הדופמין (dopamine) הוא "הורמון ההרגשה הטובה". זהו הורמון שנמצא במוחנו, תורם להרגשה טובה ולעונג ומסייע לנו להיות נמרצים וממוקדים יותר.

הדופמין הוא כימיקל, החומר בגוף שגורם לנו לקום מלאי מוטיבציה, להשתוקק לדברים ולעשות אותם, להעז בחיים ובעצם - ליהנות מהם.

לעיתים מכנים אותו גם "אינסטינקט החיים", או באנגלית "life instinct substance". יש לו שלל תפקידים במערכת העצבים והשפעה רבה על ההתנהגות, החשיבה ועל הפעילות התנועתית שלנו.

אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כמעט כמו זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות. אם התיאור הזה מוכר לכם זה לא סתם. הוא מאפיין רבים מאיתנו, שמבלים יותר מדי מול מסכים ופחות מדי בעולם האמיתי, פחות בשמש, מול בני אדם אמיתיים. התנתקו קצת מהמסך, גם של הטלפון, צאו החוצה, טיילו, בלו ופגשו חברים!

הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר, מוליך עצבי שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים ומחפשים ריגושים בחיינו. מנסיעות בעולם לטיולים, דרך סרטי אימה, ספורט אתגרי, חקר הסביבה שלנו, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמנו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין.

חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה עליהם מאד. כך גם מי שסובלים מסכיזופרניה.

אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ממנו, "מחפשי ריגושים" נקרא להם, בעוד יש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק לפחות למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא, בלי הדופמין "הוא לא באמת חי..."


מה זה דופמין?

https://youtu.be/NUNorglHg1U


כך נעודד בגופנו יצירה טבעית של דופמין (עברית):

https://youtu.be/-enRfzbZtiE


אם שאלתם את עצמכם מה מנחם באוכל המנחם אז הדופמין הוא חלק משמעותי בנחמה והעונג הללו (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


גם המוסיקה היא פצצת דופמין ולא רק לאדם (עברית):

https://youtu.be/Cobq9IpEsTk


כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:

https://youtu.be/lB3hj2-SlB4


ויש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:

https://youtu.be/0bsaf7RW_6M

שדה התעופה צ'נגי (Changi airport) בסינגפור הוא אחד מהטובים בעולם ובעיני רבים מהנוסעים המתמידים הוא אף הטוב שבהם. שוב ושוב הוא נבחר לנמל התעופה הטוב בעולם. יש בו אינספור פינוקים ואמצעים להעברת הזמן ליותר מ-60 מיליון נוסעים המגיעים אליו בכל שנה, או לפחות למי שממתינים לטיסה הבאה שלהם.

כנהוג, יש בשדה התעופה הזה מקומות וכורסאות למנוחה, מקלחות למי שחייב להתארגן לפני הטיסה הבאה וחנויות דיוטי פרי מרשימות. אבל כדי להוריד את החרדות ולהרגיע את הנוסעים יש בשדה התעופה צ'נגי גם מתקנים ייחודיים ונדירים בשדות תעופה דומים. ביניהם ניתן ליהנות כאן מאולם קולנוע הפעיל 24 שעות ביממה, גן פרפרים ופרחים מרגיע, מגלשת ענק לכל הגילאים, משחק וידאו על מסך גדול כנגד נוסעים אחרים, אזור צפייה בספורט על מסך טלוויזיה ענקי, בריכת שחייה וג'קוזי על הגג להנאת הנוסעים ועוד ועוד.

חובבי האמנות יגלו כאן את מה שנכון ל-2018 נחשב לפסל הקינטי הגדול בעולם, עם 1,216 טיפות עשויות מתכת ויוצרות צורות מרתקות. ב-2019 יוצג במבנה היהלום החדש שייפתח כאן המפל הסגור הגבוה בעולם וחמש קומות של עמק מיוער מלאכותי, עם רכבת קלה פנימית ועוד.

אז אם אתם נקלעים לטיסת המשך בנמל התעופה החדש של סינגפור, אתם כבר יודעים מה לעשות - פשוט להאריך את זמן ההמתנה לטיסה הבאה ככל האפשר ולהתחיל ליהנות כאן מרגע שהגעתם אליו. טיסה נעימה!


