» «
יעילות
מה בין יעילות להתייעלות?



יְעִילוּת (Efficiency) פירושה לרוב הוא השגה של התוצאות הטובות ביותר, תוך ניצול מרבי של האמצעים העומדים לרשות המשיג. כשמישהו הוא יָעִיל, הרי שהוא עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר.

בדרך כלל כוללת היעילות תכונות שיש בהן מהירות ואיכות. היא הסיבה שלתהליכי הייצור נכנסו בעבר יותר ויותר מכונות, שהחליפו את כוח העבודה האנושי.

אחריהם בא הסרט הנע, שיטה שאפשרה להרכיב מוצרים מורכבים, כמו מכשירים או מכוניות למשל, במהירות רבה מכל שיטה אחרת לפניה.

בהמשך הגיעו הרובוטים, שהחליפו עוד עובדים ואף מכונות מיושנות והגדילו את היעילות במפעל.


הִתְיַעְלוּת (re-organization) ,לעומת זאת, היא שיפור ביצועי מערכת קיימת. מכאן גם הביטויים בשפות זרות, של אוֹפְּטִימִיזַצְיָה, או בעברית יִעוּל.

בתהליכי התייעלות יכולים לפטר עובדים לא נחוצים, לרכוש מכונות טובות ואולי אף להחליף מנהלים בארגון, כדי להחזירו לו את הביצועים הגבוהים והמצופים.


הנה עובדים יעילים בעבודה על הסרט הנע שהמציא הנרי פורד:

https://youtu.be/qFbsDArAWj8


יעילות מחויכת כשמגיעים לצבא:

https://youtu.be/VDNV_SLsEOQ


דרך להתייעלות היא למשל לעבור לאנרגיות מתחדשות:

https://youtu.be/Ljuyf2EVHyk


הנה יעילות, לפי הסאטירה של צ'ארלי צ'פלין ב"זמנים מודרניים":

https://youtu.be/6n9ESFJTnHs


והתייעלות, מאותו סרט:

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow
עקרון פארטו
מהו חוק פארטו ואיך הוא מאפשר התנהלות נכונה?



חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.

האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.

אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.

אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.

מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.

גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!


הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):

http://youtu.be/wadm8AWIv5M


הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:

https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts


ולעסקים:

https://youtu.be/zPoA6dzKmtg


דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:

http://youtu.be/V28B_xOJzK4


וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:

http://youtu.be/bBQtel7tYNg
שעון קיץ
מהו שעון קיץ ואיך הוא נולד? ומשהו שעון החורף?



מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?

אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.

שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.

את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל אמנם אבל כמה שנים אחר כך, בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.

אם רוצים לזכור בקלות את שינוי השעות בשעון הקיץ ושעון החורף, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.


הנה שעון הקיץ (עברית):

https://youtu.be/aEv7cQWNgZE


על שעון החורף (עברית):

https://youtu.be/lW9zrgEGelc


הסבר של העניין באנגלית:

http://youtu.be/84aWtseb2-4


וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:

http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s
משושה
איפה בטבע אפשר לראות משושים?



המשושה הוא צורה משוכללת מהמעטות שבהן ניתן לרצף מישור בצורה מחזורית, מבלי להשאיר חורים. אמנם גם הריבוע והמשולש מאפשרים זאת, אבל משלושתם המשושה הוא הצורה הקרובה ביותר לעיגול.

יש מקרים רבים בטבע שבהם ניתן לראות משושים. כך למשל חומרים שונים בטבע שנוטים להפוך למוצקים בצורה של משושים. רואים זאת לא מעט בצורות של לבה שהפכה לאבן בזלת מוצקה ונסדקה בצורת משושים. אתרים כמו בריכת המשושים שברמת הגולן, מערת פינגל בסקוטלנד או סוללת הענק באירלנד מדגימים זאת היטב (ראו אותם באאוריקה בתגית "משושי בזלת"). ניתן לראות התייבשות בצורת משושים גם באגמי מלח ובימות מלח שבהם נותר המשקע של מלח הבישול בצורת משושים.

גם התאים שבכוורת הדבורים בנויים כמשושים. הם עשויים משעווה שאותה מייצרת כל דבורה בעצמה. נדרש דבש רב כדי לבנות את התאים הללו בצורה חזקה וטובה, כך שהדבש לא יגלוש החוצה והדבורים יוכלו להיכנס לתוכם. המשושה היא הצורה הכי חסכונית מבחינת כמות השעווה הנדרשת לבניה, שעדיין מייצרת את מקום האיחסון הרב ביותר בכל תא ותא. לכן צורת המשושים היא היעילה ביותר מבחינה אדריכלית ומבחינה מתמטית.


