שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה בקרב על ברלין?
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
איך נוצר הצילום המפורסם של כיבוש ברלין?
צילום "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (Raising a flag over the Reichstag) הוא צילום המלחמה הנודע שנחרת בזיכרון של הניצחון על הנאצים יותר מכל צילום אחר. מסביב רואים את הבירה הגרמנית החריבה. בשלב הזה כ-90% מברלין הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.
צילם אותו הצלם הרוסי יהודי יבגני חאלדיי. מספרים שהוא התקנא בצלם האמריקאי ג'ו רוזנטל, שזמן קצר לפני כן צילם את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה" וזכה בפרסום עולמי ובפרס פוליצר, של העיתונות. חאלדיי ידע שהתצלום של רוזנטל האדיר את יוקרתו של הצבא האמריקאי והוא חלם להעניק לצבא האדום תמונת ניצחון דומה. מתחילת הקרב על ברלין, הוא הסתובב בחסות הכוחות הרוסיים, כשבידיו דגל ברית המועצות.
התמונה צולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין. הדגל היה אחד מ-9 דגלי ניצחון, שהונפו מעל מקומות אסטרטגיים וסמליים של המשטר הנאצי, כמו שער ברנדנבורג, בניין עיריית ברלין, משרדו של היטלר ועוד. סטלין החליט שתמונת הניצחון תהיה דגל מעל בניין הרייכסטג. זאת על אף שמאז 1933, כשנשללו סמכויות הפרלמנט הגרמני על ידי היטלר, לא הייתה לרייכסטאג שום משמעות מלבד מיקומו במרכז ברלין והסמליות ההיסטורית שלו.
הנפת הדגל האמיתית התקיימה ללא נוכחות הצלם, ב-30 לאפריל. חייל סובייטי בשם מיכאיל מינין עלה עם חבריו אל הגג והניף את הדגל על אחד מפסלי הגג שעל הבניין. בבניין התרחשו עדיין קרבות עזים פנים אל פנים. הצילום המפורסם צולם יום אחר-כך, כשהצלם חאלדיי ניצל את גמר הקרב על הרייכסטג ועלה עם 3 חיילים סובייטים, אל הגג, למה שיהפוך לצילום המפורסם. מוקדם בבוקר ה-1 במאי הניפו 8 חיילים את הדגל הרוסי על גג הרייכסט ונוצר אחד הצילומים המפורסמים בתולדות הצילום.
בדיעבד התברר שהתמונה לא רק בוימה אלא גם רוטשה, שנים רבות לפני המצאת תוכנת ה"פוטושופ" המפורסמת. זה נעשה כדי לחזק את האפקט והגבורה של הלוחמים הרוסיים ולהעלים ביזה. אם זו העלמת אחד משני שעונים שנלקחו ככל הנראה שלל והיו על ידו של אחד החיילים, ואם זו הוספת עשן וענני הפגזות מעל העיר החרבה, שנועדה להאדיר את הרושם של הניצחון הסובייטי.
הנה סיפור הצילום הנודע:
https://youtu.be/kMRWK-a3CcY?t=3s
הקרבות בליווי שיר תהילה רוסי:
https://youtu.be/9IF6OuCEzuA
כמה עובדות על "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג":
https://youtu.be/GLPgQ-1VPfQ
וסרט שמראה את הניצחון על ברלין:
https://youtu.be/C0hq8xBPrZA
מהו קרב קורסק, קרב השריון הגדול בהיסטוריה?
עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.
לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.
הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.
וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין.
כשהגיעו כוחות הוורמכט הגרמני אל שכבת ההגנה השנייה, הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.
זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.
כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2,000 טנקים בקרב אחד. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945.
האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד הגרמנים מפסידים כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. המספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...
הנה סיפורו של קרב קורסק:
https://youtu.be/YWKfpOtFtBc
הקרב הזה היה אחד משרשרת קרבות בין הצבא האדום לצבא הגרמני:
https://youtu.be/JjfINkPLC8Y
וסרט תיעודי על תולדות קרב קורסק שעתיד להירשם כקרב השריון הגדול בהיסטוריה:
https://youtu.be/gR4KgzLCFK4?long=yes
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהחליט להשמיד הכל. העיד על כך בזכרונותיו האדריכל ושר החימוש שלו אלברט שפר. באחת משיחותיו האחרונות אמר לו היטלר שלגרמנים לא מגיע לשרוד. או בתרגום חופשי של מילותיו: "העם הגרמני לא עמד במבחן והובס. הוא התגלה כעם חלש יותר מהיריב שלו מהמזרח" (הרוסים).
היטלר הוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה ורבים הפרו את פקודתו זו, כולל שפר עצמו. חודשיים אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
האם היטלר ביים את מותו או התאבד באמת?
