שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד בכיסא הברבור?
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
מי היה המעצב הדני ארנה יאקובסן?
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא. בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו וגילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
ןעדיין, למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה יצר יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה והברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון רויאל בקופנהגן, פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז. הסוד שלו טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, עם שלוש רגליים במקור, גם אם הגרסה בת 4 הרגליים הפכה אף יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
הנה סיפורו של גאון העיצוב העולמי ארנה יאקובסן:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
וסרטון תיעודי על יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
מהי תחנת הדלק שתכנן יאקובסן?
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
כיסא הברבור
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא. בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו וגילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
ןעדיין, למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה יצר יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה והברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון רויאל בקופנהגן, פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז. הסוד שלו טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, עם שלוש רגליים במקור, גם אם הגרסה בת 4 הרגליים הפכה אף יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
הנה סיפורו של גאון העיצוב העולמי ארנה יאקובסן:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
וסרטון תיעודי על יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