הנה סרטון שמציג את היעילות שבבנייה במשושים (מתורגם):

http://youtu.be/QEzlsjAqADA?t=6s


על פתיתי שלג, שבהם המשושים הם הנפוצים ביותר:

http://youtu.be/rbW6MsXfPYU


ומשושה מושלם שהתגלה על הקוטב הצפוני של כוכב הלכת סאטורן:

http://youtu.be/qzL194jiTyY

יעילות

שיטת הסרט הנע
מהי שיטת הסרט הנע ומהו פס הייצור?



זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.

הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.

אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).

פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.

השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.

בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.


הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s


מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


כך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s


ולצערנו גם בעלי חיים מטופלים בסרט נע:

http://youtu.be/S6DyLd82AHg
מושבת דבורים
למה כוורת הדבורים בנויה כמשושים?



כוורת הדבורים עשויה דונג. דונג דבורים, הוא החומר שמפרישות הדבורים מגופן לבניית הקן שלהן.

כבר בעת העתיקה מצא המתמטיקאי היווני פאפוס מֵאלכסנדריה ש"הדבורים יודעות מתמטיקה". הוא הסיק זאת מהעובדה שהכוורת בנויה מאלפי תאים בצורת משושה. סיבת המחמאות שקיבלה הבנייה בצורת משושה היא היעילות של הבנייה בצורה זו.

כשהכל מורכב ממשושים לא נוצרים חללים בין חלקי המבנה ולא יווצרו קשיים או בליטות שלא יתחברו אליהם משושים נוספים. בצורה זו לא מתבזבז שטח איחסון בכוורת ונדרש פחות חומר גלם לבנייה.

ואגב, בלי קשר לדבורים נוטים חומרים רבים להפוך למוצקים בצורה של משושים. דוגמאות על כך באאוריקה בתגית "משושים".


הנה סרטון שמסביר את הגאונות של שיטת הבנייה של הדבורים את המושבה שלהם (מתורגם):

http://youtu.be/QEzlsjAqADA?t=6s


מראה מושבת הדבורים וצורת החיים שהם מנהלים בה (עברית):

https://youtu.be/9b5Ky3UyKE4


על מבנה המשושים של תאי כוורת הדבורים:

http://youtu.be/F5rWmGe0HBI


והחיים במושבת הדבורים בהילוך מהיר:

https://youtu.be/f6mJ7e5YmnE
הנרי פורד
מה בנה הנרי פורד ומה היה החידוש הגדול שלו?



הנרי פורד היה היזם שהקים את מפעל המכוניות "פורד". זה אמנם לא היה מפעל המכוניות הראשון בעולם אבל הוא היה המפעל שיצר את קווי הייצור הגדולים בשיטת הסרט הנע. קווי הייצור של חברת פורד הפכו לשם דבר בזכות שיטות הסרט הנע שפיתח פורד לייצורה של מכונית הפורד בדגם T, שיטת ייצור יעילה ומהפכנית שאפשרה לו לצמצם את זמן ההרכבה של מכונית מ-14 שעות ל-90 דקות!

בדיעבד הפכה שיטת הסרט הנע לשינוי בכל עולם התעשייה, שכן אפשרה למפעלים לייצר מוצרים בכמויות גדולות מאי-פעם ולהוזיל את מחירם.

אולם לעם היהודי הנרי פורד אינו רק תעשיין מוצלח ומהפכני, אלא גם אנטישמי שונא-יהודים ואדם שתמך בהיטלר בכספים רבים שהעביר אליו ולמפלגה הנאצית, במהלך השנים של צמיחת הנאציזם. חבל שאדם כל כך מוכשר נתן את ידו בהתלהבות לשנאה עיוורת וחשוכה שכזו.


הנה המצאתו הגדולה 100 שנה אחרי:

https://youtu.be/qFbsDArAWj8


סיפורו של פורד ושל מודל T שלו:

http://youtu.be/wA2P76gQUCo


הביוגרפיה של הנרי פורד - תולדות חייו של האיש ששינה את תעשיית המכוניות ואת התעשייה בכלל:

http://youtu.be/HaR3M70DYBw?t=2s


עוד על תולדות חייו של יצרן הרכב הנרי פורד:

http://youtu.be/AT4gdODtEzk?t=6s



ותכנית חינוכית על הנרי פורד - האיש והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/h-fCeR5pihQ?long=yes
רובוט תעשייתי
מהו הרובוט התעשייתי שמחליף פועלי ייצור?



בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.

הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.

הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.


לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:

https://youtu.be/d7hwDw7rCuo


וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":

https://youtu.be/sjAZGUcjrP8


הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:

https://youtu.be/SOESSCXGhFo


רובוט תעשייה קטן:

https://youtu.be/e2u2rEY7btU


רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:

https://youtu.be/XjlAYgxBhao


ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):

https://youtu.be/nkLd45Ftfhc


מכונות במקום אנשים
מי חשב מזמן שאוטוטו מכונות יחליפו בני אדם לחלוטין?



זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."

אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון. אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הולכת ומתרחקת. אם פעם נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ראליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.

בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.

כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, נראה שזה ייקח עוד זמן מה..

ואגב, זה "כמעט לגמרי", כי דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי - אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד מהמומחים הגדולים בתחום, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."


הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:

http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo


ושיחה שמתארת את האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
האם ניצח ג'ון הנרי את המכונה?



הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..

ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.

ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.

זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.


הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):

http://youtu.be/VlxnNc-61jM


השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:

https://youtu.be/em8QtaDOZt0


ובביצוע של הארי בלפונטה:

https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo
מהו חוק פרקינסון?



"חוק פרקינסון" (Parkinson's law) הוא חוק שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו, על אופי מילוי המשימות בידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בספר באותו שם שהוא פרסם בשנת 1957.

בספר מסביר המחבר, באופן מחויך אולי אך די מדייק, שמשך הזמן שייקח למלא משימה הוא משך הזמן שיוקצה לה.

כלומר, לבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה.

לכן, אגב, כדאי לקבוע דד-ליינים קצרים, כלומר לקבע זמנים קצרים יחסית למילוי המשימות ואז לעשות הכל כדי לעמוד בהם, גם אם זה לעצמי וגם אם לעובדים שלי, לחיילים שלי וכדומה.


אגב, אם לא "נלחיץ" בדד-ליינים, הזמן יימרח ויתבזבז. זו הסיבה שלמנהלים גרועים של זמן יש נטייה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. זה נגרם בשל מה שאומר פרקינסון במילים: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".

מכאן נובע, על פי פרקינסון, ש"הביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).

אך אל תבינו מזה שכל שספרו "חוק פרקינסון" אומר הוא שכמות הפקידים בארגון תשאף לגדול, בלי קשר לכמות העבודה שצריך לעשות. ההיסטוריון החכם עוסק בשלל נושאים אחרים במנהל ארגוני.

כך למשל, הוא מאבחן גם שככל שההשקעה הדרושה קטנה יותר, ייקחו תהליכי קבלת החלטות לאישור תקציבים, למשל, הרבה יותר זמן. אישור תקציב להקמת כור גרעיני, לדבריו, ייקח 10 דקות, בעוד שתקציב לבניית סככת אופניים יצריך דיון שיימשך כמה ישיבות.

אבחנה זו ידועה כ"חוק הטריוויאליות של פרקינסון" (מאנגלית: Parkinson's Law of Triviality), או "דוגמת סככת האופניים" (bikeshedding), בה הוא גם גורס שדיונים על נושאים חשובים יסתיימו די מהר, בעוד שדיונים על נושאים פשוטים יכולים להימרח על פני זמן רב.


הנה הסבר על חוק פרקינסון (עברית):

https://youtu.be/5hcA6XVxVVQ


באנגלית:

https://youtu.be/yJxOvzrCPyM


בחור שמציע לנצל את חוק פרקינסון כדי להצליח:

https://youtu.be/o8kIkXtcbTs


ובעצות ניהול הזמן הללו יש דגש על הקצאת זמן לוחצת בשל חוק פרקינסון:

https://youtu.be/iONDebHX9qk
מהם ריבוי המשימות והקורטיזול המלחיץ שהוא מייצר?



הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.

ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.

אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.

המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.

אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.

ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.

הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.

מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.

וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.

הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.

גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.

וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.

יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.


הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:

https://youtu.be/hwh8XEh0k9A


לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):

https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU


אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):

https://youtu.be/yefk-VUxwKI


מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)

https://youtu.be/38voz9ep3oI


וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.