השערה שמסתובבת כבר עשרות שנים היא שהיטלר לא התאבד בסוף כיבוש ברלין בידי הצבא האדום, אלא נהג כמו רבים מבכירי הנאצים, שברחו לאחר התבוסה הנאצית במלחמת העולם השנייה לארגנטינה ולמדינות אחרות באזור.
הגרסה הרשמית היא שהיטלר התאבד בסמוך לבונקר שלו, על ידי בליעה של כדור ציאניד וירייה בראשו.
תיאוריות קונספירציה מסתמכות כבר שנים רבות על העובדה ששרידי הרייך השלישי נמלטו לדרום אמריקה בהדרכתו של קצין האס אס, הנס קאמלר. במקרים שונים, כמו זה של אייכמן ושל הדוקטור מנגלה, זה עבד להם, עד שחוסלו, נתפסו כמו אייכמן או טבעו, במקרה של "דוקטור מוות".
הטענות הן שהיטלר ברח בצוללת יו לדרום אמריקה. היו אף טענות שהוא חי בצד האפל של הירח...
ב-2018 קיבלו חוקרים צרפתיים גישה מהשלטונות הרוסיים לשרידיו של אדולף היטלר. הם בדקו פיסת גולגולת ואת שיניו והישוו אותם לצילומי אותם שרידים מ-1945, ולצילומי שיניים שעשו לו ב-1944, כפי שהראה התיק הרפואי של היטלר, שנמצא במשרד הבריאות הנאצי, על ידי נציגי הצבא האדום.
מסקנות הצוות, שחקר את שרידי גופתו של הצורר, היו ברורות. היטלר התאבד ב-1945. המסקנה החותכת, שהתבססה על מחקר מעמיק ומצא אפילו את הכתם הכחול האופייני לשימוש בגלולת ציאניד, שמה סוף לקונספירציות והאגדות בנושא.
הנה תיאורית הקונספירציה (עברית):
https://youtu.be/fGqDHB2R2MI
אפשרות בימוי מותו של היטלר:
https://youtu.be/2aHcvbLmVV0
על תיאוריית ההימלטות של היטלר לארגנטינה:
https://youtu.be/Gw1hgOlHTD4
והאם היטלר אכן התאבד, או שברח לארגנטינה על גבי צוללת גרמנית:
https://youtu.be/6p92hZ1ye8A
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על סופו של היטלר (עברית):
https://youtu.be/AiXn7qj7LP4?long=yes
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
צילום "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (Raising a flag over the Reichstag) הוא צילום המלחמה הנודע שנחרת בזיכרון של הניצחון על הנאצים יותר מכל צילום אחר. מסביב רואים את הבירה הגרמנית החריבה. בשלב הזה כ-90% מברלין הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.
צילם אותו הצלם הרוסי יהודי יבגני חאלדיי. מספרים שהוא התקנא בצלם האמריקאי ג'ו רוזנטל, שזמן קצר לפני כן צילם את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה" וזכה בפרסום עולמי ובפרס פוליצר, של העיתונות. חאלדיי ידע שהתצלום של רוזנטל האדיר את יוקרתו של הצבא האמריקאי והוא חלם להעניק לצבא האדום תמונת ניצחון דומה. מתחילת הקרב על ברלין, הוא הסתובב בחסות הכוחות הרוסיים, כשבידיו דגל ברית המועצות.
התמונה צולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין. הדגל היה אחד מ-9 דגלי ניצחון, שהונפו מעל מקומות אסטרטגיים וסמליים של המשטר הנאצי, כמו שער ברנדנבורג, בניין עיריית ברלין, משרדו של היטלר ועוד. סטלין החליט שתמונת הניצחון תהיה דגל מעל בניין הרייכסטג. זאת על אף שמאז 1933, כשנשללו סמכויות הפרלמנט הגרמני על ידי היטלר, לא הייתה לרייכסטאג שום משמעות מלבד מיקומו במרכז ברלין והסמליות ההיסטורית שלו.
הנפת הדגל האמיתית התקיימה ללא נוכחות הצלם, ב-30 לאפריל. חייל סובייטי בשם מיכאיל מינין עלה עם חבריו אל הגג והניף את הדגל על אחד מפסלי הגג שעל הבניין. בבניין התרחשו עדיין קרבות עזים פנים אל פנים. הצילום המפורסם צולם יום אחר-כך, כשהצלם חאלדיי ניצל את גמר הקרב על הרייכסטג ועלה עם 3 חיילים סובייטים, אל הגג, למה שיהפוך לצילום המפורסם. מוקדם בבוקר ה-1 במאי הניפו 8 חיילים את הדגל הרוסי על גג הרייכסט ונוצר אחד הצילומים המפורסמים בתולדות הצילום.
