שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היתה בריז'יט בארדו?
כוכבי קולנוע
#
ימים ספורים לפני תחילת 2026 הלכה לעולמה אחת הנשים היפות והנערצות במאה ה-20. לצרפתים יש ותק בנשים מפורסמות ומצודדות עם חוש אופנה וכריזמה, אבל היא התעלתה על כולן.
בריז'יט ברדו (Brigitte Bardot) נולדה ב-1934 בפריז למשפחה בורגנית אמידה. בת 15 היא הופיעה על שער מגזין האופנה הצרפתי Elle ובאותה תקופה היא למדה בלט באקדמיה הלאומית למחול בפריז.
הקריירה הקולנועית שלה התפוצצה ב-1956 עם הסרט "ואלוהים ברא את האישה" (And God Created Woman) של הבמאי רוז'ה ואדים, שהיה גם בעלה הראשון.
הסרט עורר סערה בזכות הסצנות הנועזות והחושניות של ברדו, שהציגה נשיות מסוג חדש שהתריסה אל מול הקונבנציות המסורתיות. ברדו הפכה לסמל של המהפכה המינית ושל שחרור האישה מהנורמות החברתיות השמרניות של שנות ה-50.
בשנות ה-60, כשהיא בשיאה, ברדו הייתה אחת הכוכבות המבוקשות ביותר באירופה, צילמה עשרות סרטים, נחשבה לאשה הנחשקת ביותר בעולם והקרינה תדמית של אישה חופשית, ספונטנית וחסרת מעצורים.
הסופרת המפורסמת סימון דה-בובואר הקדישה לה ספר והיא גם גילמה ושימשה זמן מה בדמותה של מריאן, מהסמלים הידועים של צרפת.
תדמיתה כאישה חופשית באה לידי ביטוי גם בהחלפת בעלים ובני זוג מפורסמים וגם בסגנון החיים הבוהמייני של ברדו, בין השאר כשהיא מופיעה יחפה בפסטיבל קאן ובמסיבות, מה שנחשב אז למרדני ופרובוקטיבי במיוחד.
בשיא הצלחתה, בריז'יט בארדו מתחילה במסיבה עם סרז' גינסבורג. הבחור הוא יהודי, ביישן ומוסיקאי מתחיל, לא יפה מדי, לא פעם שתוי או מסומם ודי מסכן באותם ימים.
באותו ערב דווקא בברנש הזה חושקת הכוכבת הצעירה, עוצרת הנשימה וזו שגדולי המאהבים בעולם מחזרים אחריה.
ואז, כשהבחור הביישן מתקשה להאמין שהיא בכלל נותנת לו להתקרב אליה, בריז'יט היפה מציעה לו להצטרף אליה לסעודה אצל זוג חברים שלה ובזמן הארוחה היא עוגבת עליו בסוד ולתדהמתו לא מפסיקה ללטף את ידו מתחת לשולחן.
השניים יהפכו לזוג ולימים היא תקליט שיר שגינסבורג כתב ושמו "אני זקוקה לאיש על אופנוע הארלי-דייוידסון".
בשנת 1973, בגיל 39 ובשיא הקריירה שלה, היא מכריזה באופן מפתיע על פרישתה מהקולנוע.
מאז התמקדה ברדו באקטיביזם למען זכויות בעלי חיים. ב-1986 היא מקימה את הקרן להגנה על בעלי החיים שנושאת את שמה (Fondation Brigitte Bardot). המעבר הדרמטי הזה שיקף שינוי עמוק בערכיה, עת הפכה אייקון הסקס והזוהר לפעילה נלהבת למען רווחת בעלי החיים.
עם השנים הפכה לדמות שנויה במחלוקת, בשל עמדותיה הפוליטיות הימניות הקיצוניות, במיוחד בנוגע להגירה ולאיסלם. כמה פעמים היא אף הורשעה בהסתה לשנאה גזעית.
ברדו, שסימלה בחייה המוקדמים חופש ושחרור מיני, גילתה בחייה המאוחרים מחויבות לעולם החי, לצד עמדות פוליטיות שעוררו ביקורת חריפה.
הנה סיפורה של בארדו (עברית):
https://youtu.be/eG2CDkXHrWU
קליפ של השיר "אני זקוקה לאיש על הארלי-דייוידסון":
https://youtu.be/ai2As4XFZDY
פרידה מאגדה - כתבה ביום מותה:
https://youtu.be/uApPw30hzMw
סרטון קצר על האישה מהחלומות:
https://youtu.be/SC3rT_hnV9k?long=yes
וקומדיה באורך מלא עם בריג'יט בארדו מ-1964 (מתורגם):
https://youtu.be/ree4yPv-c8U?long=yes
ימים ספורים לפני תחילת 2026 הלכה לעולמה אחת הנשים היפות והנערצות במאה ה-20. לצרפתים יש ותק בנשים מפורסמות ומצודדות עם חוש אופנה וכריזמה, אבל היא התעלתה על כולן.
