mvSc
הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":
https://youtu.be/xWktyxtkjTo
והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:
https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE
מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/w2FysgEiJXM
סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:
https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:
https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
דור ה-X, דור ה-Y ודור ה-Z, כמו גם "הבייבי בומרז", הם כינויים שניתנו במדעי החברה לדורות האחרונים, המודרניים, שנולדו מאז מלחמת העולם השנייה.
באאוריקה בתגית "דורות" תוכלו ללמוד על כל דור ומאפייניו. מעניין יהיה להביט בהם רגע באופן השוואתי, קצת מוזר אך מקורי. הבה נבחן אותם מהזווית של התקשורת הטלפונית בדורות האחרונים.
אם הבייבי בומרס גדלו על טלפון החוגה בתור הטלפון שלהם ובני דור ה-X הכירו בילדותם את טלפון המקשים, הרי שדור ה-Y, ילידי שנות ה-80 ותחילת ה-90, גדלו עם הטלפון הסלולארי ה"טיפש". אלו היו מכשירים גדולים וכבדים יחסית, שהתקשורת בהם הייתה בשיחה או במסרונים קצרים ויקרים. דור ה-Z לעומתם, דור שבניו נולדו החל מאמצע שנות ה-90, הוא דור "מחובר", שהתרגל להשתמש ב"טלפון החכם", עם אפליקציות משוכללות הנותנות תשובות מיידיות, מורגל בחיבוריות תמידית לרשת, במסרים מיידים ומהירים, שפה מבוססת סמלים וציורים וסיפוקים מאד מהירים. אם האחרונים הם "ילידים דיגיטליים", הרי שהדורות שלפניהם הם "מהגרים דיגיטליים".
דור ה-Z, שגדל בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, הוא אולי הדור האחרון שניתן לחזות מה יקרה לו. זאת משום בשנים האחרונות שינו פיתוחים טכנולוגיים כמו טוויטר, פייסבוק ווטסאפ, סדרי עולם במהירות אדירה. שינויים חברתיים ותרבותיים אלה, כמו גם שינוי התקשורת הבין-אישית בדור האחרון - כולם נזקפים בעיקר לשינויי הטכנולוגיה המואצים.
הנה הבדלי הדורות:
https://youtu.be/7JXJ0jK9VBU
המחשה גרפית נהדרת ללא מילים בין הדורות השונים:
https://youtu.be/dpYCZJwl2jY
הנה דור ה־X מול דור ה-Y:
https://youtu.be/MybFlN0Vn3s
ודור ה-Y או המילניאלז, מול דור הבייבי בומרס:
http://youtu.be/V_hs0fwfB94
חצי פגישה בין דורית:
https://youtu.be/1m9b1T0T_34
מאפייני דור האיקס:
http://youtu.be/wCE34HfNh1A
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
ילידים דיגיטליים
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
הנה דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/iO20QEw1XDc
מדריך למכונת פצ'ינקו:
https://youtu.be/D5hm8cG_bts
רגע באולם הפצ'ינקו בטוקיו:
https://youtu.be/iADzWQj4Qz0
ופרק מרתק על משחקי מחשב בסדרה חינוכית, שמתחיל באולם הפצ'ינקו היפני (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
דור ה-Z (באנגלית Generation Z) הוא הכינוי שניתן לבני הדור שנולד מאז אמצע שנות ה-90. מכנים אותם לא פעם גם "דור הסיפוק המיידי", או "הדור המחובר". יש לכך סיבות.
בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X ואחיהם הגדולים, אם הם לא מהדור שלהם, הם בני דור ה-Y. מומחים רבים הסכימו ביניהם שתחילתו של הדור הזה היא בשנת 1994, ביום שבו שודרה הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web.
ואכן, בני דור ה-Z נולדו כשאת חייהם מלווים באורח קבוע האינטרנט המחובר תמיד והטלפון הסלולארי. הללו הם חלק מרכזי בחייהם, בהתבגרותם ובהתפתחותם החברתית. חלק משמעותי בזהות העצמית שלהם קשור בטכנולוגיה, בטלפונים הניידים והטלפונים החכמים ובתפיסתם את מעמדם ברשתות החברתיות. התקשורת שלהם עם חבריהם היא מקוונת יותר מזו של כל דור שקדם להם.
בני דור ה-Z זכו לכינויים שונים ומשונים. אחד מהם הוא הכינוי "ילידים דיגיטליים", על שום החיבור המדהים בינם לבין הטכנולוגיה. יש המכנים את דור ה-Z בשמות נוספים כמו דור ה-M או iGeneration, רמז למכשירים שעימם גדל, בעיקר מכשירי הדגל של חברת Apple, כמו אייפוד, אייפון ודומיהם. עוד כינויים שדבקו בהם הם "דור המסכים" וגם "דור הפלזמה".
זהו דור שרגיל להיות מחובר כל הזמן לאינטרנט ואינו מכיר מציאות שלא כוללת אותו. מסכים, טאבלטים וסמארטפונים כמובן, הם המקום הטבעי שבו בני דור ה-Z מוצאים את עצמם. רובם יעדיפו לגלוש באינטרנט מהטלפון הסלולארי, על פני המחשב. בדרך כלל הם יעדיפו להישאר בחדר, במקום לצאת החוצה לשחק ומשחקי מחשב וסלולארי עדיפים אצלם על משחקים בגני שעשועים.
לא פעם נשמעת טענה שאמצעי התקשרות דיגיטליים, כמו ווטסאפ או מסרים בפייסבוק, ידברו אל דור ה-Z יותר מאשר שיחות פנים אל פנים. ואכן, לעיתים נראים בני הדור מעט מנוכרים בתקשורת חברתית שאינה אונליין. מורים גם יזהו פגיעה מסוימת בקשב והריכוז שלהם, הקשורה ככל הנראה גם בהרגלים כאלו. מצד שני המיומנות שלהם בריבוי משימות, במולטיטסקינג, נראית מרשימה אפילו ביחס לאחיהם הגדולים מדור ה-Y.
ניתן לראות את דור ה-Z כ-"ילידים דיגיטליים". הם דור שאיש אינו מבין עדיין מספיק ולא ברור עד כמה ייפגעו יכולותיהם בשל הילדות המחוברת הזו. האם מה שמסתמן כקושי ביכולת שלהם ליצור אינטימיות רגשית, הוא אכן בעיה?
ומה עם העובדה שהם יכולים לשבת בקבוצה במשך זמן ארוך ולהביט כל אחד אל הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה או להרים את העיניים אל חבריו? ומה פשר העניין העצום שלהם בסלבריטאים, אותם אנשים שהתפרסמו לאו דווקא בזכות הכישורים שלהם?
או שאולי הבעיה היא שהדור הזה מבלה את כל חייו מול מסכים, שלא מפסיקים להראות חיים מושלמים של אחרים?
הכירו את דור ה־Z (עברית):
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
באנגלית:
http://youtu.be/K1HyDn7dZ1o
מצגת וידאו על דור ה-Z:
http://youtu.be/5lDBjuqAdzM
ראיון משעשע עם מישהי מהדור הזה (מתורגם):
https://youtu.be/o45WPppxA1E
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
איך תיראה כיתת העתיד?
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
מהי סביבת הלימוד העצמי של סוגטה מיטרה?
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