הנה שדה התעופה של סינגפור:

https://youtu.be/8MbO3Tz-vdw


תקציר בעברית:

https://youtu.be/5rPFRmvgsEo?end=1m33s


וביקור במקום:

https://youtu.be/fORoJqBaMlw

פעם בשנה מתקיים בעולם יום שבו אנשים יוצאים עם כריות לרחוב. כולם נוטלים את הכרית שלהם ומתחילים להילחם זה בזה. האירוע העולמי הזה נקרא "קרב הכריות הבינלאומי" (Pillow fight day) או "יום מלחמת הכריות" הבינלאומי.

קרב הכריות הבינלאומי הוא פסטיבל שנתי שמתקיים בערים רבות ברחבי העולם. משתתפים בו מאות אנשים בחגיגות פומביות של קרבות כריות ברחובות. הפסטיבל מאפשר למשתתפים "לפרוק קיטור", להשתחרר וליהנות, כאשר חלקם לובשים פיג'מות ואחרים נלחמים עם כריות בצורות שונות, כמו דמויות מצוירות או אפילו שרימפס.

באירועים אלו אפשר לראות לא פעם אנשים המחופשים לדמויות שונות של גיבורי-על, דוגמת ספיידרמן ובאטמן, ההופכים גם הם למטרות, לצד אחרים, הלובשים פיג'מות או כריות מקושטות בצורת דמויות מסרטים מצוירים ושאר הזיות כמו פיג'מות שרימפס...

מהמזרח הרחוק, בערים כמו הונג קונג וטייוואן, עד לבירות אירופה ואמריקה הצפונית כארצות הברית וקנדה, מאות אנשים בכל עיר נלחמים בקרבות הכריות הללו ומנצלים את הפסטיבל כמבוגרים בכדי לחזור לכמה דקות לימי הילדות שלהם ולקרבות הכריות עם אחיהם הקטנים, לצחוק, להשתולל, להפיג מתחים ולפגוש אנשים חדשים.

וכך, כשנגמר הקרב, לאחר עד שעה של קרבות כריות מתישים, אורזים המשתתפים את הפיג'מות שלהם וחוזרים לביתם, שלא לומר למיטתם - עד לשנה הבאה.


הנה קרב הכריות הבינלאומי:

https://youtu.be/KLtFLpLpSEk


לוחמי כריות מסבירים:

https://youtu.be/5gj-zQJ4ug4


כך זה נראה במקומות שונים בעולם:

https://youtu.be/N8lpsFEFYJ8


טייוואן:

https://youtu.be/M-4MB9w8Bpg


בהונג קונג:

https://youtu.be/XjE9x7ubpik


ואיפה לא:

https://youtu.be/8KlQMJtC0xI

בריכת השטן (The Devil's Pool) שבזמביה היא מקום די מפחיד. השם האימתני שלה מרמז על אנשים שמצאו בה את מותם כשנפלו ממנה לתהום.

הבריכה הזו נמצאת ממש מעל מפלי ויקטוריה, מפלי הענק העצומים של אפריקה, שנמצאים בגבול בין זמביה לזימבבאוה. גובהה של בריכת השטן הוא כ-110 מטרים, שהם גובה המפל.

בריכת השטן היא בריכה טבעית שנוצרה בין הסלעים. אנשים שוחים בה ונהנים ממראה מדהים של המפל מלמעלה ומקצת סכנה סבירה, המחייבת זהירות כמובן.

הסיבה היא הדיווחים על אנשים שנפלו מבריכת השטן אל מותם במפל הגבוה מאד. צריך להיזהר בה מאד, במיוחד בתקופה שבה יש המון מים בנהר, שאז יכולים המים לסחוף את השוחים ברגע אחד למטה.


הנה בריכת השטן שמעל מפלי ויקטוריה:

http://youtu.be/FVFsiJBSQps


מצגת וידאו של המקום המפחיד-מופלא הזה:

http://youtu.be/gbpQZ37jKwc


ובואו לטוס מעל בריכת השטן ב-360 מעלות:

https://youtu.be/WsMjBMxpUTc?qr=yes

אחד הריקודים הנחמדים של השנים האחרונות הוא הטוורקינג (Twerking), ריקוד נשי ומעט מגרה, של תנועות אגן. בתוך זמן קצר הריקוד הזה הפך לתופעה טרנדית וסופר פופולרית בעולם כולו.

המקור הקדום של הטוורק הוא בריקוד אפריקאי מסורתי שנקרא "מאפוקה". "ריקוד האחוריים" השבטי הזה התפתח במערב אפריקה, אך אופיו הנועז הביא לכך שבערוצי הטלוויזיה בחוף השנהב, למשל, הוא נאסר לשידור.