בדיעבד התברר שהתמונה לא רק בוימה אלא גם רוטשה, שנים רבות לפני המצאת תוכנת ה"פוטושופ" המפורסמת. זה נעשה כדי לחזק את האפקט והגבורה של הלוחמים הרוסיים ולהעלים ביזה. אם זו העלמת אחד משני שעונים שנלקחו ככל הנראה שלל והיו על ידו של אחד החיילים, ואם זו הוספת עשן וענני הפגזות מעל העיר החרבה, שנועדה להאדיר את הרושם של הניצחון הסובייטי.
הנה סיפור הצילום הנודע:
https://youtu.be/kMRWK-a3CcY?t=3s
הקרבות בליווי שיר תהילה רוסי:
https://youtu.be/9IF6OuCEzuA
כמה עובדות על "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג":
https://youtu.be/GLPgQ-1VPfQ
וסרט שמראה את הניצחון על ברלין:
https://youtu.be/C0hq8xBPrZA
עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.
לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.
הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.
וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין.
כשהגיעו כוחות הוורמכט הגרמני אל שכבת ההגנה השנייה, הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.
זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.
כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2,000 טנקים בקרב אחד. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945.
האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד הגרמנים מפסידים כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. המספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...
הנה סיפורו של קרב קורסק:
https://youtu.be/YWKfpOtFtBc
הקרב הזה היה אחד משרשרת קרבות בין הצבא האדום לצבא הגרמני:
https://youtu.be/JjfINkPLC8Y
וסרט תיעודי על תולדות קרב קורסק שעתיד להירשם כקרב השריון הגדול בהיסטוריה:
https://youtu.be/gR4KgzLCFK4?long=yes
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהחליט להשמיד הכל. העיד על כך בזכרונותיו האדריכל ושר החימוש שלו אלברט שפר. באחת משיחותיו האחרונות אמר לו היטלר שלגרמנים לא מגיע לשרוד. או בתרגום חופשי של מילותיו: "העם הגרמני לא עמד במבחן והובס. הוא התגלה כעם חלש יותר מהיריב שלו מהמזרח" (הרוסים).
היטלר הוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה ורבים הפרו את פקודתו זו, כולל שפר עצמו. חודשיים אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
כיבוש ברלין
השערה שמסתובבת כבר עשרות שנים היא שהיטלר לא התאבד בסוף כיבוש ברלין בידי הצבא האדום, אלא נהג כמו רבים מבכירי הנאצים, שברחו לאחר התבוסה הנאצית במלחמת העולם השנייה לארגנטינה ולמדינות אחרות באזור.
הגרסה הרשמית היא שהיטלר התאבד בסמוך לבונקר שלו, על ידי בליעה של כדור ציאניד וירייה בראשו.
תיאוריות קונספירציה מסתמכות כבר שנים רבות על העובדה ששרידי הרייך השלישי נמלטו לדרום אמריקה בהדרכתו של קצין האס אס, הנס קאמלר. במקרים שונים, כמו זה של אייכמן ושל הדוקטור מנגלה, זה עבד להם, עד שחוסלו, נתפסו כמו אייכמן או טבעו, במקרה של "דוקטור מוות".
הטענות הן שהיטלר ברח בצוללת יו לדרום אמריקה. היו אף טענות שהוא חי בצד האפל של הירח...
ב-2018 קיבלו חוקרים צרפתיים גישה מהשלטונות הרוסיים לשרידיו של אדולף היטלר. הם בדקו פיסת גולגולת ואת שיניו והישוו אותם לצילומי אותם שרידים מ-1945, ולצילומי שיניים שעשו לו ב-1944, כפי שהראה התיק הרפואי של היטלר, שנמצא במשרד הבריאות הנאצי, על ידי נציגי הצבא האדום.
מסקנות הצוות, שחקר את שרידי גופתו של הצורר, היו ברורות. היטלר התאבד ב-1945. המסקנה החותכת, שהתבססה על מחקר מעמיק ומצא אפילו את הכתם הכחול האופייני לשימוש בגלולת ציאניד, שמה סוף לקונספירציות והאגדות בנושא.
הנה תיאורית הקונספירציה (עברית):
https://youtu.be/fGqDHB2R2MI
אפשרות בימוי מותו של היטלר:
https://youtu.be/2aHcvbLmVV0
על תיאוריית ההימלטות של היטלר לארגנטינה:
https://youtu.be/Gw1hgOlHTD4
והאם היטלר אכן התאבד, או שברח לארגנטינה על גבי צוללת גרמנית:
https://youtu.be/6p92hZ1ye8A
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על סופו של היטלר (עברית):
https://youtu.be/AiXn7qj7LP4?long=yes
