שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי נוכל לכתוב בכוח המחשבה?
רבים חולמים על היום שיהיה ניתן להקליד טקסט בכוח המחשבה. שימוש בגלי המוח שלנו כדי לשלוט במחשב כבר כאן. אך שליטה מוחית שכזו היא עדיין ברמות בסיסיות וראשוניות מאד של יכולת ובמחירים מאד גבוהים, שנובעים מכך שהטכנולוגיות הללו אינן זמינות לכל. בעתיד, מעריכים החוקרים ואנשי הטכנולוגיה, נשלוט במכשירים רבים בכוח המחשבה שלנו וגלי המוח ישמשו במקום האצבעות הלוחצות על הקלידים או הכפתורים השונים.
היישום של טכנולוגיות כאלה אינו חשוב רק לעולם המחשבים והגאדג'טים. עולם המכשירים מבוססי המחשב יתבסס לא מעט על הטכנולוגיות הללו בתחום שמכונה "האינטרנט של הדברים", תחום שיכלול מגוון של מכשירים יומיומיים שיופעלו בטכנולוגיות חדשניות, מרחוק ובכוח המחשבה.
הנה טכנולוגיה שתאפשר בעתיד להקליד ישירות בכוח המחשבה:
http://youtu.be/yI_8cx4m0Is
ונגן וידאו שכבר קיים ונשלט בכוח המחשבה:
http://youtu.be/GqE_ArzO9TA
מהו ניסוי החור שבקיר?
שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...
אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?
שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.
בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.
בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.
הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.
המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.
סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):
https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes
רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
מיהם אופטימי ופסימי ומה טוב בחשיבה חיובית?
כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?
העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.
בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.
יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.
יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"
הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.
זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.
במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?
אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!
הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):
https://youtu.be/9n2tmNWn1ec
פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):
https://youtu.be/BzDqWM-wvuE
כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:
https://youtu.be/WqmTcjtnl9k
אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:
https://youtu.be/5jADnNpx3R4
שיר אופטימי (עברית):
https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
ובחיוך - גם החבר שתמיד מוריד לך הוא פסימי, אבל עבורך (עברית):
https://youtu.be/zlbE5p9-hmg
מה קרה בניסוי פיגמליון בכיתה?
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
מתי נשלוט במכשירים בכוח המחשבה?
מחקר רב נערך בעשורים האחרונים על שליטה באמצעות כוח המחשבה. עד היום כבר הצליח המחקר המדעי בתחום המוח להגיע להישגים יפים בניתוח פעולות המוח ובזיהוי של פעולות פשוטות במוח. מצב המחקר כיום הוא שניתן לזהות באמצעות המחשב על אילו אותיות חושב נבדק.
אך נראה שהדרך עוד ארוכה עד למכונות שיקבלו הוראות בכוח המחשבה. כך או כך, בעתיד צפויה הבשלה של המחקר והפיתוח בתחום הזה ומעריכים שפיתוח של שלט רחוק פשוט, שיאפשר שליטה באמצעות מחשבות, צפוי כבר בתוך שנים אחדות. בהמשך, בתוך 5-10 שנים, החוקרים מעריכים שייצאו מוצרים ראשונים שישתמשו בשליטה בכוח המחשבה.
הנה סרטון שמסביר את הטכנולוגיה של מכשירים שנשלטים בכוח המחשבה:
http://youtu.be/Fxn6kXNLkAE
הנה תיאור של התפתחות הטכנולוגיות שקשורות בשליטה בכוח המחשבה:
http://youtu.be/DVfr0n-o2dQ
והמעניין ביותר הוא שהשליטה היא דו-צדדית. הנה טכנולוגיה שבה נוכל להיעזר במחשב כדי לשפר את יכולות החשיבה שלנו, על ידי שידור המחשבות למחשב ותרגול חשיבה ואפילו אימון לחולי מוח בעזרתו:
http://youtu.be/87W8m25kGM4
איך התאהב פיגמליון בפסל שיצר?
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
מהי סביבת הלימוד העצמי של סוגטה מיטרה?
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
מהו אפקט נוסבו?
תופעה מדהימה שחוזרת לא פעם היא של דיווח שגוי על ממצא רפואי חמור אצל אדם, דיווח שלבסוף מסתברים כשגוי. כמובן שזה יכול לקרות, אבל מה שמדהים הוא שעד שמגלים את הטעות, לא פעם מדווח ה"חולה" על סימפטומים שתואמים את ההתראה. מכאבי ראש ועד בחילות - הכל אמיתי והבדיקות מוכיחות שהוא אכן סובל.
