האקרים, פורצי מחשבים, מחולקים לעתים ל"כובעים לבנים" ו"כובעים שחורים". ההבדל ביניהם הוא גדול - בניגוד להאקר "כובע לבן", שמונע לרוב מרצון לשפר את מצב האבטחה של מי שהוא פורץ אליו, "הכובע השחור" מפיל או חודר למערכות ואתרים, כדי לשרת את מטרותיו האישיות ולתועלתו.

האקרי "כובעים שחורים" מרבים לבצע עבירות פליליות, כמו גניבת מידע וגרימת נזק לאתרים, רשתות מחשב, מערכות מידע וכלכלה ושירותים מקוונים. לא פעם הם שותלים באתרים אליהם פרצו גם תוכנות ריגול, שמשדרות מידע מהאתר או מהרשת החוצה, וירוסים ושלל נוזקות, שהנזקים שהם גורמים ממשיכים זמן רב לאחר המעשה.


הנה המלחמה בין השחורים ללבנים בקרב ההאקרים:

http://youtu.be/34Ax2S3_tBA


על ההבדלים בין "הכובעים":

http://youtu.be/shQR85Xyau0


וקדימון של סרט שנקרא כך ועוסק בהאקרים שפוגעים בחברה:

http://youtu.be/jZ1ZDlLImF8

גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.

התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.

אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.

הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.

את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.


#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.

האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.

זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.

ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.


#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.

לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.


הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:

http://youtu.be/vhRScF7uwMA


קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:

https://youtu.be/_df3xj6wVrM


וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):

https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s

היצורים הכחולים הקטנטנים שחובשים תמיד כובעים לבנים נקראים הדרדסים (The Smurfs). הכפר הקטן של הדרדסים הוא מקום קסום מוקף יער שבו בתים צבעוניים בצורת פטרייה.

הבסיס הסיפורי של הסדרה הן ההפרעות לחיים השקטים שלהם, בידי בני האדם ובמיוחד גרגמל המכשף הרשע שרוצה לאכול אותם ולייצר מהם זהב וחתחתול, החתול שלו שמנסה ללכוד בשבילו את הדרדסים ואם אפשר אז גם לטרוף אחד או שניים..

את הדרדסים המציא "פיו", המאייר הבלגי פייר קוליפור. הם הופיעו בשנות ה-50 על רצועת קומיקס בכתב עת בלגי. בשנות ה-80 הפכו לסדרת טלוויזיה בת מאות פרקים ולאחרונה גם לסרט קולנוע מצליח.


הנה תולדות הדרדסים:

https://youtu.be/3ZbAufhdfwU


שיר הפתיחה המלא של הסדרה משנת 1984 (עברית):

https://youtu.be/r3N5oEJuwPM


קדימון מהסרט המודרני של הדרדסים:

http://youtu.be/nRMs8HSbyT4?t=7s


ועוד קדימון לסרט (מתורגם):

http://youtu.be/dwWBmvEFpiM