מקורו של הטוורקינג בארה"ב הוא כנראה במוזיקת הבאונס של שנות ה-80 בניו-אורלינס. הוא גם שאב השראה מהדאנס-הול רגאיי הג'מייקני. הטוורק הלך וחדר לתרבות השוליים באמריקה ועם הזמן אף שולב בתוכנית המוזיקה "Top Of The Pops". זה היה בהופעה של להקת הניו-וייב הבריטית "הייזי פנטייזי", איפשהו ב-1982.

גם בשנות ה-90 רקדו את הטוורקינג, בעיקר במסיבות אפרו-אמריקאיות. באותן שנים הוא שולב גם פה ושם בקליפים שוליים בסצנת ההיפ-הופ. הראפר ג'ובינייל פרסם את "Back That Azz Up" ב-MTV, כשרקדניות מנענעות בו את ישבניהן, בסגנון של טוורקינג מוקדם.

תחילת שנות האלפיים מכניס את תופעת נענוע העכוז לקליפים אחדים, של כוכבי מיינסטרים. אחד מהם הוא ג'סטין טימברלייק, בלהיט "Sexy Back" מ-2006.

אז גם נשמעו הטענות הראשונות של הפמיניסטיות על הטוורקינג, המבזה נשים ומחפיץ את גופן, כשמצלמים להן את הישבן ב"קלוז אפ" שכזה.

אבל בעשור השני הופך הטוורק לשגעון. זה מתחיל בטקס פרסי ה-VMA בניו יורק, עם כוכבת הילדים והנוער מיילי סיירוס, מי שהפכה כבר מזמן למגה פופ-סטאר להמונים, שלא לומר מבוגרים. בהופעה בלתי נשכחת של טוורקינג מתפתל, היא הכירה לאמריקה את הריקוד המוזר והחדשני. ב-2013 היא אף העלתה לרשת וידאו בו היא רוקדת לצלילי שיר היפ-הופ כשהיא לבושה בחליפת חד קרן.

אחרי שמיילי סיירוס וריהאנה החלו בו, הטוורק עבר היישר מהשוליים אל לב המיינסטרים של עולם הבידור כולו.

בשלב מסוים נכנס המונח למילון אוקספורד, המילון הכי מפורסם בעולם. האוקספורד הגדיר את הטוורק בתור "ריקוד לצלילי מוסיקה פופולרית, עם זיקה מינית ופרובוקטיבית המשלבת תנועות ירך בפוזיציה נמוכה ומתכופפת".

לא פלא, אגב, שעם הזמן החלו לחבר את ריקוד הטוורקינג עם עולם הכושר. היו מי שגילו שאפשר לעשות פלאים בגוף ובו בזמן ליהנות מריקוד משחרר, מגניב, מושך ומלא בהומור וקלילות.

איש לא התפלא שלשיא תהילתו הגיע הריקוד כשהפך לסיום הכי פופולרי של ביטוי החיפוש "What is" במרץ 2013 במנוע החיפוש גוגל.


הנה הרכב טוורקינג שקורא לעצמו 2Sick בתכנית ריאליטי (עברית):

https://youtu.be/MlwJI-ChsN0


ריהאנה בטוורקינג בקליפ "Pour it Up" בו רואים את הישבן שלה יותר מאשר את פניה:

https://youtu.be/ehcVomMexkY


מיילי סיירוס בסרטון שהחל את השיגעון העולמי של הטוורקינג:

https://youtu.be/LfcvmABhmxs?t=26


מדריכת טוורקינג (עברית):

https://youtu.be/a3vu8VpX5j8


פרסומת לג'ינס עם טוורק:

https://youtu.be/dFgKd3WGI8Q


הסבר של מדריכת טוורקינג (עברית):

https://youtu.be/vsXK6TkYa1E


ושילוב למתחילות של טוורקינג עם כושר (עברית):

https://youtu.be/4sRoEsj15jY

מארי קונדו (Marie Kondo) היא מומחית סדר יפנית, יועצת סדר וארגון וסופרת יפנית שהפכה את עולם ארגון הבית לתחום פופולרי של ממש.

ביחד עם ספריה האחרים על ארגון וסדר, שנמכרו ביחד במיליוני עותקים ותורגמו לשפות רבות מיפנית, נמכר ספרה "סוד הקסם היפני" (The Life-Changing Magic of Tidying Up) במעל 11 מיליון עותקים ב-40 מדינות והפך את השיטה שפיתחה, הקונמארי (KonMari), לתופעה עולמית.

כוהנת הסדר הקטנה והזרה מעידה שחייה הם במינימליזם קיצוני. ומה שמעניין הוא שדווקא היא הצליחה להבין לליבם של הנוטים לאגרנות. השיטה שפיתחה מכבדת את הצורך של האגרנים להמשיך ולשמור על עצמאות ושליטה ברכושם ולהיקשר אליו רגשית.

אבל המיוחד בה שהיא נאבקת באגרנות עם ארומה פסיכולוגית מבריקה. כי העיקרון המרכזי בשיטתה של מארי קונדו הוא פשוט וחכם: לשמור רק את הדברים שמעוררים ומציתים שמחה (Spark Joy), מה שנחשב מונח מפתח בשיטה הקונמארית.

קונדו טוענת שהשאלה הנכונה אינה "מה לזרוק" אלא "מה לשמור". כל פריט שמחזיקים בבית צריך לעורר תחושה חיובית ברורה כשמחזיקים אותו ביד. אם לא, פורשים ממנו בהכרת תודה ומשחררים.

כלומר, היא שינתה את המיקוד מהשלכת פריטים שטעות להמשיך בהם לאצירת אוסף חפצים המשקף את מי שאנחנו וזה לא סבל אלא יצירה מהנה של ממש. מה עוד שסידור הבית שלה הוא תובעני יותר מכל סידור שהציעו ספרי ההדרכה שלפניה.

השיטה קובעת סדר קבוע לעבודה: מתחילים בבגדים, עוברים לספרים, אחר כך ניירות, לאחר מכן פריטים שונים (קוּמוֹנוֹ, Komono), ומסיימים בפריטים בעלי ערך סנטימנטלי. הרצף הזה אינו מקרי: קונדו גילתה שאנשים מתקשים לקבל החלטות על פריטים רגשיים כשמתחילים בהם. תרגול על בגדים מחנך את ההחלטה, ורק אז קל יותר להתמודד עם אלבומי הילדות.

כלל בסיסי נוסף הוא לסדר לפי קטגוריה, לא לפי חדר. במקום לנקות חדר שינה אחד אחד, מכנסים את כל הבגדים מהבית כולו למקום אחד. הגל הגדול לפעמים מפתיע אנשים שלא ידעו כמה צברו. קונדו מתארת לקוחות שהוציאו 200 חולצות טי-שירט לערימה אחת, כשחשבו שיש להם בסביבות 30.

לאחר המיון, השיטה מקפידה על דרך קיפול ייחודית: בגדים מקופלים לצורת מלבן דחוס ומוצבים זקוף בתוך המגירה, כמו קבצים בתיקייה. כך רואים הכל בבת אחת, וכל פריט שמוצאים מהמגירה לא גורם לקריסה של הערימה.

הנחת היסוד של קונמארי שונה מגישות ארגון רגילות. קונדו אינה מוכרת מערכות אחסון או מניחה שצריך יותר ארונות. הפתרון, לדבריה, הוא פחות חפצים. כשהבית מכיל רק מה שמשמח, לא צריך מנגנון ניהול מסובך. כי הסדר, לטענתה, נשמר מעצמו.

דבר נוסף שקונדו משנה הוא היחס של אדם לחרטה על חפץ שהיה לו ונמסר. מומחי סדר אחרים נהגו להבטיח ללקוחותיהם שלעולם לא יתחרטו על חפץ שנמסר או הושלך. קונדו, לעומתם, מבינה את הספק שמעוררת הבטחה כזו ומציעה לנפרדים מחפצים לחבק את האפשרות שיתחרטו לעתים ולהבין שזה בסדר ולא סוף העולם.


הנה קדימון לסדרה של נטפליקס על מארי קונדו בה היא מנחה משפחות מבולגנות בסידור ביתן בשיטתה (מתורגם):

https://youtu.be/ZmByK5T4Tko


שיטתה של מארי קונדו - הקונמארי:

https://youtu.be/IjkmqbJTLBM


סידור מגירות:

https://youtu.be/ZIhZxHX1URY


כך היא אורזת מזוודה:

https://youtu.be/NWCmeklWJug


אישה שמעידה על העזרה שהיא נתנה לה:

https://youtu.be/VRUAOfIA3zQ?si=X71vosRw0vQyhMg-


בטלוויזיה ההודית:

https://youtu.be/gfc9Gs2eXIo


וסרטון תיעודי על האישה שמסדרת אותך:

https://youtu.be/mQona2YpIho?long=yes