אבל מה שלא פחות מדהים הוא שזה קורה גם במקרים של זיהום סביבתי, דליפת קרינה וכדומה. אז מסתבר שמאות וגם אלפי אנשים סובלים מסימפטומים שתואמים את הדיווח. גם כאן, לא היה מדובר בדיווחי שווא, אלא בתחושות גופניות אמיתיות.
הסיבה לתופעות הללו הוא אפקט שנקרא נוֹצֶבּוֹ (Nocebo), או נוסבו. זהו מצב שבו אנשים, חולים או בריאים, מדווחים על תחושה רעה או החמרה במצבם הרפואי על אף שלמעשה אינם סובלים מבעיה כלשהו.
למעשה, הנוסבו הוא אחיו החורג של אפקט הפלצבו, שבו חולים רבים נוטים להחלים או לדווח על שיפור במצבם הרפואי לאחר שקיבלו מהרופא תרופת דמה, שאין בה כל מרכיב רפואי של ממש.
כמובן שאם הפלצבו הוא בעל אפקט חיובי, "אפקט הנוסבו" הוא בעל אפקט שלילי. הנוסבו הוא ההסבר לכך שאנשים מתים לאחר שנודע להם שמישהו הטיל בהם כישוף וודו. מסתבר שהידיעה שהם עתידים למות מהכישוף גורמת למותם.
גם במקרים הקבוצתיים של זיהום סביבתי, הרעלה או קרינה, לא פעם מסתבר שאם מישהו דיווח בתקשורת על תסמינים שנובעים מהזיהום או מההרעלה, תיווצר מיד בהלה המונית ורבים נוספים ידווחו על תסמינים דומים.
הכי חשוב זה שהנוסבו הוא ההסבר למה אנשים שמאמינים לתחזיות קשות בקשר למחלתם או למצבם הבריאותי, חושפים את עצמם לאובדן הסיכוי להבראה ולמעשה עלולים לגזור על עצמם החמרה במצבם, עד חלילה למוות.
קבלו ניסוי שמדגים את אפקט הנוסבו בחיוך:
https://youtu.be/O2hO4_UEe-4
ההבדל בין הפלצבו והנוסבו:
https://youtu.be/rtPe5lsoHXY
וסרט תיעודי על שני האפקטים הללו:
https://youtu.be/9lWYKBq0U6w
מהו אפקט הפלסבו?
אפקט הפלסבו (placebo), או אפקט הפלצבו, הוא ריפוי כתוצאה מכך כשהחולה מקבל טיפול דמה ומצבו הרפואי משתפר. פעמים רבות הפלצבו ניתן כתרופה המצופה, אך ללא המרכיב הפעיל שהוא זה שמביא לריפוי. רופאים רבים נותנים תרופות כמו זריקת מים או כדורי סוכר או קמח בתור פלסבו.
הפלסבו, בעברית "אין בו", הוא בעצם שימוש בכוח האמונה והנפש של האדם, כדי לרפא אותו. אם אדם מאמין שהתרופה תעזור לו ויעילה - הסבירות גבוהה מאד שהתרופה תסייע לו. אם לא יאמין בכך או שיאמין שהתרופה תזיק - סביר שכך יקרה. בשפה המדעית זה נקרא "אוטו-סוגסטיה".
בבדיקות של תרופות חדשות בודקים השוואה של הריפוי שנותנת התרופה החדשה למול תרופת פלסבו. מרבית התרופות החדשות שנכשלות בבדיקות אלה, נופלות בשלב ההשוואתי הזה, כיוון שהפלסבו מסתבר כטוב יותר מולן.
המילה פלצבו באה מלטינית ונהוג לפרש אותה כ"מחמאה" לתרופה או כהשבעת רצון. מקורה בתרגום הלטיני של פסוק מהתנ"ך, שאומר "אשביע את רצון האל בארצות החיים".
ואכן, חלק מהסיבה שפלצבו כל כך עובד הוא בתופעה שנקראת "ריצוי רופא", לפיה החולה מעוניין לדווח שהוא אכן מחלים ותסמיני ההחלמה אכן מקבלים אישורים פיזיולוגים שמעידים עליה. ההסבר לכך נעוץ ב"רפואת אמונה", אותו תהליך אוטו-סוגסטיבי שבו אדם מחלים, משום שהוא מאמין ומשכנע את עצמו שהוא מחלים.
אז זכרו - אמונה מובילה להבראה!
