יעקב ועשיו היו תאומים. עשיו נולד הראשון משניהם ונחשב הבן הבכור. בעוד שעשיו היה ציד ובילה את רוב זמנו בשדה, יעקב היה איש תמים ויושב אוהלים. באחד הימים, כשעשיו חזר מהשדה עייף, הוא ראה את יעקב מבשל נזיד עדשים. עשיו ביקש מאחיו יעקב: "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי!". יעקב הסכים לתת לעשיו את הנזיד אך הציב תנאי - שעשיו ימכור לו בתמורה את בכורתו.

עשיו, שמשום מה סבר שהוא עומד למות, הסכים מיד. הוא אכל ושתה ובסיום הסעודה הוא קם, לגלג על הבכורה והלך לדרכו.

כשיצחק הזדקן וחש שסופו קרב, הוא רצה לברך את עשיו, בנו האהוב. רבקה ששמעה על כך אמרה ליעקב, הבן האהוב עליה, שיסווה את עצמו, כאילו הוא אחיו. יעקב הכין את הציד ולבש את בגדי עשיו, אבל יצחק חש שמשהו משונה ואמר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". רק כשהוא הריח ביעקב את ריח הציד הוא השתכנע ובירך את יעקב.

כשחזר עשיו מהציד, הוא צעק "צעקה גדולה ומרה" ועל אף שקיבל מאביו ברכה נוספת, הוא נטר ליעקב טינה ויעקב נאלץ לברוח בעצת אימו.

שנים אחר-כך ישובו יעקב ומשפחתו הגדולה ועשיו יסלח לו.


הנה סיפורו של יעקב שמקבל את ברכת הבכורה מיצחק בשיר (עברית):

http://youtu.be/-6TSEQwnnfc


סאטירה על סיפור הברכה שניתנה ליעקב במקום לעשיו (עברית):

https://youtu.be/jz8Dca2sYz8


שירו של חיים נחמן ביאליק "יעקב ועשיו", בביצוע אריק איינשטיין ושם טוב לוי (עברית):

https://youtu.be/EALeKJqGhfo


וגניבת הברכה המפורסמת (עברית):

https://youtu.be/n_iVP3qffOk?long=yes