בריז'יט ברדו (Brigitte Bardot) נולדה ב-1934 בפריז למשפחה בורגנית אמידה. בת 15 היא הופיעה על שער מגזין האופנה הצרפתי Elle ובאותה תקופה היא למדה בלט באקדמיה הלאומית למחול בפריז.
הקריירה הקולנועית שלה התפוצצה ב-1956 עם הסרט "ואלוהים ברא את האישה" (And God Created Woman) של הבמאי רוז'ה ואדים, שהיה גם בעלה הראשון.
הסרט עורר סערה בזכות הסצנות הנועזות והחושניות של ברדו, שהציגה נשיות מסוג חדש שהתריסה אל מול הקונבנציות המסורתיות. ברדו הפכה לסמל של המהפכה המינית ושל שחרור האישה מהנורמות החברתיות השמרניות של שנות ה-50.
בשנות ה-60, כשהיא בשיאה, ברדו הייתה אחת הכוכבות המבוקשות ביותר באירופה, צילמה עשרות סרטים, נחשבה לאשה הנחשקת ביותר בעולם והקרינה תדמית של אישה חופשית, ספונטנית וחסרת מעצורים.
הסופרת המפורסמת סימון דה-בובואר הקדישה לה ספר והיא גם גילמה ושימשה זמן מה בדמותה של מריאן, מהסמלים הידועים של צרפת.
תדמיתה כאישה חופשית באה לידי ביטוי גם בהחלפת בעלים ובני זוג מפורסמים וגם בסגנון החיים הבוהמייני של ברדו, בין השאר כשהיא מופיעה יחפה בפסטיבל קאן ובמסיבות, מה שנחשב אז למרדני ופרובוקטיבי במיוחד.
בשיא הצלחתה, בריז'יט בארדו מתחילה במסיבה עם סרז' גינסבורג. הבחור הוא יהודי, ביישן ומוסיקאי מתחיל, לא יפה מדי, לא פעם שתוי או מסומם ודי מסכן באותם ימים.
באותו ערב דווקא בברנש הזה חושקת הכוכבת הצעירה, עוצרת הנשימה וזו שגדולי המאהבים בעולם מחזרים אחריה.
ואז, כשהבחור הביישן מתקשה להאמין שהיא בכלל נותנת לו להתקרב אליה, בריז'יט היפה מציעה לו להצטרף אליה לסעודה אצל זוג חברים שלה ובזמן הארוחה היא עוגבת עליו בסוד ולתדהמתו לא מפסיקה ללטף את ידו מתחת לשולחן.
השניים יהפכו לזוג ולימים היא תקליט שיר שגינסבורג כתב ושמו "אני זקוקה לאיש על אופנוע הארלי-דייוידסון".
בשנת 1973, בגיל 39 ובשיא הקריירה שלה, היא מכריזה באופן מפתיע על פרישתה מהקולנוע.
מאז התמקדה ברדו באקטיביזם למען זכויות בעלי חיים. ב-1986 היא מקימה את הקרן להגנה על בעלי החיים שנושאת את שמה (Fondation Brigitte Bardot). המעבר הדרמטי הזה שיקף שינוי עמוק בערכיה, עת הפכה אייקון הסקס והזוהר לפעילה נלהבת למען רווחת בעלי החיים.
עם השנים הפכה לדמות שנויה במחלוקת, בשל עמדותיה הפוליטיות הימניות הקיצוניות, במיוחד בנוגע להגירה ולאיסלם. כמה פעמים היא אף הורשעה בהסתה לשנאה גזעית.
ברדו, שסימלה בחייה המוקדמים חופש ושחרור מיני, גילתה בחייה המאוחרים מחויבות לעולם החי, לצד עמדות פוליטיות שעוררו ביקורת חריפה.
הנה סיפורה של בארדו (עברית):
https://youtu.be/eG2CDkXHrWU
קליפ של השיר "אני זקוקה לאיש על הארלי-דייוידסון":
https://youtu.be/ai2As4XFZDY
פרידה מאגדה - כתבה ביום מותה:
https://youtu.be/uApPw30hzMw
סרטון קצר על האישה מהחלומות:
https://youtu.be/SC3rT_hnV9k?long=yes
וקומדיה באורך מלא עם בריג'יט בארדו מ-1964 (מתורגם):
https://youtu.be/ree4yPv-c8U?long=yes