הנה סרטון על הפלצבו (מתורגם):
https://youtu.be/z03FQGlGgo0
על ניסוי באפקט הפלסיבו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=9qchMrk5VcU?t=22s
הסבר הפלצבו:
https://youtu.be/eL1XM_QYyPc
ועוד הסבר של אפקט הפלסבו:
https://youtu.be/JcPwIQ6GCj8
סרטון שמסביר מהי תרופת פלסבו:
http://youtu.be/v_feOG94IAs?t=29s
הסבר נוסף על הפלסבו (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=7SzlYtLApHs
ודיון על רופאים שעושים שימוש באפקט הפלסיבו (עברית):
https://youtu.be/jUrtakhBfu0
רבים חולמים על היום שיהיה ניתן להקליד טקסט בכוח המחשבה. שימוש בגלי המוח שלנו כדי לשלוט במחשב כבר כאן. אך שליטה מוחית שכזו היא עדיין ברמות בסיסיות וראשוניות מאד של יכולת ובמחירים מאד גבוהים, שנובעים מכך שהטכנולוגיות הללו אינן זמינות לכל. בעתיד, מעריכים החוקרים ואנשי הטכנולוגיה, נשלוט במכשירים רבים בכוח המחשבה שלנו וגלי המוח ישמשו במקום האצבעות הלוחצות על הקלידים או הכפתורים השונים.
היישום של טכנולוגיות כאלה אינו חשוב רק לעולם המחשבים והגאדג'טים. עולם המכשירים מבוססי המחשב יתבסס לא מעט על הטכנולוגיות הללו בתחום שמכונה "האינטרנט של הדברים", תחום שיכלול מגוון של מכשירים יומיומיים שיופעלו בטכנולוגיות חדשניות, מרחוק ובכוח המחשבה.
הנה טכנולוגיה שתאפשר בעתיד להקליד ישירות בכוח המחשבה:
http://youtu.be/yI_8cx4m0Is
ונגן וידאו שכבר קיים ונשלט בכוח המחשבה:
http://youtu.be/GqE_ArzO9TA
שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...
אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?
שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.
בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.
בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.
הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.
המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.
סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):
https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes
רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?
העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.
בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.
יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.
יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"
הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.
זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.
במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?
אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!
הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):
https://youtu.be/9n2tmNWn1ec
פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):
https://youtu.be/BzDqWM-wvuE
כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:
https://youtu.be/WqmTcjtnl9k
אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:
https://youtu.be/5jADnNpx3R4
שיר אופטימי (עברית):
https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
ובחיוך - גם החבר שתמיד מוריד לך הוא פסימי, אבל עבורך (עברית):
https://youtu.be/zlbE5p9-hmg
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
כוח המחשבה
מחקר רב נערך בעשורים האחרונים על שליטה באמצעות כוח המחשבה. עד היום כבר הצליח המחקר המדעי בתחום המוח להגיע להישגים יפים בניתוח פעולות המוח ובזיהוי של פעולות פשוטות במוח. מצב המחקר כיום הוא שניתן לזהות באמצעות המחשב על אילו אותיות חושב נבדק.
אך נראה שהדרך עוד ארוכה עד למכונות שיקבלו הוראות בכוח המחשבה. כך או כך, בעתיד צפויה הבשלה של המחקר והפיתוח בתחום הזה ומעריכים שפיתוח של שלט רחוק פשוט, שיאפשר שליטה באמצעות מחשבות, צפוי כבר בתוך שנים אחדות. בהמשך, בתוך 5-10 שנים, החוקרים מעריכים שייצאו מוצרים ראשונים שישתמשו בשליטה בכוח המחשבה.
הנה סרטון שמסביר את הטכנולוגיה של מכשירים שנשלטים בכוח המחשבה:
http://youtu.be/Fxn6kXNLkAE
הנה תיאור של התפתחות הטכנולוגיות שקשורות בשליטה בכוח המחשבה:
http://youtu.be/DVfr0n-o2dQ
והמעניין ביותר הוא שהשליטה היא דו-צדדית. הנה טכנולוגיה שבה נוכל להיעזר במחשב כדי לשפר את יכולות החשיבה שלנו, על ידי שידור המחשבות למחשב ותרגול חשיבה ואפילו אימון לחולי מוח בעזרתו:
http://youtu.be/87W8m25kGM4
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
תופעה מדהימה שחוזרת לא פעם היא של דיווח שגוי על ממצא רפואי חמור אצל אדם, דיווח שלבסוף מסתברים כשגוי. כמובן שזה יכול לקרות, אבל מה שמדהים הוא שעד שמגלים את הטעות, לא פעם מדווח ה"חולה" על סימפטומים שתואמים את ההתראה. מכאבי ראש ועד בחילות - הכל אמיתי והבדיקות מוכיחות שהוא אכן סובל.
אבל מה שלא פחות מדהים הוא שזה קורה גם במקרים של זיהום סביבתי, דליפת קרינה וכדומה. אז מסתבר שמאות וגם אלפי אנשים סובלים מסימפטומים שתואמים את הדיווח. גם כאן, לא היה מדובר בדיווחי שווא, אלא בתחושות גופניות אמיתיות.
