אסון צֶ'רנוֹבִּיל היה האסון הגרעיני החמור בהיסטוריה והאסון מעשה ידי אדם החמור ביותר אי פעם, גם במונחי נפגעים וגם בעלויות הכספיות שהוא גרם.

האסון בצ'רנוביל אירע בשנת 1986. עליית חום לטמפרטורה גבוהה התיכה את ליבת הכור ופרצה את מעטפת ההגנה שלה. דקות אחר-כך היא החלה להפיץ בסביבת הכור חומרים רדיואקטיבים ממיתים.

בהתרחש האסון הזה במהלך המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית ובנות בריתה, המתח וחוסר האמון בין הגושים של מעצמות העל הביא לכך שבמשך 18 יום הוסתר האסון הגרעיני הגדול בתולדות האנושות מהעולם ולא דווח לתקשורת.

למרבה האירוניה, האסון התרחש במהלך אימון שערכו העובדים באתר, כדי לבחון את אמצעי הבטיחות בכור וללמוד כיצד להתמודד עם בעיות בטיחות. האימון יצא משליטה ותגובת שרשרת יצרה גל של פיצוצים חמורים יותר ויותר.

האסון שנגרם היה החמור ביותר אי-פעם. כדור אש עצום פרץ את גג הבטון והפלדה של הכור וכמויות אדירות של קרינה דלפו ללא יכולת לשלוט עליהן. הרוחות סחפו את הקרינה בעננים לרדיוס עצום. אזורים נרחבים ברוסיה ובבלארוס נפגעו ורק אחרי שתחנת ניטור שוודית גילתה שענו רדיואקטיבי נע לעבר אירופה הבין העולם שאסון גרעיני אירע.

התוצאות של האסון הזה ברורות. אמנם מתו כתוצאה מהאסון רק 15 איש, אבל הנזק הסביבתי שנגרם מאות קילומטרים מסביב לכור היה גדול מאד. לאוויר שוחררה נשורת רדיואקטיבית בכמות של פי 300 מפצצת גרעין רגילה. גשמים בכל צפון אירופה הורידו נשורת רדיואקטיבית על ריכוזי אוכלוסין רחוקים.

כיום צ'רנוביל היא עיר רפאים. עד היום נותרו שטחים רבים מסביב לכור נגועים ברדיואקטיביות ואצל רבים מתושבי הסביבה התגלו מקרים קשים של סרטן במשך שנים רבות אחריו.

רבים גורסים שזהו לא רק האסון הגרעיני החמור אי-פעם אלא גם האסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20. עשרות שנים אחרי האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה, לא רבים יודעים את סיפור האסון שהביא להגלייתם של כל תושבי אזור צ'רנוביל.

מאות אלפי אנשים פונו מהאזור לתמיד. כיום העיר הסמוכה צ'רנוביל היא עיר רפאים נטושה וכך גם סביבתה. תיירים מגיעים אליה לביקורי בזק זהירים והיא מרתקת בשל היותה מקום שהחיים ממש נעצרו בו באופן מיידי, אבל חיים אין בה יותר.

הצד הטוב היחידי מהאסון הזה הוא שבהמשך לו קרא הנשיא הסובייטי גורבצ'וב לסיומו של מרוץ החימוש הגרעיני ותמה המלחמה הקרה.


הנה סיפורו של האסון הגרעיני של צ'רנוביל (ללא מילים):

http://youtu.be/aXF_vUvnHY4


כך הפכה צ'רנוביל הנטושה לאתר תיירות (מתורגם):

http://youtu.be/AaRSUPSgj2Q


צ'רנוביל ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/UeZtlFeEcNg?t=21s


ומצגת וידאו על אסון צ'רנוביל (מתורגם):

http://youtu.be/uQItubccJOQ

כור גרעיני הוא מתקן שבו מבצעים ביקוע גרעיני מבוקר. במרבית המקרים המטרות של הכור הגרעיני הן הפקה של אנרגיה חשמלית (על ידי הנעה של תחנות כוח המייצרות חשמל) או לצורכי מחקר.

בהפקת אנרגיה חשמלית יש יתרון גדול לכור הגרעיני על פני תחנות הכוח הפחמיות ודומותיהן. הסיבה היא שתהליכי ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים מייצרים אנרגיה גבוהה יותר ובצריכה קטנה יותר של דלק, מאשר בתחנות חשמל העושות שימוש בתהליכים כימיים ומונעות בפחם או נפט.

מעבר לסיכונים המוכרים שבשימוש במתקנים גרעיניים, חשוב לזכור עדיין שבהתנהלות רגילה, הם מזהמים פחות.


כך פועל כור גרעיני להפקת אנרגיה (מתורגם):

http://youtu.be/DlE2Ba9qRyc


ומפני שכור גרעיני מקל מאד על ייצור של נשק גרעיני השמיד צה"ל בעבר כור גרעיני שהקימו בעיראק (עברית):

http://youtu.be/A2fFHzN8btw

הקריה למחקר גרעיני (Negev Nuclear Research Center), או בפשטות הכור בדימונה, היא מרכז מחקר גרעיני שהוקם בנגב, בלב מישור ימין, ליד העיר דימונה. הקריה למחקר עסקה באופן רשמי במחקר בנושאים של אנרגיה גרעינית ובאופן לא רשמי ואף מוכחש על ידי ממשלת ישראל, בייצור של נשק גרעיני. לפחות על פי מקורות זרים, הצליחה מדינת ישראל, השומרת על מדיניות של "עמימות גרעינית", להגיע ליכולות גרעיניות מרשימות, שיכולות לאפשר לה הגנה צבאית למול אויבותיה.

הכור כונה לא פעם בראשי התיבות שלו: קמ"ג, קיצור של קריה למחקר גרעיני. בשנותיו הראשונות לא הודתה ישראל בבניית הכור הוא הוצג כ"מפעל טקסטיל" ואחר כך כ"תחנת מחקר במטלורגיה" - תחום מדעי של לימוד וחקר המתכות. ישראל אישרה את הקמתו של כור אטומי לצרכי שלום, רק אחרי שמשרד החוץ האמריקאי פרסם דו"ח שאישר זאת בשנת 1960.

הכור הוקם בשנות ה-50, בסיוע של ידע צרפתי שהיה חלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל מצרפת. הדוחף והמניע של הקצמת הכור היה מנכ"ל משרד הביטחון אז, שמעון פרס, שהחליט להפוך למציאות את הרעיון של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ארנסט דוד ברגמן. הדבר נעשה אז בניגוד לדעתם של חלק מחברי הממשלה, כולל "האיש החזק" של מפא"י, פנחס ספיר, שהתנגד נחרצות להקמת הכור והקשה מאד על הקמתו.


הנה סיפורו של הכור בדימונה:

https://youtu.be/QbpqPcweB7I?t=13s


איך מתמודד הכור הוותיק עם איכות הסביבה ובריאות הציבור:

https://youtu.be/bHc5grVyIaY?t=17s


יש עוד כור גרעיני, בנחל שורק:

https://youtu.be/DOJgEsWhg1c


ותחקיר טלוויזיה על האטום הישראלי והכור בדימונה:

https://youtu.be/Iw8WMiDmzy8?long=yes


ויש מי שרואה את ניהול הכור באופן משעשע למדי:

https://youtu.be/Rn7OiExtA8s

מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.

לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.

כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.

אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.


הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):

https://youtu.be/y9JwBz-0CJY


נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):

http://youtu.be/nDamQ5_Pd58


קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):

http://youtu.be/bmTQjSgfnfI


ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):

https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes