כּאנוּן, או קאנון (Qanun), הוא כלי מיתר, עשוי עץ ובצורת טרפז, לא פעם עם 81 מיתרים מתוחים עליו, בקבוצות של 3 מיתרים לכל תו.

הוא קרוב של הדולצימֶר עתיק היומין, הכאנון הוא כלי פריטה מרכזי במסורת המוסיקלית של המזרח התיכון וצפון אפריקה, כלי מרכזי כסולן וככלי ליווי במוסיקה ערבית - קלאסית ועממית.

צליליו עדינים ומתכתיים ומאפשר נגינה מורכבת ומהירה, בנגינה וירטואוזית ומהירה, האופיינית בדרך כלל לנגני כאנון מיומנים. הם מניחים אותו על הברכיים או על שולחן ופורטים באצבעות, או בעזרת שני מפרטים קטנים הנקראים "ריש" ומוחזקים בשתי ידי המנגן.

מקור הכּאנוּן בארמניה והוא ממשיכו של הנֶבֶל המצרי העתיק. במאה ה-12 התוודעו אליו האירופאים ואף הפך לכלי מוכר בשם ציטריון (zither) או פסלתריוּן (psaltery). מאז המאה ה-10 הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמוסיקה הערבית, לצד תרבויות מוסיקליות שכנות, דוגמת המוסיקה הפרסית, התורכית והארמנית.

פירוש שמו של הכאנון הוא "חוֹק", "כלל" או "מידה".


הנה הקאנון הערבי:

https://youtu.be/2pSTsjq31eU


תולדות הקנון במוסיקה הארמנית:

https://youtu.be/yo5C3SDfad4


קנון סולו:

https://youtu.be/mBe7eYkhFSE


נגן ישראלי מנגן יפה:

https://youtu.be/TW4Cn0aAK-k


קנון עם עוד יחד:

https://youtu.be/Rw5DqnRm4zY


נגן קנון מככב בתזמורת ערבית בשיר ערש עממי מצרי:

https://youtu.be/L0pQVnLIDig