הסיבה לתופעות הללו הוא אפקט שנקרא נוֹצֶבּוֹ (Nocebo), או נוסבו. זהו מצב שבו אנשים, חולים או בריאים, מדווחים על תחושה רעה או החמרה במצבם הרפואי על אף שלמעשה אינם סובלים מבעיה כלשהו.
למעשה, הנוסבו הוא אחיו החורג של אפקט הפלצבו, שבו חולים רבים נוטים להחלים או לדווח על שיפור במצבם הרפואי לאחר שקיבלו מהרופא תרופת דמה, שאין בה כל מרכיב רפואי של ממש.
כמובן שאם הפלצבו הוא בעל אפקט חיובי, "אפקט הנוסבו" הוא בעל אפקט שלילי. הנוסבו הוא ההסבר לכך שאנשים מתים לאחר שנודע להם שמישהו הטיל בהם כישוף וודו. מסתבר שהידיעה שהם עתידים למות מהכישוף גורמת למותם.
גם במקרים הקבוצתיים של זיהום סביבתי, הרעלה או קרינה, לא פעם מסתבר שאם מישהו דיווח בתקשורת על תסמינים שנובעים מהזיהום או מההרעלה, תיווצר מיד בהלה המונית ורבים נוספים ידווחו על תסמינים דומים.
הכי חשוב זה שהנוסבו הוא ההסבר למה אנשים שמאמינים לתחזיות קשות בקשר למחלתם או למצבם הבריאותי, חושפים את עצמם לאובדן הסיכוי להבראה ולמעשה עלולים לגזור על עצמם החמרה במצבם, עד חלילה למוות.
קבלו ניסוי שמדגים את אפקט הנוסבו בחיוך:
https://youtu.be/O2hO4_UEe-4
ההבדל בין הפלצבו והנוסבו:
https://youtu.be/rtPe5lsoHXY
וסרט תיעודי על שני האפקטים הללו:
https://youtu.be/9lWYKBq0U6w
אפקט הפלסבו (placebo), או אפקט הפלצבו, הוא ריפוי כתוצאה מכך כשהחולה מקבל טיפול דמה ומצבו הרפואי משתפר. פעמים רבות הפלצבו ניתן כתרופה המצופה, אך ללא המרכיב הפעיל שהוא זה שמביא לריפוי. רופאים רבים נותנים תרופות כמו זריקת מים או כדורי סוכר או קמח בתור פלסבו.
הפלסבו, בעברית "אין בו", הוא בעצם שימוש בכוח האמונה והנפש של האדם, כדי לרפא אותו. אם אדם מאמין שהתרופה תעזור לו ויעילה - הסבירות גבוהה מאד שהתרופה תסייע לו. אם לא יאמין בכך או שיאמין שהתרופה תזיק - סביר שכך יקרה. בשפה המדעית זה נקרא "אוטו-סוגסטיה".
בבדיקות של תרופות חדשות בודקים השוואה של הריפוי שנותנת התרופה החדשה למול תרופת פלסבו. מרבית התרופות החדשות שנכשלות בבדיקות אלה, נופלות בשלב ההשוואתי הזה, כיוון שהפלסבו מסתבר כטוב יותר מולן.
המילה פלצבו באה מלטינית ונהוג לפרש אותה כ"מחמאה" לתרופה או כהשבעת רצון. מקורה בתרגום הלטיני של פסוק מהתנ"ך, שאומר "אשביע את רצון האל בארצות החיים".
ואכן, חלק מהסיבה שפלצבו כל כך עובד הוא בתופעה שנקראת "ריצוי רופא", לפיה החולה מעוניין לדווח שהוא אכן מחלים ותסמיני ההחלמה אכן מקבלים אישורים פיזיולוגים שמעידים עליה. ההסבר לכך נעוץ ב"רפואת אמונה", אותו תהליך אוטו-סוגסטיבי שבו אדם מחלים, משום שהוא מאמין ומשכנע את עצמו שהוא מחלים.
אז זכרו - אמונה מובילה להבראה!
הנה סרטון על הפלצבו (מתורגם):
https://youtu.be/z03FQGlGgo0
על ניסוי באפקט הפלסיבו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=9qchMrk5VcU?t=22s
הסבר הפלצבו:
https://youtu.be/eL1XM_QYyPc
ועוד הסבר של אפקט הפלסבו:
https://youtu.be/JcPwIQ6GCj8
סרטון שמסביר מהי תרופת פלסבו:
http://youtu.be/v_feOG94IAs?t=29s
הסבר נוסף על הפלסבו (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=7SzlYtLApHs
ודיון על רופאים שעושים שימוש באפקט הפלסיבו (עברית):
https://youtu.be/jUrtakhBfu0
מהו אפקט פיגמליון?
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
